ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין
כניסה לפדאור
 שם משתמש: סיסמא:
שכחתי סיסמא
 

* הגישה והשימוש במאגר הפדאור באינטרנט כפופה לתנאי השימוש

תא 11628-02-13 טל אדלר נ' דרור זוהר (מחוזי - תל-אביב-יפו, יהודה פרגו) 07/02/2017

15/02/2017 13:14:26

לשון הרע - בית המשפט דחה תביעת לשון הרע שהגישה בעלת חברה לשיווק מוצרי קקאו כנגד בעלי חברה דומה בטענה כי הפיץ בקרב לקוחותיה פרסומים לפיהן המוצרים שהיא משווקות מהווים חיקוי זול של מוצריו.

נפסק כי במערכת העובדות והנסיבות של התיק דנן לא מדובר ב"פרסום אסור" אשר מקנה עילת תביעה כלשהי.

התובעת, בעלת חברה לשיווק מוצרי קקאו טענה כי סיפקה לנתבע בעל חברה דומה לשיווק מוצרי קקאו טבעי (להלן: "החברה") שירותי שיווק והפצה בלעדיים למוצריו עד אשר יום אחד החליט לסיים את יחסיו העסקיים עמה ולאחר שהחלה למכור באופן עצמאי מוצרי קקאו, החל לפרסם באופן ייזום ומכוון לקהל לקוחותיה, דוא"ל משמיץ במסגרתו כונו מוצריה מוצרים מועתקים ומתחזים ובמקביל דאג לפנות ללקוחותיה ולציין בפניהם כי לא כדאי להם לרכוש את מוצריה מכיוון שהם מפרים את זכויותיו.

הנתבע טען מצדו כי על אף השקעתו הרבה בתובעת ובעובדיה, התובעת לא עמדה בציפיותיו וההתקשרות עמה הסתיימה, כאשר מספר חודשים לאחר סיום ההתקשרות נודע לו כי התובעת עושה שימוש שלא כדין בידע המקצועי הרב שקיבלה ממנו, בסודותיו המסחריים וברשימת לקוחותיו והחלה לשווק מוצרים אשר הינם חיקוי פשוט של מוצריו ומשכך הוא נאלץ להגן על עצמו, להקטין את הנזקים שגרמה התובעת לחברה שלו ולמנוע את ההטעיה שיצרו מוצריה בשוק.

בית המשפט המחוזי פסק:

כב' השופט י' פרגו פסק כי החלטתו של הנתבע להפסיק להיעזר בשירותי ההפצה והשיווק של התובעת, הנה תוצאת אי הצלחתה לשווק את המוצרים, על אף היותם מוצרים מבוקשים וברור שאם התובעת הייתה מצליחה לשווקם כמצופה, לא הייתה כל סיבה שהנתבע יפסיק את הקשר העסקי עמה.

עוד נקבע כי התובעת ביודעה את הפוטנציאל והביקוש שיש למוצרים, לא הייתה מוכנה לוותר על ההכנסה הצפויה מהם ומשכך היא החליטה לרכוש בעצמה את אותם חומרי גלם, לארוז אותם באריזות דומות לאריזות שנמכרות ע"י הנתבע בתוכנן, בגודלן, בצורתן ובכיתוב עליהן ולשווקם תחת שם מסחרי חדש לאותן החנויות להן היא שיווקה קודם לכן את מוצרי הנתבע.

בהמשך לאמור נפסק כי התובעת שיווקה את מוצריה החדשים מבלי ליידע הנתבע או את בעלי החנויות להם היא משווקת מוצרים אלו, תוך שהיא נותנת להם לטעות, לחשוב ו"להתבלבל", שהמוצרים אותם היא משווקת עתה תחת שם מסחרי חדש, הם חלק ממוצרי הנתבע אותם היא מכרה להם עד כה.

בית המשפט המחוזי קבע כי על רקע האמור, יש להבין ולקבל את ה"פרסום" שנעשה על ידי הנתבע על מנת להגן על מוצריו ופרנסתו, ולהזהיר את הציבור מפני "חיקוי" מוצריו על ידי מוצרי התובעת.

לגופו של עניין נפסק כי הגם שלא היה הסכם בכתב בין הנתבע לבין התובעת האוסר עליה לשווק מוצרים באותו הרכב חומרים, והגם שאין לנתבע פטנט או סימן מסחרי או מדגם רשום על מוצריו, היה על התובעת לנהוג בתום לב, בהגינות מסחרית ואתית, עת החלה לשווק מוצרים אלו, בוודאי כאשר היא עושה כן, לאותם לקוחות, באריזות דומות, מבלי ליידע אותם על כך, עד כדי יצירת "בלבול" אצלם, כי מדובר במוצרי הנתבע.

לסיכום, התביעה נדחתה על כל רכיביה. נפסק כי במערכת העובדות והנסיבות של תיק זה, לא מדובר ב"פרסום", המקנה לתובעת עילת תביעה כלשהי, שכן מדובר ב"פרסום" נכון ולגיטימי אשר נועד להגן על האינטרס האישי והמסחרי של הנתבע.


בשם התובעת: סער גרשוני, עומרי סגל; בשם הנתבע: פנינה ולרי.


לפסק הדין המלא לחץ כאן

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים