ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין
כניסה לפדאור
 שם משתמש: סיסמא:
שכחתי סיסמא
 

* הגישה והשימוש במאגר הפדאור באינטרנט כפופה לתנאי השימוש

תצ 19529-06-14 דוד חוטה נ' Booking.com B.V (מחוזי - תל-אביב-יפו, עינת רביד) 03/02/2017

08/02/2017 08:53:01

תובענה ייצוגית | המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט - בית המשפט קיבל בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט של תביעה ייצוגית נגד חברת הזמנת המלונות "Booking.com", בה נטען להטעיית גולשים ישראליים המזמינים מלונות בארץ.

בין היתר נקבע כי שיקולי מדיניות וציפיות סבירים תומכים בכך שחברה בינלאומית המנהלת את עסקיה באמצעות האינטרנט תבוא להתדיין במקום שבו נמצאים לקוחותיה ולא להפך, וכי הקביעות שנקבעו בעניינן של חברות פייסבוק ופייפאל כי תניות שיפוט זר מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד שנועד להרתיע את הלקוח הישראלי מפני מימוש זכויותיו המשפטיות – רלוונטיות אף למקרה זה.

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות, חברת המלונות "פתאל" וחברת "Booking" המפעילה אתר בינלאומי להזמנת שירותי מלונאות. בבקשה נטען כי בוקינג מבצעת הטעיה כנגד הגולש הישראלי המזמין באמצעות האתר חדר במלון בישראל, שכן המחיר המוצג באתרה אינו כולל את רכיב המע"מ כנדרש בדין, עובדה שלטענת המבקש מוסתרת מהלקוחות וגורמת אף לפגיעה במתחרותיה של בוקינג. עוד נטען כי במסגרת ההזמנה מוצג תחילה המחיר בשקלים ולאחר מכן מתבצעת טרנספורמציה בלתי חוקית למחיר דולרי, באופן שאף הוא מהווה הטעיה. במקביל להגשת בקשת האישור הגיש המבקש בקשה במעמד צד אחד לראות בהמצאת מסמכי התביעה לחברת "Booking.com Israel Online" כהמצאה לידי בוקינג עצמה, שמקום מושבה בהולנד. לאחר שהבקשה התקבלה, הגישה בוקינג בקשה לביטול היתר ההמצאה בטענה כי אין לראות בהמצאה לחברה הישראלית כהמצאה לבוקינג. בית המשפט קיבל את הבקשה וביטל את היתר ההמצאה, אולם יחד עם זאת ניתן למבקש היתר המצאה לחו"ל. בערעור שהגישה בוקינג על ההחלטה הסכימו הצדדים על החזרת הדיון לצורך הכרעה בהתקיימותם של כלל הפרמטרים הנדרשים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום. בעקבות האמור ניתנה החלטה בה נקבע כי מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 500(10) לתקנות הסד"א המצדיקים היתר המצאה מחוץ לתחום ועל כן הגישה בוקינג ערעור נוסף שהתקבל בנימוק שהבקשה להיתר המצאה שהגיד המבקש לא נתמכה בתצהיר כדין. יחד עם זאת נקבע כי אין בכך כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה מסודרת כהלכתה. מכאן ההליך דנן.

בית המשפט קבע:

כב' השופטת ע' רביד קבעה כי יש ליתן למבקש היתר להמצאת התביעה לחו"ל. ראשית הזכירה השופטת כי על המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט להראות כי עניינו בא בגדר אחת העילות המנויות בתקנה 500 לתקנות הסד"א וכי עומדת לו עילה לגופו של עניין. רמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה נמוכה מזו שבהליך האזרחי וכל תכליתה למנוע את הרחבת סמכות השיפוט בתביעות טורדניות או תביעות סרק. בהתקיים אחת או יותר מהחלופות המנויות בתקנה 500 רשאי בית המשפט להתיר המצאת כתבי בי דין אל מחוץ לתחום המדינה, אולם מסורה לו סמכות שבשיקול דעת אם להתיר את ההמצאה כשבין היתר יביא בחשבון את שאלת "נאותות הפורום" – האם בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה בשים לב לבחינת מכלול הנסיבות, לרבות מירב הזיקות.

מן הכלל אל הפרט, בחן בית המשפט האם מתקיימים התנאים להמצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנות 500(7), 500(5), 500(10) לתקנות הסד"א, מכוחן עתר המבקש למתן היתר המצאה. נקבע, כי במקרה זה, בו הפרסום נעשה באינטרנט ואף בשפה העברית, כאשר אספקת השירות והזמנת המלון נעשה למלונות בארץ על ידי אזרח ישראלי בתחומי מדינת ישראל, בחיוב במטבע ישראלי, ובשים לב לפסיקה לפיה הפרסום באינטרנט מטיבו פורץ גבולות – יש לקבל את טענתו של המבקש לפיה יש תחולה במקרה הנדון לתקנה 500(7) כי המעשה או המחדל בוצעו בישראל. משכך, מתייתר הדיון ביתר הסעיפים שבגינם עתר המבקש ליתן היתר המצאה לחו"ל, אולם למען הזהירות קבע בית המשפט כי ההתקשרות באמצעות האינטרנט, דרך אתר בעברית היא התקשרות אשר נעשתה בתחומי מדינת ישראל בהתאם לתקנה 500(4)(א).

אשר לקיומה של עילת תביעה למבקש, קבע בית המשפט כי די בטענות שהועלו ע"י המבקש בבקשה להיתר המצאה ובבקשה לאישור התובענה הייצוגית כדי להוות "תביעה הראויה לטיעון", ולא נמצא כי טענות אלו הן בגדר תביעה טורדנית או תביעת סרק. אשר לטענת בוקינג כי הפורום הנאות הוא הפורום ההולנדי על פי מבחן מירב הזיקות, קבע בית המשפט כי מדובר בנושא ישראלי מובהק משום שעילת התביעה מתייחסת רק ללקוחות הישראליים של החברה, אשר רק לגביהם נטען כי בוקינג אינה מיישמת בעבורם את הגנת חוק הגנת הצרכן הישראלי הקובע כי על המחיר המפורסם לכלול את המע"מ. זאת, כאשר בוקינג מפעילה את האתר בין היתר בישראל, בעברית ופונה ללקוחות הישראלים. לפיכך, סבר בית המשפט כי הזיקות לפורום הישראלי הן הלקוחות הישראלים המשתמשים בשירותי בוקינג להזמנת חדרים במלונות; בתי המלון הישראלים שמשתמשים בשירותיה לצורך שיווק וקבלת הזמנות און ליין מלקוחות, ביניהם לקוחות ישראלים; עילת התביעה המתבססת על הפרת חוק הגנת הצרכן הישראלי בהקשר הנוגע לישראלים בלבד והזיקה העיקרית שהעילה הנטענת היא אך ורק בנוגע להזמנת חדרים במלונות בישראל על ידי ישראלים המשתמשים באתר בוקינג. מכאן שמירב הזיקות בהקשר לתובענה ייצוגית זו דווקא מפנות לישראל כפורום הנאות ולא להולנד.

עוד הוסיף בית המשפט כי שיקולי מדיניות וציפיות סבירים של הצדדים תומכים בכך שחברה בינלאומית המנהלת את עסקיה באמצעות האינטרנט תבוא להתדיין במקום שבו נמצאים לקוחותיה ולא להפך. אשר לטענת בוקינג לקיומה של תניית שיפוט זר אותה יש לכבד, ציין בית המשפט כי במקרים אחרים בהם נידונו תניות שיפוט דומות (בעניינן של פייסבוק ו Paypal) קבעו בתי המשפט כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, קביעה אותה ניתן להחיל אף על המקרה הנדון. זאת ועוד, בעניין פייסבוק קבע בית המשפט כי תניית השיפוט הזר נועדה להרתיע את הלקוח הישראלי מפני מימוש זכויותיו המשפטיות, וכך הדבר אף במקרה דנן.

הבקשה להיתר המצאת התביעה לחו"ל התקבלה; בוקינג תשלם הוצאות בסך של 10,000 ₪.


בשם המבקש: אמיר ישראלי; בשם המשיבות: אסף רנצלר.


לפסק הדין המלא לחץ כאן

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים