ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין
כניסה לפדאור
 שם משתמש: סיסמא:
שכחתי סיסמא
 

* הגישה והשימוש במאגר הפדאור באינטרנט כפופה לתנאי השימוש

הפב 64594-12-14 עמותת קרית מאור חיים בישראל ירושלים צפת נ' פרוייקט סנהדריה המורחבת בע"מ (מחוזי - ירושלים, בן-ציון גרינברגר) 09/04/2017

19/04/2017 14:31:05

ביטול פסק בורר - בית המשפט דחה בקשה לביטול פסק בורר שניתן במסגרת סכסוך בין עמותה חרדית לחברת נדל"ן וקבע כי על העמותה לקיים את ההסכם שנחתם בין הצדדים ולהעביר לחברה את זכויותיה במקרקעין.

נפסק כי על אף שהחברה הייתה צריכה לגלות לעמותה שאחד מהדיינים בהליך הבוררות משמש כדירקטור בחברה, מינויו לא השפיע על פסק הבוררות באופן שמצדיק את ביטולו.

המבקשת שהינה עמותה חרדית קיבלה ממינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל" או "ממ"י") זכויות במקרקעין במסגרת הסכם הרשאה לתכנון ובמהלך שנת 2006 נחתם בינה לבין המשיבה חברה לפיתוח נדל"ן, הסכם לפיו תעביר לידיה את זכויותיה במקרקעין.

המבקשת הגישה מצדה בקשה לביטול ההסכם ולאחר מספר הליכי בוררות שנערכו בבית דין צדק (להלן: "בית הדין") ניתן פסק בורר שבו נקבע כי ההסכם בין הצדדים מחייב, ובהתאמה חייב הבורר את המבקשת לחתום על ייפוי כוח לטובת המשיבה ולהעביר לה את זכויותיה במקרקעין.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הבורר וטענה כי מעולם לא התכוונה לוותר על זכות הבעלות וכי אין בכוונתה להעביר את הבעלות תוך סיכון סיכויה לקבל הקצאות שטח נוספות ואף הוסיפה וטענה כי גילתה לאחרונה שאחד מהדיינים שדן בהליך מונה כדירקטור בשורות המשיבה.

המשיבה טענה מצדה כי במהלך השנים הערימה המבקשת קשיים לביצוע הפרויקט, בניסיון לשפר את תמורתה בהתקשרות בין הצדדים וכי סעיף הבוררות שנקבע בנספח השינויים להסכם הפשרה שנחתם ביניהם במסגרת ההליכים, הוא סעיף רחב, המסמיך את הבוררים לדון בשאלת העברת זכויות המקרקעין בין הצדדים, כבכל חילוקי הדעות הקשורים לחוזה ונוגעים ליישומו. המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקשת הייתה מודעת היטב להרכב הדירקטוריון שלה ואף נמסרה לה הודעת עדכון בעניין.

בית המשפט המחוזי פסק:

כב' השופט ב' גרינברגר פסק כי חובת הגילוי היא חלק מחובת הנאמנות המוטלת על הבורר בסעיף 30 לחוק הבוררות (להלן: "החוק") וכי במקרה דנן לא היה צריך להיות כל ספק בדבר חובתו של הבורר ואף של המשיבה להודיע לצדדים את העובדות האמורות וכי צודקת המבקשת בטענתה כי כחלק מחובת הגילוי המוטלת על הבורר והצדדים, הבורר והמשיבה היו חייבים לגלות על המינוי כדירקטור וכי חובה זו חלה אף בטרם המינוי, בזמן שזה הפך לרלוונטי; או לפחות בדיעבד, בתחילת הדיונים שחודשו בבוררות בשנת 2014.

בית המשפט המחוזי הוסיף ופסק כי הוכרו בפסיקה מצבים בהם צדדים יבחרו בורר לפעמים מאותה מערכת בה הם נמצאים על אף שעל פני הדברים ישנו ניגוד עניינים, כיון שיש לו יתרון בהיכרות העובדות והנפשות הפועלות וכי במצב בו נבחר בורר שכזה מראש, לא תשמע טענה מאוחר יותר כי בשל מעורבותו בנשוא או נושא המחלוקת, קיים ניגוד עניינים וחוסר אמון.

לגופו של עניין נקבע כי עצם הפרת חובת הגילוי אינה מובילה בעל כרחך למסקנה שקיימת עילה בגין כך לביטול פסק דינו של הבורר והגם שעל הבורר ועל המשיבה הייתה מוטלת חובה לגלות למבקשת על המינוי כדירקטור, הרי שבמקרה דנן המינוי לא השפיע בדרך כלשהי על פסק הבוררות נשוא בקשת הביטול ואי לכך, אין אלא להסיק כי בפועל לא התקיים ניגוד עניינים המקים עילת ביטול.

לסיכום, הבקשה נדחתה. פסק הבוררות שניתן בבית הדין אושר ע"פ סע' 28 לחוק. נפסק כי המבקשת תישא בשכ"ט והוצאות המשיבה בסך של 35,000 ₪.


בשם המבקשת: אלעד הלוי; בשם המשיבה: רועי הרם.


לפסק הדין המלא לחץ כאן

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים