ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין
כניסה לפדאור
 שם משתמש: סיסמא:
שכחתי סיסמא
 

* הגישה והשימוש במאגר הפדאור באינטרנט כפופה לתנאי השימוש

תא 48756-03-15 יוסי דאדו נ' סאלי פנחס (שלום - ראשון לציון, כרמית בן אליעזר) 02/04/2017

19/04/2017 08:37:23

לשון הרע - בית המשפט קיבל תביעת לשון הרע שהגיש נציג ועד בית בבניין בטענה כי שכניו פרסמו אודותיו פרסומי לשון הרע בהזדמנויות שונות.

נפסק כי אין ספק שהפרסומים אודותיו גרמו לו לעוגמת נפש מרובה ולנזק בלתי ממוני משמעותי ביותר.

התובע אשר שימש במשך כעשור כנציג ועד הבית בבניין, הגיש כנגד הנתבעים 1 2, בני זוג שהינם שכניו לבניין (להלן: "הנתבעים"), תביעת לשון הרע בטענה כי על רקע רצונה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ליטול חלק בפעילות ועד הבניין, אשר לא התממש, פתחו נגדו הנתבעים בקמפיין השמצות משולח רסן, וגרמו לו נזקים חמורים.

התובע הוסיף וטען כי הנתבעים פרסמו דברי לשון הרע אודותיו באזני שכנים רבים וכינוהו גנב, תוך שטענו באזני השכנים כי הוא מועל בכספי הבניין וכי יש בידיהם הוכחות לכך וכי נתבע 2 אף תקף אותו מילולית עת שנפגשו במלתחות הקאנטרי והטיח בו האשמות קשות בנוכחות אנשים רבים.

הנתבעים מצדם טענו כי בסה"כ ביקשו לעמוד על זכותם לקבל דו"חות כספיים ומאזנים המשקפים את ההכנסות וההוצאות של הבניין, כפי זכותם עפ"י החוק, אך מעולם לא השמיצו את התובע ולא פרסמו אודותיו דבר מן המיוחס להם.

בית משפט השלום פסק:

כב' השופטת כ' בן אליעזר פסקה כי ההלכה הפסוקה מחייבת לבחון, במסגרת בחינת השאלה אם הפרסום מהווה לשון הרע, את הנסיבות האופפות אותו ובהתחשב בהן לבחון האם חוסה הפרסום תחת חופש הביטוי באופן הגובר על זכותו של אדם לשם טוב.

עוד נפסק כי במסגרת שיח לגיטימי בין דיירי הבניין לבין ועד הבית – זכותם ואף חובתם של דיירי הבניין לדרוש שקיפות מוועד הבית ואף לבקר אותו במידת הצורך, לרבות בדרך של כינוס אסיפות דיירים לבירור נושאים בוערים, אך אין בכך כדי להצדיק השתלחות בחבר הוועד והטחת האשמות שאינן נכונות.

בהמשך לאמור נקבע כי הנתבעים זכאים היו להעלות ביקורת עניינית ולגיטימית ולעורר סימני שאלה ביחס לפעילותו של התובע. יחד עם זאת אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת כי השתלחות חסרת רסן מעין זו, תוך שימוש בשורש ג.נ.ב, ו/או תוך אמירה – כקביעה נחרצת – כי התובע שלח יד בכספי הוועד, מעלים כספי שכירות חדר שהוא משכיר באופן פיראטי, עושה שימוש פרטי בקו טלפון המשולם ע"י דיירי הבניין, וכיוצ"ב – מהווים פרסום לשון הרע במובנו הברור והמובהק ביותר.

בית משפט השלום הוסיף כי הדברים אותם הטיח הנתבע בתובע במהלך האירוע בקאנטרי, עת כינה אותו גנב, נוכל ושקרן – מהווים לשון הרע וכי אין ספק שהפרסומים שעשו הנתבעים גרמו לתובע לעוגמת נפש מרובה ולנזק בלתי ממוני משמעותי ביותר ואין לכחד כי משך חודשים ארוכים נאלץ התובע להתמודד ולהדוף את ההאשמות הקשות שהוטחו בו.

לסיכום, נקבע כי הנתבעים ישלמו פיצויים לתובע בסך כולל של 70,000 ₪ ויישאו בהוצאותיו ובשכר טרחת עורכת דינו בסכום כולל של 25,000 ₪.


בשם התובע: נטלי אלון; בשם הנתבעים: ארז ביבי.


לפסק הדין המלא לחץ כאן

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים