ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין
כניסה לפדאור
 שם משתמש: סיסמא:
שכחתי סיסמא
 

* הגישה והשימוש במאגר הפדאור באינטרנט כפופה לתנאי השימוש

תא 15524-08-12 אם.אס. דנטל סיסטמס בע"מ נ' שנגל מעבדת שיניים בע"מ (מחוזי - תל-אביב-יפו, יהודה פרגו) 29/03/2017

19/04/2017 08:48:35

הפרת חוזה - בית המשפט פסק כי שותף לשעבר בחברה לייבוא סורקים דנטליים וסורקי מטבעים למעבדות ורופאי שיניים, אשר הפר הסכם היפרדות מהחברה והקים באמצעות בניו חברה מתחרה, יפצה את החברה בסך של מיליון ₪.

התובעת הנה חברה המתמחה ביבוא ומכירה של סורקים דנטליים וסורקי מטבעים למעבדות ורופאי שיניים המבצעת גם עבודות דנטליות ללקוחותיה. 50 ממניות החברה הוחזקו ע"י חברת "שנגל מעבדת שיניים בע"מ" הנתבעת 1, 50 מניות הוחזקו ע"י חברת "לוי קיפרמן שירותים דנטליים בע"מ" התובעת 2, 50 מניות הוחזקו ע"י חברת "דנטורמה בע"מ" התובעת 3. לימים, החליטו בעלי המניות להיפרד והגיעו לידי הסכמה על פיה התובעות 2, 3 יקנו את מניותיה של הנתבעת 1 "שנגל" ונחתם בין בעלי המניות הסכם היפרדות. בהסכם ההיפרדות הייתה תניית אי תחרות. העומד לדיון הן הפרות הדדיות נטענות של ההסכם.

התובעת טענו כי בחקירה מקצועית שנעשתה התברר, כי הבעלים העיקרי של "שנגל" הקים, באמצעות ילדיו, שהינם בחורים צעירים בתחילת שנות העשרים לחייהם, שתי חברות אשר אחת מהן מתחרה באופן ישיר בפעילות התובעות ובניגוד מוחלט לתנאי ההסכם שנחתם בין הצדדים. נטען כי שתי החברות הוקמו בסמוך לאחר ההסכם וכי לשני הבנים שהקימו אותן לא היה כל ידע פורמלי וניסיון מקצועי בתחום טכנאות שיניים וכי עבודתם ועזרתם לאביהם במעבדת "שנגל" בביצוע מטלות שונות לא מקצועיות, לא הקנתה להם את המקצועיות והידע הדרוש. מנגד, לאב, הבעלים של ש"שנגל", יש הכשרה פורמלית של טכנאי שיניים וניסיון רב לאורך למעלה מ 35 שנים. בנוסף, הוא בעל מעבדה גדולה, "שנגל", המעסיקה כ 30 עובדים, ומבצעת מגוון עבודות בתחום טכנאות השיניים, באמצעות מכשירים שונים. התובעות הגישו תביעה על סך מיליון ₪ מטעמי אגרה בגין הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מהתחרות ואובדן הרווחים.

בית המשפט קבע:

כב' השופט הבכיר י' פרגו קבע כי דין התביעה להתקבל. נקבע כי קשה לקבל ולהאמין ש"שנגל", הייתה מאפשרת לנתבעת 2 לנהל מ"בנין שנגל" עסק מתחרה של מכירת סורקים ומחרטות דנטליות, אלמלא היה קשר הדוק בין שתי החברות, אשר פעלו בצוותא חדא למכירת סורקים ומחרטות דנטליות, כאשר הנתבעת 2 משמשת עבור "שנגל" ובעליה "פלטפורמה" למכירות אלו, נוכח המגבלה שהייתה על "שנגל" לעשות כן לתקופה של 3 שנים, כקבוע בהסכם. בעדותו סיפר מנכ"ל התובעת, שבתקופה בה היה בעל "שנגל" עדיין שותף בחברה, היה מגיע בנו למשרדי החברה ומסייע להם בניירת. בשלב מסוים, הציע בעל "שנגל" לשלוח את בנו לגרמניה ללמוד על המערכות. השותפים סירבו לכך. הבעלים לא קיבל סירוב זה, ושלח את הבן במימון שלו להשתלמות בגרמניה בחברת "אמנגריבך", אשר העניקה לתובעת את הזיכיון למכירת מוצריה בארץ. נקבע כי החברה שהוקמה על ידי הבן משמשת "פלטפורמה" למכירת מוצרים של חברת "אמנגירבך", נוכח המגבלה וההתחייבות שנטלה על עצמה "שנגל" בהסכם שלא למכור ולהתחרות בתובעת במכירת סורקים לתקופה של שלוש שנים, כאשר תחת "הגב", "המטרייה" והאחריות המקצועית של "שנגל", קיבלה החברה של הבן את הזיכיון לשווק את מוצרי אמנגירבך. נקבע כי קשה להאמין ולקבל שחברת "אמנגירבך", הייתה מעניקה זיכיון בלעדי למכירת מוצריה לבחור בן 25, חסר כל השכלה וניסיון בטכנאות שיניים, חסר כל יכולת לתת מענה לשאלות ולבעיות מקצועיות, ללא משרד מסודר וללא כל הון עצמי.

נקבע כי הוכחה נוספת ניתנה מפי האב והבן ביום עיון שהוקלט על ידי אחד המשתתפים ובו הם הציגו את מערכות הסריקה והחריטה של חברת אמנגריבך כנציגי החברה בארץ. ביום העיון זה האב והבן, כנציגי אמנגריבך, דיברו והסבירו על סורקים ומחרטות במטרה לשווקם לנוכחים והאב היה המסביר העיקרי. נקבע כי די בקטעים שהוסרטו, כדי לתמוך את המסקנה שמאחורי הנתבעת 2/"דנטל" עומדים "שנגל" ובעל מניותיה; וכי הם ביחד עם "דנטל" משווקים בצוותא חדא את מוצריה של חברת "אמנגריבך", (לרבות סורקים ומחרטות) כאשר השירות המקצועי ניתן על ידי "שנגל". נקבע כי בפעילות משותפת זו הופרה תנית אי התחרות בהסכם.

באשר לנזק שנגרם לתובעות, נקבע כי הנזק לא התמצה רק באובדן רווח מכירת הסורקים, הוא התבטא בירידה בהכנסות המעבדה. תפקידם של הסורקים להעביר למעבדה נתונים לצורך ייצור כתרים. רכישת מכונת חריטה "שנגל" ומכירת סורקים באמצעות "דנטל" לרופאים וטכנאי שיניים, גרמה לכך שחלק מהייצור שהופנה קודם לכן למעבדה של התובעת, הופנה עתה ל"שנגל" ולמעבדות אחרות. נקבע כי מכירת הסורקים בצוותא חדא על ידי "שנגל" ו"דנטל", פגעו בצורה ישירה בהכנסות התובעת מייצור כתרים. נקבע כי תביעת התובעת לתשלום פיצוי של מיליון ₪ מטעמי אגרה בלבד היא נמוכה מסכום הפיצוי המוסכם אותו היא זכאית לקבל מ"שנגל" עקב הפרתה את ההסכם. התובעת לא ביקשה ולא קיבלה היתר לפיצול סעדים. כפועל יוצא, בתביעה זו מיצתה התובעת את תביעותיה והיא לא תהיה רשאית להגיש תביעות לסעדים נוספים.

"שנגל" תשלם לתובעות סך של 1,000,000 (מיליון) ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.


בשם התובעות: רן מנו; בשם הנתבעות: אלי כהן, נטלי אופנהיים.


לפסק הדין המלא לחץ כאן

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים