ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין
כניסה לפדאור
 שם משתמש: סיסמא:
שכחתי סיסמא
 

* הגישה והשימוש במאגר הפדאור באינטרנט כפופה לתנאי השימוש

תפ 1116-09 מדינת ישראל נ' יצחק בלסקי (שלום - תל-אביב-יפו, דניאלה שריזלי) 19/09/2012

23/09/2012 07:22:36

ניירות ערך | עבירות כלכליות | עבירות בניירות ערך | תרמית בניירות ערך - בית המשפט הרשיע את יצחק בלסקי, שהיה בעל עניין בחברה שנסחרה בבורסה, בעבירות מרמה על רקע ביצוע שורת עסקאות אשר מטרתן הייתה להשפיע בדרכי תרמית על ערך מנית החברה.

הוכח כי בלסקי ביצע עסקאות רכישה וקניה מלאכותיות במניות, שבכל אחת היה הן הקונה והן הרוכש, תוך שימוש בחשבונות של אחרים שבהם הייתה לו שליטה. זאת, במטרה להשפיע על ערך המניה, בין היתר לצורך קידום אינטרסים שלו בחברה וביטול סכנת השעיה מהמסחר שריחפה מעל החברה. יחד עם זאת זוכה בלסקי מעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך שיוחסו לו.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המונה שני אישומים. בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום, היה הנאשם בעל עניין בחברת "יונידרס השקעות", חברה ציבורית הנסחרת בבורסה. על פי הנטען באישום הראשון, ביצע הנאשם במועדים שונים עסקאות מכירה ורכישה במניות החברה, שהיו עסקאות "עצמיות" שנועדו להשפיע על שערה של המניה בבורסה. נטען, כי באותם מועדים הִזרים הנאשם הוראות למכירת ולרכישת מנית החברה בהגבלות שער נמוכות משער הבסיס על מנת להשפיע על שער המניה ולהפחיתו באורח מלאכותי, כוזב ומרמתי. בכך, על פי הנטען, חשף הנאשם את הציבור לנתוני מסחר כוזבים, יצר בכזב מחזור מלאכותי של מסחר, השפיע שלא כדין על תנודות השער, וגרם להפחתת שער המניה בדרכי תרמית.

עוד נטען, כי בסיומה של התקופה האמורה החזיקו הנאשם ובת זוגו בכ 6% ממניות החברה, אולם הנאשם נמנע מלדווח לחברה על השינוי בהחזקותיו כבעל עניין, ובכך מנע ממנה לפרסם ולדווח כנדרש את הדבר. לאור האמור יוחסו לנאשם באישום הראשון 14 פרטי אישום (כמספר העסקאות שערך), שעניינם בין היתר השפעה בדרכי תרמית על שערו של נייר ערך וגרימה להכללת פרט מטעה בדו"חות מיידיים.

על פי האישום השני, ביצע הנאשם ארבע עסקאות במניות החברה, בקשר עם הודעת הבורסה לחברה כי היא מועמדת להשעיה מהמסחר בשל אי עמידתה בכללים שהונהגו בדבר פיזור מינימאלי של מניות לציבור. על פי הנטען, הזרים הנאשם הוראות קניה ומכירה בין חשבונותיו לבין חשבונות הבנק של בת זוגו וחשבון נוסף של ידידתו בו שלט, הן בתוך הבורסה והן מחוצה לה. לטענת המאשימה, עסקאות אלו היו עסקאות כוזבות, שכן הן נעשו בין חשבונות בהן שלט הנאשם, מומנו כולן בידי הנאשם מכספו וממקורותיו ומטרתן לא הייתה כלכלית. כל זאת, במטרה להציג בפני החברה והבורסה מצג כוזב, לפיו דילל את אחזקותיו ופיזר אותן בציבור, ולאפשר בכך לחברה לעמוד בכללי הפיזור ולמנוע את מחיקתה מהמסחר, כפי שאכן נעשה בעקבות דיווחו של הנאשם. לאור האמור יוחסו לנאשם באישום השני עבירות על חוק ותקנות ניירות ערך, ובנוסף קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

בית המשפט קבע:

כב' השופטת ד' שריזלי קבעה כי המאשימה הוכיחה באמצעות ראיות ישירות וחד משמעיות כי בכל אחת ואחת מהעסקאות ניצב הנאשם משני העברים – הן כמוכר והן כרוכש. בנוסף, הוכח מעבר לכל ספק כי כל העסקאות בוצעו לפי שיקול דעתו הבלעדי של הנאשם, וכי פעילותו האמורה התאפשרה נוכח שליטתו הפונקציונאלית המלאה בחשבונות הבנק שבאמצעותם פעל, ללא ידיעתן או התערבותן של בעלות החשבונות, שסמכו על הנאשם ושיקול דעתו. עוד נקבע, כי לעסקאות שביצע הנאשם היו מאפיינים בולטים של עסקאות עצמיות, וכן נשאו אופי מרמתי לאור שליטת הנאשם בחשבונות משני עברי העסקה, פער הזמנים המצומצם בין פקודות הקניה והרכישה הסותרות, והסחירות הדלה באותם זמנים במניית החברה. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם המאשימה, שקבע כי מסחר תקין והוגן בשוק ההון נוצר רק בהתקיים מפגש רצונות אקראיים של הצדדים למסחר, ואילו במקרה בו גורם אחד ניצב מאחורי הוראות המכירה והקניה כאחת, מפגש זה לא נוצר. בנוסף, רוכש נייר ערך אמור לשאוף לרכוש את הנייר בשער נמוך ככל הניתן, להיפך מהמוכר, ועל כן אין זה מתקבל על הדעת שבתנאי שוק רגילים אותו אדם ישקף את האינטרסים המנוגדים הללו. בנוסף קבע המומחה כי פעילות הנאשם "התפיחה" במידה רבה את המסחר במניות והביאה למצג שוק ולנפח מסחר מעוותים ולא ריאליים. עוד קבע בית המשפט, כי הוכח שהנאשם מימן מכיסו את העסקאות ע"י העברת כספים מחשבונו לחשבונות האחרים, ולכך משקל לא מבוטל בקביעת הטיב המלאכותי של העסקאות.

לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט כי קמה חזקה עובדתית נגד הנאשם לקיומה של פעילות מסחרית מלאכותית ומניפולטיבית במניות החברה, שיסודה מרמה, וכי ביקש להשפיע על שער המניה במטרה להוציא את החברה מסכנת ההשעיה שריחפה מעליה. לפיכך פנה בית המשפט לבחון האם הנאשם הצליח להפריך את החזקות האמורות. ראשית, דחה בית המשפט את טענת הנאשם כי ביצע את העסקאות מתוך שיקולים כלכליים גרידא לטובת בעלות החשבונות. נקבע, כי גרסת הנאשם מתעלמת מעובדות בסיסיות ביותר, לפיהן כל אחת ואחת מהעסקאות התיימרה להיראות כמפגש רצונות אקראי בין שני משקיעים זרים, כאשר לא כך היה בפועל. בנוסף, בחינה מקרוב של התנהלות הנאשם במהלך ביצוע העסקאות מראה כי הוא לא הונחה על ידי רצון להיטיב עם בעלות החשבונות, אלא ניצל את האמון הבלתי מסויג שנתנו בו כאמצעי להשגת מטרותיו. לכך הוסיף בית המשפט את זיקתו של הנאשם לחברה, שכן היה לו חלק ביוזמת הקמתה, ולפיכך סבר כי האינטרס האישי שלו ורצונו המוקפד לשמר את השקעתו בחברה, אינם מתיישבים בשום פנים עם הטענה כי מכר את מניותיו בעסקאות אמת. עם זאת, בשל ספק בנוגע למערכת היחסים של הנאשם עם אחת מבעלות החשבונות, סבר בית המשפט כי אין לקבוע שהם בני זוג.

עוד דחה בית המשפט את הטענה כי הכספים שהעביר הנאשם לחשבונה של האישה ושימשו לרכישת המניות, נבעו מהתחשבנות שמקורה בהלוואות שהעניק לה. זאת, שכן טענה זו אינה מתיישבת עם הראיות והופרכה ע"י גרסת האישה בחקירתה המוקדמת במשטרה. בית המשפט ציין כי מאוחר יותר חזרה בה האישה מגרסתה בפני בית המשפט, אולם עדותה זו לא הייתה מהימנה ולפיכך אין להעדיפה. עוד שלל בית המשפט את הטענה כי העסקאות הלגיטימיות שביצע הנאשם מפריכות את קיומה של כוונה לבצע עסקאות מרמתיות, וכי לא התכוון להשפיע על שער המניה. נקבע, כי הוכח מעל לספק סביר כי בעת שערך הנאשם את העסקאות העצמיות נשוא האישום הראשון התכוון לגרום לירידת ערך המניה, ובעת העסקאות נשוא האישום השני התכוון לגרום לעלייתו, ואף הצליח להביא לכך.

לאור התשתית הראייתית שהוכחה, הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירות לפי סעיף 54(א)(2) לחוק נירות ערך (השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך). נקבע, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם מודע היה לטיב פעולותיו במסגרת המסחר בבורסה, מודע היה לכך שהעסקאות העצמיות שביצע הן פסולות ונגועות בתרמית, וכן היה מודע לתוצאה של השפעה על שער המניה. עוד הורשע הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שכן הוכח שטען טענה כוזבת ביחס לירידה באחזקותיו בידיעה שהטענה איננה נכונה, ומכך קיבל את אישור הבורסה לכך שהחברה לא תושעה מהמסחר. יחד עם זאת, זוכה הנאשם מעבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק. זאת, לאור הספק במערכת היחסים עם בעלת אחד החשבונות, מכוחו לא ניתן לקבוע שאחזקותיהם במניות החברה היו משותפות, ולפיכך עקרונית לא קמה החובה לדווח על אחזקות משותפות של השניים, או על שינוי באחזקות, במי מן התקופות נשוא האישומים. עוד בהקשר זה נדחתה טענתה החלופית של המאשימה לפיה קמה לנאשם חובת דיווח בשל השינויים שחלו באחזקותיו בעקבות העסקאות העצמיות, שכן מעשי הנאשם לא הביאו לשינוי בזכויותיו הקנייניות ובהיקף אחזקותיו.


בשם המאשימה: ערן שחם-שביט, יוני לבני; בשם הנאשם: גיורא אדרת, אורן אדרת.

ת"פ 1116-09

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ1116-09מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' בלסקי 19 ספטמבר 2012 בפני כב' השופטת דניאלה שריזלי המאשימה מדינת ישראל פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ע"י ב"כ עו"ד ערן שחם-שביט, עו"ד יוני לבני נגד הנאשם יצחק בלסקי ע"י ב"כ עו"ד גיורא אדרת, עו"ד אורן אדרת הכרעת-דין מ ב ו א

בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 בדקה יחידת בקרת המסחר והפיקוח בבורסה לניירות ערך בתל-אביב (להלן: "הבורסה") עליות חריגות בשערה של מנית חברת יונידרס השקעות בע"מ (להלן: "יונידרס"), חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. ממצאי הבדיקה בדבר עליות שער חריגות במספר ימי מסחר, בכלל זה עליית שער בת 30% ביום המסחר 15.9.03, הועברו ליחידת החקירות של רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות", או "רשות ני"ע").

חקירת הרשות העלתה, כי קדמה לעליות השער הודעה ששיגרה הבורסה ליונידרס ב-20.4.03, לפיה, נכון לתאריך 31.3.03 היא איננה עומדת ב"כללי השימור" שהנהיגה הבורסה (דהיינו: פיזור מינימאלי לציבור של 7.5% ממניות החברה, ושווי אחזקות מינימאלי של הציבור ב-1.6 מיליון ₪), וכי המניה מועמדת להשעיית מסחר אם לא תשפר החברה את נתוניה כנדרש עד 30.9.03 (ת/46).

עוד העלתה החקירה, כי הנאשם, בעל עניין בחברת יונידרס, שאחזקותיו באותה עת עמדו על 8.47% משווי המניות של החברה, הגיב באורח פעיל להודעת הבורסה, ובעסקאות אחדות שביצע בתקופת החודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 הוא העביר חלק ניכר מאחזקותיו ביונידרס לבת זוגו גב' נילי גנון, ולידידתו ובת חסותו גב' גלינה אסתרין, כשמטרתו לדלל את אחזקותיו, ולשפר את נתוני החברה, כך שתעמוד בכללי השימור, ולא תושעה מהמסחר בבורסה.

ואכן, לאחר שפיזר את אחזקותיו באופן המתואר לעיל, הודיע הנאשם בתאריך 13.10.03 ליונידרס ולבורסה כי חדל להיות בעל ענין, כי אחזקותיו במניות יונידרס ירדו ל-4.275%, והועברו לציבור (ת/19ג'); בהודעה נוספת מ-14.10.03 הודיע הנאשם לבורסה כי אחזקות הציבור עומדות על 9.95%, וערכן למעלה מ-3.8 מיליון ₪ (ההודעה מ-14.10.03 - ת/19א').

בתאריך 26.10.03 הודיעה הבורסה לני"ע לחברת יונידרס השקעות בע"מ, כי נוכח השיפור בנתוני החברה, החליט דירקטוריון הבורסה שלא לדון בהשעייתן של מניות החברה מהמסחר בבורסה (ת/64).

החוקרים סברו כי קיים קשר סיבתי בין פעילותו המסחרית של הנאשם במנית יונידרס לבין העמידה בכללי השימור, וחשדו כי הפעילות נגועה בעבירה. לפיכך, נבחנו כלל העסקאות שביצע הנאשם במניה זו במהלך השנים 2001-2003. ממצאי החקירה הראו כי הנאשם ביצע בתקופה האמורה עסקאות לא מעטות במנית יונידרס בין חשבונו לבין חשבונה של נילי גנון וכן, בין חשבונו לבין חשבונה של גלינה אסתרין. העסקאות הוגדרו על-ידי המאשימה כ"עסקאות עצמיות" או "עסקאות מתואמות", אשר היו מכוונות מטרה - להשפיע בדרכי תרמית על שערה של מנית יונידרס.

נתונים אלה הם הבסיס והרקע להגשת כתב האישום נגד הנאשם.

פרק א'

עובדות הרקע והאישומים

1. הנאשם הוא איש עסקים שעיקר עיסוקו תחום הנדל"ן.בבעלותו ובשליטתו חברות פרטיות העוסקות בייזום פרויקטים ואחזקת נכסים, וביניהן, החברות "בל גד בע"מ" (להלן: "בל גד"), ו"י. ב. ניהול והשכרת נכסים בע"מ" (להלן: "י. בלסקי").

2. בצעירותו חבר הנאשם לגיסו, מר גיורא סמואל, ז"ל, שנשוי היה לאחותו טליה (להלן: "גיורא סמואל"), אשר הקים בשנות השמונים את חברת יונידרס. החברה עוסקת בייצור ובשיווק ביגוד מקצועי לבעלי מקצועות שונים, השכרתו של הביגוד ומתן שירותי ניקוי. לימים נרשמה החברה למסחר בבורסה. עקב סכסוך משפחתי הופסקה עבודתו של הנאשם בחברה, אולם, הוא המשיך להחזיק במניותיה.בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום, לפחות בחלקן, היה הנאשם, מכח אחזקותיו, "בעל עניין" בחברה.

3. כתב האישום שהוגש נגד הנאשם עוסק בפעולות מכירה ורכישה שביצע במניות יונידרס אגב המסחר במניה בשוק ההון (בשיטת הרצף) בשתי תקופות נפרדות: האחת - בין החודשים מאי ונובמבר 2001, ובכך עוסק האישום הראשון, והאחרת - בין התאריכים 15.9.03 ו-13.10.2003, כמפורט באישום השני.

האישום הראשון

4. באישום הראשון מואשם הנאשם בכך, שבמועדים שונים בתקופה שבין ה-1.5.2001 וה-1.11.2001, הוא ביצע 14 עסקאות מכירה ורכישה במניות יונידרס, שהיו עסקאות "עצמיות", ונועדו להשפיע על שערה של המניה בבורסה. לטענת המאשימה, באותם המועדים הִזרים הנאשם הוראות למכירת ולרכישת מנית יונידרס בהגבלות שער נמוכות משער הבסיס: הוא פעל כן באמצעות חשבונות שניהל בבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, סניף מפרץ חיפה (להלן: "הבנק", או, "סניף הבנק"), ובין היתר, חשבון הבנק האישי שלו ושל חברת י. בלסקי, ובאמצעות חשבון הבנק של בת זוגו, גב' נילי גנון (להלן: "גנון"), חשבון בנק שבו הורשה לפעול על-ידי גנון, ושלט בו שליטה מלאה.

5. המאשימה טוענת, כי עקב הוראותיו האמורות של הנאשם, התבצע המסחר במנית יונידרס במועדים הנקובים בין החשבונות האמורים כ"רוכש" וכ"קונה", כאשר הנאשם הוא זה שנתן את פקודת המכירה ובמקביל את פקודת הרכישה, ויצר בכך נתוני מכירה ורכישה שרירותיים, מתואמים, בין רוכש וקונה שאינם אקראיים.

6. לטענת המאשימה, בכל אחת ואחת מהעסקאות העצמיות האמורות פעל הנאשם בדרכי תרמית כדי להשפיע על שערה של מנית יונידרס, ולהפחיתו באורח מלאכותי, כוזב ומרמתי, ובכך גרם לתוצאות הבאות:

# הנאשם חשף את הציבור לנתוני מסחר כוזבים, אשר יצרו מראית עין של פעילות תקינה במסחר במניה בין צדדים אקראיים, בלתי מתואמים ובלתי תלויים;

# הנאשם יצר בכזב באותם המועדים מחזור מלאכותי של מסחר במנית יונידרס, השפיע שלא כדין על תנודות השער, וגרם להפחתת שער המניה בדרכי תרמית.

7. עוד נטען, כי בסיומה של התקופה האמורה החזיקו בני הזוג הנאשם וגנון ב-139681.04 ע"נ מניות יונידרס, המהוות 6.9578% ממניות החברה. אולם, הנאשם נמנע מלדווח לחברה על השינוי בהחזקות בעל עניין במניות החברה, ובכך מנע מהחברה לפרסם ולדווח כנדרש דבר החזקות בעל ענין, וכל זאת, כדי להטעות משקיע סביר.

8. באישום הראשון מייחסת המאשימה לנאשם 14 פרטי אישום שעניינם השפעה בדרכי תרמית על שערו של נייר ערך, לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ני"ע"), וכן, אי קיום הסעיפים 36 ו-37 לחוק ני"ע, עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע, וגרימה להכללת פרט מטעה בדו"חות מיידיים, ביחד עם תקנות 33 ו-36 לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970.

האישום השני

9. באישום השני מפורטות חמש עסקאות שביצע הנאשם במנית יונידרס בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003, בקשר עם הודעת הבורסה ליונידרס כי היא מועמדת למחיקה מהמסחר בבורסה.ארבע מהעסקאות בוצעו על-ידי הנאשם במסגרת המסחר הרציף בבורסה, בתאריכים 14.9.03, 15.9.2003, 12.10.03 ו-13.10.2003, ועסקה אחת נוספת בוצעה ב-30.9.03 מחוץ לבורסה.

עם תחילת שמיעת הראיות בתיק מחקה המאשימה מרשימת העסקאות את העסקה הראשונה שבוצעה ביום המסחר 14.9.03. נותרו, אפוא, ארבע העסקאות שביצע הנאשם, כאמור, במועדים האחרים.

10. לטענת המאשימה, הזרים הנאשם במועדים דלעיל הוראות קניה ומכירה בין חשבונותיו לבין חשבונות הבנק של גנון ושל גב' גלינה אסתרין (להלן: "אסתרין"). הנאשם שלט בחשבונות אלה ופעל בהם כרצונו. בנוסף, ביצע הנאשם ב-30.9.03 עסקהמחוץ לבורסה, שבמסגרתה העביר 60,000 ע"נ מניות יונידרס מחשבונו לחשבונה של גנון, בשער של 1801 נקודות, תמורת 1,082,545 ₪.

11. המאשימה טוענת, כי ארבע העסקאות המתוארות היו עסקאות כוזבות: שלוש מהן עסקאות עצמיותשביצע הנאשם במסגרת המסחר בבורסה בין חשבונות שהיו בשליטתו המלאה, והעסקה הרביעית אשר בוצעה מחוץ לבורסה, גם היא בין חשבונו לחשבונה של גנון. העסקאות מומנו כולן בידי הנאשם מכספו וממקורותיו, מטרתן לא הייתה כלכלית, והפעולות שביצע הנאשם נועדו, למעשה, לקדם אינטרסים של הנאשם ביונידרס, ולהציג בפני החברה ובפני הבורסה מצג כוזב כאילו רכשו גנון ואסתרין את מניות יונידרס כדת וכדין, וכאילו פיזר את אחזקותיו בציבור.

12. עוד נטען, כי הנאשם פעל בדרכים המתוארות לעיל בעקבות ועקב הודעת הבורסה ליונידרס ב-20.4.03 כי החברה איננה עומדת בכללי השימור [דהיינו: אחזקות הציבור במניות יונידרס פחותות מ-7.5% (שהיה השיעור המינימלי הנדרש) ושוויין נמוך מ-1.6 מיליון ₪], ועל כן, היא מועמדת להשעיית מסחר. ליונידרס ניתנה ארכה עד 30.9.03 לנקוט בצעדים שיבטיחו את עמידתה בכללי השימור. אשר על כן, טוענת המאשימה, ביצע הנאשם את העסקאות המתוארות במטרה להעלות בדרכי תרמית את שער מניית יונידרס, כפי שארע בפועל; במטרה להציג בפני חברת יונידרס והבורסה מצג כוזב, לפיו, דילל הנאשם את אחזקותיו ביונידרס ופיזר אותן בציבור, ושוב אינו בעל ענין בחברה, ולאפשר בכך לחברה לעמוד בכללי השימור, ולמנוע את מחיקתה מהמסחר בבורסה.

ואכן, טוענת המאשימה, בתאריך 13.10.03 דיווח הנאשם ליונידרס, ולמחרת דווח לבורסה, כי עם השלמת העסקאות דנן הוא חדל להיות בעל עניין; כי אחזקתו עומדת על 4.275%, המהווה 4.997% מזכויות ההצבעה בחברה; כי אחזקות הציבור עומדות על 9.95%, ושווי האחזקות הוא למעלה מ-3.8 מיליון ₪.

בתגובה להודעת הנאשם הודיעה הבורסה ליונידרס ב-26.10.03 כי נוכח השיפור בנתוני החברה, לא תיכלל החברה ברשימת השימור, ודירקטוריון הבורסה לא ידון בהשעיית המסחר במניותיה.

13. המאשימה סבורה, כי ההודעות הנ"ל ששיגר הנאשם לחברה ולבורסה היו הודעות שאינן אמת, שכן, העסקאות היו עסקאות מסחר עצמיות, אותן ביצע הנאשם למראית עין בלבד, בין חשבונו לחשבונה של ידידתו אסתרין וחשבונה של בת זוגו, גנון. באמצעות מצגים כוזבים אלה, קיבל הנאשם במרמה, בנסיבות מחמירות, את אישור הבורסה להוצאתה של יונידרס מרשימת החברות המועמדות להשעיית מסחר במניותיהן. זאת, תוך עקיפת המנגנון בדבר כללי השימור בבורסה לנירות ערך.

14. עוד טוענת המאשימה באישום זה, כי הוראות הקניה והמכירה שהזרים הנאשם לבורסה בימי המסחר הנתונים ביחס למנית יונידרס יצרו מחזור מסחר מלאכותי במנית יונידרס; יצרו מצגי שווא כוזבים של פעילות תקינה לגבי היקף המסחר במניה, לגבי שער המסחר בה, ולגבי קיומם של צדדים בלתי קשורים ביניהם. הנאשם פעל אפוא במטרה להשפיע על שער המניה בדרכי תרמית, תוך ניצול לרעה של שיטת המסחר. מעשי הנאשם השפיעו על תנודות שער המניה, והשפיעו על החלטותיהם של משקיעים המבצעים עסקאות במניה.

15. הנאשם מואשם באישום השני בעבירות הבאות:

# השפעה בדרכי תרמית על שער נייר ערך, לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ני"ע - 4 פרטי אישום;

# אי קיום הסעיפים 36 ו-37 לחוק ני"ע, 3 פרטי אישום לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע, וגרימה להכללת פרט מטעה בדו"חות מיידיים ביחד עם תקנות 33 ו-36 לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970;

# קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

פרק ב'

עמדת ההגנה

גדר המחלוקת

16. ההגנה איננה חולקת על מעמדו של הנאשם כבעל עניין ביונידרס, לפחות בחלק מן התקופה הרלוונטית לכתב האישום. ההגנה גם אינה חולקת על פעילותו של הנאשם במנית יונידרס במסגרת המסחר בשוק ההון, כעולה ממסמכי הבורסה, ביחס לפעולות המפורטות בשני האישומים (ראו: תגובת הנאשם לכתב האישום מיום 1.11.09). עם זאת, טענה ההגנה (בתגובתה לכתב האישום) כי הנאשם פעל עבור עצמו, ובנאמנות עבור אחרים. ההגנה הכחישה את האשמות המיוחסות לנאשם הן ביחס להשפעה בדרכי תרמית על שערה של מניית יונידרס, כנטען בשני האישומים, והן ביחס לקבלת דבר במרמה מהבורסה, כנטען באישום השני. ההגנה הכחישה כי הנאשם אף מימן במישרין או בעקיפין את רכישת המניות על-ידי גנון ואסתרין.

17. לטענת ההגנה, כך, בתגובה לכתב האישום, היתה פעילותו המסחרית של הנאשם במסגרת שוק ההון פעילות אמיתית, שנבעה משיקולים כלכליים גרידא. בהתייחס לאישום השני, טענה ההגנה, כי הנאשם פעל לדילול אחזקותיו ביונידרס, על-ידי מכירתן ופיזורן לידי "הציבור", במטרה לגרום לכך שיונידרס תעמוד ב"כללי השימור", ותיחלץ מסכנת השעיית המסחר במניותיה, כהתראת הבורסה ליונידרס, וזוהי מטרה לגיטימית. לטענת ההגנה, נועדוהפעולות שביצע הנאשם לטובת ציבור המשקיעים, והמכירה בוצעה בשער נמוך מערכה הכלכלי של המניה שהיה גבוה מהמחיר הבורסאי שלה. בנסיבות שבהן הסירה הבורסה את סכנת הפסקת המסחר במניה על רקע פעילות הוגנת ותמת לב, לא עבר הנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות.

18. ההגנה אישרה כי נילי גנון וגלינה אסתרין מיודדות היו עם הנאשם, ובמסגרת קשריהם הקרובים סמכו השתים על שיקול דעתו של הנאשם בכל הנוגע להשקעת כספיהן והרשו לו לפעול בחשבונותיהן. עם זאת, כפרה ההגנה בטענת המאשימה, לפיה, שררו יחסי זוגיות בין הנאשם וגנון. לגרסת ההגנה, שררה בין השניים ידידות נפש, ומכוחה התגורר הנאשם בדירתה של גנון, אך לא באופן קבוע ושוטף, ובשל יחסיהם הידידותיים גם יעץ הנאשם לגנון בנושא כספים ונדל"ן. מאחר שאין מדובר ביחסי זוגיות, לא ראה הנאשם בהחזקתם במניות יונידרס משום "החזקה במשותף", ולפיכך, לא ניתן לייחס לו עבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע.

19. במסמך סיכום הטענות חזרו הסנגורים על עמדותיהם האמורות. לדעת הסנגורים, יש ללמוד על תום לבו של הנאשם ועל כנות כוונותיו, מאופי עדותו ומהסבריו ההגיוניים והסבירים לגבי המטרות שעמדו ביסוד העסקאות שביצע, אשר נעדרו מתווה פעולה זדוני או מרמתי, מה גם שלגרסתו נמצאה תמיכה ראייתית בעדויותיהן של גנון ואסתרין, וכן, במסמכים שהוגשו בדבר התחשבנות כספית תמימה שהתנהלה בין הנאשם לבין השתים. הסנגורים מבקשים שאתייחס באמון לגרסת הנאשם באשר לכנות העסקאות שביצע במנית יונידרס, לפיה, פעל תמיד ביושר, ולא מתוך כוונה לרמות או להשפיע בדרכי תרמית על שערי מנית יונידרס, או, על עמדת הבורסה ביחס להשעיית המסחר במנית יונידרס.

20. נוכח טענת ב"כ המאשימה כי הפרשה שבכתב האישום מצומצמת בהיקפה ובעובדותיה, הביעו סנגוריו של הנאשם בסיכומיהם תרעומת נוקבת על הזמן הרב שחלף מאז בוצעו העסקאות נשוא כתב האישום (ב-2001 וב-2003), מאז נחקר הנאשם (בשנת 2005), ומאז הוגש כתב האישום ועד היום, פרק זמן המצביע על שיהוי בלתי תקין ובלתי ראוי מצד המאשימה, ומנציח עינוי דין מתמשך לנאשם. תרעומת זו תשתלב בהמשך בטענות ההגנה ובהשלכותיהן.

21. אף שההגנה צמצמה את מסגרת המחלוקת העובדתית במידה רבה, ואישרה את פעילותו של הנאשם במסחר בבורסה כפי שזו עולה ומסתברת ממסמכי הבורסה המתעדים את פעולותיו והעסקאות שביצע, נותרו במחלוקת סוגיות עובדתיות ומשפטיות לא מעטות: שנויים במחלוקת אופיין ומהותן של העסקאות כ"עסקאות עצמיות"; שנויה במחלוקת סוגיית מימון העסקאות על-ידי הנאשם במסגרתן נמכרו מניות יונידרס על-ידי הנאשם לגנון ולאסתרין. קשורה לסוגיות אלה המחלוקת בדבר המטרה שעמדה מאחורי העסקאות שביצע הנאשם, והאם היתה מטרתו פסולה.

חשובה ושנויה במחלוקת הסוגיה בדבר אופי מערכת היחסים שבין גנון והנאשם, אשר לה השלכה הן לעניין עבירות הדיווח, ולא פחות מכך, השלכה ראייתית נסיבתית על המטרה שהנחתה את הפעילות של הנאשם במנית יונידרס.התרת הסוגיות שהצגתי חיונית לצורך הטיפול בשאלות המשפטיות הדורשות הכרעה. קרי: האם, בכל אחת מהתקופות הנזכרות, השפיע הנאשם בדרכי תרמית על שערה של מנית יונידרס, כטענת המאשימה; האם הונה הנאשם את הבורסה ביחס לדילול אחזקותיו ביונידרס, וקיבל עקב כך דבר במרמה; והאם מנע דיווח כנדרש על היקף אחזקות בעל עניין.

פרק ג'

עבירות תרמית בניירות ערך

המסגרת הנורמטיבית

22. לב ליבו של כתב האישום הן העסקאות שביצע הנאשם (14 העסקאות המנויות באישום הראשון, ו-3 העסקאות המנויות באישום השני, ומלווה אותן עסקה שמחוץ לבורסה) במנית יונידרס. המאשימה מייחסת לנאשם, כאמור, עבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) בשני האישומים, וכן, עבירה של קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, באישום השני, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין. אולם, הציר המרכזי סביבו נעים האישומים הוא סעיף 54(א)(2) לחוק ני"ע, כשלטענת המאשימה, בכל העסקאות שביצע השפיע הנאשם בדרכי תרמית על שערו של נייר ערך - מנית יונידרס, ועבר בכך על הוראות סעיף 54(א)(2) האמור. מטעם זה, אמקד את הדיון תחילה במסגרת הנורמטיבית שהציב המחוקק בסעיף 54(א)(2), כבסיס לתשתית הראייתית שהניחו הצדדים. הדיון בעבירות הדיווח ובעבירה של קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, יובא כנגזרת מהמסקנות העובדתיות.

23. סעיף 54(א)(2) לחוק ני"עקובע, כי מי ש"השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך..." דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. על פי תוכנו, אוסר הסעיף ביצועם של מעשים או מחדלים המשפיעים בדרך מניפולטיבית ובלתי הוגנת על תנודות שערי המניות בבורסה.

הוכחת היסוד העובדתי של העבירה כרוכה בהוכחתם של שני רכיבים: האחד הוא פעולת השפעה על שערו של נייר הערך, והאחר - שימוש בדרכי תרמית. הוכחת הרכיבים איננה פשוטה, שכן, המחוקק לא סיפק רשימת התנהגויות אשר תיחשבנה "דרכי תרמית". לא פשוטה ממנה הוכחת היסוד הנפשי של העבירה, לגביה שותק המחוקק. הדרך הראויה לפרשנותו של הסעיף, ולאיפיון יסודות העבירה וההתנהגויות שתיחשבנה אסורות, היא על פי לשונו ותכליתו. אלה יוצקות את המשמעות לאיסור שבו.

24. הספרות המקצועית המקובלת, וכך פסיקת בתי המשפט, רואות בקיומו של שוק הון מאורגן למסחר בניירות ערך בסיס לצמיחה כלכלית של משק המדינה. שאיפה זו מחייבת, נקבע, שיתקיים שוק הון יעיל ומשוכלל, אשר פעילותו תקינה והוגנת. למעלה מן הצורך אזכיר את אופיו המיוחד של המוצר הנסחר, אשר, בשונה מסחורות אחרות, ערכו ותכונותיו אינם גלויים לעין. נייר הערך נוצר כנורמה משפטית, והוא נטול ערך עצמאי, אלא משקף זכות מסחרית, שערכה נובע וקשור בחברה שהנפיקה אותו. המשקיע בשוק ההון יכול להעריך את שוויו של נייר ערך ולעמוד על טיבו רק אם ייחשף לנתונים מלאים ואמינים אודותיו, ולמידע עקבי ומלא אודות החברה שהנפיקה אותו. סימן היכר מובהק, אפוא, לקיומו של שוק תקין והוגן הוא מידע אמין ושקיפות מלאה ביחס לניירות הערך הנסחרים; וכן, קביעת שערי ניירות הערך על-ידי כוחות הביקוש וההיצע ללא השפעה מלאכותית עליהם. עיקרה של שיטת המסחר הנהוגה היא במציאת נקודת האיזון בין ההיצע לביקוש לנייר הערך, והיא המהווה בסיס לקביעת מחירו בכל יום מסחר. כדי שיתקיים שוק הון יעיל ומשוכלל יש להבטיח, אפוא, גילוי נאות, הגון ושוויוני בין כל המשקיעים המשתתפים בו, שכן, רק בכוחם של אלה להבטיח את אמון הציבור בדרכי הניהול והפיקוח המתבצעות בבורסה ובמנגנון אכיפת הכללים החלים עליה; רק בכוחם של אלה להבטיח את גידול השתתפות הציבור הרחב בהשקעות בניירות ערך, ואת יכולתה של הבורסה להפוך למנוף לצמיחה כלל משקית. בקרוס ההגינות והשוויון בהתנהלות המסחר בבורסה, יפוג אמון הציבור בה, ועמם הצמיחה וההתרחבות הכלכלית [רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת דיסקונט, סעיף 122 (21.2.2010); ת"פ (בימ"ש השלום ת"א) 8073/06 מדינת ישראל נ' אורן סרוסי ואח', סעיף 42 לפסק הדין (11.9.2011)].

25. מכאן מובן, כי ביצוע פעולות מניפולטיביות בשוק ניירות הערך, שמטרתן להתערב בתנועתם החופשית של כוחות ההיצע והביקוש, לעודד או לדכא באמצעים מלאכותיים קנייה או מכירה של ניירות ערך ולהשפיע בכך על תנודות שעריהם, חוטא לתכלית קיומו של שוק הון הגון ותקין ופוגע באמון הציבור בתקינותו והגינותו. ללמדנו, על התכלית החקיקתית של הוראת סעיף 54(א) בכלל, וסעיף קטן (2) בפרט. דהיינו: להסיר סיכונים לא טבעיים שמקורם בעיוותים ובפערי מידע הקיימים בשוק ניירות הערך, וזאת, במטרה להגן על המשקיע הסביר ועל איכות, אמינות ושקיפות המידע שהוא מקבל לשם גיבוש החלטותיו ופעולותיו בשוק ניירות הערך; לקדם את יעילותו של השוק, ולהרתיע גורמים שונים מיצירת עיוותים בהליך קבלת ההחלטה של המשקיע הסביר [ע"פ 8573/96 מרקדו, הלדשטיין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481, בעמ' 591 (להלן: "עניין מרקדו"); ??"? 2184/96 חרובי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 114, בעמ' 125-124].

26. ההלכה לגבי תכליתו של סעיף 54(א) כבסיס להבנת היסודות הנדרשים להוכחה סוכמה על-ידי הנשיא א' ברק בע"פ 5111/95, 5109/95, 5052/95 ואקנין נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 642, עמ' 656-657 (להלן: "עניין ואקנין"):

"כפי שראינו, ביסוד הוראת סעיף 54 לחוק ניירות הערך מונח הרצון להבטיח הגינות במסחר בניירות ערך. לשם כך בא הרצון להבטיח גילוי, אשר יאפשר קבלת החלטות מודעות, תוך שקילת הסיכון והסיכוי. מחיר נייר הערך משקף שיווי משקל בין היצע ממשי לבין ביקוש ממשי, אשר מקורו בתחזיות המשקיע בדבר תוחלת הרווח העתידית מאותה השקעה. בכך מובטח אמון הציבור בשוק ניירות הערך ובמידע הכלכלי אותו הוא מייצג. ודוק: אין הבטחה להצלחה.... התחזיות עשויות להיכשל. אך נקבע מנגנון שוק - המבוסס על הערכות כלכליות - אשר על פיו ייקבע מחירו של נייר הערך. על רקע גישה תכליתית זו יש לבחון את המצבים השונים אשר על פי הטענה מהווים השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. בבחינה זו יש להיזהר ולא לחצות את הגבול שבין האסור למותר. לא כל ספקולציה היא מניפולציה".

ובהמשך:

"אין זה ראוי לקבוע מראש "רשימה סגורה" של מצבים האסורים על פי הוראות סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך. יש להימנע מהגדרות כוללניות, שעם ניסוחן נמצא מיד המקרה הנוסף שאינו נכנס לתחומן אך שההתנהגות על פיו אסורה אף היא. בתחום חי ותוסס זה של המסחר בשוק ניירות הערך, עדיפה גישה אינדוקטיבית, הנעה ממקרה למקרה, ועל בסיס נסיון החיים המצטבר מרחיבה ומשכללת את תפיסותיה העקרוניות... על יסוד גישה זו, ומבלי לנסות כלל ליתן הגדרה כוללנית ליסודות המרכיבים את העבירה על פי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות הערך, ניתן לומר בבטחה כי מתן הוראת קניה או מכירה בלא רצון לקנות או למכור, ואך מתוך רצון לגרום על ידי כך לשינוי במחיר המניה, היא פעולה אסורה על פי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך. יש בפעולה זו "השפעה" על תנודות השער של ניירות הערך. השפעה זו הינה "בדרכי תרמית", שכן ההיצע או הביקוש אינו משקף תחזית כלכלית (נכונה או שגויה) באשר לערך המניה, אלא פעולה מלאכותית שמטרתה הינה אך התנודה בשערו של נייר הערך. פעולה שכזו - אם היא מלווה במודעות לדרכי התרמית ובכוונה להשיג את תנודות השער - היא עבירה על פי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך..."

27. מן האמור עולה, כי כדי לעמוד בנטל הוכחת יסודות העבירה שבסעיף 54(א)(2) נדרשים להוכחה רכיב התנהגותי ורכיב תוצאתי, משמע: כי הייתה השפעה בפועל על שער המניה [ענייןמרקדו, בעמ' 516-518, ובעמ' 591]; כיההשפעה הייתה ממשית ומהותית ולא מינורית; וכן, כי ההשפעה ניכרה במהלך יום המסחר או בסיומו. מאחר שכל פעילות של משקיע במסחר משפיעה על שערו של נייר הערך, תיחשב הפעילות כעבריינית רק כאשר תוכח מטרה מפורשת להעלות או להוריד את השער (או: למנוע עליה או ירידה של השער), להבדיל מקניה או מכירה תמימה בשוק חפשי שבה השפעה על השער היא תוצאה טבעית ולא מתוכננת מראש [שם, עמ' 519-520]. אשר להוכחת הרכיב ההתנהגותי - "דרכי התרמית" - הבהיר בית המשפט העליון בפסיקתו, כי הוא מסתייג מקביעת רשימה סגורה והחלטית של התנהגויות אסורות, מוגדרות מראש, והסתפק בקביעה כללית, לפיה, מתבטאת פעולה תרמיתית בניירות ערך ב"מתן הוראת קניה או מכירה בלא רצון לקנות או למכור, ואך מתוך רצון לגרום על ידי כך לשינוי במחיר המניה" (עניין ואקנין, פיסקה 30).

28. כאמור, סעיף 54(א)(2) אינו מזכיר מפורשות מהו היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעבירה. לכאורה, די אפוא בהוכחת קיומה של מחשבה פלילית, דהיינו: כי העושה היה מודע לטיב הפיסי של התנהגותו - פעולת מסחר בנייר ערך תוך נקיטה בדרכי תרמית; ובכל הנוגע לתוצאה - השפעה על תנודות שערו של נייר הערך - די בהוכחתה של פזיזות (ראו: עמדת כב' השופט גולדברג בעניין מרקדו, בעמ' 524).ברם, הסתפקות ב"פזיזות" כרוכה בקושי, קושי הנעוץ בעובדה שבמקרים רבים ההבחנה בין פעילות לגיטימית בניירות ערך לבין פעילות העולה כדי תרמית אסורה תלויה בכוונה המלווה את הפעולה. בתי המשפט הכירו בכך שייתכנו מקרים בהם מבצע נאשם פעולה לגיטימית, לכאורה, אלא שמאחוריה הסתתרה מטרה מניפולטיבית, אשר הניבה מצג שווא בעניין ערכן של מניות במטרה להשפיע על שערן. בנסיבות אלה, נקבע, כי מדובר בהשפעה בדרכי תרמית על שער המניה [ע"פ 352/79 מדינת ישראל נ' לוינקופ, פס"מ מ(2) 221 (1980) בעמ' 236]. נראה, שאף השופט גולדברג בעניין מרקדו (בעמ' 524-525) הסכים כי במקרים של מניפולציה באמצעות השתתפות במסחר, נדרשת כוונה להשפיע באופן מלאכותי על השער כדי לגבש את העבירה לפי סעיף 54(א)(2), והיא שיוצרת את ההבחנה בין פעולות כשרות לאסורות.

29. אפילו נפרש את היסוד הנפשי על פי צורתו המחמירה - דרישה להוכחת כוונה מצד העושה לגרום להשפעה על השער - ניתן להחליפו בעקרון הצפיות. בהתאם לעיקרון זה, המעוגן בסעיף 20(ב) לחוק העונשין, נוכח הקושי להוכיח כוונה בלב איש באמצעות ראיות ישירות או נסיבתיות, די לשם הוכחת רכיב הכוונה לגרום לתוצאה, כי העבריין היה מודע בדרגת הסתברות קרובה לוודאי לאפשרות שהתנהגותו תגרום לתוצאה של השפעה על תנודות השער, בליווי מודעות לשאר רכיבי העבירה[רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (22.2.2010)].

1. 30. לסיכוםהאמורעדכה: לגישתי, היסודהנפשיהמתלווהלרכיבההתנהגותיבעבירהלפיסעיף 54(א)(2) הואשלמחשבהפלילית. משמע: מודעותלפעולהבדרכיתרמית, ופזיזותביחסלתוצאה, שהיאהשפעהעלתנודותהשער. נוכחגישותמחמירותבאחדיםמפסקיהדיןביחסלדרישתהיסודהנפשי, דומנישניתןלעשותשימושבהלכתהצפיות, לפיה, דיבהוכחתראייתההשפעהעלשערהמניהכתוצאהמסתברתקרובהלוודאות, כבסיסלקיומהשלכוונהאשרמגבשתאתקיומושלהיסודהנפשי.

2.

31. במסגרת זו מנתה הפרקטיקה הפסיקתית מספר קטגוריות התנהגותיות, מקרים שבהם קמה חזקה עובדתית לקיומה של פעולה תרמיתית בניירות ערך [ת"פ (מחוזי תל-אביב) 7019/00 מדינת ישראל נ' מועלם(29.12.2002; להלן: "עניין מועלם"). נימנות על אלה עסקאות אמיתיות אשר תכליתן המוכחת היא להשפיע על שער נייר הערך, ועסקאות מתואמות מראש (Matched Orders), בהן מוכח קיומו של קשר בין שני קושרים, המתאמים ביניהם מראש הוראות קניה ומכירה של נייר ערך, במטרה להשפיע על שערו, או, ליצור מצג שווא. במידה שיוכח, כי אין מאחורי העסקאות הללו אינטרסים כלכליים לגיטימיים, אלא מטרה ברורה, מתואמת, להשפיע על שער נייר הערך, או, כאשר ההוראות ניתנות בידי אותו אדם - ניתן לקבוע כי מדובר בעסקאות מלאכותיות, מניפולטיביות, שכוונת מרמה בבסיסן, בפרט כאשר אין בפי המבצע הסבר סביר וראוי אחר לפעולותיו.

32. קטגוריה נוספת של עסקאות מלאכותיות המוחזקות כמרמתיות ומניפולטיביות, הן "עסקאות עצמיות"Wash Sales)). עסקאות אלה מאופיינות במסחר עצמי בניירות ערך, כאשר אדם אחד ניצב משני צידי העסקה - גם כקונה וגם כמוכר; הוא זה שמזרים את פקודת הרכישה ואת פקודת המכירה, בין מחשבון אחד ובין ממספר חשבונות שונים, והפקודות שהזרים מבטלות ומאיינות זו את זו. מטבע הדברים, מאפשרת פעילות כזו לאותו אדם להתוות את נקודת האיזון בין הוראת הביקוש לבין הוראת ההיצע, ולקבוע את מחיר נייר הערךלפי רצונו השרירותי, ללא קשר לערכו של נייר הערך בשוק. הפועל היוצא הוא שבתום ביצוע העסקה אין כל שינוי קנייני מהותי בזכויותיו של הגורם מזרים הפקודות, ובדרך-כלל, היקף ניירות הערך שהיה בידו ערב ביצוע העסקה המלאכותית נותר כשהיה. עסקה כזאת נגועה בהכרח בפגם מהותי, בתרמית, שכן, על פני הדברים, מתגבשת חזקה שהעסקה אשר נקשרה איננה מייצגת מפגש רצונות אמיתי בין מוכר וקונה במסגרת מסחר חופשי, אלא מיועדת לשרת מטרה חיצונית לעסקה, מטרתו של המבצע (עניין מועלם, סעיף 93).

33. הקטגוריות הללו עשויות לסייע בידי המאשימה בהוכחת קיומם של יסודות העבירה לפי סעיף 54(א)(2) והתגבשותם לכלל עבירה. שכן, פעולות נגדיות המבוצעות במסגרת המסחר בשוק ההון על-ידי אדם אחד, והן מאיינות זו את זו, תובעות הסבר והצדקה, והאדם שלכאורה סחר עם עצמו, יידרש לתת הסבר מניח את הדעת לפעילותו, ולהבהיר מהי התכלית הלגיטימית או הבסיס הכלכלי שעמד ביסוד פעולותיו. בהעדר הסבר כזה - לא נסתרת החזקה העובדתית כי מדובר בפעילות תרמיתית, שכן, לא סביר שלאותו אדם יהא בו זמנית אינטרס למכור ולקנות אותו נייר ערך, באותו מחיר, באותה שעה ממש.

3. 34. לאמיותרלהעיר, כיהעבירהשעניינההשפעהבדרכיתרמיתעלשערושלניירערךנבחנתעל-פימעשיווכוונותיושלהנאשםביוםהמסחרבבורסה. השאלההנשאלתתמידהיא - אםהוא פעלבבורסהמתוךרצוןאמיתילקנותאולמכורמניות, או,שמאהשתתףבמסחרמתוךכוונהלהשפיעעלהשערכתכליתבפניעצמה. עלכן, לצורךהוכחתהעבירהאיןחשיבותלשאלהמהוהמניעשעמדביסודדרכיהתרמיתשאותןנקטהנאשםלשםהעלאתשערניירהערך.העובדהשפעלמתוךמניעאישיאוכלכליאינהמעלהואינהמורידהלענייןאחריותוהפליליתלביצועהעבירה, ובלבדשהוכחכימעשיושלהנאשםנעשובמטרהלהשפיעעלהשער[ת"פ(בימ"שהשלוםתל-אביב) 1327/86 מדינתישראלנ' רוזנבוך, עמ' 325 (להלן: "ענייןרוזנבוך"); ת"פ (בימ"שהשלוםתל-אביב) 4268/97 מדינתישראלנ' אורן, פסקאות 94 ו-101 לפסק-הדין (31.10.2001); ת"פ (בימ"שהשלוםתל-אביב) 1283/98 מדינתישראלנ' שפיר, פסקאות 121ו-127 לפסקהדין (8.6.2003)].

4.

5. 35. עםזאת, לקיומםשלמניעאומטרהביסודמעשיהנאשםבבורסהעשויהלהיותנפקותבכלזאת, כראיהנסיבתיתלהוכחתהכוונההתרמיתיתלהשפיעבאופןמלאכותיעלשעריניירותערך, והמניעיצטרףאלמכלולהראיותהישירותוהנסיבתיותאשרלפיהןניתן להכריע האםמטרתהרכישותהייתההשפעהעלהשער, והאם היו הפעולותבמסחראמצעילהשגתהמטרה.

6.

7. נאמרעלכךבענייןרוזנבוך, בעמ' 319:

8. "איננימעלהעלדעתישמישהויבקשלגרוםלעליהמלאכותיתשלשערימניותבבורסהכמטרהבפניעצמהאוכשעשוע; תמידתתלווהלכךכוונהלהשיגלעצמוטובתהנאהכלשהי. לפעמיםהמטרההיאמכירתמניותיוהואבמחירגבוהיותר, ואילובמקרהשלנוהמטרההיתהלגרוםלכךשאחריםיתפתולמכוראתהמניותשבידםכדישהמשיביצליחלרכושמניותנוספותעלמנתשיהיהרשאילמנותמנהלבחברה. ביןכךוביןכך - העלאתשעריהמניותהיאהמטרההמידיתהמכוונתלהשגתמטרהסופית, שהיאעצמהלגיטימית, אךאינהניתנתלהשגהללאביצועמניפולציהאסורה".

9.

36. הוא הדין במקרה שבו מבקש הנאשם לטעון להגנתו מפני האישום בתרמית כי לא פעל מתוך כוונה להשיג רווחים, או, לחלופין, כי חווה הפסדים. נוכח הקושי הראייתי בהוכחת רווחים שהניבה הפעילות בבורסה, אין הרווח או ההפסד מהווים ראיה בדבר קיומה או אי קיומה של כוונה תרמיתית. כשמוכח רצון להשפיע על המסחר ושערו של נייר ערך - אין הכרח להוכיח קיומו של רווח לשם גיבוש העבירה. שהרי אין זה מן הנמנע כי פעילותו המניפולטיבית של נאשם לא עלתה יפה. יחד עם זאת, לקיומו של רווח ולהוכחת קיומו של מניע להשגת רווחים כפועל יוצא, עשויה להיות חשיבות כראייה נסיבתית לאחריותו של הנאשם.

פרק ד'

דיון בתשתית הראייתית

פרשת התביעה

37. הפרשה שבדיון נפרשת על פני שורת עסקאות בנייר ערך אותן ביצע הנאשם בשתי תקופות נפרדות, כפי שאלה תפורטנה בהמשך. את העסקאות הוא ביצע באמצעות חשבונו האישי, מס' 105-639605 שבבנק הבינלאומי, סניף המפרץ (להלן: "החשבון האישי"), וחשבונות הבנק של חברות בשליטתו: חשבון חב' י' בלסקי, מס' 1639370 (להלן: "החשבון של י' בלסקי"), וחשבון בל גד, מס' 1658642 (להלן: "חשבון בל גד"). באותו סניף התנהלו גם חשבונותיהן של דמויות מרכזיות אחרות בפרשה - נילי גנון וגלינה אסתרין [מספרי החשבונות (בהתאמה) - 1677086 (להלן: "החשבון של גנון"), ו-1659878 (להלן: "החשבון של אסתרין")]. לצורך ביצוע העסקאות האמורות פעל הנאשם גם בחשבונות של גנון ואסתרין.

38. הנאשם הזרים לבורסה את פקודות הרכישה והמכירה על-ידי הוראות שנתן לפקידי הבנק באמצעות הטלפון או בפקסימיליה; לעתים הזרים פקודות מכירה ורכישה בהוראות ישירות ששיגר מהמחשב האישי שלו לאתר הבנק הבינלאומי ברשת האינטרנט, תוך שימוש בקוד זיהוי אישי שקיבל לצורך כך מהבנק.

39. המארג הראייתי שטוותה המאשימה להוכחת אשמתו של הנאשם בנקיטה בדרכי תרמית תוך ביצוע העסקאות במנית יונידרס, במטרה להשפיע על שער המנייה, כולל ראיות ישירות ונסיבתיות. בראשן - מסמכי הבורסה - דו"חות "ציטוטים-הוראות-עסקאות" ת/1א'-יט' (להלן: "דוחות הציטוטים") לגבי ימי המסחר בהם ביצע הנאשם את העסקאות נשוא כתב האישום, ומסמכי הבנק, ובין השאר, הודעות ששיגר הבנק ודפי החשבונות שבהם פעל הנאשם, ת/27 עד ת/33, המתייחסים לחשבונות שמהם הוזרמו פקודות הרכישה והמכירה, וכן, פלט הוראות הביצוע של הבנק ת/41. מסמכים אלה מגובים בחוות דעת מומחה ת/40 של מר חיים אביצור (אשר הסתמך בעריכתה על דו"חות הציטוטים ועל פלט הוראות הביצוע) ובעדות שמסר בבית-המשפט לגבי אופי העסקאות שביצע הנאשם במנית יונידרס בימי המסחר הספציפיים, והשפעת העסקאות על תנודת שער המניה ועל שער הנעילה שנקבע בכל אחד מימי המסחר .

40. בנוסף, הסתייעה המאשימה בראיות ישירות ונסיבתיות בדבר יחסי הזוגיות הממושכים שבין הנאשם לבין גנון, זוגיות שמעצימה, לדעת המאשימה, את אופיין התרמיתי של העסקאות, ובעטייה מואשם הנאשם בעבירות דיווח; וכן, ראיות בדבר כוונתו של הנאשם להשפיע על שערה של מנית יונידרס: הורדת השער במסגרת העסקאות בשנת 2001, והעלאת השער במסגרת העסקאות בשנת 2003, כפועל יוצא של הרצון למנוע את מחיקת מניות החברה מהמסחר בבורסה.

41. כאמור, לא הכחיש הנאשם כי ביצע את העסקאות במנית יונידרס באורח העולה מדו"חות הציטוטים ומסמכי הבנק; יתרה מכך, הנאשם הודה כי פעל בחשבונותיהן של גנון ואסתרין, בהרשאתן ובהסכמתן, לרבות, הרשאה והסכמה לרכישת או מכירת מניות על פי שיקול דעתו. הנאשם הכחיש, עם זאת, כי העסקאות בוצעו בדרכי תרמית, והכחיש את המטרה שיוחסה לו להשפיע על שער המניה. נוכח הסוגיות שבמחלוקת, ולמרות שהנאשם לא כפר בביצוע העסקאות, אין מנוס מהצגתן הפרטנית, והאפקט שיצרו במסגרת המסחר בשוק ההון. אפתח, אפוא, את הדיון בתשתית הראייתית בהצגת פרטי העסקאות שביצע הנאשם במנית יונידרס במסגרת המסחר הרציף בבורסה.

42. יצוין, שיטת המסחר הרציף מבוססת על מערכת ממוחשבת, ונערכת באופן סימולטני, דו צדדי ורציף. מאחר שמוסכם עם ההגנה כי הנאשם אכן ביצע את העסקאות בשיטת הרצף, בהתאם לפרטים שבדו"חות הציטוטים, ועל אף הסתייגותה מהקביעה שהנאשם בקיא היה היטב בשיטה זו; וכן, עקב התייחסותו המפורטת של העד אביצור (סעיף 2 לחוות הדעת ת/40), איני רואה צורך להרחיב ולפרט את תכונותיה ועיקריה של שיטת המסחר הרציף, באשר אין בכך כדי להאיר או לבסס טענות כלשהן.

העסקאות נשוא האישום הראשון

43. אלה הן 14 העסקאות שביצע הנאשם ואלו הן הפקודות שהזרים לבורסה בין ה-1.5.01 וה-1.11.01, כפי שהן משתקפות בעדותו ובחוות דעתו של חיים אביצור, ובעיקר - במסמכי הבורסה ובמסמכי הבנק.

א. העסקה ביום המסחר 1.5.01:

# ב-1.5.01 הזרים הנאשם בשעות שונות של יום המסחר פקודות מחשבונה של גנון לרכישת 4000 ע"נ ו-2000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 600 ו-602 נקודות (בהתאמה). השער היה נמוך בכ-40% משער הבסיס (1012 נקודות). הוראות הרכישה לא נענו, ולא נקשרו עסקאות.

# בשעה 16:18:52 הורה הנאשם למכור מחשבונו 500 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 820 נקודות; וכעבור שהות קצרה ביותר, ב-16:20:16, הורה הנאשם לרכוש בחשבונה של גנון 400 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 820 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות נרכשו 400 מניות יונידרס בחשבונה של גנון בשער של 820 נקודות, בסכום של 3,305 ₪ (ת/28). הייתה זו העסקה היחידה במניה ביום המסחר.

# השער 820 נקבע כשער נעילה, והיה נמוך בכ-19% משער הבסיס של אותו יום (ראו: חוות דעתו של אביצור).

ב. העסקה ביום המסחר 3.5.01:

# בשעה 8:30:55, בשלב טרום הפתיחה של יום המסחר, הורה הנאשם בחשבונו למכור 100 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 820 נקודות. בהמשך יום המסחר, הזרים הנאשם שתי הוראות קניה מחשבונה של גנון, במחירים שהיו נמוכים ב-26% משער הבסיס של אותו יום, אולם, לא נקשרו עסקאות בגין הפקודות.

# בשעה 14:19:29 הורה הנאשם לרכוש 500 ע"נ מניות יונידרס מחשבונה של גנון, בהגבלת שער של 702 נקודות; ובשעה 14:20:04 הזרים הנאשם הוראה למכור 500 ע"נ מניות יונידרס מחשבונו, בהגבלת שער של 700 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות נרכשו 500 מניות לחשבונה של גנון, בשער של 702 נקודות, בעלות של 3536.33 ₪ (ת/28). לאחר אותה עסקה, ביצעו אחרים עסקה נוספת במחיר הבסיס - 819 נקודות.

# בהתאם לנתוני הבורסה ולחוות דעתו של אביצור, העסקה שביצע הנאשם גרמה לירידת שער של 14.53% לעומת שער הבסיס של אותו יום.

# אשר למימון העסקאות: מהנתונים הכספיים הכלולים בדפי החשבון ת/28 ו-ת/29 ביחס למועדים הרלוונטיים, 1.5.01 ו-3.5.01, הסיקה המאשימה, כי הנאשם מימן מכספו את שתי העסקאות המתוארות לעיל, אשר הסתכמו ב-6,841.33 ₪. שכן, בהתאם לדפי החשבון של י' בלסקי, הורה הנאשם לבנק בתאריך 7.5.01 להעביר סך 7,000 ₪ בהעברה בנקאית מאותו חשבון לחשבונה של גנון.

ג. העסקה ביום המסחר 24.5.01:

# בשלב טרום הפתיחה של יום המסחר הזרים הנאשם מחשבונו הוראה למכירת 99 ע"נ מניות יונידרס במחיר 820 נקודות. במהלך יום המסחר המשיך והזרים הנאשם, מחשבונה של גנון, הוראות לרכישת 4000 ע"נ ו-2000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער 600 ו-602 נקודות (בהתאמה). שערים אלה נמוכים היו בכ-20% משער הבסיס של אותו יום. הוראות הקניה לא נענו, ולא נקשרו עסקאות.

# בשעה 14:38:45 הזרים הנאשם באמצעות חשבונה של גנון הוראה לרכישת 2000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 630 נקודות; וכעבור שהות קצרה, ב-14:39:18, הורה למכור מחשבונו 400 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 630 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות נרכשו בחשבונה של גנון 400 מניות יונידרס בשער של 630 נקודות, בעלות של 2,545 ₪ (ת/28). הייתה זו העסקה היחידה ביום המסחר.

# בהתאם למסמכי הבורסה ולחוות דעתו של אביצור, נקבע השער האמור כשער הנעילה, והיה נמוך ב-16% משער הבסיס של אותו יום.

10. # אשרלמימוןהרכישה:נוכחהנתוניםהכספייםשבדפיהחשבוןת/28, ת/29, ביחסלמועדהרלוונטיהסיקההמאשימה, כיהנאשםמימןמכספואתהעסקההמתוארתשלרכישת 400 המניות. שכן, בהתאםלדפיחשבונהשלחב' י' בלסקי (ת/29) וחשבונהשלגנון (ת/28), בהוראתהנאשםהועברבתאריך31.5.01 סך 2,897 ₪בהעברהבנקאיתמחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנון.

11.

12. ד. העסקהביוםהמסחר 4.7.01:

# ב-4.7.01 הזרים הנאשם בתחילת יום המסחר, באמצעות חשבונה של גנון, פקודה לרכישת 5000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 740 נקודות. שער זה נמוך היה בכ-13% משער הבסיס של אותו יום (שעמד על 855 נקודות). פקודת הקניה לא נענתה.

# בשעה 10:41:29 הורה הנאשם למכור מחשבונו 1000 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 740 נקודות; וכעבור שהות קצרה, ב-10:43:08, הורה הנאשם על רכישת 5000 ע"נ מניות יונידרס בחשבונה של גנון, בהגבלת שער של 800 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות רכש הנאשם 1000 מניות יונידרס בחשבונה של גנון, בשער של 740 נקודות, במחיר 7,455 ₪ (ת/28), אשר גרמו לירידת שער המניה בשיעור 13.5%.

13. # אשרלמימוןהעסקה:מתוךנתונידפיחשבונותהבנקת/28ו-ת/29ביחסלמועדהרלוונטי, הסיקההמאשימה, כיהנאשםמימןמכספואתהעסקההמתוארתלעילשלרכישת 1000 המניות. שכן, בהתאםלדפיחשבונהשלי' בלסקי (ת/29) וחשבונהשלגנון (ת/28), הורההנאשםכברבאותויוםלהעבירסך12,500 ₪בהעברהבנקאיתמאותוחשבוןלחשבונהשלגנון.

14.

15. ה. העסקהביוםהמסחר 12.7.01:

# ב-12.7.01 הזרים הנאשם בתחילת יום המסחר, מחשבונה של גנון, שתי פקודות לקניית 5000 ע"נ ו-4000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער 800 ו-740 נקודות (בהתאמה). השערים היו נמוכים משער הבסיס. פקודות הקניה לא נענו.

# בשעה 15:47:56 הורה הנאשם למכור מחשבונו 400 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 800 נקודות, הנמוך משער הבסיס (אשר עמד על 869 נקודות).

# בעקבות מפגש הפקודות נרכשו 400 מניות יונידרס לחשבונה של גנון בשער של 800 נקודות, במחיר 3,255 ₪ (ת/28). השער האמור נקבע באותו יום כשער נעילה, והיה נמוך בכ-7.9% משער הבסיס של אותו יום מסחר.

16. # אשרלמימוןהעסקה: מהנתוניםהכלוליםבדפיהחשבוןת/28, ת/29, ביחסלמועדהרלוונטיהסיקההמאשימה, כיהנאשםהואשמימןמכספואתעלותרכישת 400 המניותבחשבונהשלגנון. שכן, בהתאםלדפיחשבונהשלחב' י' בלסקי (ת/29) וחשבונהשלגנון (ת/28), הועברבהוראתהנאשם, שלושהימיםקודםלכן, ב-9.7.01, סך5,000 ₪בהעברהבנקאיתמחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנון.

17.

18. ו. העסקהביוםהמסחר 5.9.01:

# בתחילת יום המסחר, בשלב טרום פתיחת יום המסחר פקודה לקניית 5000 ע"נ מניות יונידרס מחשבונה של גנון, בהגבלת שער של 845 נקודות. השער היה נמוך בכ-7.5% משער הבסיס של אותו יום (שעמד על 946 נקודות). הוראת הקניה לא נענתה.

# בשעה 16:13:05 הורה הנאשם למכור מחשבונו 1000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 875 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות רכש הנאשם 1000 מניות יונידרס בחשבונה של גנון, בשער של 875 נקודות, במחיר 8,815.63 ₪ (ת/28).

# השער האמור נקבע באותו יום כשער נעילה, והיה נמוך בכ-7.5% משער הבסיס של אותו יום מסחר.

19. # ביחסלמימוןהעסקה:מהנתוניםהכלוליםבמסמכיהבנקהסיקההמאשימה, כיהנאשםמימןמכספואתעלותרכישת 1000 המניותבחשבונהשלגנון. שכן, בהתאםלדפיחשבונהשלי' בלסקי (ת/29) ודפיחשבונהשלגנון (ת/28), בהוראתהנאשם, הועברבתאריך 6.9.01, סך8,600 ₪בהעברהבנקאיתמחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנון.

20.

21. ז. העסקהביוםהמסחר 10.9.01:

# בשלב טרום הפתיחה של יום המסחר הזרים הנאשם בחשבונה של גנון פקודה לקניית 5000 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 800 נקודות. השער היה נמוך בכ-8.57% משער הבסיס של אותו יום (שעמד על 875 נקודות). הוראת הקניה לא נענתה.

# בשעה 16:11:49 הורה הנאשם למכור מחשבונו 1000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 800 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות רכש הנאשם 1000 מניות יונידרס בחשבונה של גנון, בשער של 800 נקודות, במחיר 8,060 ₪ (ת/28).

# השער האמור נקבע באותו יום כשער נעילה, והיה נמוך בכ-8.57% משער הבסיס של אותו יום מסחר.

22. ח. העסקהביוםהמסחר 12.9.01:

# בשלב טרום הפתיחהשל יום המסחר, הזרים הנאשם מחשבונה של גנון, שתי פקודות לקניית 5000 ע"נ ו-4000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער 804 ו-800 נקודות (בהתאמה). השערים היו נמוכים בכ-13% משער הבסיס (שעמד על 925 נקודות). פקודות הקניה לא נענו.

# בשעה 16:31:01 הורה הנאשם למכור מחשבונו 500 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 804 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות רכש הנאשם 500 מניות יונידרס בחשבונה של גנון, בשער של 804 נקודות, במחיר 4,050.15 ₪ (ת/28).

# השער האמור נקבע באותו יום כשער נעילה, והיה נמוך ב-13.08% משער הבסיס של אותו יום מסחר.

23. # אשרלמימוןהרכישותבשניימיהמסחר:מהנתוניםהכלוליםבמסמכיהבנקת/28ו-ת/29ביחסלמועדיםהרלוונטיים, הסיקההמאשימה, כיהנאשםהואשמימןמכספואתעלותרכישתהמניותבחשבונהשלגנוןבתאריכים 10.9.01 ו-12.9.01. שכן, בהתאםלדפיחשבונהשלחב' י' בלסקי (ת/29) וחשבונהשלגנון (ת/28), הועברבהוראתהנאשם, בתאריך 11.9.01, סך 10,000 ₪בהעברהבנקאיתמחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנון.

24. ט. העסקהביוםהמסחר 13.9.01:

# בתחילת יום המסחר, בשלב טרום הפתיחה, הזרים הנאשם שתי פקודות לקניית 4000 ע"נ ו-4500 ע"נ מניות יונידרס מחשבונה של גנון, בהגבלת שער 800 ו-804 נקודות (בהתאמה). השערים היו נמוכים משער הבסיס (שעמד על 804 נקודות). פקודות הקניה לא נענו ולא נקשרו עסקאות.

# בשעה 16:33:11 הורה הנאשם לקנות מחשבונו 5000 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 806 נקודות. כעבור דקה, ב-16:34:33, הורה הנאשם למכור מחשבונה של גנון 5000 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 806 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות רכש הנאשם בחשבונו 5000 מניות יונידרס, בשער של 806 נקודות, במחיר 40,000.75 ₪ (ת/28), והביא לירידת שער בשיעור 14%.

השער האמור נקבע באותו יום כשער נעילה.

25. # אשרלמימוןהרכישה:ממסמכיהבנק, בהתאםלדפיחשבונושלהנאשם (ת/29) וחשבונהשלגנון (ת/28), וכן, המסמךת/6עולה, כיהנאשםהורהב-20.9.01 להעבירמחשבונהשלגנון, בהעברהבנקאית,סך24,530 ₪לחשבונו;וב-24.9.01, הורההנאשםלהעביר, בהעברהבנקאיתנוספת, סך 6,860 ₪מחשבונהשלגנוןלחשבונו. בסה"כבוצעובתאריכיםהנקוביםלעילהעברותבנקאיותבסכוםכוללשל31,390 ₪. מכךהסיקההמאשימה, כירכישתהמניותבחשבונושלהנאשםמומנהמחשבונהשלגנון.

26.

27. י. העסקהביוםהמסחר 16.9.01:

# בתחילת יום המסחר, בשלב טרום הפתיחה, הזרים הנאשם מחשבונה של גנון, שתי פקודות לקניית 4000 ע"נ ו-4500 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער 800 ו-804 נקודות (בהתאמה). השערים היו נמוכים משער הבסיס (שעמד על 827 נקודות). פקודות הקניה לא נענו, ולא נקשרו עסקאות.

# בשעה 14:36:55 הזרים הנאשם באמצעות חשבונו פקודה למכירת 500 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 804 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות רכש הנאשם בחשבונה של גנון 500 מניות יונידרס, בשער של 804 נקודות ₪ (ת/28).

# עד סוף יום המסחר בוצעו שתי עסקאות נוספות במנית יונידרס. שער הנעילה נקבע ל-967 נקודות, נמוך בכ-3% מהשער שעשוי היה להיקבע, להערכת אביצור, (997 נקודות) אילולא העסקה העצמית שביצע הנאשם.

28.

29. יא. העסקהביוםהמסחר 20.9.01:

# בתחילת יום המסחר, בשלב טרום הפתיחה, הזרים הנאשם מחשבונה של גנון, שתי פקודות לקניית 4000 ע"נ ו-4500 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער 800 ו-804 נקודות (בהתאמה). השערים היו נמוכים בכ-17% משער הבסיס (967 נקודות). פקודות הקניה לא נענו, ולא נקשרו עסקאות.

# בשעה 16:25:27 הזרים הנאשם פקודה נוספת מחשבונה של גנון לרכישת 400 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 810 נקודות. במקביל, נתן הנאשם פקודה מחשבונו למכירת 4400 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 810 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות רכש הנאשם בחשבונה של גנון 4400 מניות יונידרס, בשער של 810 נקודות (ת/28). את יתרת המניות רכשו משקיעים אחרים.

# באותו יום נקשרה עסקה על-ידי אחרים בשער 1111 נקודות. לדעת מר אביצור, עשוי היה שער הנעילה להיקבע במחיר של 1111 נקודות. העסקה שביצע הנאשם קבעה שער נעילה נמוך בכ-18%.

30.

31. יב. העסקהביוםהמסחר 24.9.01:

# בתחילת יום המסחר, בשלב טרום הפתיחה, הזרים הנאשם מחשבונה של גנון, פקודה לרכישת 3850 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער 870 נקודות, שהיה נמוך בכ-14% משער הבסיס (שעמד על 1015 נקודות).

# בשעה 10:15:36 הזרים הנאשם שתי פקודות נוספות מחשבונה של גנון, לרכישת 4000 ע"נ מנית יונידרס בהגבלת שער של 800 נקודות, ו-2264 ע"נ, בהגבלת שער של 804 נקודות, שהיו נמוכים בכ-21% משער הבסיס.

# במהלך יום המסחר הזרים הנאשם שלוש פקודות למכירת מניות יונידרס, כדלקמן:

בשעה 10:07:01 הורה למכור מחשבונו 1739 ע"נ בהגבלת שער של 1166 נקודות;

בשעה 10:20:24 הורה למכור מחשבונו 2000 ע"נ בהגבלת שער של 1159 נקודות;

בשעה 16:31:19 הורה למכור מחשבונו 500 ע"נ בהגבלת שער של 870 נקודות (הנמוך בכ-14% משער הבסיס.

# בעקבות מפגש הפקודה האחרונה, בשעה 16:31, עם פקודת הרכישה שהזרים בשעה 10:15, רכש הנאשם בחשבונה של גנון 500 מניות יונידרס, בשער של 870 נקודות, במחיר 4,382.63 ₪ (ת/28).

# באותו יום נקשרה עסקה על-ידי משקיעים אחרים בשער של 1095 נקודות. לדעת העד אביצור, עשוי היה שער הנעילה להיקבע במחיר 1095 נקודות. העסקה שביצע הנאשם קבעה שער נעילה של 1020 נקודות, שהוא נמוך ממנו בכ-7%.

32. # אשרלמימוןהרכישה:מהנתוניםהכלוליםבדפיהחשבוןת/28, ת/29, ביחסלמועדיםהרלוונטימסיקההמאשימה, כיהנאשםמימןמכספואתעלותרכישתהמניותבחשבונהשלגנוןב-24.9.01. שכן, בהתאםלדפיחשבונהשלי' בלסקי (ת/29) וחשבונהשלגנון (ת/28), הורההנאשםבאותויוםלהעבירסך7,700 ₪בהעברהבנקאיתמחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנון.

33.

34. יג. העסקאותביוםהמסחר 25.9.01:

# ב-25.9.01,בשלב טרום הפתיחה, הזרים הנאשם מחשבונה של גנון פקודה לרכישת 3350 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 870 נקודות; במקביל, הזרים מחשבונו שתי פקודות למכירת מניות יונידרס: 1739 ע"נ בהגבלת שער של 1166 נקודות, ו-2000 ע"נ בהגבלת שער של 1159 נקודות. באותו שלב לא נקשרו עסקאות.

# עם תחילת המסחר הרציף הזרים הנאשם מחשבונה של גנון שתי פקודות לרכישת מניות יונידרס: 2264 ע"נ בהגבלת שער של 804 נקודות, ו-4000 ע"נ בהגבלת שער של 800 נקודות. השערים היו נמוכים משער הבסיס של אותו יום (אשר עמד על 1020 נקודות).

# בשעה 15:52:21 הורה הנאשם מחשבונו למכור 2764 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 800 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות נקשרו שתי עסקאות במחיר 800 ו-804 נקודות, בעלות של 4030 ₪ ו-16,297.20 ₪ (ת/28). שער הנעילה נקבע באותו יום במחיר של 841 נקודות.

# הערה: פקודה נוספת שהזרים הנאשם בשעה 16:08, מחשבונה של גנון, לרכישת מניות יונידרס, נקשרה בעסקה עם אחר ב-900 נקודות, בעלות של 18,311.78 ₪(ת/28), והיא אינה נכללת בכתב האישום.

# לדעת אביצור, עשוי היה שער הנעילה להיקבע אותו יום במחיר של 1020 נקודות. העסקאות שביצע הנאשם גרמו לשער נעילה הנמוך ממנו ב-17.5%.

35. # אשרלמימוןהעסקה:מהנתוניםהכלוליםבמסמכיהבנקמסיקההמאשימה, כיהנאשםמימןמכספואתעלותהעסקאותשביצעבחשבונהשלגנוןביום 25.9.01 ואשרהסתכמוב-38,638.98 ₪ (ת/28). שכן, בהתאםלדפיהחשבוןשלהנאשם, שלחברתי' בלסקי (ת/29) ושלגנון (ת/28), ובהתאםלמסמךהודעהשלהבנקבדברהעברהלחשבונהשלגנון (ת/7), הורההנאשםב-30.9.01 לבצעהעברהבנקאיתבסך 11,000 ₪מחשבוןי' בלסקי; והעברהבנקאיתנוספתמחשבונובסך 41,000 ₪. הסכוםהכולל - 52,000 ₪ - הועברוהופקדבחשבונהשלגנון. סכוםזהכולל, לטענתב"כהמאשימה, בצדהרכישותנשואיוםהמסחר 25.9.01, גםרכישותנוספותשלמניותיונידרסבסך 14,137.43 (ת/29) שביצעהנאשםבחשבונהשלגנוןב-30.9.01, ובסךהכל: 52,292.41 ₪.

36. יד. העסקהביוםהמסחר 1.11.01:

37. # בפתיחתיוםהמסחרהזריםהנאשםמחשבונוהוראהלרכישת 6500 ע"נמניותיונידרסבהגבלתשערשל 840 נקודות, הנמוךמשערהבסיסשלאותויום (שעמדעל 999 נקודות).

# בשעה 16:36:53 הזרים הנאשם פקודה מחשבונה של גנון למכירת 250 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 840 נקודות.

# בעקבות מפגש הפקודות נקשרה עסקה במחיר 2,125 ₪ (ת/28), שהיתה העסקה היחידה באותו יום. היא גרמה לירידת שער המניה ב-16%.

38. # מימוןהרכישה:ממסמכיהבנקעולה, כיב-4.11.01 הורההנאשםלבנקלבצעהעברהבנקאיתבסך3,050 ₪מחשבונהשלגנוןלחשבונו(ת/28).

39.

עדותו של חיים אביצור

44. עד כה נסקרו 14 עסקאות שביצע הנאשם במנית יונידרס במחצית השניה של שנת 2001. לטענת ב"כ המאשימה, המהלכים שביצע הנאשם והעסקאות שקשר וביצע, כפי שאלה נשקפים ממסמכי הבורסה והבנק, מעידים על עצמם ומוכיחים את ההשפעה המרמתית שהייתה להם על המסחר בבורסה במנית יונידרס. למרות זאת, התבקש המומחה מטעם המאשימה, מר חיים אביצור, לסקור את העסקאות ולחוות דעתו המקצועית לגבי השלכותיהן והשפעתן על שער המניה בכל אחד ואחד מימי המסחר.

45. בחוות הדעת שהגיש,ת/40,הבהיר המומחה, אביצור, כי בעת שבחן את העסקאות הוא איתר בפעולותיו של הנאשם, במרבית המועדים הנדונים, דפוס פעולה קבוע אשר בא לידי ביטוי במועדי הזרמת פקודות המכירה והרכישה, בפער הזמנים הקצר שבין הזרמת הפקודות, בקביעת שערי הרכישה והמכירה, ובפערים גדולים מאוד שקבע הנאשם ביחס למחיר השוק באותם המועדים, כאשר במרבית המועדים היו העסקאות הנדונות היחידות שנקשרו במנית יונידרס באותם ימי המסחר.

46. מאחר שכל פקודה ופקודה המוצגת בפני משקיעי שוק ניירות הערך בספר הפקודות היא בעלת השפעה על המידע העומד לרשות המשקיעים, ומאחר שמנית יונידרס התאפיינה בתקופות הרלוונטיות בסחירות נמוכה ביותר, סבר אביצור, כי לכל פקודה של רכישה ומכירה הייתה משמעות גדולה עוד יותר לגבי נייר הערך מבחינתם של המשקיעים. מכאן, שהפעולות אותן ביצע הנאשם, באורח שפורט לעיל, קרי: הזרמת פקודות המכירה והרכישה בפער זמנים מיזערי זו מזו, כעסקאות עצמיות, גרמה והביאה לקשירת עסקה בטוחה בין שתי הפקודות הנגדיות שהזרים, וכך צומצמה האפשרות שמשקיע אחר ייכנס לעובי הקורה בפער הזמנים הקצר שיצר הנאשם.

47. אביצור סבר גם, כי הפקודות שהזרים הנאשם והשערים שקבע, במסווה של עסקאות אמיתיות בין מוכרים מרצון וקונים מרצון, השפיעו באורח מירבי על המידע הכללי והפרטי שעמד לרשות המשקיעים, הן לעניין ההתעניינות בנייר הערך, הן לעניין מידת הסחירות (נפח המסחר) בו, והן לעניין כמות הפקודות המוזרמות לספר הפקודות. באורח פרטני, גרם הנאשם במהלכיו ליצירת מצג שוק מעוות ובלתי נכון, אשר לא שיקף נכונה רצונות של "שוק חופשי", של קונים ומוכרים אמיתיים ומרצון.

48. מקובלת על המאשימה דעתו של אביצור, לפיה, עשה הנאשם שימוש נרחב בעסקאות עצמיות, כאשר בכל העסקאות שביצע בשנת 2001 הביא להשפעה על שערה של מנית יונידרס בכיוון הורדת השער, ובמרבית המקרים - גרם לקביעת שער נעילה נמוך. כך, גם ביחס לשלוש העסקאות שביצע בשנת 2003: במהלכיו המתוארים ביצע הנאשם עסקאות עצמיות, והשפיע על שערה של המניה באורח שהביא לעלייתו. אביצור הגיע למסקנה חד משמעית, כי לולא התערבותו של הנאשם במסחר במנית יונידרס במועדים הספציפיים, לולא ביצע את העסקאות העצמיות, הייתה ההתעניינות במניה שונה משמעותית, ושערי הנעילה של המניה שונים היו באופן ניכר מהשערים שנקבעו בפועל בעקבות התערבותו של הנאשם במסחר. "לא יתכן שבלסקי יראה ברגע נתון את אותו נייר ערך גם כראוי לקניה וגם כראוי למכירה ובמחיר שונה מאוד ממחירי השוק שהיו במניה באותה עת. לא מצאתי לפעילות מסוג זה הסבר כלכלי נאות" (ת/40, עמ' 19). אין זה הגיוני, קבע המומחה, שמבצע העסקה יאמין בעת ובעונה אחת שמחיר המכירה ומחיר הקנייה משקפים שניהם מחיר משתלם עבורו מבחינה כלכלית. ההנחה היא שעסקה מתרחשת כאשר הקונה מעריך את המנייה במחיר גבוה מזה שהוא משלם, והמוכר מעריך את ערכה בשיעור נמוך מזה שהוא מקבל עבורה.מסחר תקין והוגן נוצר כתוצאה ממפגש אקראי של קונים מרצון ומוכרים מרצון. על כן, לא ייתכן שאדם אחד, ובענייננו - הנאשם, ישמש במקביל מוכר המניה וגם מי שרוכש אותה, במיוחד כך, כאשר העסקה נקשרת במחיר שונה מאוד ממחיר השוק. אין כל היגיון וסבירות, קבע המומחה, שהנאשם ימכור לגנון מניה, וירכוש ממנה אותה מניה ממש למחרת היום (כפי שארע, למשל, בעסקאות שביצע הנאשם ב-12.9.01 וב-13.9.01). כאשר ניצב אדם אחד משני עבריה של עסקה, הרי שאין היא משקפת תוכן כלכלי הגיוני, לפחות עבור אחד הצדדים.

49. אילו אכן נתכוון הנאשם להשקיע בתום לב את כספה של גנון וליצור עבורה תיק השקעות רציני, חיווה אביצור דעתו, יכול היה לעשות כן בעסקאות אמיתיות בבורסה, תוך שהוא נמנע מלהשפיע באורח בלתי הוגן על שערה של המנייה, או, באמצעות עסקה מחוץ לבורסה, או, מסחר בשלב הנעילה של הרצף.

50. לדעת אביצור, באמצעות העסקאות העצמיות שביצע, השפיע הנאשם בפועל על שערה של המניה בימי המסחר הנקובים שבדק. ההשפעה הייתה מהותית וניכרה הן ביחס למידע שהוצג למשקיעים לגבי עסקאות שנקשרו בנייר הערך, הן ביחס למחזורי המסחר במניה, והן ביחס לשער הנעילה שהתאפיין בירידות שערים חדות, בשיעורים שהגיעו בימי מסחר רבים לרמה שבין 8% ל-22% (ולהיפך - ביום המסחר הראשון שנבדק בשנת 2003 גרם הנאשם לעליית שער של כ-30%). כעולה מדו"ח הוראות וביצועים (ת/41), קבע אביצור, כל ההוראות שהזרים הנאשםלבורסה מיום 1.5.2001 ועד ליום 25.9.2001 סומנו כ"מחיר חריג ביחס לעסקה האחרונה", ובמרבית המועדים הללו השערים שנקבעו למניית יונידרס בסיום ימי המסחר שונים היו מהותית מהשערים שעשויים היו להיקבע אילולא התערבותו של הנאשם במסחר.נוכח כל האמור, נוכח הסימנים שאיפיינו את פעילותו של הנאשם, וביצוע העסקאות בין החשבונות שבשליטתו, הגיע אביצור למסקנה, כי הנאשם התכוון מלכתחילה להשפיע על שערה של המניה, כפי שארע בפועל, ולא לקשור עסקאות אמיתיות.

השפעה בדרכי תרמית - ראיות נוספות

51. לבד מהוכחת דרך ביצוע העסקאות (א'-יד') על-ידי הנאשם ומימונן, וחוות הדעת התומכת של אביצור, מהן ניתן להסיק את דבר אופיין הכוזב והמרמתי של העסקאות, הניחה המאשימה שורה של ראיות אשר נועדו לבסס את טענתה, לפיה, היו העסקאות הנ"ל שביצע הנאשם עסקאות עצמיות, שהוצאו לפועל בדרכי תרמית, בכוונה להשגת מטרתו והיא - הורדת שער מניות יונידרס כדי לשוב ולרכוש אותן בשער נמוך.

52. רפי גולדשטיין חקר את פרשת העסקאות כשנתיים לאחר ביצוען, ובחן את הנתונים ואת ההשלכות. חקירתו העלתה, לדבריו, כי העסקאות בשנת 2001 כוונו להוריד את שער מנית יונידרס, ואילו העסקאות בשנת 2003 כוונו להעלות את השער. לשאלות הסנגור בחקירתו הנגדית מסר העד גולדשטיין, כי העסקאות שביצע הנאשם להורדת שער המניה (בשנת 2001) נועדו לאפשר לו לרכוש את מניות יונידרס במחיר נמוך, ואימות לכך מצא, על פי דו"חות הציטוטים, בעסקאות רכישה "אמיתיות" שביצע הנאשם בבורסה במהלך אותה התקופה. העד ריכז את הרכישות בטבלת אקסל שנתוניה הן כדלקמן (עדותו בעמ' 18 ש' 20 עד עמ' 19 ש' 8):

# לאחר שהצליח הנאשם להוריד את שער המניה בעסקאות העצמיות שביצע בין חשבונו לחשבונה של גנון מ-1.5.01 עד 12.7.01, ביצע הנאשם עסקאות רכישה אמיתיות בבורסה בין התאריכים 15.7.01 ו-9.8.01;

# לאחר העסקאות העצמיות שביצע הנאשם מ-5.9.01 עד 25.9.01, בין חשבונו לחשבונה של גנון, ביצע הנאשם כבר ב-25.9.01 עסקת רכישה אמיתית, והמשיך ורכש את המניה במספר עסקאות עד 28.10.01.

# לאחר העסקה העצמית שביצע הנאשם ב-1.11.01 בין חשבונו לחשבונה של גנון, ביצע הנאשם עסקאות רכישה אמיתיות בבורסה מ-8.11.01 עד 23.12.01.

53. המאשימה קשרה את עבירות הדיווח המיוחסות לנאשם במערכת יחסיו הזוגית עם גנון, כשלעמדתה, מדובר בבני זוג, ויש להגדירם ככאלה לפחות לעניין החזקה והרכישה של ניירות ערך, בהתאם להגדרה שבסעיף 1 לחוק ני"ע. מעמד זה, טוענת המאשימה, הקנה אופי פלילי מובהק למחדלי הדיווח של הנאשם בדבר החזקותיו המשותפות עם גנון. בנוסף, סבורה המאשימה, כי ליחסי הזוגיות של השניים משקל ראייתי נכבד באשר להוכחת אופיין התרמיתי של העסקאות שביצע הנאשם מחשבונו מול חשבונה של גנון (כנטען בשני האישומים). יחד עם זאת, ציין ב"כ המאשימה בסיכומיו, כי סוגיית הזוגיות איננה מעלה ואינה מורידה לעניין עבירות התרמית בניירות ערך, ועיקר חשיבותה לעניין הוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות דיווח. ואולם, לגישתו, קביעה עובדתית שהשניים הם בני זוג, וקיימו לאורך השנים מערכת יחסים זוגית, היא בעלת משקל ראייתי מסויים לגבי פעולותיו של הנאשם בחשבונה של גנון, משל פעל בחשבון בת זוגו כבתוך שלו עצמו.

54. שורה של ראיות מוכיחות, לעמדת המאשימה, כי הנאשם וגנון הם "בני זוג", ובראשן אמירתה המפורשת של גנון בחקירתה "אנחנו זוג אבל לא נשואים..." (ת/66, עמ' 2, ש' 23-33), וכן, הודאתה (שם) כי הם "זוג" כבר 20 או 24 שנה ומתגוררים יחד בערך 18 שנה, הגם שבעדותה בבית המשפט חזרה בה גנון מגרסה זו והכחישה כי הם בני זוג. עוד השתיתה המאשימה את עמדתה על הראיות הישירות בדבר אורח החיים הזוגי שמנהלים השניים מאז שנות התשעים, לרבות, גינוניהם הזוגיים, המגורים בצוותא תחת קורת גג אחד בדירתה של גנון לאורך שנים רבות (ת/36, ת/37), קיום חיי אישות, ונסיעותיהם המשותפות לחו"ל (ת/35). המאשימה סומכת עמדתה עלמבחר עדויות של המקורבים לשניים: עדותה של גלינה אסתרין, ידידתם של הנאשם וגנון, לפיה, השניים הם "כמו בעל ואשה רק בלי חתונה" (עמ' 60);ועדויותיהם של רון סמואל ורוית רוזנברג, אחייניו של הנאשם, אשר אמורים להכיר את טיב יחסי השניים, ולדברי רון סמואל אכן התרשם במהלך השנים שהשניים הם בני זוג (עמ' 79, ש' 1-13; עמ' 83).

המאשימה הסתמכה גם על עדותה של פקידת הבנק זהבה שבלביץ, מי שביצעה את הוראותיו העסקיות של הנאשם בחשבונו ובחשבונה של גנון, ומסרה, כי בתודעתה נקבעה העובדה שגנון היא אשתו של בלסקי (עמ' 73, ש' 4). מסקנה דומה הסיק יועץ ההשקעות בבנק, מר דוד שלום. בעדותו גרס, כי העניק לנאשם את השירות הטוב ביותר בהיותו לקוח נכבד של הבנק (עמ' 115, ש' 7-12), וכך גם לנילי גנון. "באותה תקופה הייתי משוכנע שהם בעל ואשה", אמר שלום. "לאחר מכן, הבנתי שהם רק ידועים בציבור. שהיא הידועה שלו בציבור" (עמ' 116, ש' 14-17).

55. לשורת הראיות צירפה המאשימה את עדותו של עו"ד שמואל אלקון, יועצם המשפטי של הנאשם וגנון בנושאי מקרקעין וגם ידידם האישי. ההודעה שמסר עו"ד אלקון ברשות ני"ע ביום 6.9.05 (ההודעה הוגשה בהסכמה - ת/65), עוסקת בעיקרה בשאלה אם נתן לנאשם חוות דעת בשנת 2003 (בעקבות עסקאות מכירת מניות יונידרס לגנון), לפיה, הוא וגנון אינם נחשבים "בני זוג" מבחינה משפטית. הסוגייה התעוררה נוכח מזכר שאותו ערך החוקר גולדשטיין ביחס לשיחתו עם הנאשם במהלך החקירה, ובה טען הנאשם, לכאורה, כי נועץ בעניין זה בעו"ד אלקון (ת/2ב'; עמ' 9, ש' 15-17; עמ' 23, ש' 11-15 לפרוטוקול). עו"ד אלקון הכחיש כי התבקש לחוות דעתו או שחיווה דעתו בנושא זוגיותם של הנאשם וגנון. עם זאת, העלה בפני החוקר השערה, לפיה, השניים אינם מתחתנים משיקולים רכושיים, דהיינו:"מכיוון שלשניהם יש נכסים משלהם. יכול להיות שהם רוצים לשמר את זה ולא לשתף אחד את השני בנכסים האלה. זו השערה" (ת/65, עמ' 3, ש' 11-10). ועוד סיפר, כי יעץ בזמנו לנאשם לערוך הסכם יחסי ממון עם גנון כדי להסדיר ביניהם את סוגיות הרכוש:

40.

41. "אני לא יודע אם הם צריכים(הסכם יחסי ממון - ד' ש'). המלצתי לו. הסכם ממון מגדיר את זכויות כל אחד מבני הזוג באופן סביר. זה לא הפתרון היחיד אבל זה פתרון טוב. בשביל זה בדיוק נועד החוק הזה, כדי להסדיר יחסי רכוש בין בני זוג" (ת/65, עמ' 3, ש' 17-15).

56. המאשימה סבורה, כי דבריו של עו"ד אלקון, המצטרפים לראיות האחרות שפורטו לעיל, מוכיחים מעבר לכל ספק כי הנאשם וגנון קיימו מערכת יחסים זוגית ממושכת, שמתכונתה עונה על היסודות הקבועים בסעיף 1 (סעיף ההגדרות) בחוק ני"ע לעניין החזקה והרכישה של ניירות ערך.

57. לאחר סקירת העסקאות שביצע הנאשם במחצית השניה של שנת 2001, ובטרם אעבור לעסקאות של 2003 המפורטות באישום השני, אזכיר עסקה נוספת שיזם הנאשם והוציא לפועל במנית יונידרס בתאריך 31.12.2002 שבמסגרתה הורה הנאשם להעביר בעסקה מחוץ לבורסה את כל מניות יונידרס מחשבונה של גנון - 70,179 מניות, לחשבון י' בלסקי (סעיף 6 באישום השני לכתב האישום). לטענת המאשימה, הועברו המניות ללא תשלום תמורה, ועם העברת המניות ל-י' בלסקי החזיק הנאשם ב-8.47% משווי המניות של יונידרס.

העסקאותנשוא האישום השני

58. העסקאות בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 נולדו על רקע הודעת הבורסה לחברת יונידרס כי היא אינה עומדת בכללי השימור, וכי אם לא תשפר את הנתונים עד 30.9.03 תימחק מנית יונידרס מהמסחר בבורסה (ת/46). אותה עת החזיקה משפחת סמואל (בעלת השליטה ביונידרס) בכ-90% מהון המניות של החברה, ואילו הנאשם החזיק (בעקבות פעולת העברת המניות מגנון לחזקתו ב-31.12.02) ב-8.47%.

59. על משמעות כללי השימור ועל התהליך שהתנהל בקשר לאי עמידתה של יונידרס בהם העידה גב' אירית הראל, מנהלת יחידת הקשר עם החברות בבורסה. לדברי העדה, מחוייבות חברות ציבוריות לעמוד בדרישות מינימליות ביחס לאחזקות הציבור במניותיהן, הן ביחס לשיעור האחזקות מכלל ההון העצמי והן ביחס לשוויין, כתנאים מצטברים. אלה הם כללי השימור. במועדים קצובים בודקת הבורסה אם עומדות החברות הציבוריות בכללי השימור. בתקופה הרלוונטית נדרש מינימום החזקות הציבור בשיעור 7.5%, ושווי של 1.6 מיליון ₪. שווי האחזקות מחושב לפי כמות המניות שמחזיק הציבור מכלל המניות המונפקות, מוכפל במחיר הממוצע של המניה בשלושת החודשים האחרונים של המסחר. העדה מסרה, כי הבורסה מתריאה בפני חברה שאיננה עומדת בדרישות המינימום, ומאפשרת לה פרק זמן לשיפור הנתונים, ובמקביל מפרסמת הבורסה על כך הודעה לציבור באתר האינטרנט מאיה של רשות ניירות ערך (דוגמת ת/62). ציפיית הבורסה מבעלי השליטה היא שינקטו במהלך אשר יגדיל את החזקות הציבור במניות, בין בדרך של מכירת מניות, בין בהנפקה לציבור. משנמצא בתום תקופת ההמתנה כי החברה לא עמדה בכללי השימור - מובא עניינה בפני דירקטוריון הבורסה, ומניותיה מושעות מהמסחר.

60. מעדותה של הראל עלה, כי בבדיקה שערכה הבורסה בחודש אפריל 2003 נמצא כי נכון לתאריך 31.3.03 חברת יונידרס לא עמדה בכללים לשימור הרישום. מכתב על כך נשלח לחברה ב-20.4.03 (ת/46) ובו צויין, כי שיעור החזקות הציבור במניות החברה נמוך מ-7.5% הנדרשים, ועומד על 1.47%; וכי שווי ההחזקות נמוך מ-1.6 מיליון ₪, ומסתכם למעשה ב-450,000 ₪ בלבד; זאת, בהתחשב בכך שההון העצמי של החברה, על פי ארבעת הדו"חות הכספיים האחרונים נמוך מ-2 מיליון ₪. ניתנה לחברה ארכה עד 30.9.03 לנקוט צעדים על מנת לעמוד בכללי השימור, שאם לא כן, ידון דירקטוריון הבורסה בחודש אוקטובר 2003 בהשעיית המסחר במניות החברה.

61. בהנהלת חברת יונידרס לא "התרגשו" מהודעת הבורסה, ולא התכוונו להגיב עליה. לדברי העדה גב' איריס כהן, מי שכיהנה כסמנכ"ל הכספים של החברה בתקופה הרלוונטית, העדיף המנכ"ל, גיורא סמואל, לצאת מהמסחר בבורסה, ועל כן, לא היה מעוניין להגיב להודעת הבורסה בדבר אי עמידה בכללי השימור, או לפעול להסרתה (עמ' 96).

62. הראיות שבידי התביעה מראות כי הנאשם הוא זה שנחלץ לפעולה, כאשר הוברר לו כי בעל השליטה ביונידרס, גיורא סמואל, אינו מתכוון למכור מהחזקותיו לציבור, ומעדיף שהמניה תושעה מהמסחר. הנאשם הציב לו למטרה לגרום לכך שיונידרס תעמוד בכללי השימור. אלה העסקאות שביצע הנאשם ואלו הן הפקודות שהזרים לבורסה בין ה-15.9.03 וה-13.10.03, כפי שהן משתקפות במסמכי הבורסה ובמסמכי הבנק, וכן, בעדותו ובחוות דעתו של אביצור.

א.העסקה ביום המסחר 15.9.03:

42. # בתאריך 15.9.03, בשלבטרוםהפתיחה, הזריםהנאשםבאמצעותחשבונהשלגנוןהוראתקניהשל 1999 ע"נמניותיונידרסבהגבלתשערשל 1100 נקודות. ההוראהלאבוצעהולאנקשרהעסקה.

43. # בשעה 11:52:54 הזריםהנאשםמחשבונוהוראהלמכירת 10,000 ע"נמניותיונידרסבהגבלתשערשל 1600 נקודות, הגבוהבכ-30% משערהבסיס (שהיה 1230 נקודות).

# בשעה 14:46:14 נתן הנאשם פקודה מחשבונה של אסתרין לרכישת 10,000 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 1600 נקודות, שהיה, כאמור, גבוה משער הבסיס (ת/13א',ב').

# בעקבות מפגש הפקודות נקשרה עסקה (ת/28), שהיתה העסקה היחידה באותו יום. היא גרמה לעלית שער המניה ב-30.08%.

# מכלל הנתונים, ועל פי חוות דעתו של אביצור, בהתחשב בכך שהעסקה הנ"ל הייתה היחידה ביום המסחר, גרם הנאשם לעלית שערה של המניה בכ-30%, שאלמלא כן, היה השער נותר כשהיה, 1230 נקודות.

ב. עסקה מחוץ לבורסה ב-30.9.03

# ביום 30.9.03 ביצע הנאשם עסקה נוספת, הפעם עסקה מחוץ לבורסה. באותו יום, שבו עמד שער מנית יונידרס על 1350 נקודות, הורה הנאשם להעביר 60,000 ע"נ מניות יונידרס מחשבונו לחשבונה של גנון, לפי שער של 1801 נקודות, בעסקה מחוץ לבורסה, והוראתו בוצעה (ת/14; ת/16; ת/56).

# אשר למימון: מכלל הנתונים העולים ממסמכי הבנק הסיקה המאשימה כי הנאשם מימן מכספיו את עסקת רכישת 60,000 המניות בחשבונה של גנון, שכן, באותו יום הורה הנאשם לבנק להעביר סך 589,000 ₪ מחשבונו לחשבון י' בלסקי (ת/26), ועוד סך 496,000 ₪ הורה להעביר מחשבון בלגד לחשבון י' בלסקי (ת/31; ת/31א'), ובסך הכל - 1,085,000 ₪. בו ביום הועברו בהוראת הנאשם מחשבון י' בלסקי לחשבונה של גנון שני סכומים: 1,077,000 ₪ ו-3,798 ₪ (ת/20). בהוראת הנאשם העביר הבנק את תמורת רכישת המניות - סך 1,082,545.08 ₪ - מחשבונה של גנון לחשבונו (ת/26; ת/30).

ג. העסקה ביום המסחר 12.10.03:

# במהלך יום המסחר, בשעה 12:27:38 ובשעה 12:28:18, הזרים הנאשם מחשבונו שתי הוראות זהות למכירת 2800 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 1800 נקודות, שהיה גבוה ב-2.5% משער הבסיס (שעמד על 1755 נקודות).

# בשעה 12:29:30 הזרים הנאשם מחשבונה של אסתרין הוראה לרכישת 2800 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 1800 נקודות, ובעקבות ההוראה נקשרה עסקה אחת, במסגרתה נרכשו בחשבונה של אסתרין 2800 מניות במחיר 50,652 ₪. העסקה העלתה את שער המניה ב-2.56%.

# על פי החישובים שבוצעו, וחוות דעתו של אביצור, ובהתחשב בכך שהעסקה הנ"ל הייתה היחידה ביום המסחר, גרם הנאשם לעלית שערן של המניות בכ-2.5%, שאלמלא כן, היה השער נותר כשהיה, 1755 נקודות.

# אשר למימון הרכישה: בהתאם לנתונים העולים ממסמכי הבנק, הסיקה המאשימה, כי הנאשם מימן בכספו את רכישת מניות יונידרס בחשבונה של אסתרין, שכן, בתאריך 30.9.03 הורה להעביר מחשבון י' בלסקי סך 4,361 ₪ (ת/31) לחשבון של אסתרין, ובתאריך 13.10.03 הועברו בהוראתו 46,000 ₪ נוספים מחשבון י' בלסקי לחשבונה של אסתרין (ת/31; ת/31ד'), ובס"ה 50,361 ש"ח.

ד. העסקה ביום המסחר 13.10.03:

# בשלב הפתיחה, שבו עמד שער מנית יונידרס על 1800 נקודות, נקשרה עסקה לרכישת 50 מניות יונידרס על-ידי אחרים בשער של 1930 נקודות.

# בשעה 12:26:38 הזרים הנאשם מחשבונו הוראה למכירת 11,560 ע"נ מניות יונידרס בהגבלת שער של 1920 נקודות. סמוך לאחר מכן, בשעה 12:27:22, הזרים הנאשם, באמצעות חשבונה של גנון, הוראה לרכישת 11,560 ע"נ מניות יונידרס, בהגבלת שער של 1920 נקודות (ת/17), ובעקבות ההוראה נקשרה עסקה במסגרתה נרכשו בחשבונה של גנון 11,560 מניות בשער של 1920 במחיר כולל של 222,351 ₪ (ת/30).

# העד אביצור חיווה דעתו, כי לאור חישובים טכניים שמבצעת הבורסה לגבי עסקאות בהיקף מצומצם (כגון: העסקה לרכישת 50 מניות), אמור היה שער המניה להיקבע בסיום יום המסחר ל-1843 נקודות. אולם, השער השתנה עקב העסקה העצמית שביצע הנאשם ואשר השפיעה על השער; עסקה זו קבעה את שער הנעילה - 1920 נקודות, קרי: 6.7% מעל השער הצפוי - 1843 נקודות.

# מימון הרכישה: בהתאם לנתונים העולים ממסמכי הבנק הסיקה המאשימה כי הנאשם מימן מכספו את עלות רכישת המניות בחשבונה של גנון, שכן, מתועדת באותו יום הוראת הנאשם להעביר סך 446,000 ₪ מחשבונו לחשבון י' בלסקי (ת/26; ת/31); ובהוראת הנאשם מתועדות שתי העברות בנקאיות מחשבון י' בלסקי לחשבונות אחרים בסניף: סך 219,000 ₪הועבר לחשבונה של גנון (ת/30); והסך 233,000 ₪הועבר לחשבון בלגד (ת/31א'; ת/20).

63. הפעילות שיזם הנאשם והוציא לפועל בתקופת החודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 מנעה בסופו של דבר את השעיית המסחר במניות יונידרס. אלא שכמפורט לעיל, מסיבות שאפרט ואשר לגביהן לא הייתה כל מחלוקת, נדרשו לנאשם שני שלבים להגשמת מטרתו:

בשלב הראשון ביצע, כאמור את העסקה ב-15.9.03 מול חשבונה של אסתרין, וב-30.9.03 ביצע עסקה מחוץ לבורסה - מול חשבונה של גנון. בעקבות שתי העסקאות דיווח הנאשם בתאריך 30.9.03 למזכיר חברת יונידרס כי חדל להיות "בעל עניין" (ת/15), שכן, מכר 60,000 מניות בשער של 1801 נקודות בעסקה מחוץ לבורסה, והוא מחזיק עתה ב-100,159 מניות, ששיעורן 4.99% מהון החברה. בהתאם לכך שיגרה החברה ב-1.10.03 לבורסה ולרשות ניירות ערך דו"ח מיידי על שינוי בהחזקות בעלי עניין (ת/16). אלא שבכך לא באה הפעילות לכלל מיצוי, שכן, הנאשם נחלץ לבצע שתי עסקאות נוספות לאחר שהוברר לו כי למרות המהלכים שביצע לא חל שינוי במצבה של יונידרס (מכתב הבורסה ת/63, נ/11 מ-12.10.03).

בברור עם משרד עו"ד רובין-מאירסון, יועציהם המשפטים של יונידרס, נמסר לנאשם כי בהתחשב בקיומן של מניות רדומות ב', הרי שאחזקותיו בזכויות ההצבעה לא ירדו מתחת ל-5% (ת/10). לתיקון המצב ביצע הנאשם את שתי העסקאות האחרונות - האחת ב-12.10.03 מול אסתרין, והשניה ב-13.10.03 מול גנון. כתוצאה מפעולות אלה השתפרו נתוני יונידרס, שכן, שיעור אחזקות הציבור במניותיה הגיע, לכאורה, לכדי 9.95%. במכתב ששיגר למזכיר יונידרס ב-13.10.03 דיווח הנאשם על הפיזור הנוסף שערך במניותיו, ואשר בעקבותיו הוא מחזיק ב-85,799 מניות, ושיעור אחזקותיו 4.275% בלבד (ת/19ג'). במקביל דיווח הנאשם לבורסה ב-14.10.03 על התנהלותו (ת/19א'), ועל הנתונים המעודכנים לפיהם מגיעות אחזקות הציבור כדי 9.95%, וערכם 3.8 מיליון ₪.

ב-26.10.03 הודיעה הבורסה (אירית הראל) ליונידרס כי לאור השיפור בנתונים לא דן דירקטוריון הבורסה בהשעיית המסחר במניותיה (ת/64).

64. המאשימה טוענת, כזכור, כי גם העסקאות והמהלכים שביצע הנאשם בתקופה זו מעידים על עצמם, ומוכיחים את ההשפעה המרמתית שהייתה למהלכיו של הנאשם על המסחר במנית יונידרס ועל שערה, וכל זאת, כשאינטרס ברור לנגד עיניו, למנוע את השעיית המסחר במניה. הנאשם עשה זאת, לטענת המאשימה, באמצעות העברה מפוקפקת של המניות שבידו לגנון ולאסתרין, באיצטלה כוזבת של "פיזור" המניות לציבור; וכן, בהעלאה מלאכותית של שער המניה, במטרה להציג שווי אחזקות הציבור העולה על המינימום הנדרש. אשר על כן, נטען, כי "הפיזור" האמור כלל איננו פיזור לציבור; כי המניות היו ונותרו בחזקתו ובשליטתו של הנאשם; כי החשבונות של גנון ואסתרין לא היו אלא "חשבונות קש" שבעליהן איפשרו לנאשם לבצע את זממו ולהשיג את מטרותיו. ומכאן, שהודעת הבורסה ת/64 מהווה "דבר שקיבל הנאשם במרמה, בנסיבות מחמירות".

65. המאשימה תומכת גם את טענותיה שבכאן בחוות הדעת של אביצור, אשר בחן את העסקאות בימי המסחר 15.9.03, 12.10.03 ו-13.10.03, והגיע למסקנה, שמדובר בעסקאות עצמיות אותן ביצע הנאשם בין חשבונו לחשבונות של גנון ואסתרין, והן השפיעו השפעה משמעותית על שער מנית יונידרס (והעלו את השער), בעיקר משום שהיו העסקאות היחידות במניה באותם ימי מסחר.

66. אישור לאופיין הכוזב של העסקאות שביצע הנאשם, כעסקאות עצמיות או מתואמות, מוצאת המאשימה בעדויותיהן של גנון ואסתרין. שתי העדות אישרו, כנזכר לעיל, כי הן אינן בקיאות בהלכות הבנקים ושוק המניות, והנאשם הוא זה שביצע בחשבונות הבנק שלהן פעולות שונות - העברות כספים ועסקאות במניות, ועשה כן על פי שיקול דעתו, אך באישורן המלא. אסתרין הובאה לעדות כעדת תביעה, אולם, שונה מעמדה של גנון. בשל המעמד שיוחס לה בכתב האישום כבת זוגו של הנאשם, נמנעה המאשימה מלזמנה כעדת תביעה. גנון העידה כעדת הגנה, ועל גרסתה אעמוד בהמשך.

עדותה של גלינה אסתרין

67. בין הנאשם לבין אסתרין נכונו יחסי עובד ומעביד, כאשר שכר אותה הנאשם בחודש ספטמבר 1996 לבצע עבודות תחזוקה, שיפוצים וצבע במבנים שבבעלותו. לדברי העדה, תמך בה הנאשם כאשר נודע לו כי בעלה מתעלל בה, הוא שיכן אותה בדירה שבבעלותו, וקיבל אותה כידידה לחיק משפחתו. בנסיבות אלה נקשרה קירבה וידידות בינה לבין נילי גנון והנאשם, שבהם ראתה אסתרין בני זוג לכל דבר.

68. בכל הנוגע להתנהלות החשבון שפתחה בבנק הבינלאומי, מסרה אסתרין, כי היא נעדרת הבנה בתחום הכספים וההשקעות, ומתוך שבטחה בנאשם וסמכה עליו, היא איפשרה לו לטפל בחשבון הבנק שלה, ואף לרכוש עבורה ניירות ערך, ולדבריה, העניקה לו שליטה מוחלטת בחשבון. הוא היחידי, אמרה, שביצע את הפעולות בחשבון

הבנק שלה (עמ' 60, ש' 15-7):

"ש. מה את יודעת על הבורסה לניירות ערך ורכישת מניות?

ת. אני בעניינים האלה לא הבנתי שום דבר. בלסקי יצחק עזר לי.

ש. מה זאת אומרת עזר לך?

ת. איך אסביר? הוא שאל על היכולת שלי לרכוש מניות. אני חתמתי על המסמכים.

ש. מי כתב את המסמכים?

ת. הוא. מר בלסקי. או יצחק. מה שנוח.

ש. אני מציג לך דפי חשבון בנק שלך. את מזהה את דף החשבון?

ת. הדף לא מוכר לי. אני לא מבינה.

ש. זה דף חשבון הבנק שלך עם שמך והכתובת. זה לשנת 2003. מי ביצע את כל הפעולות בשנת 2003?

ת. בלסקי יצחק".

44.

45. 69. העדהלאידעהלהסבירבעדותהאתטיבהעסקאותשביצעהנאשםבחשבונה, או, בכמהכסףנרכשוהמניות, ומדועפעלהנאשםכפישפעל, ועלכן, נמנעהמלהתייחסלתוכןהעסקאות, גםכשנאמרלה (ע"יהתובעבמהלךהעדות) כיהנאשםרכשעבורהאתמניותיונידרסבשערשהואגבוהבכ-30% מהשערהרשמיביוםהרכישה (עמ' 61-63):

46.

"ש. ב-15.9.03 רכשת את מניות יונידרס ב-160,000 ₪. למה דווקא בסכום זה?

ת. כל זה נעשה על-ידי יצחק בלסקי.

ש. למה דווקא בסכום זה?

ת. אני לא יודעת.

ש. ב-12.10.03, ביום שקיבלת לחשבון שלך 46,000 ש"ח, גם רכשת מניות יונידרס ב-50,000. מי החליט על הסכום ובאיזה מחיר, על מועד?

ת. רק בלסקי יצחק.

ש. מה ידעת על זה שב-15.9.03 רכשת את מניית יונדרס ב-30 אחוז יותר משהייתה שווה?

ת. אני לא ידעתי שום דבר על כך".

47. אולם, העדההטעימה, כיהנאשםפעלבחשבונהבהרשאתההמלאה, משוםשהאמינהכיהואמשקיעאתכספהבתבונהומתוךדאגהלהולעתידה.

70. בהתייחס לפיטוריה, מסרה העדה, כי הנאשם פיטר אותה מעבודתה בחודש דצמבר 2003 כאשר תמו עבודות התחזוקה. בתלוש השכר של חודש דצמבר (ת/42) הופחתה מקדמת "פיצויים" בסך 46,000 ₪, אלא שהפחתה זו לא הייתה מוכרת לעדה, והיא לא ידעה להסביר אותה (עמ' 61), וגם לא הבינה מדוע הועבר סכום זה לחשבונה בחודש אוקטובר 2003 (סכום ששימש, כידוע לנו, למימון העסקה שביצע הנאשם ב-12.10.03), כאשר הפיטורין התרחשו בחודש דצמבר 2003. אדרבא, העדה הציעה להפנות שאלה בעניין זה לנאשם. בחקירתה הנגדית התבקשה העדה לאשר את טענת ההגנה כי הנאשם הודיע לה כבר בחודש ספטמבר 2003 על פיטוריה, אולם, העדה הכחישה את הטענה, והודיעה לסנגור בנחישות, כיהיא בטוחה שהנאשם מסר לה על פיטוריה בחודש דצמבר 2003 ולא יום אחד לפני כן. ראוי לציין, כי בתשובה לשאלת התובע בחקירה החוזרת, אמרה אסתרין, כי הנאשם כלל לא דאג לדווח לה בחודש אוקטובר שרכש עבורה מניות יונידרס בסכום של 46,000 ₪. ומכל מקום, מאז שעזבה את עבודתה אצל הנאשם - לא קיבלה דפי חשבון בנק, והיא איננה יודעת מה מצב חשבונה בבנק.

פרשת ההגנה

עדות הנאשם

71. הנאשם בן 58. כרקע אישי-כללי סיפר הנאשם, כי להשכלתו למד בטכניון הנדסת תעשיה וניהול; במהלך לימודיו סייע לגיסו, גיורא סמואל, להקים את חברת יונידרס, כחברה פרטית. בשנות השמונים (של המאה הקודמת) פרש מיונידרס עקב גירושי אחותו מסמואל, אולם נותרו בידו מניות החברה. הנאשם פנה לעסקי הדלק, לייזום פרוייקטים בתחום הנדל"ן ואחזקת נכסי מקרקעין. פעילותו בשוק ההון, טען, הייתה מתונה וסולידית. הוא ריכז אמנם תיק מניות, אולם, לא כסוחר מנוסה. עיקר הפעילות התבצעה על-ידי יועץ השקעות, ומשנת 1998 ניהל בעצמו את השקעותיו (נ/22). בין השאר, השקיע במניות יונידרס משום שהחברה קרובה לליבו מאז ומתמיד.

72. בארבעה נושאים עיקריים התמקד הנאשם בעדותו: במערכת יחסיו עם גנון, בכלל זה, יחסיהם הבין-אישיים וההתחשבנויות הכספיות שהיו ביניהם בתקופות הרלוונטיות; ובמערכת יחסיו עם אסתרין, אשר עבדה כשכירה בשרותו. כפועל יוצא, הקדיש הנאשם פרק נכבד מעדותו לעסקאות שביצע במנית יונידרס בשנת 2001 (המפורטות באישום הראשון), ופרק נוסף לעסקאות שביצע במנית יונידרס בשנת 2003 (המפורטות באישום השני), בהשלכה להתראת הבורסה ליונידרס בדבר אי-עמידה בכללי השימור.

73. את יחסיו עם גנון הגדיר הנאשם כמערכת יחסים ידידותית - "ידידים בלב ונפש" - המתנהלת מזה עשרים שנים ויותר. מאחר שגנון גרושה, והנאשם רווק (היא בת 68 והנאשם בן 58), הסכים הנאשם במהלך השנים לעבור ולהתגורר בדירתה של גנון ברח' יערות 26 בחיפה, ומאחר שפרשה לגימלאות שכר את שירותיה בחברת י' בלסקי, ויחדיו יצאו מספר פעמים לחו"ל. הנאשם הדגיש את הפרש הגילים ביניהם וטען כי הם אינם בני זוג, אינם ידועים בציבור, ואינם מקיימים יחסים אינטימיים או רומנטיים. בדירתה התגורר ביחידה נפרדת, ולא בחדרה (עמ' 150-151). בהמשך לכך, הטעים הנאשם, כי נוכח קנאותם לרכושם, שמרו הוא וגנון על הפרדה קניינית מוחלטת, נמנעו מלהחזיק במשותף ברכוש, ולא היה להם חשבון בנק משותף. מסיבה זו, גם חתם על הסכם השכירות נ/23, לפיו, רשאית גנון בכל עת לפנותו מהדירה.

74. בהתייחסו לעסקאות שביצע במנית יונידרס בין חשבונו לחשבונה של גנון (עמ' 162-169) טען הנאשם, כי היו אלה עסקאות אמיתיות שביצע בתום-לב, כאשר בבסיסן מגמה כלכלית מובהקת, ובודאי שלא רצה להוריד את שער המניה, מהלך שאין בו היגיון והוא אינו משרת אינטרס כלשהו. אדרבא, אילו הייתה זו מטרתו, יכול היה לפעול להורדת שער בעסקאות מצומצמות, ולהימנע מתשלום עמלה גבוהה לבנק.

75. הבסיס לעסקאות בשנת 2001, הסביר הנאשם, הוא רצונו לסייע לגנון בהשקעות כספיות, ולעוץ לה כיצד ובמה להשקיע. נוכח "העליות המדהימות" בשער מנית יונידרס, והעליה ברווחים, סבר, כי גנון "צריכה את המניות בתיק שלה". אולם, הסוגיה נשוא ענייננו מורכבת יותר, ונדרשו הסבר והבהרה ביחס לטכניקה של העברת המניות מחשבונו של הנאשם לחשבונה של גנון, תוך מימון הרכישה בידי הנאשם ממקורותיו, והרציונל שבבסיסם. על כך בא הסברו של הנאשם בדבר התחשבנות כספית ממושכת שבינו לבין גנון.

76. התחשבנות זו, הסביר הנאשם, נבעה משלושה נושאים: הנושא האחד הוא משכורות והחזר הוצאות ששילמה י' בלסקי לגנון בתמורה לעבודתה עבור החברה; שני הנושאים האחרים אלו הן הלוואות בסכומים משמעותיים שהעניק לגנון לצורך קידומם של פרוייקטים נדל"ניים: הלוואה אחת בסך 700,000 ₪ ויותר העניק לה לפי הסכם שנערך ביניהם בשנת 1997 (נ/28) לצורך מימון בניית דירה ברח' נורית 59 בחיפה (בשכונת וַרדיה, להלן: "הדירה בורדיה"); וסכום נוסף בסך 1.5 מיליון ₪ העניק לגנון עבור חלקה (25%) בנכס מקרקעין - בנין בשכונת רחביה בירושלים אותו ירשו היא ואחיה במשותף מהוריהם, ובעטיו היו מסוכסכים (להלן: "הבנין ברחביה"). הנאשם מסר בעדותו, כי הציע לגנון לרכוש באורח ערטילאי, וללא מסמך בכתב, את חלקה בנכס, תמורת 1.5 מיליון ₪, ומאחר שגנון שמחה על הרעיון קיבלה אותו, התחילו הרכישות כבר בשנת 2000: "הרבה מאוד פעולות שעשיתי לאט, אספתי לה תיק, עד שנצבר הסכום הזה של המיליון וחצי על חשבון הבנין ברחביה" (עמ' 191-192).

77. במלים אחרות, טוען הנאשם, כי רכישת המניות שביצע בחשבונה של גנון היא פועל יוצא של עסקאות מימון והלוואות שהעניק לגנון לצורך קידום פרוייקטים נדל"ניים; הכספים שהעביר לחשבונה של גנון לצורך רכישת המניות היו, למעשה,כספי משכורות והחזר הוצאות, וכן, הלוואות שהעניק לה, ותמורת כספים אלה רכש עבורה את מניות יונידרס כהשקעה בשוק ההון. באחת הגרסאות טען הנאשם כי העברת הכספים נועדה לא אחת לכסות "מינוסים" - משיכות יתר - בחשבון של גנון.

78. לאימות ותמיכת גרסתו, הצביע הנאשם על פעולת העברת המניות מיום 31.12.02, במסגרתה העבירה גנון את כל אחזקותיה ביונידרס לחברת י' בלסקי (ת/10; נ/32). בניגוד לטענת המאשימה, כי הייתה זו העברת מניות ללא תמורה, הסביר הנאשם בעדותו, כי י' בלסקי שילמה לגנון תמורת המניות, ומתוך הכספים ששולמו לה - החזירה לו גנון את כספי ההלוואה בגין הדירה בוַרדיה (עמ' 172, ש' 23). ועוד הצביע הנאשם על תוצאות ההתדיינות המשפטית שנערכה בין גנון לאחיה לגבי הבנין ברחביה, שבסיומה (ב-2011) מכרה גנון לאחיה את חלקה (25%) תמורת 3 מיליון ₪ (נ/30), ומסכום זה החזירה גנון לנאשם לאחרונה סך 1.8 מיליון ₪, קרן ההלוואה והצמדה (נ/31). אלה מוכיחים, לגישת הנאשם, כי העסקאות שביצע בחשבונה של גנון לא נגועות היו בכזב, ובודאי שלא התכוון להוריד באמצעותן את שער המניה, תיזה שאין בה כל היגיון (עמ' 192-193).

79. הוא הדין, אמר הנאשם, בעסקאות שביצע בחשבונה של גנון בשנת 2003, נשוא האישום השני, שהיו גם הן עסקאות אמיתיות, גם הן מומנו על ידו במסגרת אותה "התחשבנות", ונועדו להשקיע באורח מיטבי את כספה של גנון, הגם שבסופה של הדרך, הייתה אכן מגמתו לחלץ את חברת יונידרס מרשימת השימור.

80. ראיה לרצינות התייחסותו והתייחסותה של גנון להחזקה במניות יונידרס היא השתתפותם באסיפה הכללית המיוחדת שהתכנסה בחודש אוגוסט 2002. השתתפותם באסיפה והתנגדות נחרצת שהביעו מנעו העברת החלטה בדבר הגדלה משמעותית של דמי הניהול שהתבקשה יונידרס לשלם לחברת הניהול אשר בבעלות גיורא סמואל. בשל עמדתם זו ניתקו בני משפחת סמואל יחסיהם עמם.

81. הנאשם דחה את טענת המאשימה כי חייב היה על פי חוק לדווח על החזקותיו במשותף עם גנון נוכח יחסי הזוגיות שקיימו, שהרי לטענתו לא כך הדבר. אילו היו בני-זוג, טען הנאשם, היה מדווח על החזקותיהם המשותפות, ומאחר שאינם בני זוג, לא הייתה שום סיבה לבצע את העסקאות ביניהם ובודאי לא לדווח שהם בעלי עניין. העובדה היא, טען הנאשם, שגיורא סמואל מעולם לא השתמש בנושא זה כדי לנגח אותו (עמ' 209-210).

82. בהתייחסו להעברות המניות שביצע בין חשבונו לחשבונה של אסתרין בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 טען הנאשם, כי במסגרת הקשר הידידותי ההדוק שנוצר בינו לבין אסתרין, לאחר שפרש חסותו עליה, הסתבר לו כי צברה חסכונות, ועל כן, הציע לה להשקיע במנית יונידרס. באותה תקופה נסתיימו העבודות ועל כן, הודיע לאסתרין על פיטוריה הקרבים. אסתרין קיבלה את הצעתו להשקיע את כספה ביונידרס, שהרי הכירה את המפעל ואת המשפחה: "מצא חן בעיניה הרעיון... ומשם התחלנו להשקיע לה בחברה הזאת" (עמ' 176, ש' 10-11). לדברי הנאשם, ביצע עבור אסתרין עסקאות נוספות במניות יונידרס גם בשנת 2004, ובמהלך השנים השקעותיה הוכפלו ושולשו. אשר על כן, טען הנאשם, הוא ביצע בחשבון של אסתרין עסקאות אמיתיות, שמטרה כלכלית בבסיסן, ולא התכוון להעלות באמצעות העסקאות עמה את שער המנייה.

83. הנאשם הודה, עם זאת, כי ארבע העסקאות המתוארות שבוצעו בתקופה האמורה בין חשבונו לחשבונות של גנון ואסתרין, נבעו מההתרחשויות שארעו בשנת 2003, קרי: התראת הבורסה בדבר הכללתה של יונידרס ברשימת השימור. להלן עיקרי עדותו בנושא:

באמצעות אתר האינטרנט "מאיה", שבו מפרסמת רשות ניירות ערך הודעות לחברות, נודע לו שיונידרס נכללת מאז חודש אפריל ברשימת החברות שמניותיהן מועמדות להשעיית מסחר (ת/46; ת/62; נ/9). מאחר שהחברה לא הגיבה להודעה, וכשהבין משיחה עם גורמים בחברה שלבעל השליטה, המחזיק ברוב המניות, יש עניין במחיקת החברה מהמסחר בבורסה, נחלץ לפעולה. באותו זמן החזיק קרוב ל-8.5% ממניות החברה. דבר ראשון - חשב על עצמו, וחיפש דרך להציל את המצב שלו כמיעוט, ואת ציבור המשקיעים (עמ' 196-197). ברור היה לו שרק אם יפעל להפחתת אחזקותיו ולפיזורן בציבור, ויחדל להיות "בעל ענין", תוכל החברה להיחלץ מהמצב, ולעמוד בכללי השימור. כפתרון החליט למכור את אחזקותיו לאסתרין ולגנון. לדבריו, מאחר שמדובר בפעולה של הכרח, שמטרתה לרדת באחזקות ולהגדיל את הנתח של הציבור, הרי ש"אם כבר אני מוכר מניות בחזרה לציבור, לפחות אני אמכור למישהו שאני מכיר ומוקיר" (עמ' 198, ש' 9-27).

84. לצורך דילול אחזקותיו, וירידה מתחת ל-5% באחזקות, ביצע שתי עסקאות: בתאריך 15.9.03 הורה למכור 10,000 ע"נ מניות יונידרס, בשער 1600 נקודות, ובמקביל הורה על רכישתן בחשבונה של אסתרין. בתאריך 30.9.03 ביצע עסקה מחוץ לבורסה, במסגרתה מכר 60,000 מניות לגנון (ת/56 עמ' 4; ת/24; ת/14). את התמורה, 1,077,000 ₪, לפי שער של 1801 נקודות, מימן מכספו, במסגרת ההתחשבנות שהייתה בינו לבין גנון (הפעם בגין הבנין ברחביה); באותו יום הורה להעביר את הסכום האמור מחשבון י' בלסקי לחשבונה של גנון.

85. הנאשם מודע לכך ששערי העסקאות הנ"ל גבוהים היו ממחיר השוק של המניה, ובמקרה של אסתרין, היה השער גבוה ב-30% משער הפתיחה באותו יום. אלא שלדבריו, היו המחירים שבחר הוגנים ותאמו את שוויה האמיתי של מנית יונידרס על פי האלמנטים שלפיהם נמדד שווי המניות. ניתן לראות בדיווחי הבורסה, אמר, כי באותה שנה הייתה מגמה של עליה בביצועיה של המניה.

86. בעקבות שתי העסקאות שביצע האמין כי אחזקותיו במניות יונידרס ירדו לכדי 4.99%; על כן, דיווח לחברה ב-30.9.03 כי שוב איננו בעל עניין בה (ת/15). הוא נדהם לגלות כי למרות המהלכים שביצע, נותרה יונידרס ברשימת השימור (מכתב הבורסה ת/63, נ/11 מ-12.10.03). בברור שערך עם משרד עו"ד רובין-מאירסון המייצג את יונידרס הבין, כי בחישוב אחזקותיו התעלם מקיומן של "מניות רדומות", ומכאן, שלמרות הירידה באחזקות, זכויות ההצבעה לא ירדו מתחת ל-5% (ת/10). משהבין כי נדרשות פעולות נוספות כדי שתעמוד יונידרס בכללי השימור ותוצא מהרשימה, ביצע שתי עסקאות נוספות, האחת ב-12.10.03 מול אסתרין, והשניה ב-13.10.03 מול גנון. לצורך העסקה האחת - רכישת המניות בחשבונה של אסתרין, הורה להעביר מחשבונה של י' בלסקי 46,000 ₪ לחשבון של אסתרין, מקדמה עבור פיצויי פיטורין (נ/36), ואם אסתרין מכחישה את הנתונים, היא איננה מדייקת (עמ' 207, ש' 5-14). לצורך העסקה השניה מול גנון, הורה להעביר את התמורה מחשבון י' בלסקי לחשבונה של גנון, שזה הריטואל הקבוע כבר שלוש שנים (עמ' 208, ש' 5-10). בדיעבד הוברר לו, כי נפלה טעות בדיווחי הבורסה, שכן, לצורך חישוב שווי אחזקות הציבור במניות אין משמעות לאחוזי זכות ההצבעה במניות הרדומות. בסופו של דבר, כתוצאה מהפעולות שביצע, הגיעו אחזקות הציבור במניות יונידרס ל-9.95%. לאחר שדווח על כך לבורסה ולרשות ניירות ערך, הודיעה הבורסה כי מניית יונידרס לא תושעה מהמסחר בבורסה. הנאשם הכחיש, אפוא, כי העסקאות שביצע בתקופה מן התקופות לוו בכוונה להשפיע על שערה של מניית יונידרס.

87. הנאשם אישר כי לא דיווח לחברה ולבורסה על החזקותיו המשותפות עם גנון, כשלדבריו, מאחר שאינם בני זוג, לא ראה במניות שהחזיקה גנון החזקה משותפת עם מניותיו, ועל כן, לא ראה כל סיבה לדווח על אחזקותיהם כמשותפות.

88. בהתייחסו לתקופת חקירתו ברשות ני"ע, טען הנאשם, כי האחראי על החקירה, עו"ד שפירר, איפשר לו להבין, כי הרשות מעוניינת בהפללתו של גיורא סמואל, ולא בו עצמו. ומשסירב לשתף פעולה, וטען כי הוא בנתק מסמואל, שינה שפירר טעמו וגישתו, ויחסו אליו הפך אגרסיבי ועוין. למרות זאת, השתדל להשיב לכל שאלות החוקר, ולא הכחיש את הנושאים הטכניים, אלא שהוא התקשה להיזכר בפרטים, גם משום הזמן שחלף, וגם משום שהוא סובל מבעית זיכרון, תופעה שהיא תורשתית במשפחתו: "בהחלט יש לי בעיה של זיכרון", אמר, "ואני מודע לזה" (עמ' 190, ש' 3-4).

עדותה של נילי גנון

89. גנון נחקרה ברשות ני"ע כחשודה בפרשה זו. בסופו של יום היא לא הועמדה לדין. בשל המעמד שיוחס לה בכתב האישום - נמנעה המאשימה מלהעידה כעדת תביעה.

90. גנון היא כבת 67 במועד העדות; את הנאשם הכירה באמצעות אחיותיו. לטענתה, הקשר בינה לבין הנאשם הוא קשר ידידות עמוק וממושך, אך אין ביניהם קשר אינטימי. הנאשם, מסרה, מתגורר בדירתה "לעתים ולסירוגין" מזה שנים רבות, אולם, אין ביניהם יחסי זוגיות ו"שום יחסי אישות" (עמ' 421, ש' 27-28). כל אחד מהם שומר בקנאות על רכושו ועל כספו בנפרד, ומטעם זה גם נחתם ביניהם חוזה השכירות נ/23. לדברי העדה, רישום קו הטלפון בדירה על שם הנאשם, או, רישום שמו במסמכי ועד הבית ונטילת חלק בענייני הועד, הם נושאים ורישומים טכניים נעדרי משמעות, ואינם קובעים יחסי זוגיות. בשולי החקירה הנגדית, לשאלת בית המשפט, ציינה גנון לאקונית, כי לכל אחד מהם בן זוג אחר (עמ' 442, ש' 24-26), וביקשה שלא לפרט את חייה האישיים.

91. בנושא העסקאות בשוק ההון שביצע הנאשם בחשבונה, אישרה העדה את טענת הנאשם, לפיה, היא איננה מבינה דבר וחצי דבר בענייני כספים או השקעות, ועל כן, שימש לה הנאשם יועץ ומסייע, וביצע עבורה השקעות ופעולות כספיות אחרות רבות. כל פעולה שביצע הנאשם, טענה גנון, כל השקעה וכל רכישה, בוצעו בידיעתה המלאה ובחתימתה, או, באישורה הטלפוני לפקידי הבנק (עמ' 425, ש' 1-8). כך, טענה, ידוע לה כי הנאשם העביר כספים לחשבונה בבנק, וההעברות נובעות משלושה מקורות, שהראשון בהם הוא משכורות והוצאות; השני - הלוואה לצורך בניית הדירה בפרוייקט ורדיה, והשלישי הוא סכום כסף שנתן לה הנאשם, על חשבון עסקה ערטילאית, רכישת חלקה בבנין ברחביה, כדי לשאת ולתת בעתיד עם אחיה לפירוק השיתוף ביניהם. לדבריה, פרעה במהלך השנים את ההלואוות שהעניק לה הנאשם, הן בגין הדירה בורדיה והן בגין הבנין ברחביה (עמ' 426-427).

92. גנון הבינה לבטח כי עומדת לרועץ להגנתו של הנאשם האימרה שמסרה בחקירתה ברשות ני"ע - ת/66, הכוללת עובדות שאינן מתיישבות עם טענותיו של הנאשם, הן ביחס לקשר הזוגי שביניהם, הן ביחס לפעילותו ושליטתו של הנאשם בחשבון הבנק שלה, ורכישת מניות יונידרס בשיעורים עצומים ובסכומים גדולים, וגם ביחס ל"התחשבנויות" שהיו ביניהם. את הפערים והסתירות בין עדותה כיום לבין הגרסה שמסרה בחקירתה ברשות הסבירה גנון במצב הנפשי הקשה שגרמו לה החיפוש בדירתה בשעת בוקר, החקירה הממושכת ברשות שהסתיימה סמוך לחצות, ויחסה המבזה, הלוחץ והסרקאסטי של החוקרת, גלית בלזר. כן, טענה גנון, שדבריה לא הובנו כראוי, או, לא נרשמו כהלכה (עמ' 427-428).

93. בחקירתה הנגדית הקצינה גנון את טרוניותיה כלפי החוקרת בטענה שהדברים אשר רשמה מפיה לא נאמרו ולא יתכן שנאמרו על ידה; לגבי חלקם טענה שאינה זוכרת, ואם זה כתוב, יתכן שאמרה אותם; לגבי עובדות מסויימות, כגון: קיום יחסי הזוגיות עם הנאשם, טענה שאמרה את שאמרה כדי "לזרום" עם החוקרת, אולם, היא לא התכוונה לתוכנם, שכן, כאמור, הם אינם בני-זוג. גנון הודתה ששיקרה בחקירתה כשטענה כי נלוותה אל הנאשם לאסיפת בעלי המניות באוגוסט 2002 כדי לחזק אותו (עמ' 441, ש' 1-5). יחד עם זאת, שבה ואישרה את דבריה הקודמים, לפיהם, בכל הנוגע לשוק ההון ידיעותיה והבנתה הן "אפס", ואף הודתה, כי היא איננה מורה לנאשם וגם איננה יכולה להורות לו למכור או לרכוש מניות משום 'שהוא אינו מקשיב להוראות שלה, וממילא אינה מבינה בזה'; כי מימיה לא הורתה לנאשם כיצד להשקיע את כספה ולא התוותה אסטרטגיה של השקעה (עמ' 435-436). גנון הדגישה כי כל פעולה שעשה הנאשם בחשבונה עשה באישורה, בין בכתב בין באישור טלפוני לבנק. התובע שאל: "ידעת מה את מאשרת? כל פעולה?", וגנון השיבה: "אמרתי כבר 100 פעם, אני לא מבינה בשוק ההון כלום. איציק הוא מנהל ההשקעות שלי וטוב שכך ומזלי שכך..."; ואף אישרה כי חתמה בלי להבין ובלי לדעת על מה (עמ' 436, ש' 2-6); כי עד היום הזה איננה יודעת מה מצב החשבון שלה ומה מצב ההשקעות (עמ' 439); וכך, לדוגמה, כלל לא ידעה כי ב-31.12.02 "העבירה" אל הנאשם 70,000 מניות יונידרס (עמ' 441-442); ולא הייתה ערה לעסקה שביצע הנאשם ב-30.9.03, ולהעברת סכום העולה על מיליון ₪ לחשבונה (עמ' 446).

94. בהתייחסה להסכם נ/23 מ-22.8.04 הפותח במילים "הואיל והצדדים מעוניינים להגדיר מפורשות ולהסדיר את מערכת היחסים החברית ביניהם ולשמור על זכויותיהם ורכושם..." עמדה גנון על דעתה כי מדובר בהסכם שכירות שנערך בינה לבין הנאשם, במטרה להבטיח את רכושה, ולמנוע כל אפשרות של תביעת זכות בדירה בעתיד מצד הנאשם (עמ' 443-445).

95. יחד עם זאת, שנתה גנון וחזרה על גרסתה, כי אין לה מושג קלוש מה הסכומים שמופיעים בחשבון הבנק שלה, והם לא מעניינים אותה, ומאז ומתמיד סמכה על הנאשם ועל פעולותיו בחשבון הבנק שלה. ומכל מקום, מעולם לא בדקה ולא ידעה אם חשבון הבנק שלה מצוי ביתרת זכות או חובה, שכן, ענייניה הכספיים טופלו כולם בידי הנאשם.

פרק ה'

דיון ומסקנות

העסקאות במנית יונידרס - מאפיינים

96. המאשימה הוכיחה כדבעי כי הנאשם ביצע את העסקאות במנית יונידרס. הראיות שמניתי בפרק ג' ביחס למהלכיו של הנאשם, רובן ראיות מתועדות במסמכי הבורסה והבנק. ההגנה לא חלקה על מסמכי הבנק וגם לא על התיעוד בדו"חות הציטוטים שהפיקה מחלקת החקירות ברשות, ונראה לי שבצדק כך; שכן, מדובר בדו"חות המופקים באופן ממוחשב, בדרך של עיבוד נתונים אוטומטי, והם משחזרים במדויק את המסחר שהתבצע בכל תאריך, ומשקפים תמונת מצב בדיוק מירבי. זוהי התמונה אותה רואה גם המשקיע בבורסה בכל רגע נתון. מכאן שניתן לסמוך על דו"חות הציטוטים ועל אמינות המידע הכלול בהם. הראיות שהגישה המאשימה הן אפוא ראיות ישירות וחד משמעיות; הן מוכיחות, כי בכל אחת ואחת מהעסקאות ניצב הנאשם משני עברי העסקאות שטווה: מהחשבון האחד הזרים פקודת מכירה, ומהאחר - הזרים במקביל פקודת רכישה. הוכח מעבר לכל ספק, כי כל אחת ואחת מהעסקאות בוצעה על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאשם, הן לגבי מועד העסקה, הן לגבי כמות המניות, והן לגבי הגבלת השער. הוכח מעבר לכל ספק, כי פעילותו האמורה של הנאשם התאפשרה נוכח שליטתו הפונקציונאלית המלאה בחשבונות הבנק שבאמצעותם פעל, בהם - חשבונותיו שלו ושל החברות שבבעלותו, ומן העבר האחר - חשבונות הבנק של אסתרין וגנון. הוכח, כי אסתרין וגנון לא התערבו במעשיו של הנאשם, הן לא התערבו בשיקול דעתו לגבי רכישת או מכירת מניות יונידרס, ולמעשה, הן לא היו מודעות לפרטי העסקאות ולביצוען. משמע: בכל אחת ואחת מהעסקאות שתיארתי, היה הנאשם באותה שעה ממש - מוכר המניות ורוכשן תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי.

97. הנאשם הודה, כאמור, בביצוע העסקאות. הוא הודה כי אסתרין וגנון איפשרו לו לפעול בחשבונותיהן בחֵירות מירבית, וזאת, מתוך האמון שנתנו בו ובשיקול דעתו, ובשל הבנתן המועטה בהשקעות, והוא זה "שעשה את העבודה עבורן", הוא זה שהחליט על מדיניות ההשקעה, לרבות, המועד, כמות המניות והשער, וציפה שהפקודות שהזרים תיפגשנה (עמ' 226, ש' 13-15; עמ' 227, ש' 18-20; וכן, הודעתו ת/2א', עמ' 13, ש' 7-13; הודעתו ת/3, עמ' 3, וכן: עמ' 4, ש' 26-28; הודעתו ת/4, עמ' 14, ש' 26-30). הנאשם הודה כבר בחקירתו ברשות ני"ע כי חופשי היה לעשות במניות ככל העולה על דעתו (ת/4, עמ' 4, ש' 14-16), והוסיף על כך בעדותו: "אני אמרתי מהתחלת היום, את השערים ואת הכמויות אני הנחיתי. נקודה. אין פה שאלה בכלל" (עמ' 296, ש' 5-4).

98. נסיבות הפרשה מעלות, כי נגישותו ושליטתו של הנאשם בחשבונותיהן של אסתרין וגנון, ויש לומר: שליטתו המוחלטת, היא שאיפשרה לו לבצע את העסקאות ללא הרהור וללא ערעור. אסתרין וגנון הן, ללא ספק, עדות מפתח בפרשה. עדויותיהן סיפקו אימות ראייתי לשליטתו של הנאשם בחשבונותיהן, ולכך, שפעל בכל אחד מהחשבונות על פי שיקול דעתו הבלעדי; הוא לא נועץ בהן, ולא יידע אותן על פעולותיו.

99. גנון הודתה כי אינה מתמצאת בשוק ההון ואינה מבינה בפעולות בנקאיות; היא הגדירה עצמה כ"אפס" בנושא (עמ' 433, ש' 12-8), ומסיבה זו השאירה את הטיפול בכספים בידי הנאשם. מעולם לא התעניינה במעשיו,אמרה בעדותה, ולא נתנה לו הוראותכלליות או אחרות איךלפעולבחשבוןשלה.

בולטות במיוחד אמירתה של גנון: "איך אני יכולה לתת לו הוראות אם אני לא מבינה בזה? הוא פועל לפי הבנתו ולפי שיקול דעתו" (ת/66, עמ' 4, ש' 20-18);וכן, תשובתה לשאלה האם ידוע לה מדוע בחר הנאשם לרכוש עבורה כמות זו או אחרת של מניות יונידרס: "כנראה שהוא חשב שזה טוב בשבילי. או שלא היה לו יותר כסף. אם היה לו יותר כסף אולי היה קונה יותר. זה לשיקול דעתו". כך, השיבה גם לשאלה בדבר מעורבותה בהגבלת השער, שזו נבחרה על פי שיקול דעתו של הנאשם (ת/66, ש' 25-16). ועוד: לשאלה ממוקדת של התובע, האם חתמה ואישרה את פעולותיו של הנאשם מבלי שמץ של הבנה בנושא, השיבה גנון: "נכון מאוד ואני שמחה על כך" (עמ' 436, ש' 2-6), אף שלטענתה לא עשה הנאשם שום פעולה ללא אישורה וידיעתה (עמ' 425), טענה אותה אבחן בהמשך, משום שאיננה מתיישבת עם גרסתה בחקירה ברשות.

100. חיזוק ראייתי אובייקטיבי למסקנה בדבר הבנתה המוגבלת של גנון במעשיו של הנאשם מצאתי בדברי העד דוד שלום, פקיד ההשקעות בבנק שהעיד כי להערכתו לא התמצאה גנון בתחום ניירות הערך, והשאירה את הבמה לנאשם, באומרה: 'מה שהוא אומר זה מקובל עלי'. העד הוסיף, כי "באחת הפעמים התרשמתי שהיא חוזרת על דבריו כמו תוכי" (עמ' 118, ש' 11-6).

101. המצב דומה ביחס לאסתרין, אשר הודתה בעדותה כי אין לה הבנה בתחום ההשקעות בשוק ההון, כי לא התמצאה בענייני הבנק, ועל כן, העניקה לנאשם, שעליו סמכה, חופש פעולה מלא לבצע בחשבונה בבנק פעולות כספיות, ואף לרכוש מניות כראות עיניו. על אף הידידות והנאמנות העמוקה שחשה העדה כלפי הנאשם וגנון, לא היססה העדה לרגע בדבריה, ואמירותיה דנן היו ברורות והחלטיות: היא לא הייתה מעורבת בביצוע העסקאות נשוא האישום השני, ולא נטלה חלק בגיבושן ובתנאיהן, ולמעשה, גם לא ידעה פרטים לגביהן. הנאשם פעל בחשבונה על דעת עצמו בלבד. בעדותה הוברר, כי לא ידעה עד למועד החקירה כי הנאשם רכש מניות יונידרס בחשבונה בשנת 2003 בסכום של 46,000 ₪, דמי פיצויי פיטורין. המובאות שהבאתי מעדותה (בסעיפים 68 ו-69 לעיל) מדברות בעד עצמן. עדותה של אסתרין היא, לדעתי, ראיה חד משמעית לשליטתו המוחלטת של הנאשם בחשבונה ובפעולות שבוצעו בו.

102. מסקנתי מן האמור עד כה היא, כי בשתי התקופות הרלוונטיות לכתב האישום עשה הנאשם שימוש בחשבונותיהן של אסתרין וגנון לצורך ביצוע סידרה של עסקאות במניות יונידרס.לעסקאות מאפיינים בולטים של "עסקאות עצמיות":

# הוכח, כי הנאשם יזםאת העסקאות והחליט על ביצוען בימי המסחר הנתונים; הוא האיש אשר החליט על מסגרת העסקאות, לרבות: כמות המניות לרכישה ולמכירה, מאיזה חשבון ירכשו ויימכרו ובאיזה שער;

# 15 עסקאות ביצע הנאשם במכלול בין חשבונו לבין חשבונה של גנון; 2 עסקאות ביצע הנאשם בין חשבונו לבין החשבון של אסתרין; הוכח, כי בכל אחת ואחת מן העסקאות שנסקרו, הנאשם הוא שהזרים את פקודות המכירה וגם את פקודות הרכישה, ויצר מפגש בין הפקודות;

# במרבית ימי המסחר המתייחסים לשנת 2001 הזרים הנאשם את הפקודות הצולבות בפער זמנים קצר ביותר (לעתים של דקה) בין הוראת הרכישה והוראת המכירה. פעמים לא מעטות נקשרו העסקאות בסמוך לסיום יום המסחר;

# במרבית ימי המסחר המתייחסים לשנת 2001 היו הוראות הקנייה שהזרים הנאשם מחשבונה של גנון ומחשבונו נמוכות במידה רבה משערי הבסיס של המניה באותה עת;

# בכל ימי המסחר שנסקרו בשנת 2001 תאם שער המכירה שהזרים הנאשם מחשבונו את שער הוראת הרכישה שהזרים מחשבונה של גנון, ולהיפך;

# גנון ואסתרין אישרו לנאשם לפעול בחשבונותיהן ללא הגבלה, על פי שיקול דעתו. אולם, נשללה בראיות כל אפשרות לכך שהן עצמן נטלו חלק ביזום העסקאות, או, בקביעת תנאי העסקאות, ובהוצאתן אל הפועל;

# מכאן, שהנאשם ניצב משני עבריה של כל אחת מהעסקאות, אותן ביצע בין חשבונו לבין חשבונותיהן של אסתרין ו/או גנון;

# במקום בו ניצב, משני עבריה של העסקה, בכל העסקאות, היתווה הנאשם את נקודת האיזון בין הוראת הביקוש להוראת ההיצע, וקבע באורח שרירותי ומלאכותי את מחיר המכירה ואת מחיר הרכישה ודאג שהפקודות תצטלבנה;

# המועדים שבהם הזרים הנאשם את הפקודות המצטלבות הבטיחו את התגבשות העסקאות;

# הנאשם סחר, אפוא, עם עצמו; הפקודות המצטלבות שהזרים ביטלו זו את זו;

# בפועל, וכפי שפירטתי לעיל, השערים שבהם ביצע הנאשם את העסקאות, במרבית ימי המסחר, קבעו את שערי הנעילה של מניית יונידרס.

48.

103. מרבית הרכיבים שציינתי לעיל הם בעלי אופי מרמתי. כוונתי לכך, שלצורך ביצוע העסקאות הזרים הנאשם את פקודות המכירה ואת פקודות הרכישה במקביל, בפער זמנים קצר, ויצר מפגש ביניהן; הנאשם בנה את העסקאות האמורות בין חשבונו לבין חשבונות שבשליטתו המלאה, ללא מעורבות בעלי החשבונות. כוונתי גם לשערים שנקבעו על פי שיקול דעתו של הנאשם. התוצאה היא שהנאשם יצר בשוק ההון סדרה של עסקאות בהן הוא ניצב משני צדי העסקאות, כמוכר וכקונה. הצטברות הרכיבים המרמתיים מצביעה על נקיטה בדרכי תרמית. כפועל יוצא, הפקודות שהזרים הנאשם משני עברי העסקאות לא ביטאו ולא שיקפו מפגש רצונות אמיתי בין מוכר מרצון וקונה מרצון במסגרת מסחר חופשי בבורסה. תוצאה נוספת מהאמור היא, שהעסקאות האמורות לא הביאו לשינוי קנייני מהותי בזכויות במניות שבידי הנאשם. היקף ניירות הערך שהיה בידו ובשליטתו ערב ביצוע העסקאות נותר כשהיה. הנאשם יצר במעשיו המתוארים מראית עין של סחירות במניות יונידרס, כאשר באותם ימים היו הפקודות שהזרים - העסקאות היחידות, ולעתים כמעט יחידות, במנית יונידרס.

104. ביסוס למסקנה זו אני מוצאת בחוות הדעת שערך אביצור ובתוכן עדותו. חוות הדעת נשענת על השכלתו ועל ניסיונו המעשי המצטבר של העד בשנות עבודתו במחלקת המסחר בבורסה, שהפכוהו, לדבריו, למומחה למסחר בניירות ערך, והוא מכיר מכלי ראשון את עקרונות המסחר בבורסה, את כללי המסחר ואת מטרותיהם. אין סיבה להטיל ספק בכישוריו ובמומחיותו של האיש. ביחס לנתונים שנמסרו לו על-ידי המאשימה, הודגש, כי לצורך שמירה על אובייקטיביות המסקנות, סיפק ב"כ המאשימה לעד נתונים אובייקטיביים בלבד, כפי שאלה עלו מתוך דו"חות הציטוטים, ונמנע מלחשוף אותו להעברות הכספים שביצע הנאשם בין חשבונותיו לחשבונות של אסתרין וגנון לצרכי רכישת המניות, ואשר מעידות, לגישת המאשימה, על מימון העסקאות בידי הנאשם, בבחינת ראיה תומכת לכזב שבעסקאות.

49.

50. 105. מקובלתעליידעתושלאביצור, לפיה, מסחרתקיןוהוגןבשוקההוןנוצררקבהתקייםמפגשרצונותאקראייםשלהצדדיםלמסחר, קרי: ביןקוניםמרצוןומוכריםמרצון. מוסכםעמי, כיבמקרהשבוגורםאחדויחידניצבמאחוריהוראותהמכירהוהקניהכאחת, לאמתקייםמשאומתןאנונימיאמיתיביןהצדדיםלמסחר, כנדרש, ואיןלדברעלרצונותאוטונומייםשלשניצדדיםלמסחר, ולמעשה, לאמתקייםכלל "מפגשרצונות". בהמשךלכך, אנימקבלתאתעמדתושלאביצור, לפיה, ככלל, אמוררוכשניירהערךלרצותלרכושאתניירהערךבשערנמוךככלשניתן, ואילוהמוכראמורלשאוףלמוכרובשערהגבוהביותרהאפשרי. ועלכן, בתנאישוקרגילים,איןזהמתקבלעלהדעת, שאדםאחדיראהברגענתוןאתאותוניירערךגםכראוילקניהוגםכראוילמכירה, ועודבשערשהואשונהבעלילמשערהשוקבאותומועד, ויאמיןבעתובעונהאחתכימחירהמכירהומחירהקנייהמשקפיםשניהםמחירמשתלםעבורומבחינהכלכלית.עסקהשנקשרהבעקבותמצגכזהאינהמשקפתאינטרסיםכלכלייםאמיתייםוטהורים. כדבריאביצור, כךהדברבענייננו. כאשרגורםאחד, הנאשם, הפעילאתהמחשבהושיקולהדעת, הןבצדהקונהוהןבצדהמוכר, ובידוהשליטההבלעדיתבחשבונותמשניעבריהעסקאות; וכשנוסףלכךנתוןבדברפערהזמניםהמצומצםשביןפקודתהמכירהלרכישה, ונתוןבדברסחירותןהדלהבשוקשלמניותיונידרס, נתוןשאיןחולקיםעליו, הרישהעסקאותאינןעסקאותאמיתיות; הןאינןעומדותבתנאיובדרישותטוהרהמסחרוהגינותו, אלאיוצרותעיוותבמראיתהעיןשלהמסחרבבורסה.

51.

52. מןהמכלולמסתמנת, לכאורה, כוונתיוצרהעסקאותהללו"להעביר" מניותביןחשבונותשעליהםהייתהבידושליטהמלאה, ו/או, להשפיעעלשערושלניירהערך,כפישארעבפועל.

53.

54. 106. מהותיותבעינייקביעותנוספותשקבעאביצור, ולפיהן, העסקאותשנקשרובמניותיונידרסבימיהמסחרשבדקהיועסקאותשקשרהנאשם, ורקמיעוטןעסקאותשקשרעםמשקיעזר, ומכאן, שפעילותוהמתוארתשלהנאשם "התפיחה" במידהרבהאתהמסחרבמניותיונידרסבאותםהימים, והביאהלמצגשוקולנפחמסחרמעוותיםולאריאלייםהןביחסלפעילותולהיקףהסחירותבמניה, והןביחסלשוויה(ת/40, עמ' 15-16; וכן, הנספחיםב'ו-ג'). קביעותאלההןמקצועיותומשכנעות.

55.

56. 107. באי-כוחושלהנאשםהסתייגומקביעותיושלאביצורככלשאלההתייחסולמשימהשהגדירהלוהמאשימה, קרי: "בחינתהשאלהכיצד, אםבכלל, נעשהשימושבשיטתהמסחרכדילהפחיתאתשערהמניה (באישוםהראשון), כדילאפשר, סמוךלאחרמכן, רכישהשלמניתיונידרסבשערים/מחיריםנמוכיםעל-ידיהנאשם, וכן, האםנעשהשימושבשיטתהמסחרכדילהעלותאתשערהמניה (באישוםהשני)", והיאמדגימה, לדעתהסנגורים, כימדוברבחוותדעתמומחה "מוזמנת", אשרבההגדירההמאשימהלמומחהמראשאתמסקנותחוותהדעת, וציידהאותובדו"חותציטוטיםשלימיהמסחרהספציפיים, ללאאפשרותלקבלתתמונהרחבתזוויתשלמכלולימיהמסחר.

57.

58. מאחרשבתקופההרלוונטיתלאישוםהראשוןהיו 121 ימימסחר, מתוכםפעלהנאשםב-27 ימימסחרבלבד; ומאחרשאביצורבדק 14 ימימסחרספציפייםבתקופהנשואהאישוםהראשון, ו-3 ימימסחרספציפייםבתקופהנשואהאישוםהשני, ולאבדקאתרצףימיהמסחרבתקופותהרלוונטיות, ואףלאאתפעילותושלהנאשםושלאסתריןוגנוןבמניתיונידרסלפניואחריאותןתקופות, טועניםהסנגורים, ממילאלאיכולהיהאביצורלקבלתמונהשלמהואמינהבאשרלמידתההשפעהשלהפעילותהספציפיתעלשוקההון.

59.

60. 108. באמצעותניתוחעצמישלימיהמסחר, ביקשוהסנגוריםהמלומדיםלהראותהיכןשגהאביצור, ולהפריךאתמסקנותיו. כך, לגביימיהמסחר 1.5.01, 3.5.01, 24.5.01 ו-1.11.01 שבהםהוזרמוהוראותמכירהעל-ידיאחריםבשעריםנמוכים. מהוראותאלההתעלםאביצור. אילוהיהכלחפצושלהנאשםלהשפיעעלשערהמניה, טענוהסנגורים, יכולהיהלהיענותלהצעותהנמוכותשהוזרמו, ולצבורמניותיונידרסבשערנמוך, אלאשהואלאעשהכן. כך, לגבייוםהמסחר 20.9.01 שבומכרהנאשםמניותיונידרס (בשערהנמוךשל 810 נקודות) לגנוןאךגםללקוחותאחרים (שלהמוסדיים) בעסקהאמיתית. ועודהצביעוהסנגוריםעלימימסחראחרים, אשרלאנכללובכתבהאישום - 9.5.01, 10.5.01, 29.5.01, 30.5.01 ו-31.5.01, ימיםשלירידותשערבמניתיונידרס, אשרלאנוצלובידיהנאשם, והואלאביצעבמהלכםעסקאות, גםלאב-31.5.01, שבהבוצעהעסקהבירידתשערשל 34%. בענייןאחרוןזההוסיפובאיכוחושלהנאשםוהביעותרעומתעלכךשיחידתהפיקוחוהבקרהשלהבורסהנמנעהמבדיקתןשלהתנודותהחריגותבמניתיונידרסבימימסחרבהןלאהיההנאשםמעורב, ונמנעהמלבררמיאחראילאותןתנודות.

61.

62. 109. אנינוטהלהסכיםעםטענותאחדותשהעלובאיכוחהנאשם: ימיהמסחרהמרוכזיםבכתבהאישוםאינםמעטיםאךגםאינםרבים, ורובםאינםעוקביםזהאחרזה. אכן, הםאינםמשקפיםאתמלואפעילותושלהנאשםבמניותיונידרס. ועוד; הנאשםלאמיהרלרכושאתמניותיונידרסבכלהזדמנותשבהירדשערהמניהירידהמשמעותית. מוסכםעמיגם, כיעלמנתלהורידאתשערמניתיונידרסיכולהיההנאשםלהסתפקבמכירתכמותקטנהשלמניותמזושמכרבפועל. אולם, איןבכלהטענותהללוכדילשלולאולהפריךאתחוותהדעתשלאביצור, ואיןבהןכדילאייןאתמסקנותיו. הטענותשהעלוהסנגוריםיאותאולילהמשךהדרך, לצורךניגוחהטענהבדברקיומהאוהיעדרהשלכוונהפליליתבלבהנאשםלהשפיעעלשערןשלהמניות; אךאיןבכוחןכדילהפריךאתהמסקנותהמוסקותבאופןטבעימאופייןשלהעסקאותשביצעהנאשםבכלאחדואחדמימיהמסחרשבכתבהאישוםכעסקאותעצמיות. מהגם, שמסקנותהמומחהגופןלאהיוונושאלחקירהנגדית, ובמסגרתהלאנשללהבשוםצורהקביעתו, לפיה, הביאהפעילותוהאמורהשלהנאשםליצירתמצגשוקמעוותובלתינכוןבנוגעלשערהמנייהולנפחהמסחרבה. אביצורלאאותגרבאשרלקביעתוכיהמחיריםשנקבעולמניותבעקבותפעילותושלהנאשםשוניםהיובאופןניכרמאלושהיונקבעיםלולאהתערבותובמסחר.זאתועוד; הסנגוריםהנכבדיםלאחלקובמסגרתהחקירההנגדיתשערכולמומחהעלקביעותיובדבראופייןהעצמישלהעסקאותודרךביצוען (אופןקביעתהשערים; הזרמתהפקודותבסמוךלסיוםיוםהמסחר; פערהזמניםהמזערישביןפקודותהרכישהוהמכירה), משקלןהדומיננטיביחסלמכלולהפעולותבמניותיונידרס, וכן, השלכתםשלרכיביםאלהעלהמסקנותבדברהמגמההמשתקפתמהןוהשפעתןהרבהעלשערהמנייה; עסקאותשלאמצאתיכמותןבימיהמסחרהאחרים.

63.

64. בכך, נותרועלכנןקביעותיוהאלמנטריותוהנחרצותשלאביצורבאשרלאופייןהתרמיתישלהעסקאות. העדרהשגהבדבררכיביהןהמרמתייםמחזקאתעוצמתמהימנותןשלהקביעות.

65.

66. 110. לאמיותרלהעירלסיוםפרקזה, כיבניגודלנטעןבסיכומיההגנה, הימנעותושלהנאשםמלרכושאתמניותיונידרסבעתשהוצעובשעריםנמוכים, איננהמצביעהעלתוםליבו, ואיננהמכשירהאתהעסקאותשביצעבימיהמסחרהרלוונטייםכעסקאותכשרות. שכן, לסברתי, פעלהנאשםכפישפעלבימיהמסחרהרלוונטייםבאורחשיבטיחכימניותיונידרס, לאחרהורדתשערן, תיוותרנהבחזקתו, בשליטתוובפיקוחו, וכךגםהמימוןהכספי (שבואעסוקבסעיפיםהבאים), תוצאהשלאהיהמשיגאילומכראורכשאתהמניותבשוקהחופשי.

67.

68. 111. מסקנהזאתמוסקתבאופןטבעימהדרךשבהפעלהנאשםב-31.12.02, כאשרהחליטבהינףידאחד, להעביראתכלמניותיונידרסמחשבונהשלגנוןלחשבוןי' בלסקי. היאמוסקתגםמדרךפעולתובתקופההרלוונטיתלאישוםהשני. נראהלכאורה, בהעדרהסבראחר, כיבצדמניעיוהאחרים, ראההנאשםכחיונילהשאיראתמניותיונידרסבחזקתו, ו/אותחתשליטתוופיקוחו. החשבונותשלאסתריןוגנוןאיפשרוזאת.

69.

70. 112. ועודאומר, כיבהינתןטיבןהמלאכותישלהעסקאותשביצעהנאשם, איןכלנפקותלשאלהמההיההמניעאשרעמדמאחוריהן. כפישכברהוסבר למעלה, לאנדרשלהוכיחמניעפסולכדילגבשעבירהשלתרמיתבניירותערך. אףאםהיעדהסופי-קרי:עמידהבכלליהשימור-הואיעדלגיטימי, איןהנאשםרשאילהשיגובאמצעותפעילותמלאכותית/כוזבתבניירהערך. כלליהשימורנועדולעודדחברותלהגדילאתהונןהעצמיואתפיזורמניותיהןבקרבציבורהמשקיעים.העמידהבכלליהשימוראינהיעדעצמאי, אלאאמצעילהגשמתהתכליותהעומדותבבסיסכלליהשימור. עמידהבכלליהשימורהמושגתבדרכיםמלאכותיותאינהמשקפתפיזוראמיתישלהמניותבקרבהציבורוממילאאינה משרתתאתתועלתםשלהמשקיעים. הפסולהאינהרנטיהטמוןבעסקאותהעצמיותשולל, אפוא, כלאפשרותלראותבפעולההמאפשרתעמידהבכללישימורמשוםפעולהלגיטימית.

71.

72. לסיכוםערכהומשקלהשלעדותהמומחה: להערכתי, לאנפלפגםבעדותובחוותהדעת, תוכנןומשקלןלאנתערערו, ועלכן, הןמקובלותעלייכענייניותומהימנות.

73.

74. 113. קבוצתנתוניםנוספתבכללהמארגהראייתישטוותההמאשימהנגדהנאשםעוסקתבמימוןעסקאותהרכישהשביצעהנאשםבמניתיונידרס. נתוניםאלהלאהיובפניאביצור, ולאהיוובסיסלקביעותיו.

75.

76. מדובר, כאמור, בהעברותכספיםשביצעהנאשםמחשבונו (ו/אובעקיפיןמחשבוןי' בלסקי) לחשבונותיהןשלגנוןואסתריןלצורךרכישתמניותיונידרס, ואלהמצביעות, לכאורה, עלכךשהנאשםמימןאתרכישתהמניותמכיסו. במסגרתפירוטהעסקאות (סעיפים 43 ו-62 בפרקהדןבתשתיתהראייתית) הצגתינתוניםשנשאבוממסמכיהבנק-ת/28, ת/29, ת/30, ת/31, ת/32, ת/33 - בדברהעברותכספיםשהורההנאשםלבצעמחשבונוו/אומחשבוןי' בלסקילחשבונותהבנקשלגנוןואסתריןבגיןרכישתניירהערךבחשבונותיהן. הוכח, כיסכומיהכסףשהורההנאשםלהעבירקרוביםהיולסכומיהרכישה, ומכאןהמסקנההטבעית, כיהנאשםמימןמכיסואתעלותרכישתהמניות. באותםמקריםשבהםהורההנאשםלרכושאתהמניותבאמצעותחשבונושלו, כשחשבונהשלגנוןשימשכחשבון"המוכר", כיסההנאשםאתעלותהרכישהבהעברתהסכוםמחשבונהשלגנוןלחשבונו.

77.

78. 114. דוגמאותלמימוןהעסקאות: העברת 7,000 ₪מחשבונולחשבונהשלגנון, לכיסוירכישתמניתיונידרסבחשבונהבתאריכים1.5.01 ו-3.5.01; העברת 2,897 ₪מחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנוןב-31.5.01, לכיסוירכישתמניותיונידרסבחשבונהב-24.5.01; העברת 8,600 ₪מחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנון, לכיסוירכישת 1000 מניותיונידרסבחשבונהבתאריך 5.9.01; וכן, העברתהסכומים 6,860 ו-24,530 ₪מחשבונהשלגנוןלחשבונושלהנאשם, לאחרשביצעהנאשםעסקהבמסגרתהרכשבחשבונו 5,000 מניותיונידרס, שנמכרולומחשבונהשלגנון.

79.

80. אשרלעסקאותבשנת 2003, הוכח, כיהנאשםהעבירמחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנוןסךשלכ-1,082,000 ₪לכיסויעלותרכישת60,000 המניותבחשבונהב-30.9.03לפישערשל 1801 נקודות; הנאשםגםמימןבסכוםשל 50,361 ₪אתרכישתמניותיונידרסבחשבונהשלאסתריןב-12.10.03, עסקהשאסתריןלאהייתהמודעתלה.

81.

82. אלההןרקדוגמאותאחדות. התמונההעובדתיתהמלאההוצגה, כאמור, בפרקהדןבפרטיהעסקאות (סעיפים 43 ו-62 להכרעתהדין).

83.

84. 115. מימוןהעסקאותבידיהנאשםמהווהראיהבעלתמשקללאמבוטלבאשרלטיבןהמלאכותישלהעסקאות. במליםאחרות: משהוכחכיהנאשםהעבירכספיםמחשבונו (ו/אומחשבוןי' בלסקי) לחשבונותיהןשלגנוןואסתרין, בתכוףלפניאואחרישביצעבחשבונותאלהאתעסקאותהרכישהשלמניותיונידרס, מניותשמכרלהןבמקבילמחשבונוהוא, הרישניתןלומרכיהנאשםמימןאתרכישתהמניותמכיסו. בכך, הניחההמאשימהביסוסראייתינוסףלתשתיתשבנתהביחסלאופייןהתרמיתישלהעסקאות, ולהעדרושלאינטרסכלכלי.בטענהזושהעלההנאשםאעסוק, כמובן, בהרחבהבהמשךבעתהדיוןבטענותההגנה.

85.

86. 116. למסקנהכיהנאשםיצרוביצעלכלאורךהדרךעסקאותעצמיותשאףמומנועלידו, קשרהדוקלטיבהמסחרבשוקההון, וחשיבותממדרגהראשונהלענייןיישוםהעקרונותשעליהןהואמושתת; שכן, בבסיסהמסחרבניירותערךמפגשרצונותאמיתיוכןביןמוכרמרצוןוקונהמרצון, כאשרלכלאחדמהםאינטרסמנוגד; העיקרוןנועדלאפשרלכלמשקיעבודדבשוקההוןלהעריךמהומחירהשוקהנכוןוהאמיתישלניירערך, וכדאיותההשקעהבו. כידוע, שערושלניירערךהואהנתוןהמרכזיהנשקלעוברלהחלטתושלמשקיעבודדאםלמכוראולרכושניירערךמסוים, והואנתפסעל-ידיהמשקיעכנתוןהמשקללאתרצונותיהםוכוונותיהםשלכללהמשקיעיםבאותוניירערך. הדבריםמקבליםמשנהתוקףבמנייהדלתסחירות, שבהכלפעולהבניירהערךביוםמסחרנתוןעשויהלהטותבאופןניכראתשערו, בהתאםלרצוןהמבצע. מכאןהחשיבותהרבההנעוצהבכךששערניירהערךישקףמידעאמין, ולאיהיהנתוןלפעולותמלאכותיותולמניפולציות.

87.

88. 117. עסקאותעצמיותאומתואמותהןדוגמהלמניפולציהאסורהבמסחרבשוקההון. לענייןזהאיןחשיבותאםאדםאחדמעורבבעסקהמשניעבריה, אואםמדוברבמספראנשיםהפועליםבאופןמתואם. גםאיןחשיבותלשאלהאםבוצעוהעסקאותמחשבוןאחדאויותר, ובלבדשהוכחכיהעסקאותאיינוהאחתאתהשנייה. הפסול, המקיםחזקהלביצועעסקאותמניפולטיביותומרמתיות, נעוץבכךשהוראותהקניהוהמכירהניתנותתוךהפעלתשיקולדעתושלאדםאחד, מבליששארהשחקניםמודעיםלכך, ובאופןשמשפיעעלהשער.אשרעלכן, מחוייבמישביצעעסקאותעצמיותאומתואמותלספקהסברסבירלמעשיו, שאםלאכן, הופכתהחזקהלראיהמוחלטתומכרעתלחובתו.

89.

90. 118. העסקאותשביצעהנאשם, בעודוניצבמשניעבריהשלכלעסקה, ומזריםהוראותמכירהורכישהעלפישיקולדעתו, בהפרשזמניםמזערי, ועלפישערשקבעהואעצמובאורחשרירותי, אינןיכולות, לכאורה, לשקףמפגשרצונותאמיתיביןקונהלביןמוכרשנקלעוזהמולזהבמסגרתמסחרחופשיבבורסה. במקוםבוניצבהנאשםלאיכולהיהלבטאשניאינטרסיםמנוגדים, כפישמצופההיה. קמה, אפוא, חזקהעובדתיתלקיומהשלפעילותמסחריתמלאכותיתומניפולטיביתבמניתיונידרס, שיסודהכזבומרמה. פעילותשנועדהלקדםאךורקאינטרסיםאישייםשלהנאשם, מבצעהעסקאותהמלאכותיות, העצמיות, ולאאינטרסיםכלכלייםלגיטימיים. קמהחזקהעובדתיתלחובתהנאשםכיביקשלהשפיעעלשערהשלמנייתיונידרס; קמהחזקהעובדתיתלחובתהנאשם, כיפעלבדרכימרמהבמטרהלהוציאאתמנייתיונידרסמרשימתהשימור, ולכךכוונהפעילותושבמסגרתהפעל, ביןהשאר, ל"פיזור" המניותולהעלאתשערן. שומהעלהנאשםליתןהסבריםשיאיינוויפריכואתהחזקותהאמורות.

91.

92. 119. משימתושלהנאשםאיננהפשוטה, שכן, המאשימההוכיחה, כימהלכיושלהנאשםהשפיעובאורחמשמעותיעלשערהשלמניתיונידרסבכלאחדמימיהמסחרהנתונים, כפישאפרטלהלן.

93.

94. בימיהמסחרהמיוחסיםלנאשםבין 1.5.01 ו-1.11.01 גרםהנאשםבאמצעותהעסקאותהעצמיותשביצעלירידותשעריםכדלקמן:

95. א. ב-1.5.01 גרםהנאשםבאמצעותהעסקהשביצעלירידתשערהמניהב-19% בקירובמשערהבסיסשלאותויום;

ב. ב-3.5.01 גרם הנאשם לירידת שער המניה ב-14.5% בקירוב משער הבסיס של אותו יום;

ג. ב-24.5.01 גרם הנאשם לירידת שער המניה ב-16% משער הבסיס של אותו יום;

ד. ב-4.7.01 גרם הנאשם לירידת שער המניה ב-13.45% משער הבסיס של אותו יום;

96. ה. ב-12.7.01 גרםהנאשםלירידתשערהמניהבכ-7.9% משערהבסיסשלאותויום;

97. ו. ב-5.9.01 גרםהנאשםלירידתשערהמניהב-7.5% בקירובמשערהבסיסשלאותויום;

98. ז. ב-10.9.01 גרםהנאשםלירידתשערהמניהב-8.57%משערהבסיסשלאותויום;

99. ח. ב-12.9.01 גרםהנאשםלירידתשערהמניהבכ-13% משערהבסיסשלאותויום;

100. ט. ב-13.9.01השפיעהנאשםבמעשיועלתנודתשערהמניה, גרםלירידתוב-14%, אולםעקבעסקאותנוספותבשערשל 940 נקודות, מנעהנאשםאתעלייתהשער.

י. ב-16.9.01 גרם הנאשם לירידת שער המניה ב-2.7% בקירוב משער הבסיס של אותו יום;

יא. ב-20.9.01 גרם הנאשם לכך ששער הנעילה יהיה נמוך בכ-18% מהשער שאמור היה להיקבע כשער נעילה;

יב. ב-24.9.01 גרםהנאשם לכך ששער הנעילה יהיה נמוך ב-7% מהשער שאמור היה להיקבע כשער נעילה (עקב עסקאות של אחרים בשער גבוה 1095);

יג. ב-25.9.01 גרם הנאשם לכך ששער הנעילה נמוך יהיה ב-17.5% מהשער שאמור היה להיקבע כשער נעילה (1020 נקודות);

יד. ב-1.11.01 גרם הנאשם לירידת שער המניה ב-16% משער הבסיס של אותו יום.

101.

102. בימיהמסחרהמיוחסיםלנאשםבין 15.9.03 ו-13.10.03 גרםהנאשםבאמצעותהעסקאותהעצמיותשביצעלעליותשעריםכדלקמן:

א. ב-15.9.03 גרם הנאשם לכך ששער מנית יונידרס יעלה בכ-30%;

ב. ב-12.10.03 גרם הנאשם לכך ששער מנית יונידרס יעלה בכ-2.5%;

ג. ב-13.10.03 השפיע הנאשם באמצעות העסקה שביצע על עליית השער בשיעור 4.2%.

טענות הנאשם - דיון

103. 120. ההגנהמבקשתלהדוףולהפריךאתהחזקותהעובדתיותהאמורותואתהתיזהשבנתההמאשימהבדברביצועעסקאותעצמיותכוזבותביןחשבונושלהנאשםלחשבונהשלגנוןולחשבונהשלאסתריןמתוךכוונהלהשפיעבדרכיתרמיתעלשערמניתיונידרס.אזכיר, המחלוקתאינהמתמקדתבעצםביצועןשלהעסקאותאובשאלתהעברותהכספיםלצורךהמימוןהמיידי, שכן, הנאשםאישרלכלאורךהדרךכיאכןביצעאתהעסקאותהמתוארותלעיל, בהתאםלנתוניםהכלוליםבמסמכיהבורסהוהבנק; הואהודהכיביצועהעסקאותבחשבונותיהןשלאסתריןוגנוןהתאפשרעקבשליטתוהמורשיתבחשבונותיהן; הנאשםגםהודה, כיפעלתמידעלפישיקולדעתוהבלעדי, משוםשלגנוןולאסתריןאיןשמץשלהבנהבכספיםובשוקההוןוממילאאינןמסוגלותלהפעילשיקולדעתבנושאיםאלה. כן, הודההנאשם, כיהורהעלהעברותהכספיםמחשבונוומחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנוןולחשבונהשלאסתריןלצורכימימוןהרכישות. ועםזאת, טענתההגנההיאכיפעילותוהמסחריתהמתוארתשלהנאשםהייתהפעילותאמיתית, ולאמלאכותית, אשרנבעהמשיקוליםכלכלייםגרידא; כיהואלאנקטבדרכיתרמיתלצורךהשפעהעלשערהשלמניתיונידרס, ולאהתכווןכלללגרוםלירידתשעראולהעלאתו.

104.

105. 121. ארבעטענותמרכזיות, אפוא, בהגנתהנאשם, והןמלוותבטענותלוואי: עלפיהטענההאחת - שיקוליםכלכלייםלגיטימייםהםשהנחואתהנאשםבביצועהעסקאות, דהיינו: מטרתוברכישתהמניותעבורגנוןואסתריןנועדהלהגשיםאתרצונןלהשקיעאתכספןבשוקההון, ובמיוחדבמניתיונידרס, ולאהייתהלנגדעיניוכלמטרהאחרת (עמ' 45-46 לסיכומיההגנה). בהקשרזה, ביקשהההגנהלהפריךאתטענתהמאשימהבדבריחסיזוגיותביןהנאשםלגנון, כשלטענתההגנה, מדוברביחסיידידותביןהשניים, ותולא. טענתההגנההשניהמתייחסתלמימוןרכישתהמניותבעסקאותהאמורות.עלפיטענהזו, בניגודלראיותשהציגההתביעה, אותןהעברותהכספיםאשרמימנו, לכאורה, אתרכישתהמניותלאהיואלאהסדרשלהתחשבנותביןהנאשםלביןגנוןואסתרין, ובפועל, נרכשוהמניותבכספןהן.הטענההשלישיתבאהלהפריךאתאיפיונןשלהעסקאותכעצמיות, כשלדבריב"כהנאשם (עמ' 38-45 לסיכומיההגנה) בוצעובתקופותהרלוונטיותעסקאותרבות (נוספות) במניתיונידרס, ביןבידיהנאשםוביןבידיאחרים, והןאינןמקיימותאתהאיפיוניםשמנתההמאשימה. במצבהדבריםזה, טוענתההגנה, וזוהטענההרביעיתוהמכרעת, מופרכתמאליהטענתהמאשימהכאילוהתכווןהנאשםלהשפיעבדרכיתרמיתעלשערןשלמניותיונידרס, טענהאותההכחישהנאשםמכלוכל. אילוהתאווההנאשםלהשפיעעלשערהמניותיכולהיהלעשותכןבדרכיםאחרות, בסכומיםפעוטים, באמצעיםיעיליםיותר, שהאפקטשלהםרביותר.

106.

107. אבחןאתהטענותאחתלאחת.

הטענה: שיקולים כלכליים בלבד הנחו את הנאשם בביצוע העסקאות

122. הטענה היא, במלים פשוטות, כי הנאשם רכש את ניירות הערך בחשבונות של גנון ואסתרין במטרה להשקיע את כספן באופן מיטבי במסגרת תיקי השקעות שיצר עבורן, והוא פעל כפי שהיה פועל כל מנהל השקעות. לדבריו, היו מניות יונידרס בעיניו השקעה ראויה, והוא ניצל הזדמנות לרכוש עבורן את המניה בשער שמיטיב איתן. אף אחת מהרכישות, טען הנאשם, לא נועדה למטרה זרה או פסולה, ובודאי לא להשפיע על שערה של המניה. וכמו לחזק את רישומה של הטענה, הסביר הנאשם בין לבין, כי הבנתו ומיומנותו ברזי המסחר בשוק ההון מוגבלות, וכי התחכום ממנו והלאה, ללמדנו, שלא ניתן לייחס לו ביצוע מחושב ומתוחכם של עסקאות עצמיות, ובודאי לא יכולת לנקוט בעסקאות אשר ישפיעו על ירידת או עליית שער המניה.

123. גנון ואסתרין אישרו באמירות כאלה ואחרות כי האמינו בנאשם שישקיע את כספן ויבטיח את ערכו, בין באמצעות השקעות בשוק ההון ובין בדרך אחרת. התבטאויות מפורשות בעניין זה שזורות בעדויות, וניתן להניח, על פי התנהלותם של כל המעורבים, כפי שזו באה לידי ביטוי במשפט, כי גנון ואסתרין אכן ציפו שהנאשם יטפל בכספן ולצורך כך, נתנו לו "יד חופשית", ואיפשרו לו לפעול בחשבונותיהן בחירות מלאה. אני נכונה להניח, כי במועדים שונים רכש הנאשם ניירות ערך עבור השתיים לצרכי השקעה ובדרכים מקובלות.

124. ועם זאת, העסקאות הספציפיות נשוא כתב האישום בין חשבונו של הנאשם לבין החשבון של גנון בשנת 2001 ו-2003, ושתי העסקאות שביצע בשנת 2003 בין חשבונו לבין החשבון של אסתרין, אינן יכולות להיחשב לעסקאות מקובלות אשר בסיסן כלכלי ויעודן השקעה כדאית לגנון ולאסתרין. דומני, שהגירסה אותה בנה הנאשם מתעלמת מעובדות בסיסיות ביותר: הפסול הנטען כלפיו אינו נובע מעצם הרצון להשקיע, או מעצם רכישתם של ניירות ערך במחיר כדאי; שהרי, אילו רכש הנאשם את המניות הנקובות בחשבונה של גנון בעקבות הוראת מכירה שהזרים מוכר פלונילספר הפקודות, בהגבלת שער אקראית ורצונית, לא היתה העסקה מעוררת פולמוס. הפסול שמכוונת אליו המאשימה נעוץ בהצטברות של עובדות, לפיהן, כל אחת ואחת מהעסקאות שביצע הנאשם התיימרה להיראות כמפגש רצונות אקראי, אשר נוצר בשוק החופשי בין שני משקיעים זרים, שכל אחד מהם הפעיל שיקול דעת עצמאי בשל אינטרס כלכלי משל עצמו, כאשר לא כך ארע בפועל. המציאות מראה, שבכל אחת ואחת מ-14 העסקאות שביצע הנאשם ב-2001, וב-4 העסקאות שביצע ב-2003 (כולל העסקה מחוץ לבורסה), אדם אחד ויחיד, הנאשם, הפעיל שיקול דעת, הן לגבי המכירה מחשבונו שלו או מחשבון אחר, הן לגבי הרכישה, מחשבון זה או אחר, הן לגבי הכמות, הן לגבי השער, וכל זאת, תוך שליטה במועדי הזרמת הפקודות. כפי שציינתי לעיל, אלה הם סממנים מרמתיים של עסקאות מלאכותיות, ולא מאפיינים של עסקאות אמיתיות, הוגנות וכשרות במסגרת המסחר בשוק ההון. לא זה היישום שציפה לו המחוקק כאשר טווה את הוראות המסחר ההוגן והאמין בשוק ההון.

125. בחינה מקרוב של התנהלות הנאשם במהלך ביצוע העסקאות ובעקבותיהן מראה כי הוא לא הונחה על-ידי רצון להיטיב עם גנון ואסתרין, כטענתו. כך, עולה מהעסקה שביצע ב-15.9.03, כאשר רכש הנאשם בחשבונה של אסתרין 10,000 מניות יונידרס (שמכר מחשבונו) בשער של 1600 נקודות, שער שהיה גבוה בכ-30% משער הבסיס של אותו יום; וכך ארע גם ב-12.10.03, כאשר רכש בחשבונה 2800 ע"נ מניות יונידרס (שמכר באותו יום שוב מחשבונו הוא) בשער של 1800 נקודות, ואשר היה גבוה ב-2.5% משער הבסיס של אותו יום. הוא הדין בשער שבו גרם לרכישת 11,560 ע"נ מניות יונידרס ב-13.10.03 בחשבונה של גנון (מניות שמכר באותו יום מחשבונו הוא), בשער של 1920 נקודות, למרות ששער הבסיס באותו יום עמד על 1755 נקודות, ולמרות שבעסקה מחוץ לבורסה ב-30.9.03 מכר לגנון 60,000 מניות לפי שער של 1801 נקודות.

126. בעדותו טען הנאשם, כי השער הגבוה שלפיו ביצע את הרכישות עבור גנון ואסתרין אמנם לא היה השער הרשמי, אולם, הוא היה "שער טוב", כדבריו, ושיקף את ערכה האמיתי של המנייה, ואפילו היה נמוך משווייה האמיתי (עמ' 198, ש' 9-27):

"אנחנו מדברים פה על ספטמבר 2003. ... שווי המניות בסך הכל אם הוא לא היה בשווי הזה, אפילו טיפה יותר גבוה, היו גם עסקאות בשערים האלה גם קודם, אפשר להסתכל בהיסטוריה של זה. ... אבל למכור את זה בטח לא בשקלים, כמו שבעבר היו השערים, אלא מכרתי לה בשער שפחות או יותר היה, גם זה היה קצת פחות מאשר שווי המניות. אנחנו יודעים בדיעבד, גם מעדויות שהיו פה וגם השתלשלות שניתח פה הכלכלן, המומחה, שהשערים האלה לא היו שערים יחסית גבוהים, בטח לא לרווחים ולדיווידנדים ולסך הכל כל האלמנטים שעליהם לפיהם בוחנים. ושמענו פה מהיו"ר של החברה, רון סמואל, שהערכה שישנה היא של 10,000 נקודות בסופו של דבר הגיעה. זאת אומרת, שהיה פה בהחלט מסע של עליית שערים, וכל הפעולות האלה שכנראה אחת פה מהראשונות, הן בהחלט בכיוון של עליה. כל השנה הזאת - זאת הייתה עליה, כולל גם בביצועים של המנייה".

108.

109. הנאשםשבוחזרעלדבריואלהוציין (בעמ' 211, ש' 18-7,ובעמ' 220, ש' 16-11), כילאדםזרהיהמוכרבשערגבוהיותר. בחקירההנגדיתהוסיף (בעמ' 292, ש' 7-9):

110.

111. "... התשובההיא-שהשעריםהאלההםבהחלטעמדוועומדיםבכלקריטריוןשלכלהערכהשלמישיכוללהעריךאתהחברהשנקראתיונידרס".

112.

127. אליה וקוץ בה. אם הייתה המניה כה אטרקטיבית; אם אכן היה השער הגבוה שבו ביצע הנאשם את העסקה מול חשבונה של אסתרין "שער טוב", כטענת הנאשם, משום ששיקף את שווייה האמיתי של המניה, והיווה הטבה מבחינתה, עולה כמו מאליה התמיהה: כיצד זה שינה הנאשם במהירות כה רבה את גישתו הכלכלית, ומכר לגנון, ב-30.9.03, באותה עסקה שמחוץ לבורסה, 60,000 ממניותיובשער של 1801 נקודות? כיצד ומדוע זה מכר לגנון בתאריך 13.10.03 - 11,560 ממניותיו בשער הגבוה של 1920 נקודות? תמוה לא פחות - מדוע מכר לאסתרין ביום שקדם לכך, 12.10.03, 2800 ממניותיו, בשער של 1800 נקודות?כיצד מתיישבת פעילות זו עם הטענה כי חפץ רק בטובתן של השתיים - על כך לא ניתנה תשובה. הנתונים הוצגו לנאשם בחקירה הנגדית ולא עלה בידו להסביר בדרך הגיונית את השינוי העצום שחל בהערכתו הכלכלית תוך יום אחד בלבד: "אותם הארגומנטים שעליהם אמרתי והצבעתי קודם, עמדו גם פה. זהו" (עמ' 311, ש' 21-3). האמנם מבקש הנאשם שנאמין כי לא ידע שהעסקאות אותן ביצע הן שהשפיעו על שער המניה וגרמו לעלייתו?

לא מיותר לציין, כי גרסת הנאשם לגבי הסיבהלקביעת השערים הגבוהים של העסקאות שביצע בשנת 2003 היא גרסה חדשה. בחקירתו הנגדית (עמ' 260, ש' 1-5) הודה הנאשם, כי בעת שנחקר ברשות לא ידע להצביע על הסיבה לפעולות שביצע בעליית שער גבוהה.

128. התמיהות שהעליתי כאן הן רק דוגמאות אחדות לבעייתיות שמצאתי בעדותו של הנאשם, אשר רצופה הייתה תשובות תמוהות ובלתי ממוקדות, תירוצים מפוקפקים שנשמעו כחכמה שלאחר מעשה, הסברים מתחכמים ועתים אפילו מופרכים ביחס לסוגיות ולשאלות מהותיות שעלו לדיון ואשר בהן תלויה אמינות גרסתו. אומר באופן ישיר: עדותו של הנאשם, תשובותיו לשאלות העיקריות שבמחלוקת והסבריו לאלה לא היו כנים בעיניי ולא גלויי לב. לבד מהכחשת ההאשמות, הכחשות חלקיות ואצורות, לבד מתירוצים מפותלים עד כדי מופרכות ביחס לדאגתו להיטיב עם גנון ואסתרין ולסיבת תשלום העסקאות מכספיו, לא סיפק הנאשם הסבר לסיטואציות הפסולות שיצר, שהן לב ליבו של האיסור הקבוע בחוק, ולמעשה התעלם מהפגמים ומהפסלות שבהן במין היתממות מניפולטיבית.

129. למרות שמודע היה לפסלות דרך הפעולה בה נקט, קרי: הזרמת פקודות צולבות על ידו מחשבונות שכולם בשליטתו המלאה; למרות שברור היה לנאשם כי נדרש הסברו למציאות שבה שלט בקביעת שערן של העסקאות שנקשרו, למרות שהנאשם ער היה לכך שלא מפגש רצונות אקראי היה ביסוד העסקאות הספציפיות, לא שמעתי מפיו התייחסות או הסבר לתופעת העסקאות הבלתי כשרות שיצר. ולהערכתי, אין בנמצא הסבר לכך. שהרי, אילו באמת ובתמים היו לו שיקולים כלכליים טהורים, אילו עמדה בראש מעייניו של הנאשם רק טובתן של גנון ואסתרין, יכול היה לרכוש עבור השתיים את המניות במסגרת המסחר בבורסה, במחיר שוק הוגן, מול מוכרים אקראיים, כפי שעשה במקרים אחרים. השאלה מדוע בתאריכים הספציפיים ביצע הנאשם את העסקאות בדרך הפסולה שתיארתי לא קיבלה הסבר. אשר על כן, הטענות שהעלה הנאשם, אינן אלא תירוצים ריקים, פרי אסטרטגיה של התחמקות בלתי מושכלת.

130. אין זאת אלא שבראש מעייניו של הנאשם ב-2003 עמדה סוגיית העלאתם של השערים, ולא טובתן של גנון ואסתרין. תשובותיו לתובע בחקירה הנגדית מייצגות את הלך מחשבתו (עמ' 303, ש' 16-11):

113. "ש. אז תסביר לי, אם זה לא היה חלק מתוכנית לפגוע בשער, למה עשית קופה על חשבון גלינה. בכל זאת, שלושים אחוז רווח?

114. ת. אני חושב שאני בדיעבד הפסדתי הרבה כסף.

115. ש. הבנתי.

116. ת. וגםאתהיודעשהפסדתיהרבהכסף. אבללאהייתהליברירה".

117.

118. 131. מסקנתיזומתחזקתנוכחעסקאותנוספותשביצעהנאשםמולחשבונהשלגנון, ונראהבעלילכילאטובתהשלגנוןהיתההאינטרסבבסיסן, ולאהואשהניעאתהנאשםלפעולכפישפעל. שכן, בעסקאותאלהלאהגדילהנאשםאתאחזקותיהבמניתיונידרס, אלאהקטיןאותן. אנימכוונתבכך, בראשוראשונה, לשתיעסקאותשביצעהנאשםבימיהמסחר 13.9.01 ו-1.11.01, במסגרתןהורהלמכורמניותמחשבונהשלגנוןבשעריםנמוכיםמשעריהבסיס (5000 מניותב-13.9.01, ו-250 מניותב-1.11.01), מניותשהורהבפקודותמצטלבותלרכושבחשבונו. הנאשםלאידעלהסביראתהסתירה, וביקשלראותבפעולותאלה "טעות" (עמ' 263, ש' 13 עדעמ' 264, ש' 15). ניסיונושלהנאשםבמקוםזהאואחרלקשוראת "מחיריההפסד" שגרםלגנוןלהתחשבנותהקודמתשהייתהביניהםאינומגובהבראיות. מטעמיםשארחיבבהמשך - לאתוכלטענת "ההתחשבנות" לסייעלנאשםבהגנתו.

119. 132. ועוד; בסקירתהעסקאותשביצעהנאשםבחודשספטמבר 2001 מצאתי, כיהעסקהשהזכרתילעילמ-13.9.01, במסגרתההביאהנאשםלמכירתןשל5000 ע"נמניותיונידרסמחשבונהשלגנון, ולרכישתןבחשבונו (תוךהורדתהשערל-806 נקודות), היארקאחתמארבעעסקאותעצמיותעוקבותשביצעהנאשםביןחשבונולביןחשבונהשלגנוןבטווחשלאחדעשריום:

120. ב-16.9.01, שלושהימיםלאחרשמכרמחשבונהשלגנון 5000 מניותורכשןבחשבונוהוא, במסגרתעסקהעצמית, קשרהנאשםעסקהנוספתלמכירת500 ע"נמניותיונידרסמחשבונוורכישתןבחשבונהשלגנוןבשערשל 804 נקודות. גםזובעסקהעצמית; בתאריך 20.9.01 קשרהנאשםעסקהנוספתלמכירת4400 ע"נמניותיונידרסמחשבונולחשבונהשלגנון, הפעםבשערשל 810 נקודות; ובתאריך 24.9.01, קשרהנאשםעסקהעצמיתלמכירת500 ע"נמניותיונידרסמחשבונוורכישתןבחשבונהשלגנוןבשערשל 870 נקודות.

121. אםישבעסקאותהעצמיותהסיבוביות "המקפצות" הללוהגיוןעסקי-כלכלי, או, הטבהעםגנון - לאאדעמהם.

122. 133. ביןהדוגמאותלסטיהמהשורה, אניכוללתגםאתהעברתהמניותשביצעהנאשםעלפיהחלטתוב-31.12.02. באותומועדהורההנאשםלבנקלהעבירמחשבונהשלגנון 70,719 מניותיונידרס, כלאחזקותיהשלגנוןאותהעת, לחשבוןי' בלסקי, לפישער 1801 נקודות. לטענתהמאשימה, הועברוהמניותללאתמורהכספיתלגנון. הנאשםחלקעלטענהזו, כשלגרסתו, פעלמתוךמניעלגיטימי, הקטנתמסהחברותשחבהבוחברתי' בלסקי, ועשהכן, בעצתרואההחשבוןשלו, אשררצהלהציגבמאזןהחברהי' בלסקיהשקעההונית. המניותשבידיגנוןהיוזמינות, הסבירהנאשם, ונראוכהשקעהמתאימהלצרכיהמאזןשלי' בלסקי. לדבריהנאשם, שילםלגנוןתמורתהמניותמחירגבוה (כרטיסהנה"חנ/32), ואיפשרלהלהרויחרווחהוןעצום. ובכספיםאלהכיסתהגנוןאתההלוואהשהעניקלהלבנייתהדירהבורדיה (עמ' 172, ש' 23).

134. גרסתו של הנאשם לגבי התשלום לגנון איננה אמינה בעיניי. היא איננה מתיישבת עם העובדות בתיק. ואפילו הייתה נכונה - עדיין יש בעצם ההתנהלות כדי להצביע על יחס של אדנות; על שליטתו המוחלטת של הנאשם בחשבון של גנון, ללא כל בקרה או ידיעה מצידה, ובודאי שלא באישורה הפרטני. הנאשם עשה בחשבונה של גנון כבתוך שלו, ופעל בו כראות עיניו. עוד אציין בעניין זה, כי במהלך חקירתה ברשות ניכר היה בה בגנון שאין לה צל של מושג כי הנאשם דאג להעביר את כל אחזקותיה ביונידרס לחשבון י' בלסקי (ת/66, עמ' 12, ש' 1-12):

"ת. אני לא יזמתי את הפעולה. אני לא יכולה ליזום דברים שאני לא מבינה אותם. כל הפעולות שיש איציק עשה. אני הסכמתי מראש שכל מה שהוא עושה מקובל עלי. בטח תראי עוד פעולות כאלה. הכל איציק עשה...

ש. המניות האלה שוות 1,263,546 ₪. מדוע את מעבירה אותן ללא תמורה?

ת. בגלל היחסים ביני לבין איציק. היחסים בינינו שווים יותר ממיליון מאתיים. הם שווים מיליארד מאתיים. ... זאת פעולה שהוא עשה כי אני לא מבינה במניות ואני מאמינה שהפעולה מצדיקה את עצמה. אוי הוא יקבל על הראש בבית..."

כפועל יוצא, אזכיר, כי לקראת סיום חקירתה ברשות, לא משלה עוד ברוחה למראה דפי חשבון הבנק שלה אשר העידו על רכישת מניות יונידרס בסכומים גבוהים, והודתה בפני החוקרת (ת/66, עמ' 26): "אין לי מה לומר. אני מופתעת...".

ובהמשך (שם):

"ש. אז של מי כל המניות?

ת. לי יש אחוז של המניות.

ש. אז של מי כל המניות שנקנו בחשבונך?

ת. אני כבר לא יודעת. אני ממש מופתעת.

ש. זה השקעה מכסף פנוי שלך?

ת. אם היה לי כסף פנוי אולי היה מופיע פה. אני ממש כבר לא יודעת".

135. להתרשמותי, מעידה פעילותו הכוללת של הנאשם בעסקאות נשוא הדיון כי ניצל לצרכיו את האמון הבלתי מסויג שנתנו בו גנון ואסתרין.הוא ניצל אותו כאמצעי להשגת מטרותיו. גם אם הסתבר שלאורך זמן הפיקו השתים רווח נאה, מורה המציאות, כי במועדים הספציפיים, כאשר רכש בחשבונותיהן את מניות יונידרס בהגבלות שער שעליהן הורה, העדיף הנאשם את תכניותיו ומטרותיו על פני טובתן של השתיים. הנאשם ביצע עסקאות עצמיות תוך שהוא מנצל את אמונן של העדות, את חוסר הבנתן בשוק ההון, ואת העובדה שמעולם הן לא עיינו בדפי חשבון הבנק שלהן, כפי שהודו, ולא דרשו ממנו הסברים. מטעם זה כינתה המאשימה את החשבונות הללו "חשבונות קש".

136. איני רואה כל חיוניות בהצמדת כינוי זה או אחר לחשבונות שבהן עשה הנאשם שימוש אינטנסיבי ושיטתי. שהרי, אפשר גם אפשר כי בתקופות אחרות, במועדים אחרים, ביצע הנאשם בחשבונות אלה עסקאות אמת. די לי בכך שהוכח, כי העסקאות הספציפיות שביצע הנאשם בין חשבונו לבין חשבונותיהן של גנון ואסתרין במועדים הרלוונטיים לכתב האישום לא בהכרח היטיבו עם בעלות החשבונות, כפי שהראיתי. די לי בכך שהוכח, כי הנאשם פעל בחשבונות אלה על פי שיקול דעתו הבלעדי, ללא שנועץ בבעלות החשבונות, והזרים הוראות מכירה וקניה על פי מידותיו ורצונותיו. אילו שאף הנאשם באמת ובתמים להיטיב עם אסתרין וגנון, מצפה הייתי שיסביר להן את צעדיו; מצפה הייתי שיפעל במסגרת המסחר הרציף, כמקובל וכראוי, ולא יכתיב מחירי עסקה כעולה על רוחו, בירידות שער או בעליה מסחררת שלו. אילו רצה באמת ובתמים בטובתן, לא הייתה כל מניעה לרכוש עבורן מניות יונידרס בעסקאות אמיתיות ובשער שוק הוגן. המסקנה האחת והיחידה האפשרית היא, שהנאשם השתמש בחשבונותיהן של גנון ואסתרין כמו היו שלו, לביצוע מטרותיו האישיות, ובלא אינטרס כלכלי אמיתי.

137. לנתונים אלה מצטרפת זיקתו של הנאשם לחברת יונידרס, זיקה שאיננה שנויה במחלוקת. מהדברים שעלו במהלך המשפט נוכחתי לדעת, ועמדו על כך הסנגורים בסיכומיהם, היה לנאשם חלק משמעותי ביוזמת הקמתה של יונידרס ובעצם הקמתה. הנאשם עבד בחברה עד לעזיבתו עקב סכסוך משפחתי, אולם נותר מעורב כמשקיע בפעילותה העסקית ובמסחר במניותיה בשוק ההון. החברה ופעילותה היו חשובים בעיניו. הוא הכיר היטב את תחום עיסוקה, ועשה כל שביכולתו כדי לשמר את השקעותיו בחברה. משום כך, מעורב היה בפעילותה, הקפיד לבחון את הפרסומים במערכת מאיה, וכבעל ענין הקפיד להשתתף באסיפות בעלי המניות. הסנגורים הדגימו בסיכומיהם את מעורבותו הפעילה והחיובית של הנאשם בחיי החברה, ואת ההשפעה שהייתה לו על ההחלטות באסיפה הכללית, השפעה שהיטיבה עם בעלי המניות, לרבות, בעלי מניות המיעוט (עמ' 28-29 לסיכומים).

138. היא הנותנת: כה חשובה הייתה לנאשם פעילותה של החברה, ושימור עניינו בה; כה עמוק היה האינטרס שלו בקידום ענייניה של יונידרס, כבת טיפוחיו, ובעיקר - שמירה על הקיים, עד שהקפיד בקנאות לשמר את השקעתו ואת מעמדו בחברה. האינטרס האישי של הנאשם ביונידרס, ורצונו המוקפד לשמר את השקעתו בחברה, אינם מתיישבים בשום פנים עם הטענה כי מכר את מניותיו לאסתרין ולגנון בעסקאות כלכליות, עסקאות אמת, שמטרתן להיטיב עם השתיים. מכירת המניות לגנון תוך ירידות שער משמעותיות, כמתואר באישום הראשון, ומכירת המניות המאסיבית במסגרת העסקאות המתוארות באישום השני, אינן מתיישבות, ולמעשה, עומדות בסתירה לאינטרס שהיה לנאשם לשמר את השקעתו ביונידרס ולשמור על מעמדו בה. אלא אם כן, היו העסקאות עסקאות מלאכותיות, עצמיות, שנועדו לאחז עיניים, כאשר מטרה זרה בבסיסן,ואיפשרו לו להותיר, למעשה, את המניות בשליטתו. רק אפשרות זו עשויה לספק הסבר הגיוני וסביר לפעולות שביצע הנאשם.

139. רב כוחם המצטבר של טעמים אלה כדי לדחות את טענתו הראשונה של הנאשם, ולהותיר על כנה את המסקנה כי פעילותו במועדים הרלוונטיים, העסקאות שביצע בחשבונותיהן של גנון ואסתרין, לא באה מתוך תכלית כלכלית טהורה, ולמעשה, לא נועדה ליצור עסקאות אקראיות לגיטימיות. נותרה על כנה המסקנה כי פעילותו של הנאשם הונעה משיקוליו האישיים וממניעים זרים. כל אחת ואחת מהעסקאות שביצע הנאשם הייתה יזומה, מתוכננת ומחושבת בדקדקנות רבה, לצורך השגת אינטרס אישי שעמד בסתירה לתקינות המסחר בשוק ההון.

הטענה: גנון והנאשם אינם בני זוג

123.

140. הדיון במניעים שהנחו את הנאשם בפעולות דנן והשליטה שהייתה מסורה בידו לעשות בחשבונה של גנון כראות עיניו, מביאים אותי לבחון מקרוב את מערכת היחסים שביניהם, לגביה חלוקים הצדדים. אכן, קיים קשר הדוק בין הסוגיות. שכן, קיומם של יחסי זוגיות בין השניים נושא עמו השלכות לעניין החובות שמוטלות היו על הנאשם כמחזיק המניות שלו ושל גנון, ועל ההבחנה בינו, כבעל עניין בחברה, לבין מי שנכלל בדיבור "ציבור". קיומם של יחסי זוגיות משליך בודאי, מההיבט הראייתי, על שליטתו של הנאשם בחשבונה של גנון, ועשייתו בו כבתוך שלו; הגם ששלילת יחסי הזוגיות איננה מבטלת מניה וביה את העובדה שהנאשם אכן שלט בחשבונה של גנון, בהרשאתה, שליטה ללא מיצרים ופעל בו כרצונו ועל פי שיקול דעתו.

141. המאשימה ביקשה, כאמור, לקבוע כי הנאשם וגנון היו והינם "בני-זוג" לעניין החזקה והרכישה של ניירות ערך, על פי ההגדרה שבסעיף 1 לחוק ני"ע. בכתב הסיכומים סקרה המאשימה את המשמעות שהוענקה למושג "בן-זוג" בהוראות חוק שונות, בספרות המשפטית ובפסיקה, הן מבחינה לשונית, והן על פי התכלית החקיקתית. לטענת המאשימה (סעיף 408 לסיכומים), ראוי לאמץ בנושא זה את הגישה המקובלת היום, לפיה, הדיבור "בן-זוג" רחב דיון כדי לכלול גם "ידוע/ה בציבור כבן/ת זוג" [ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון, פ"ד נז(5) 309; ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד נה(1) 12, בעמ' 25-26; בג"צ 5492/07 בוארון נ' בית הדין הארצי לעבודה (19.9.10)].

142. עמדת המאשימה מעוגנת בראיות הישירות והנסיבתיות שהניחה כתשתית למערכת היחסים האישית השוררת בין השניים, בכלל זה, ניהול משק בית משותף במסגרת מגוריהם בצוותא מזה עשרות שנים בדירתה של גנון ברח' היערות 26 בחיפה; קיום יחסי אישות, הנגזרים מלינה משותפת; מעורבותו האינטנסיבית של הנאשם בענייני ועד הבית [הנאשם נבחר לכהן ב"ועד הבית" (ת/37ד'); במסמכי ועד הבית נרשם לא אחת "משפחת גנון-בלסקי" (לדוגמה: ת/37ב')]; וכן, טיפולו של הנאשם בענייניה הכספיים של גנון ובחשבון הבנק שלה על פי שיקול דעתו הבלעדי. המאשימה מתבססת גם על התרשמותם של ידידיהם ואנשים המקורבים להם, ביניהם, עו"ד אלקון, אשר יעץ לנאשם, בשל זוגיותו עם גנון, לערוך הסכם יחסי ממון; אסתרין, ששיערה כי השניים בעל ואשה רק בלי חתונה, האחיין רון סמואל, ופקידי הבנק זהבה שבלביץ' ודוד שלום (הכל כמפורט בסעיפים 53-56 לעיל). כן, סמכה המאשימה עמדתה על אמירתה המפורשת של גנון בחקירתה "אנחנו זוג אבל לא נשואים..." (ת/66, עמ' 2, ש' 23-33), והודאתה (שם) כי הם "זוג" כבר 20 או 24 שנה ומתגוררים יחד בערך 18 שנה, הגם שבעדותה בבית המשפט חזרה בה גנון מגרסה זו והכחישה כי הם בני זוג.

143. בהינתן העובדות שהוכחו לגבי זוגיותם של הנאשם וגנון, ועל פי התכלית החקיקתית של חוק ני"ע, המכנס תחת כנפי הגדרת "בן-זוג" גם בני-זוג שלא נישאו, והם "ידועים בציבור כבני-זוג", מבקש ב"כ המאשימה בסיכומיו לקבוע כי הנאשם וגנון היו והינם בני-זוג על אף שלא נישאו, ועל כן, יש לראות בשניהם "יחידה כלכלית אחת", באורח המבסס ביתר עוצמה את הכזב שביסוד העסקאות העצמיות שביצע הנאשם במנית יונידרס בכל התקופות. יתרה מכך, בהיותם בני זוג, הרי שהנאשם עבר עבירות דיווח מבחינת חובותיו כמחזיק מניות בחברה ציבורית.

144. הנאשם הכחיש בעדותו וגם בחקירתו ברשות כי הוא בן זוגה של גנון. לעמדתו, אין ביחסיו עם גנון כל סממנים המצדיקים קביעה עובדתית או משפטית שהיו "בני זוג". לא רק שלא קיימו יחסים אינטימיים או רומנטיים, גם לא "חיבוק או נשיקה", טען (עמ' 161, ש' 5-10). כל אחד מהם שמר בקנאות על פרטיותו, על רכושו ועל חוג ידידיו. רק מסיבותיו האישיות, בהיותו רווק ללא ילדים, הסביר, העדיף בגילו המתקדם להתגורר בדירתה של גנון ידידתו, שאותה העריך.

145. גנון תמכה בעמדת הנאשם והתעקשה לטעון בעדותה כי מעמדה עצמאי, וכי לבד מיחסי ידידות ואמון ומגורים תחת קורת גג אחת, אין בינה לבין הנאשם יחסי זוגיות במשמע. זאת, כאמור, על אף שבחקירתה ברשות, בשנת 2005, התרצתה גנון לאשר כי היא רואה ביחסיה עם הנאשם יחסי זוגיות והם נמשכים כבר עשרות שנים.

146. הסנגורים מבקשים להרחיק ככל האפשר את הנאשם וגנון מהגדרת הזוגיות שבחוק, כשלגישתם, ראוי ליתן משקל מכריע לטענה הנחרצת הן זו של הנאשם והן זו של גנון כי הם אינם בני זוג וכי אין ביניהם קשר אינטימי, ולהעדיפה על פני הראיות הנסיבתיות ששימשו את המאשימה בהסקת מסקנותיה כי השניים ידועים בציבור, ולו לעניין החזקתם ורכישתם של ניירות ערך.

147. לטענת באי כוחו של הנאשם, מגוריו של הנאשם בדירתה של גנון, מגורים שאינם רצופים, הם האקט הפיזי היחיד והדומיננטי ביחסי השניים. פרט לו אין כל סממן אחר של זוגיות אשר מצדיק את הקביעה כי בני-זוג המה: לכל אחד מהם רכוש שהוא קניינו הפרטי והבלעדי; חשבונות הבנק נפרדים בהחלט; משק הבית איננו משותף; לינתם בנפרד; והם לא כרתו ביניהם הסכם יחסי ממון, משום שאין להם צורך בו. היפוכו של דבר, השניים ערכו ביניהם הסכם שכירות, אשר בא להגן ולהבטיח את זכויותיה של גנון בדירתה (נ/23). הסנגורים מתייחסים בביטול לראיות הנסיבתיות שהגישה המאשימה המלמדות על הקשר של הנאשם לדירתה של גנון - כגון: מסמכי ועד הבית (ת/37א'-ד'), מכתבה של חברת "בזק" (ת/38), אגרת רישיון רכבה של גנון (ת/39) - קשר אשר כלל לא הוכחש, וכל המסמכים דנן זכו להסבר אמין מפי השניים. הסנגורים מתייחסים בביטול מוחלט למסקנות שמסיקה המאשימה מאמירותיהם של פקידי הבנק, עו"ד אלקון, אסתרין והעדים האחרים בדבר זוגיותם של הנאשם וגנון, אמירות שמקורן, ככל הנראה, בתפישת עולם רווחת, לפיה, גבר ואשה הגרים יחד הינם "בני-זוג".

148. ההכרעה המתבקשת לגבי מעמדם של גנון והנאשם כידועים בציבור כבני-זוג נועדה לפתרון סוגיה בתחום ניירות הערך. היא לא נועדה ואינה מתיימרת לקבוע מסמרות לעניין מעמדם האישי בתחומי משפט אחרים. שהרי, אין כל מניעה לפרש מונחים זהים בדרך שונה בתחומי משפט שונים, בהתאם לתכליתו של כל חוק [עע"מ 4198/08 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (2.2.2012)]. נקודת המוצא היא, כאמור, הוראתו של סעיף 1 לחוק ני"ע הקובע, כי לעניין החזקה או רכישה של נייר ערך בידי יחיד, יראו יחיד ובן משפחה המתגורר עמו, לרבות, בן-זוג, אח, הורה, וכו', "כאדם אחד". הרציונל שביסוד הגדרת המונח "החזקה", כשבצדו הקביעה כי בן משפחה, לרבות, בן-זוג, ייחשבו כיחידה אחת עם מחזיקן של מניות, הוא למנוע פיצול מלאכותי של מניות בין בני-משפחה אשר מטרתו להקל על השתמטות ממילוי הוראות חוק ניירות ערך. ביתר פירוט: בהתייחסותו לבני-זוג, נשואים או ידועים בציבור ככאלה, כיחידה כלכלית אחת, ביקש מחוקק חוק ני"ע למנוע מניפולציות מסוגים שונים, כגון: עסקאות עצמיות כשבן-הזוג האחד נהנה מחירות מוחלטת לפעול בחשבונו של בן-הזוג השני; או, האפשרות להסתיר או לעוות שינויים בהחזקות בניירות ערך באמצעות העברת מניות מחשבון אחד למשנהו, משל היו הם חשבון אחד; וגם, היכולת לזכות באישורים או לעמוד בכללים הנדרשים באמצעות העברה מלאכותית של מניות בין החשבונות של בני-הזוג.

149. מוסכם עמי, כי לעניין זה, ולהגשמת התכליות שציינתי, לא קיים שוני של ממש בין בני-זוג נשואים לבין בני-זוג שהם "ידועים בציבור". אלה גם אלה מקיימים,לכאורה, חיי אישות כבעל אישה ומנהלים משק בית משותף. קיומם או אי-קיומם של יחסי מין אינו מעלה ואינו מוריד כשעסקינן בבחינת אופי היחידה הכלכלית שיצרו בני הזוג. ההתייחסות אל בעל ואישה כאל יחידה כלכלית איננה נובעת מן המיסוד הרשמי של יחסיהם, או, מאקט הנישואין, אלא מקיומם של אינטרסים כלכליים משותפים הבאים לידי ביטוי בזיקה כלכלית משותפת ובניהול משק בית משותף,שהם פועל יוצא מחייהם המשותפים לאורך תקופה והעיסוקים שבגדרם.

150. מערכת היחסים בין הנאשם וגנון, כפי שנחשפה במהלך המשפט, איננה בלתי קונבנציונאלית. סממנים שונים ציירו תמונה של קירבה ושל רעות מתמשכת בין שני אנשים מבוגרים, המתגוררים יחדיו מבחירה ברוב ימות השנה, ומסתמנת ביניהם זיקה מלווה ביחס של מסירות, נאמנות, אמון וחיבה, שעל בסיסו יצרו "תא" משל עצמם, המאופיין, למרות מחאות הסנגורים, במשק-בית משותף, בהשתתפות הנאשם בפעילות ועד הבית (הגם שעשה כן בשמה של גנון), ובגינונים זוגיים משותפים נוספים. השניים קשרו ללא ספק גורלם זה בזה. לא פחות בחשיבותו: אף שלנאשם ולגנון רכוש נפרד וחשבונות בנק נפרדים, פעל הנאשם בחשבון הבנק של גנון בחירות מוחלטת, ועשה בו ככל העולה על רוחו. משל היה כספה כספו, ולהיפך. עיון בהודעתה של גנון (ת/66) מעלה, כי כל שאלה שהופנתה אליה בחקירה בנושא כספי, נענתה בתשובה אחידה, כי הפעילות הפיננסית מסורה הייתה כולה בידי הנאשם, וכי לה עצמה אין מושג ברכישות של ניירות ערך או בהעברות הכספים, וכך - שנתה עשרות פעמים: "כל העיסוק וניהול החשבון היה לפי שיקול דעתו" (ת/66, עמ' 26).

151. באותה חקירה עצמה, שנערכה בשנת 2005, התרצתה גנון לאשר כי היא רואה ביחסיה עם הנאשם יחסי זוגיות, אשר נמשכים עשרות שנים. תחילה - ללא מגורים משותפים, ומזה 18 שנה שהנאשם מתגורר עמה בדירתה. במועד שבו החלה החקירה טרם עמדה גנון, להערכתי, על מלוא משמעותה של הסוגיה והשלכותיה מבחינת החשדות נגד הנאשם בתחום ניירות הערך. על כן, נוטה הייתי לסמוך על התבטאותה הכמעט ספונטאנית, ולהעדיפה על פני הכחשתה המאוחרת בבית-המשפט. מה גם, שלא סיפקה, לטעמי, הסבר מניח את הדעת להיפוך עמדתה, שהוא בעיניי היפוך משמעותי ביחס למעמדה האישי.

שאלת התובע בחקירה הנגדית נותרה ללא מענה (עמ' 443, ש' 23-24):

124.

125. "ש. אני מחדד מה שאמרת. שואלים אותך אם את מביאה גברים אחרים הביתה, או (אם) איציק נפגש עם אחרות. את אמרת שאת מקווה שהוא לא יוצא עם נשים אחרות. בשורה 23 באותו דף אמרת מפורשות: 'זוג, אבל לא נשואים'. את מסבירה בדיוק למה בחרתם לא להתחתן.

126. ת. אין לי מה להגיד לביהמ"ש".

152. הגישה הרווחת בציבור היא לראות באנשים דוגמת הנאשם וגנון כבעלי מעמד של "ידועים בציבור כבני-זוג".

ובכל זאת, יאה לכאן זהירות.

השניים אכן קשורים בקשרי רעות וחיבה, אמון ומסירות. הם מתגוררים בכפיפה אחת, וממילא מנהלים משק בית משותף. למרות האמור, למרות הזיקה ההדדית והסממנים הזוגיים שהזכרתי, כאשר עומדת במרכזו של הדיון שאלת איפיונה של זוגיות כנגזרת של פרשה שעניינה תרמית בניירות ערך ומחדלי דיווח, ראוי לבית-המשפט לנקוט זהירות מירבית לגבי הקביעה המוחלטת הנדרשת ע"י המאשימה, כי השניים קשרו גורלם זה בזה, והריהם כידועים בציבור לכל דבר ועניין. במיוחד כך, כאשר במהלך המשפט אין המעורבים עצמם מסכימים להכתיר את יחסיהם בכותרת "יחסי זוגיות". הכחשה נחרצת זו, והכרזתה של גנון כי יש לה גם חיים אחרים, הותירה בי ספק, אף שהוא קל, שמא מדובר בסוג יחסים בין אישי חריג, שלא זוגיות בין גבר ואשה במרכזו, אלא טעמים אחרים הנעוצים באופיין של הדמויות המעורבות, בצרכיהן ובנטיות רוחן.

153. נותר בי ספק קל באשר להגדרת מערכת היחסים כמערכת יחסים זוגית. מחמת ספק, לא אקבע כי הנאשם וגנון הם בני זוג, כהגדרת המושג בסעיף 1 לחוק ני"ע.

127.

128.

האםמימןהנאשםאתרכישתהמניותמכיסו?

129.

130. 154. סוגיית "ההתחשבנותהכספית" שהעלההנאשםהעסיקהלאמעטאתהצדדיםבמהלךהמשפט, ובצדקכך. טענת "ההתחשבנותהכספית" נועדהלהסביראתהעברותהכספיםמחשבונותיושלהנאשםלחשבונותיהןשלגנוןואסתריןבתכוףלביצועהעסקאותעלידו (לגביהאחרונה - בעסקהב-12.10.03). שהרי, עלעצםהעברותהכספיםבתכוףלעסקאותלאקמהכלמחלוקת. עמדתיעלכךבפירוטרבבעתשסקרתיאתנתוניהעסקאותנשואכתבהאישום (בסעיפים 43 ו-62 לעיל).

131.

132. 155. הצדדיםחלוקיםלגביהרקעוסיבתהעברתהכספיםמחשבונותיושלהנאשםלחשבונותשלגלינהואסתרין, כאשרלגישתהמאשימה, מימןהנאשםאתהעסקאותכולןמכספו, וזוהיראיהנוספתלהלךנפשו, לכוונתולבצעעסקאותמלאכותיותבמניתיונידרס, ולמטרתולהשפיעבדרךזועלירידתאועלייתשערהשלהמניה. הנאשםהציג, לעומתזאת, תיזהמפורטתלגביהתחשבנותכספיתמורכבתבינולביןגנון, ובמקרהאחד - גםבינולביןאסתרין. הסדרההתחשבנותעםגנון, הסבירהנאשם, מקורובתשלוםמשכורותוהחזרהוצאות, וכן, כספיהלוואותו/אומימוןשהעניקלהלצורךביצועשתיעסקאותנדל"ןשהייתהמעורבתבהן (בנייתהדירהבורדיהוהבניןברחביה). בנוסף, טען, העבירכספיםלחשבונהכדילמנועמצבשלמשיכתיתרבחשבוןאשרנוצרבעתרכישתהמניות (עמ' 383, ש' 17). ביחסלכספיםשהעבירלחשבונהשלאסתריןטעןהנאשם, כימדוברבהקדמתתשלוםפיצוייפיטורין.

156. הנאשם ביקש, אפוא, להקנות לגיטימציה להעברות הכספים המתועדות כדי לשייך את המניות שנרכשו לגנון ולאסתרין, ולהפריך את הפליליות שמייחסת לו המאשימה אגב ביצוע העסקאות. כך, שלטענתו, הוא לא מימן את העסקאות שביצע במנית יונידרס, ועל כן, המניות שנרכשו בחשבונותיהן אינן שייכות לו; במעשיו סייע לגנון ולאסתרין לרכוש את המניות בכספים שהיו בחשבון, או, בכספים שהגיעו להן עקב ההתחשבנות הכספית בינו לבינן.

157. ככל שהעמקתי לבחון את גרסת "ההתחשבנות הכספית" ולהתחקות אחר מעבר הכספים והקשר שיצר הנאשם בין זו לבין מימון רכישת המניות בחשבון של גנון ואסתרין הלכה ונתגבשה דעתי כי מדובר בתירוצים דחוקים וחסרי היגיון, אשר אינם מתיישבים עם הראיות המתועדות.

158. הנאשם אכן הציג הסכם אשר נערך בינו לבין גנון בשנת 1997 שעניינו הענקת הלוואה (עד לסך 700,000 ₪ - נ/28) לצורך בניית הדירה בורדיה. להשלמת התמונה העיד הנאשם, כי גנון החזירה לו את כספי ההלוואה הזאת ב-31.12.02, כאשר נערכה עסקה במניות יונידרס שבמסגרתה הועברו מחשבונה של גנון ל-י' בלסקי כל אחזקותיה של גנון ביונידרס - 70,197 ע"נ מניות, ובתמורה קיבלה גנון למעלה מ-1.2 מיליון ₪. את התמורה החזירה לו, טען הנאשם, ובכך כיסתה את ההלוואה של ורדיה.

159. ראוי שאבהיר, כי אינני דוחה על הסף את התיזה, לפיה, העביר הנאשם במועדים שונים סכומים שונים לחשבונה של גנון, בין לצורך תשלום משכורות והחזר הוצאות, ובין לצורך אחר. לא מן הנמנע שהעניק לה הלוואה כזאת או אחרת, ואף דאג 'לסגור לה מינוסים', כפי שהתבטא בעדותו, פעולה מתקבלת על הדעת לאור חייהם המשותפים; אולם, הקשר שיצר הנאשם בין אלה לבין העברות הכספים מחשבונו לחשבונה במועדי רכישת המניות אינו עומד במבחן המציאות ולא במבחן הראייתי. אם ניטול לדוגמה את מימון הדירה בורדיה, שבנייתה הושלמה, כך הוכח, במחצית הראשונה של שנת 2001; אפילו אלך לקראת הנאשם ואניח, לזכותו, כי סייע בדרך כזו או אחרת במימון בניית הדירה בורדיה, גם אז אמור היה המימון להסתיים טרם שנסתיימה הבנייה. כיצד קושר, אם כך, הנאשם את העברות הכספים לחשבונה של גנון במחצית השניה של שנת 2001 עם מימון בניית הדירה שהסתיימה זה מכבר? לא זו אף זו; ההיגיון הפשוט מחייב, שהמאזן הכספי נוטה לחובתה של גנון, והיא זו שאמורה להשיב לנאשם את כספי המימון; זאת, בניגוד לתהליך שאנו צופים בו ואשר במסגרתו מעביר הנאשם כספים לחשבונה של גנון. גנון היא זו שאמורה להשיב לנאשם את כספי ההלוואה, כפי שלדבריו נעשה ב-31.12.02. ואם כך, אקשה עוד: כיצד מתיישב החזר בסך 1.2 מיליון ₪ עם הלוואה שהוענקה בסך 700,000 ₪?

הסתירה הוצגה לנאשם בחקירתו הנגדית (עמ' 324, ש' 8-16) אלא שלא נתקבל ממנו הסבר, להוציא תגובה סתמית: "יש התחשבנות" (שם).

160. גנון הפריכה היא עצמה את גרסת הנאשם, כאשר מסרה בחקירתה ברשות גרסה סותרת, לפיה, היא זו שסייעה לנאשם לממן את בניית מחצית הבניין בורדיה. יתרה מכך, גנון הכחישה שיש או שהייתה התחשבנות כספית בינה לבין הנאשם. רוח הדברים שהציגה בחקירתה ברשות הייתה, כי כל אחד מהם קנאי לרכושו ולכספו, ואין ביניהם התחשבנות מכל סוג (ת/66, עמ' 7, ש' 5 ואילך):

"ש. יש התחשבנות כלשהי בינך ובין יצחק בלסקי?

ת. אני לא יודעת.

ש. את חייבת לו כסף, או הוא חייב לך כסף?

ת. אני לא חושבת. לא יודעת. אני לא חייבת. אין לי שום התחשבנות עם אף אחד.

ש. הייתה פעם התחשבנות ביניכם?

ת. לא.

ש. היית חייבת לו סכומים גדולים?

ת. אני ממש לא יודעת.

ש. היית חייבת לו סכום בגין הדירה בורדיה?

ת. בורדיה הוא עשה את העסקה בשמי. עזר לי בעסקה.

ש. מה היה שם?

ת. אני בערך יודעת. היה לי כסף, הוא השתמש בכסף כי הוא בנה חצי בית, עם שותף בורדיה.הוא השתמש בכסף שלי קצת. ושאר הכסף שלו. הוא השתמש ממה שהיה לי בחסכונות...

ש. כלומר קיבלת בחזרה את הכסף שנתת לו?

ת. כנראה שכן. לא בדקתי. אולי אפילו עם רווח, לא בדקתי".

ובהמשך החקירה (שם):

"ש. ואת היית חייבת לו כסף בעסקה הזאת?

ת. אין לי מושג. הוא נעזר בכסף מהחסכונות שלי כדי לבנות חצי בנין... ואחר כך הוא מכר את הדירות והחזיר את הכסף.

ש. אני לא רואה בכל סיפור העסקה הזה איך את חייבת לו כסף.

ת. אני לא חייבת לו כסף. נתתי לו כסף כעזרה לבניה והוא החזיר. אני חושבת שהוא החזיר....".

די לי בהכחשתה של גנון, בשלב המוקדם של החקירה, כדי לסתום את הגולל על הטענה בדבר התחשבנות כספית בינה לבין הנאשם בכלל, ובפרט כבסיס להעברות הכספים בתכוף לרכישת המניות.

161. ראוי לציין, כי מההודעה שנגבתה מגנון עולה בברור עד כמה הופתעה לגלות, תוך כדי עיון בדפי חשבונה בבנק במהלך החקירה, כי מעת לעת הוחזקה בחשבונה כמות עצומה של מניות יונידרס. הסברה היה, כזכור, שאת כל זה רכש הנאשם. היא אף הוסיפה ואמרה במרירות "שהוא יחטוף...". אמת נכון, העדה שינתה טעמה בבית-המשפט, כחמש שנים ויותר לאחר החקירה ברשות ני"ע; היא חזרה בה מדברים שאמרה, כשלטענתה, אמרה את שאמרה מתוך לחץ, ומשום שחשה מבוזה ולא מרוכזת, וסבלה מטראומה בעקבות החיפוש והחקירה.

162. אני סבורה כי עדותה של גנון בבית-המשפט נטולת כנות. אין הסבר אשר יכול ליישב סתירות כה מהותיות שניבעו בין הגרסאות. לא אחת הכרתי בגנון כי מסרה בעדותה פסוקים מוכנים מראש שאותם שיננה בעל פה. גולת הכותרת היה המהפך בכל הנוגע לנושא "ההתחשבנות", שכן, בניגוד לאמירתה הברורה והפשוטה בחקירה, לפיה, כל אחד מהם שומר על רכושו בנפרד; בניגוד לאמירתה המפורשת כי אין ביניהם כל התחשבנות כספית; הגיעה העדה לאולם המשפטים מוכנה ומזומנה להרצות על טיב יחסיה הכספיים (והאחרים) עם הנאשם, ואפילו נקטה באמירות דומות לאלה של הנאשם. כאשר נשאלה על ידי הסנגור בעדות הראשית "מה הסיבה להעברות הכספיות" השיבה גנון:

"אני אסביר שהיו התחשבנויות ביני לבין איציק על שלושה דברים: א. העברת משכורות והוצאות. ב. פרוייקט ורדיה. ג. רבע בית משותף ברחביה בירושלים שירשתי מהוריי..."(עמ' 425, ש' 9-14).

163. היפוך הגרסאות זועק ומקומם. במיוחד נוכח הנחרצות בה הודיעה גנון בזמנו לחוקרת ני"ע כי איננה חייבת לנאשם כספים, וכי אין לה שום התחשבנות עם אף אחד. יתרה מכך, הייתה זו גנון שנידבה לחוקריה מיוזמתה פרטים בדבר הלוואה שהעניקה היא לנאשם מחסכונותיה לצורך בניית מחצית הבנין בשכונת ורדיה. שלוש פעמים חזרה על גרסה זו במהלך החקירה (ראו: ציטוט דבריה בסעיף 160 להכרעת הדין), עד שברור היה כי היא משוכנעת בנושא זה, בניגוד לנושאים אחרים שבהם לא התמצאה. אמת נכון, גם גרסה זו הוכחשה על-ידי העדה בבואה לבית-המשפט, אלא שנסיבות ההכחשה וההסבר שבצדה אינם מעוררים אמון. עדיפה עליי בעניין זה גרסתה בהודעה ת/66.

164. העדה, כמסתבר, אינה דבקה באמת, ואת גרסאותיה שינתה על פי מה שסברה כי יועיל לנאשם. וכמו להחריף את ההתרשמות, הודתה כי שיקרה בחקירתה ברשות כאשר אמרה שהגיעה לאסיפה הכללית של יונידרס כדי לחזק את הנאשם. "כן, שיקרתי. מה לעשות?" אמרה לתובע (עמ' 441, ש' 1-5). גנון התייצבה אפוא כעדת הגנה כשבאמתחתה גרסה חדשה ויצירתית, תפורה על פי המידות הנדרשות להגנה. עדותה בכל הנוגע לעסקאות רכישת המניות והמימון שבבסיסן - לא תוכל לסייע לנאשם.

165. אציין, כי בקשת הסנגורים להגיש, לאחר סיום שמיעת הראיות, חוות דעת מקצועית המתעדת בעיית קשב וריכוז שנתגלתה לאחרונה אצל העדה גנון, נדחתה על ידי מאחר שלא מצאתי קשר אפשרי בין חוות הדעת לבין היפוך הגרסאות; לא ראיתי כיצד יכולה חוות דעת מהזמן האחרון לשפוך אור על גרסתה המוקדמת של העדה, שהיא היא המטרידה את ההגנה.

166. אשר להתחשבנות בגין ההלוואה בסך 1.5 מיליון ₪, שהעניק הנאשם לגנון, לטענתו, "לאט לאט תשלומים במהלך הזמן" עבור עסקת רכישת חלק מ"הבניין ברחביה" בעתיד (עמ' 165 עד עמ' 170, ובמיוחד: עמ' 168, ש' 27): דחוקה ומפוקפקת הייתה הגרסה בעיניי, ככל שקשרה את ההלוואה להעברות הכספים לחשבונה של גנון במועדים הרלוונטיים לעסקאות במנית יונידרס.

יוער, כי למרות הנושא הכאוב והסכום הנכבד, לא זכתה ה"התחשבנות" האמורה לאיזכור על-ידי גנון בעת שנחקרה ברשות. הערה נוספת: להתרשמותי, לא היה הנאשם מגובש דיו לגבי אופי העסקה שרקם עם גנון, כלומר: האם מדובר בעסקת אופציה שמימושה בעתיד, או, שמדובר היה בעסקה ערטילאית לרכישת חלקה של גנון (25%) כדי להתייצב בעתיד מול אחיה; ושמא מדובר היה בהלוואה שתאפשר לרכוש בעתיד את חלקו של האח (75%). בנוסף, הסתבר, וזה החשוב, כי הסכומים ש"גלשו" ממקורותיו של הנאשם לעבר חשבונה של גנון בשנת 2003 גבוהים היו מסכום ההלוואה. ביני לביני תהיתי האם יש לכל הסכומים הנזכרים בגרסת הנאשם, סכומים שאינם מבוטלים כלל ועיקר, ביטוי בספרי החשבונות או בדיווחיו לרשויות המס, שאז עשויים היו הם לשמש אותו כראיה ניצחת. מאחר שהתביעה נמנעה מלהעלות את הנושא, תיוותר תהייתי בלא מענה וללא משקל.

133. 167. נוכחהאמור, לאאוכללהגדירכאמינהאתטענתהנאשםכיהכספיםשהעבירלחשבונהשלגנון, ושימשולרכישתהמניות, נבעומהתחשבנותשמקורהבהלוואותשהעניקלה. לאנותראלאלבחוןאופציהחלופיתשהעלההנאשם, ולפיה, העבירלחשבונהכספיםלכיסוימשיכותהיתראשרנוצרוכתוצאהמרכישתהמניות. בדיקהמדוקדקתשערכתיהעלתהכיאופציהזאתמופרכת, ושוב, ככלשהנאשםקושראותהלמועדירכישתמניותיונידרס.

134.

135. 168. נשכחהמהנאשם, מןהסתם, הכרזתוהמוקדמתכיהקפידלרכושמניותבחשבונהשלגנוןרקבסכומיםשהצטברובו (כספיםרזרביים), וזאת, כדילהוכיחשמדוברברכישתמניותאמיתיתלצרכיהשקעה (עמ' 389-390):

136.

"ש. אתה אמרת בהתחלה, אישרת שנלי אמרה שאתה רוכש מניות עד הסכום, היא נתנה לך הרשאה לפעול בחשבונה עד הסכום שיש. ככה קראתם לזה.

ת. גם הבנק לא נותן יותר.

ש. בקיצור. פלוס.

ת. לא. אתה יכול, אין לה מסגרת אשראי.

ש. או. קיי. עד הסכום שיש.

ת. כן".

137. 169. טענתהנאשםכיכיסה "מינוסים" בחשבונהשלגנוןעומדת, אםכן, בסתירהלאופציההאמורה. אפילואלךלשיטתושלהנאשם, גםאזמסתברכיבפועלאיןתאימותביןהעברותהכספיםלביןיתרותהחובהבחשבון. מאידךגיסא, קיימתהתאמהמירביתביןסכומיהכסףשהעבירהנאשםלחשבוןלביןהיקףהרכישות. כך, ארעביחסלרכישותהמניותבראשיתחודשמאי 2001, בסךכ-6,840 ₪, שלאחריהןהעבירהנאשםב-7.5.01 מחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנוןסך 7,000 ₪, הגםשיתרתהחובהבחשבונההייתהבסך 10,951₪(ת/28). מענייןלציין, כיהנאשםלאדאגלהחזירלעצמואתההפקדהבסך 7,000 ₪, למרותשבאותויוםנפדתה "קרןהשתלמות" אשרזיכתהאתחשבונהשלגנוןבסך102,869 ₪. לנאשםלאהיההסברלדרךהתנהלותו (עמ' 387, ש' 12-18).

138.

139. 170. תרחישיםסותריםנוספיםמצאתיבהתנהלותוהכספיתשלהנאשםב-4.7.01, ב-5.9.01 וב-10.9.01. העובדותבקצרההןאלה: בתאריך4.7.01 רכשהנאשםבחשבונהשלגנוןמניותיונידרסבסכוםשעלהעלהיתרהבחשבונה, ובמקביל, הורהלהעבירלחשבונהסך 5,000 ₪, אשראיזנואתהחשבון (ת/28). בתאריך 5.9.01 ביצעהנאשםבחשבונהשלגנוןעסקתרכישהשלמניותיונידרסשעלותההכוללתכ-8,815 ₪. אותהעתהיההחשבוןביתרתזכותבסך 3,447 ₪; הנאשםהורהלהעבירמחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנון 8,600 ₪, סכוםשהביאאתחשבונהשלגנוןליתרתזכותבסך 12,047 ₪. ואילובתאריך 10.9.01 רכשהנאשםבחשבונהשלגנוןמניותיונידרסבעלותכוללתשל8,060 ₪. אותהעתהיההחשבוןביתרתחובהבסךכ-6,354 ₪. למחרתהורההנאשםלהעבירסך 10,000 ₪מחשבוןי' בלסקילחשבונהשלגנון, והביאאתהחשבוןליתרתזכותבסך3,620 ₪. הנאשםלאצלחאתהמשוכותשהוצבובפניו, ולאידעלהסביראתהסתירהביןגרסתובדברכיסוייתרותחובהלביןהעברותסכומיכסףשתואמיםאתעלותעסקאותהרכישה. תשובותיוהיובעינייסתמיותוחסרותפשר. כך, לאסיפקתשובהענייניתלגביהאירועהראשון (עמ' 390, ש' 5-7);ביחסלמקרההשניהגיב (עמ' 391, ש' 11):"במסגרתההתחשבנותשליאיןשוםבעיה", וביחסלמקרההשלישיהשיב (בעמ' 392, ש' 13-16):

"אם לא הייתה, כל הנושא הזה לא היה במסגרת התחשבנות שהייתה לי איתה ולא היה במסגרת הזאת שהיא הייתה זכאית לקבל כספים, אז אין שום, אז אני מבין מה אתה אומר. אבל פה במקרה הזה, בגלל שהייתה התחשבנות, זה נרשם".

140.

141. שובמזכירהנאשםהתחשבנותפנטסטית, כשדבריונעדריתוכןומשמעות. להתחשבנותזוגםייחסהנאשםאתהסכום219,000 ₪שהעבירלחשבונהשלגנוןבתאריך 13.10.03 (עמ' 393, ש' 10-9), אולם, כאמור, עלטיבהשלזולאניתןהיהלעמוד.

142.

143. 171. נוכחרכישתמניותיונידרסבחשבונהשלגנון, גםבמועדיםבהםהראההחשבוןיתרותחובה; נוכחהעברותהכספיםשבאובתכוףלכךמחשבונושלהנאשםוהיקפם; ובהעדרהסברהגיוניוענייני, לאנותראלאלהסיק, כיהעברותהכספיםלאנועדולכסותיתרותחובהשנתהוובחשבונהשלגנון. רכישתמניותיונידרסבחשבונהשלגנון (בעסקאותהרלוונטיות) לאנועדהלהשקעתהכספיםה"רזרביים" שנצברובחשבונהשלגנון; למעשה, היאלאנועדהכלללהשקעתכספהשלגנון. מהלכיושלהנאשםמעידיםעלכךשמטרתובהעברותהכספיםהייתהלממןאתרכישתהמניותמכיסו, מניותשרכשלמטרותיוהוא. מהלכיםאלהשוללים, לגישתי, אתהטיעוןבדבראופייןהאמיתיומטרתןהכלכליתשלהעסקאות; הםמעצימיםאתעוצמתהראיותבדבראופייןהעצמישלהעסקאותאשרביצעהנאשםביןחשבונולביןחשבונהשלגנון.

172. אשר להעברת הכספים לחשבונה של אסתרין בגין העסקה ב-12.10.03: כפי שעלה במהלך ברור הפרשה, היה זה תאריך קריטי מבחינתו של הנאשם, שכן, באותו יום הוברר לו שחרף מאמציו עתידה הבורסה להודיע על השעיית מניית יונידרס מהמסחר בבורסה. הנאשם חש לחוץ מהעובדה שלמרות הירידה באחזקותיו לא הוסר איום ההשעייה, וכן, נוכח התחזית שהשקעותיו תרדנה לטמיון. במצב זה, מיהר הנאשם לבצע עסקה בין חשבונו לחשבונה של אסתרין, במסגרתה רכש בחשבונה של אסתרין 2800 ע"נ מניות יונידרס, בשער של 1800 נקודות, במחיר 50,652 ש"ח. בהתאם למסמכי הבנק, הועברו ב-13.10.03 בהוראת הנאשם 46,000 ₪ מחשבונו לחשבון י' בלסקי, ומחשבון י' בלסקי לחשבונה של אסתרין. סכום זה הצטרף לסך 4,361 ₪ שהעביר הנאשם לחשבונה שבועיים קודם לכן ב-30.9.03.

173. הסכום שהעביר הנאשם למימון הרכישה היה, לטענתו, מימון לגיטימי, אשר אינו מבסס כוונה פלילית, שכן, מדובר בתשלום פיצויי פיטורין משום שעבודתה של אסתרין כשכירה בחברת י' בלסקי עמדה להסתיים בחודש דצמבר 2003. הנאשם הודה, כי פעל כפי שפעל במטרה לרדת באחזקותיו, ומאחר שידע כי אסתרין עתידה לזכות בפיצויי פיטורין בחודש דצמבר, ניצל את ההזדמנות והקדים את תשלום פיצויי הפיטורין לצורך רכישת מניות יונידרס עבורה כבר בחודש אוקטובר 2003. הנאשם נשאל - מדוע לא רכש עבורה מניות בחודש דצמבר, כאשר תיכנס לתוקף זכאותה לפיצויי פיטורין, והנאשם השיב:

"ההזדמנות שאני רוצה לרדת מאחזקותי וידעתי שהיא זכאית לפיצויים, לקחתי וניצלתי את הדבר הזה לצורך הרכישה הזו של המניות"(ת/4, עמ' 10, ש' 28-18).

174. אסתרין הפריכה את גרסת הנאשם, כאשר טענה בעדותה הראשית, וחזרה על כך בנחרצות בחקירתה הנגדית (עמ' 66-67), כי הנאשם לא דיבר איתה בחודש אוקטובר על אפשרות פיטוריה, ולראשונה הזכיר זאת בחודש דצמבר 2003; הוא גם לא אמר לה דבר על העברת פיצויי פיטורין לחשבונה בחודש אוקטובר, והיא בודאי שלא ביקשה מקדמה על חשבון הפיצויים. מעדותה ומתלוש השכר שלה עלה, כי עבודתה הסתיימה בפועל בסוף חודש דצמבר 2003 (ולא באמצע חודש אוקטובר כטענת הנאשם). ועוד; רק בעת שנחקרה ברשות ני"ע, אמרה (עמ' 60, ש' 18-24), נודע לה שהסכום 46,000 ₪ "נכנס" לחשבונה ב-12.10.03.

175. אין ולא יכול להיות ספק, אפוא, כי הנאשם דאג להעביר את הסכום 46,000 ₪ מחשבונו לחשבונה של אסתרין לצורך רכישת מניות יונידרס בחשבונה, ובשער גבוה משער הבסיס, וזאת, במטרה לחלץ את יונידרס מאפשרות של השעיה ממסחר, ממש כפי שפעל בחשבונה של גנון.

144.

הטענה: העסקאות הלגיטימיות מפריכות את

קיומה של כוונה לבצע עסקאות מרמתיות

176. העובדה שהנאשם ביצע בתקופות שונות עסקאות לגיטימיות במניית יונידרס, וכן, טענת סניגוריו, כי נמנע מלרכוש את המניה בימי המסחר שבהם צנח מחירה, ולא ניצל את ההזדמנות להורדת המחיר, עשויות להשליך על סוגיית קיומה או היעדרה של כוונה פלילית להשפיע על שערה של המניה. אולם, אין בכוחן של אלה לאיין או להעלים כלא היה את אופיין העצמי, הכוזב, של העסקאות שביצע הנאשם בימי המסחר הנתונים. לטענות אלה התייחסתי בפירוט רב בסעיפים 108-111 להכרעת הדין, ועל כן, אסתפק בהערות קצרות.

145.

146. 177. המסקנהשלפיהביצעהנאשםבימיהמסחרהנזכריםבכתבהאישוםעסקאותעצמיותבעלותאופיכוזבומרמתיהייתהמסקנההגיוניתומסתברתשעלתהמהדרךשבהפעלהנאשםבאותםמועדים, בהתאםלרכיביםשפירטתיביחסלכלאחתמהעסקאות, לרבות, העובדהשהנאשםמימןאתרכישתהמניותבחשבונותשלגנוןואסתריןמכספו. למסקנהזו, קבעתי, תוצאותמרחיקותלכתלגביהמסחרבשוקההוןוהמידעהמוזרםלמשקיעים, שכן, באמצעותהעסקאותהעצמיותאותןביצעהנאשם, הואיצרמצגשוקמעוותובלתינכוןביחסלשערהמנייהולנפחהמסחרבה.השאלהאםהתקיימהבנאשםכוונהלהשפיעעלשערהמניהאמורהלהיבחןלאוראופייןשלהעסקאותשביצעהנאשם, עלפידרךפעולתוותוצאותיה. העובדהשביצעעסקאותכשרותבמועדיםשונים, או, שנמנעמלהשפיעעלהשערבמועדיםאחרים, איננהמצביעהעלתוםליבו,ואיננהמכשירהאתהעסקאותשביצעבימיהמסחרהרלוונטיים. לאניתןלהתעלםבהקשרזהמהעובדהשגםבימיהמסחרהרלוונטייםהזריםהנאשםפקודותמכירה, אולם, הואעשהכןבמחיריםגבוהיםמשמעותיתמשערהבסיס, ובאותםהמועדיםלאנקשרועסקאותבמחיריםהגבוהיםשהזרים. אלאשבהמשךלכך, הזריםהנאשםבאותםמועדיםרלוונטייםפקודותצולבותכשהואנוקטבאמצעיםאשרהבטיחומכירתןלחשבוןשלגנוןבהורדתשער, והןגםנותרובחזקתו, בשליטתוובפיקוחו, וכךגםהמימוןהכספי. תוצאהסופיתזולאהיההנאשםמשיגאילומכראתהמניותלמשקיעזר.

הטענה: הנאשם לא התכוון להשפיע על שער מניית יונידרס

178. העסקאות שביצע הנאשם, אשר נדונו בהכרעת הדין השפיעו על שערה של מניית יונידרס: 14 העסקאות שביצע בשנת 2001 הביאו לירידת שערה של המניה, ואילו 3 העסקאות שביצע הנאשם בשנת 2003 הביאו לעליית שערה של המנייה. עמדתי על כך בפרק שעסק בתשתית הראייתית, ובפרק המסקנות בסעיף 118-119 להכרעת הדין. אפשר כי הנאשם לא ניצל את מלוא השפעתו כדי להעלות או להפחית את שער המניה, כטענתו; ועם זאת, כפי שקבע מר אביצור, קביעה שהתקבלה על דעתי, לעסקאות שביצע הנאשם בימי המסחר הרלוונטיים הייתה השפעה מכרעת על שערה של המניה; ברבים מהימים היוו העסקאות העצמיות את עיקר נפח הפעילות במניה, והן גם שקבעו את שער הנעילה.

179. באי כוחו של הנאשם הודפים את התיזה שבנתה המאשימה כתיזה מופרכת מיסודה. לטענתם, כאמור, בהסתמך על עדות הנאשם, לא ההשפעה על שער המניה עמדה ביסוד פעולותיו העסקיות, אלא הרצון להיטיב עם ידידותיו, ולאפשר להן להשקיע את כספן במניית יונידרס במחירים סבירים שהולמים את שוויה של המניה. למטרה זו, שאינטרס כלכלי מובהק בצדה, טענה ההגנה, נוסף בשנת 2003 אינטרס כלכלי לגיטימי והוא ירידה בשיעור האחזקות של הנאשם, לצורך עמידתה של יונידרס בכללי השימור, והגנה על האינטרסים של בעלי מניות המיעוט.

180. דנתי עד כה בטענות שהעלה הנאשם להוכחת ניקיון כפיו, אלא שטענותיו נדחו כבלתי אמינות ונעדרות ביסוס הגיוני או ראייתי. כך, דחיתי את טענתו באשר לקיומו של אינטרס כלכלי ביסודן של העסקאות; נדחתה גם הטענה בדבר ה"התחשבנות הכספית" אשר גרמה לו להעביר כספים לצורך רכישת המניות בחשבונן של גנון ואסתרין. נותרו בעינן, ללא הסבר הגיוני, סביר ונאות, הרכיבים המרמתיים אשר אפיינו את העסקאות העצמיות שביצע הנאשם בין חשבונו לבין החשבונות של גנון ואסתרין: יוזמת העסקאות הייתה של הנאשם, והוא האיש שהחליט על ביצוען בימי המסחר הנתונים, על מסגרת העסקאות, על כמות המניות לרכישה ולמכירה, מאיזה חשבון ירכשו ויימכרו ובאיזה שער. בהמשך לכך, הנאשם הוא שהזרים את פקודות המכירה וגם את פקודות הרכישה, בכל אחת ואחת מן העסקאות, ללא מעורבותן של בעלות החשבון; הנאשם דאג לכך שיווצר מפגש בין הפקודות שהזרים, שהיו פקודות צולבות - הן על-ידי הזרמת הפקודות בפער זמנים מיזערי (לעתים של דקה) בין הוראת הרכישה והוראת המכירה, ולרוב בסמוך לסיום יום המסחר.

במרבית ימי המסחר המתייחסים לשנת 2001 היו הוראות הרכישה והמכירה שהזרים הנאשם מחשבונה של גנון ומחשבונו נמוכות במידה רבה משערי הבסיס של המניה באותה עת, ומאחר שהנאשם ניצב משני עבריה של כל אחת מהעסקאות, הוא זה שהיתווה את נקודת האיזון בין הוראת הביקוש להוראת ההיצע, וקבע באורח שרירותי ומלאכותי את מחיר המכירה ואת מחיר הרכישה, ובכך השפיע על שערי המניה וגרם לירידת השער.

בעסקאות שביצע הנאשם בשנת 2003 היו הוראות הרכישה והמכירה שהזרים הנאשם מחשבונו ומהחשבונות של גנון ואסתרין גבוהות במידה רבה משערי הבסיס. מאחר שהנאשם ניצב גם כאן משני עבריה של כל אחת מהעסקאות, הוא זה שהיתווה את נקודת האיזון בין הוראת הביקוש להוראת ההיצע, וקבע באורח שרירותי ומלאכותי את מחיר המכירה ואת מחיר הרכישה, וגרם לעליית שער מנית יונידרס. בתקופה זו היוותה פעילותו המסחרית של הנאשם את מירב הפעילות במניה הנדונה.

181. לעסקאות שביצע הנאשם מאפיינים ברורים בעלי קווים מרמתיים, וכולם באחריותו של הנאשם. כוחם הראייתי בעקביות ובשיטתיות שבה פעל הנאשם בכל אחת ואחת מהעסקאות, ותמיד בין חשבונו לבין חשבונה של גנון; בשתים מן העסקאות - מול חשבונה של אסתרין. בניסיון לפשט את התרחישים, אומר כך: הנאשם ביצע בימי המסחר בבורסה סידרה של עסקאות אשר נחזו להיראות עסקאות אמיתיות ואקראיות בין מוכר אקראי לרוכש אקראי, במחיר שהתיימר להיראות מפגש רצונות הגון וכן בין השניים. אלא שבפועל היו אלה עסקאות עצמיות, בין הנאשם לבין עצמו, כשהוא מפעיל במקביל את חשבונו מול חשבונות שבהם שלט שליטה מלאה, וחופשי היה להזרים פקודות כרצונו. כפי שהסברתי למעלה, טיבן של עסקאות אלה מלאכותי; בפועל - נעו המניות בין חשבונו לחשבונה של גנון, או, של אסתרין, וכך גם המימון, שהתבטא בהעברות כספים בין החשבונות. תוצאת העסקאות הייתה אחת - שינוי בשער המניה. בעסקאות של שנת 2001 השפיע הנאשם על שערה של מנית יונידרס, ופעם אחר פעם הוריד אותו; ובעסקאות של שנת 2003 גרם לעליית שער המניה.

182. אלה הן עסקאות עצמיות מובהקות בעלות אופי כוזב, עסקאות שהוליכו שולל את שוק ההון ואת המשקיעים לגבי הפרמטרים שציינתי לעיל. הנאשם אמור היה ליתן הסבר לדרך הכוזבת בה פעל, ולשכנע כי היה בסיס לגיטימי לפעולתו, אלא שהוא לא הצליח להסביר, ובודאי שלא לשכנע, כי הגה, יזם וביצע עסקאות לגיטימיות בעלות אינטרס כלכלי לגיטימי. אדרבא, לא ניתן הסבר לאופיין הכוזב של העסקאות שיצר הנאשם בין חשבונו לבין החשבונות של גנון ואסתרין, ולקביעת השערים השרירותית והמלאכותית, שערים שהיו שונים מאוד משערי הבסיס. משהוכח כי העסקאות שביצע הנאשם בדרך האמורה השפיעו על שערה של המניה, הרי שהאחריות להשפעה על השער נופלת כולה על כתפיו של הנאשם.

183. דומני, שעל מודעותו של הנאשם להשפעת העסקאות על שערה של המניה לא יכולה להיות מחלוקת. שהרי, הנאשם הודה, אף כי בהיסוס, שהיה בקי בהלכות המסחר בבורסה ובשיטות המסחר (עמ' 223, ש' 13-20); היה מודע לחשיבות העיתוי של הזרמת ההוראות לבורסה (עמ' 224, ש' 1-12), בכלל זה, מודע היה לאופיה של מניה דלת סחירות, ולהשלכות שיש לכך על האפשרות לשינויי השער (עמ' 225, ש' 17-22). מאמירותיו המפורשות של הנאשם וכן, מראיות נסיבתיות ניתן להסיק במידה רבה של וודאות, כי הנאשם מודע היה ליכולתו להשפיע על שער מנית יונידרס, ואף לקבוע את שער הנעילה, כפי שארע בפועל במקרים רבים.

184. עיון בפקודות שהזרים הנאשם לבורסה בכל אחד מימי המסחר הרלוונטיים מורה, כי הנאשם נקט בשיטת פעולה עקבית, במסגרתה הזרים בשעת בוקר פקודות מכירה (או קניה) בשער גבוה, שונה לחלוטין מהשערים שבהם נקט לקראת סיום יום המסחר; ואכן, רק לקראת סיום יום המסחר הזרים הנאשם פקודות צולבות בפער זמנים מיזערי, ובדרך זו הבטיח שתיקשרנה עסקאות בין הפקודות המנוגדות שהזרים הוא עצמו, בלא שיתערב משקיע אחר אשר בו לא היה מעוניין. הדרך בה פעל הנאשם בצורה עקבית, במרבית ימי המסחר הרלוונטיים, איננה מקרית; היא אינה יכולה להיות מקרית. אדרבא, היא מעידה על תכנון מוקדם, על מגמתיות ועל שיטת פעולה. שיטת פעולה שעיקרה במכירה תוך הורדת שער משמעותית, בין חשבונו לחשבונה של גנון, כאשר אין עמה כל היגיון כלכלי למוכר, ולכאורה, הסבה לו הפסד, נועדה בוודאות להשפיע על שער המניה. מה גם, שהנאשם הוא שבחר ברמת המחירים, והזרים הן את הוראות המכירה והן את הוראות הרכישה.

185. הסברי הנאשם באשר למטרה הכלכלית שהנחתה אותו לא התקבלו על דעתי, ולמעשה, לא עוררו בי אמון. מה גם שהנאשם יצר סתירה לכאורית בין האינטרס הכלכלי שלו כרוכש המניות עבור גנון, שאמור לרכוש את המניות במחיר הנמוך האפשרי, לבין האינטרס הכלכלי שלו עצמו כמוכר המניות, להשיג את המחיר המירבי עבורן. ההיגיון היחיד שעשוי ליישב את הסתירה הוא זה המורה כי לא מדובר בעסקאות אמיתיות אלא בעסקאות כוזבות שמטרה בבסיסן. שהרי, בהינתן העובדה שהעסקאות הן עסקאות עצמיות, אשר גם מומנו בידי הנאשם; בהינתן התוצאה - שהמניות אשר נמכרו, לכאורה, נותרו בשליטת הנאשם ובפיקוחו - לא נגרם כל הפסד. בעניין זה, אינני מקבלת את טענת הנאשם, לפיה, שיקפו המחירים שנקב בהם (ב-2001) את הירידה בשווי המניה. ברור בדו"חות הציטוטים מורה שלא כך היה, והעסקאות שביצע הנאשם היוו את נפח המסחר העיקרי במניה. ומכל מקום, גם עסקאות שנועדו, לכאורה, "לתקן" את שערו של ניר ערך ולהביאו לרמה המשקפת את מחירו הריאלי, נחשבות בפסיקה למניפולציה אסורה.

186. מצב הדברים אינו שונה ככל שהדברים אמורים בעסקאות שבוצעו בשנת 2003. בשונה מהפקודות שהזרים הנאשם בשנת 2001, היו הפקודות שהוזרמו בשנת 2003 גבוהים משער המנייה באותה עת, וניכרת מגמה הפוכה בעסקאות שקשר הנאשם, ואולם, אופיין התרמיתי זהה. שהרי, למן העסקה הראשונה שביצע, ב-15.9.03 גרם הנאשם לעליית שער בת 30% ויותר, באמצעות עסקה עצמית שקשר בין חשבונו לבין חשבונה של אסתרין.בשתי עסקאות נוספות הביא לעליית שער נוספת.

147. 187. הנאשםהודהבקיומושלמניעאשרעמדביסודהעסקאותהעצמיותשביצעבשנת 2003, קרי: למנועאתכניסתהשלחברתיונידרסלרשימתהשימורשפירושהמחיקתהמהמסחרבבורסה. המניע, כשלעצמו, הואלגיטימי. ואףעלפיכן, איןבכךכדילהכשירכלאמצעילהגשמתו. אףשהנאשםדבקבעמדתוכילאהתכווןלהשפיעעלשערהמניהולאלהביאלעלייתו, מהגםשלאנזקקלהעלאתשוויאחזקותהציבור, מוכיחיםהשתלשלותהאירועים, רצףפעולותיושלהנאשם, והמחיריםשנקבבהםהואעצמובעתהזרמתהפקודותהצולבות, כיזוהמטרההאחתהברורהשעמדתהבבסיסןשלהעסקאותהעצמיותאותןביצעהנאשםגםבשנת 2003. הגרסאותהשונותשמסרהנאשםבהזדמנויותאחדותביחסלהעלאותהשערשנקבבהם, כגון: השערהיהטובושיקףאתערכההאמיתישלהמניה; וכן, רצונולהיטיבעםאסתריןוגנון; אלהנבחנועלידיונדחומשוםשמצאתיאתהתנהלותוהמתמשכתשלהנאשםסותרתאתאמירותיוואתטענותיו (ראו: דיוןמורחבבסעיפים120-139, ו-154-175לעיל). איןביספק, כילרשותהנאשםעמדוכליםשוניםודרכיםחלופיותלהסרתאיום "רשימתהשימור". הנאשםהכיראתהאמצעיםכולם, ובחרלבצעעסקאותעצמיותבהעלאתשעריםניכרת. זאת, לאחרשחשלחוץומתוסכלכתוצאהמהודעתהבורסה.

148. 188. מוסכםעמי, כיבעתשביצעאתהעסקאותבשנת 2003 התכווןהנאשםלדללאתאחזקותיוולהפחיתאתשיעורןבמטרהלהסיראתאיום "רשימתהשימור". בנסיבותרגילות, המטרהאינהפסולה. פסלותהבמקרהזהנעוצהבעובדהשהנאשםלאהסתפקבפיזורהאחזקות, אלאביצע3 עסקאותמכירהעצמיותבעלייתשערניכרותביחסלמחירהשוק. בדרךזו, השיגהנאשםמטרהכפולה: בצדדילולהאחזקות, הואהביאלעלייתשערהשלמנייתיונידרס, וגרםלגידולשוויהמניותשבידי "הציבור".

149. 189. טענתהנאשם, כיבפועללאנדרשההעלאתשערהמנייהכדילעמודבכלליהשימורלאתועיל, שכן, עלפימהשהוכח, פעלהנאשםמתוךשסבר, אולי בטעות, עקבהלחץשנלחץ מהודעת הבורסה, כיהעסקאותהראשונותשביצעלאהסירואת "רועהגזרה".המניעשגרםלנאשםלבצעאתהעסקאותהעצמיותתוךהעלאתשער, הואשמשקףומכילאתהיסודהנפשישלהעבירה. סיכומושלדבר: מרצףהאירועיםוסמיכותם, מהמטרהשעמדהבבסיסהעסקאות, והעובדהשמומנובידיהנאשם, אנימסיקה, כיהנאשםביצעאתהעסקאותהעצמיותמתוךתכנוןמוקדם, מלווהבכוונהלהשפיעעלשערהשלמניתיונידרס. אפילוהציבהנאשםלעצמומטרהלגיטימית (בשנת 2003), מטרהזואינהיכולהלהכשיראתהעסקאותהעצמיותשאופיינובמטרה מרמתית ובדרך ביצועמניפולטיבית.

150. 190. הוכחלהנחתדעתי, מעברלכלספקסביר, כיבעתשיזםהנאשםאתהעסקאותהעצמיותבמניתיונידרס, נשואהאישוםהראשון, והוציאןאלהפועל, התכווןלגרוםלירידתשערהמניה; כמו-כן, הוכחלהנחתדעתי, מעברלכלספקסביר, כיבעתשיזםהנאשםאתהעסקאותהעצמיותבמניתיונידרס, נשואהאישוםהשני, והוציאןאלהפועל, התכווןלגרוםלעלייתשערהמניה.

151.

פרק ו'

הכרעה

191. העסקאות שביצע הנאשם כמתואר בכתב האישום (בליווי העסקה שמחוץ לבורסה) הן לב ליבו של כתב האישום. מטבע הדברים התמקדה הכרעת הדין עד כה בבדיקת אופיין של העסקאות, אופי פעילותו של הנאשם דרך ביצוע העסקאות ותוצאותיהן מבחינת ההשפעה על המסחר בשוק ההון. במסגרת זו בחנתי את הסבריו של הנאשם לגבי דרך הפעולה שנקט וסיבותיה, וכל זאת, באספקלריה של עבירת התרמית בניירות ערך,היא הציר סביבו נעים האישומים. אלא שכאמור, מואשם הנאשם בשני האישומים גם בעבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע; ובאישום השני הוא מואשם, בנוסף, בעבירה של קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין. משהונחה התשתית הראייתית הנחוצה, אוכל לגשת ולבחון האם הוכיחה המאשימה את יסודות עבירות הדיווח שהיא מייחסת לנאשם, ואת העבירה שעניינה קבלת דבר במרמה. אולם, תחילה אדון בעבירות לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ני"ע.

השפעה בדרכי תרמית על שערו של נייר ערך

סעיף 54 (א)(2) לחוק ני"ע

192. העסקאות שביצע הנאשם במסגרת המסחר בבורסה - 14 עסקאות - בתקופה שבין 1.5.01 ו-1.11.01, נשוא האישום הראשון, היו בעלות אופי מלאכותי וכוזב. הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי בעסקאות אלה הנאשם סחר עם עצמו. הנאשם שיגר הוראות לרכישתן ולמכירתן של מניות יונידרס, כאשר העסקאות התבצעו תמיד בין חשבונו לבין חשבונה של גנון. הוכח מעבר לכל ספק, כי הנאשם מורשה היה לפעול בחשבונה של גנון על פי שיקול דעתו המוחלט, ואת הוראות הרכישה או המכירה של מנית יונידרס ביצע מרצונו ועל דעת עצמו, ללא מעורבותה של גנון; הוא זה שקבע, על פי שיקול דעתו, את תחומי העסקאות, את מספר המניות ואת שערי המכירה והרכישה; הוא זה שהזרים לבורסה את הוראות הרכישה והמכירה, ווידא שההוראות תצטלבנה. על פי דרך הפעולה שבה נקט הנאשם קבעתי, כי העסקאות לא ייצגו מפגש רצונות אמיתי בין קונה אקראי למוכר אקראי, כנדרש בבורסה; המחירים שנקב בהם הנאשם לא שיקפו את מחיר השוק של מנית יונידרס בבורסה. העסקאות שביצע הנאשם בתקופה זו היו מרמתיות ומניפולטיביות.

193. הוכח להנחת דעתי, מעבר לכל ספק סביר, כי בעת שיזם הנאשם את העסקאות העצמיות במנית יונידרס, נשוא האישום הראשון, והוציאן אל הפועל, התכוון לגרום לירידת שער המניה, ובפועל, בנסיבות שבהן פעל, השפיע הנאשם על שערה של מנית יונידרס, ובעסקאות נשוא האישום הראשון גרם לירידות שער מהותיות. הכל כמפורט בפרק המסקנות.

194. העסקאות שביצע הנאשם במסגרת המסחר בבורסה - 3 עסקאות - בתקופה שבין 15.9.03 ו-13.10.03, נשוא האישום השני, היו בעלות אופי מלאכותי וכוזב. הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי בעסקאות אלה הנאשם סחר עם עצמו. הנאשם שיגר הוראות לרכישתה ולמכירתה של מניית יונידרס, כאשר העסקאות התבצעו בעסקה אחת בין חשבונו לבין חשבונה של גנון, ובשתי עסקאות בין חשבונו לבין חשבונה של אסתרין. הוכח מעבר לכל ספק, כי הנאשם מורשה היה לפעול בחשבונותיהן של גנון ואסתרין על פי שיקול דעתו המוחלט, ואת הוראות הרכישה או המכירה של מנית יונידרס ביצע מרצונו ועל דעת עצמו, ללא מעורבותן של גנון ואסתרין. הנאשם הוא זה שקבע, על פי שיקול דעתו, את תחומי העסקאות, את מספר המניות ואת שערי המכירה והרכישה; הנאשם הוא זה שהזרים לבורסה את הוראות הרכישה והמכירה, ודאג שההוראות תצטלבנה. על פי דרך הפעולה שבה נקט הנאשם, אני קובעת כי העסקאות הללו לא ייצגו מפגש רצונות אמיתי, כנדרש בבורסה, בין קונה אקראי למוכר אקראי; המחירים שנקב בהם הנאשם לא שיקפו את מחיר שוק הוגן של מנית יונידרס בבורסה. העסקאות שביצע הנאשם בתקופה זו היו מרמתיות ומניפולטיביות.

195. הוכח להנחת דעתי, מעבר לכל ספק סביר, כי בעת שיזם הנאשם את העסקאות העצמיות במנית יונידרס, נשוא האישום השני, ובעת שהוציאן אל הפועל, התכוון לגרום לעליית שערה של מניית יונידרס, ובפועל, בנסיבות שבהן פעל, השפיע הנאשם על שערה של מנית יונידרס, ובעסקאות נשוא האישום השני הוא הביא לעליות שער מהותיות.

196. נדחו על ידי כבלתי אמינות הטענות שהעלה הנאשם, לפיהן, רקם וביצע עסקאות אמיתיות ושקל שיקולים כלכליים טהורים. דחיתי כבלתי אמינה את הכחשת הנאשם בדבר מימון עסקאות רכישת המניות מכיסו. שוכנעתי, כי הנאשם מימן מכספו וממקורותיו הוא את רכישת המניות. בהמשך לכך, דחיתי כבלתי אמינה את טענת הנאשם לפיה לא התכוון להשפיע על שערה של מניית יונידרס. הנאשם לא הצליח להפריך את החזקה העובדתית שקמה על בסיס התשתית הראייתי שהניחה המאשימה לעניין העבירה לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ני"ע.

197. הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם מודע היה לטיב פעולותיו במסגרת המסחר בבורסה; מודע היה לכך שהעסקאות העצמיות שביצע הן פסולות ונגועות בתרמית; הנאשם מודע היה לתוצאה, שהיא: השפעה על שערה של מנית יונידרס, ורצה בה. למצער, מודע היה הנאשם, בדרגת הסתברות קרובה לוודאי לאפשרות שהעסקאות אשר ביצע תגרומנה לתוצאה של השפעה על תנודות השער.

198. אני קובעת כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ני"ע.

עבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע

152.

199. הנאשם מואשם בשני האישומים בהפרתן של חובות הדיווח החלות על חברות ציבוריות. לטענת המאשימה, גרם הנאשם במעשיו ובמחדליו לכך שדו"חותיה הכספיים של יונידרס יפורסמו עם פרט מטעה, וזאת, כדי להטעות את ציבור המשקיעים.

200. במסגרת הפרשה נשוא האישום הראשון, ביצע הנאשם, כאמור, 14 עסקאות רכישה ומכירה של מניית יונידרס, שבסיומן החזיק במצטבר, בעצמו באמצעות החשבון של גנון, בת-זוגו, 139,681.04 ע"נ מניות יונידרס, ששיעורן 6.9578% ממניות החברה. המאשימה טוענת, כי הנאשם נמנע מלדווח לחברה כנדרש בדין על שינויים בהחזקות בעל עניין במניותיה, ובכך, גרם במכוון לאי-פרסום החזקות בעל עניין בחברה. וכל זאת, כדי להטעות משקיע סביר.

201. במסגרת הפרשה נשוא האישום השני, דיווח הנאשם ליונידרס ולבורסה בתאריך 13.10.03 כי עם השלמת העסקאות חדל להיות בעל עניין ביונידרס, וכי אחזקותיו בהון הן בשיעור 4.275% שהן 4.997% מזכויות ההצבעה. לטענת המאשימה, העלים הנאשם בזדון מהדיווח כי מניות שהעביר, לכאורה, ל"ציבור", מוחזקות בידי גנון שהיא בת-זוגו, וחלקן מוחזק בידי אסתרין, ידידתו, והמשמעות היא שלא חל שינוי בהחזקותיו. עוד טענה המאשימה, כי הנאשם נמנע במתכוון מלהזכיר כי העסקאות שקשר והביאו לשינוי בהחזקותיו הן עסקאות עצמיות שביצע בין חשבונו לחשבונות של גנון ואסתרין, ועל כן, גרם להכללת פרט מטעה בדו"חות המידיים, וכל זאת כדי להטעות משקיע סביר.

202. הבסיס לאישומים דנן נעוץ בחובות הדיווח הקבועות בסעיפים 36 ו-37 לחוק ני"ע, ונזכרות במפורש בתקנות 33 ו-36 לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומידיים), תש"ל-1970. ביסודו של הדיווח מונח העיקרון לפיו, כדי שיוכל תאגיד לדווח דיווח אמיתי, מדויק ומלא על החזקות בעלי עניין, חלה על בעלי העניין בחברה ציבורית החובה לדווח לתאגיד על החזקותיהם בניירות הערך של התאגיד ועל כל שינוי שחל בהן, לרבות הפסקת היותו בעל עניין.

203. אזכיר בקצרה, כי ביסוד חובות הדיווח שהטיל המחוקק על תאגידים ציבוריים ובעלי עניין בהם, עומדת מידת התלות הגבוהה של ציבור המשקיעים במידע רלוונטי, עקבי ומלא הנוגע למצבו של התאגיד ולערך מניותיו. מידע זה, המצוי כולו בידי התאגיד, נדרש למשקיע כדי שיוכל להעריך את שוויו ולקבל החלטה מושכלת על אפיק ההשקעה שבו יבחר. מסירת מידע מטעה או חלקי מצד התאגיד, עלולה לעוות את מסגרת השיקולים של המשקיע הבודד, לסכל את התנהלותו התקינה של המסחר ולפגוע באמון הציבור בשוק ההון [ע"פ (ביהמ"ש המחוזי תל-אביב) 71849/03 מדינת ישראל נ' בן טובים (5.1.2005)].

204. מדובר אפוא ברצון המחוקק ובתי המשפט להבטיח כי יישמר במסגרת המסחר בבורסה עקרון הגילוי הנאות בכל הנוגע להתנהלותם של תאגידים ציבוריים (ע"א 5320/90 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, פ"ד מו(2) 818, 830. זאת, כדי להבטיח מסחר בשוק הון יעיל והוגן, המספק מידע זמין ועדכני לכל המשקיעים באורח שוויוני; כדי לאפשר שקיפות ביחס להתנהלות התאגיד, מנהליו ובעלי השליטה בו; והגברת אמון המשקיעים בשוק ההון. הגשת הדו"חות המיידיים מהווה ביטוי מרכזי לעקרון הגילוי הנאות.תקנה 36 לתקנות דו"חות מידיים,מחייבת תאגיד לפרט התרחשותו של כל אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים מבחינת טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, אם יש או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד.

205. סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע קובע סנקציה עונשית על מישמפר חובת דיווח המוטלת עליו על-פי דין, וכן, על מי שגורם לחברה לכלול בדו"חותיה פרט מטעה.

153. 53. (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין):

154. (4) לא קיים הוראה מהוראות סעיף 35כד, הוראה מהוראות סעיף 36, הוראה של הרשות לפי סעיף 36א, הוראה החלה עליו מכוח סעיף 36ב או הוראה מהוראות סעיף 37, או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; (...)

באישום לפי סעיף זה אמורה המאשימה להוכיח את קיומו של היסוד עובדתי, דהיינו: כי הופרה חובת דיווח הקבועה בחוק או בתקנות על ידי מי שחייב דיווח, כאמור,וכי גרם לכך שבדיווח של החברה ייכלל פרט מטעה. כן, עליה להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש, משמע: מודעות לרכיב ההתנהגותי והנסיבתי של העבירה, שלא קוימו הוראות סעיף 36 לחוק ני"ע, או, שבדו"ח או בהודעה שנמסרו לרשות ני"ע או לבורסה מצוי פרט מטעה. בצד המודעות לטיב ההתנהגות ולקיום הנסיבות, הוסיף המחוקק דרישה של מחשבה פלילית מיוחדת,לפיה, מבצע העבירה פעל "כדי להטעות משקיע סביר". זוהי מחשבה פלילית מסוג "מטרה", הדורשת הוכחתה של כוונה, אולם, אין עמה דרישה להוכחת התוצאה, כי משקיע סביר הוטעה הלכה למעשה.

206. המאשימה יצאה וחישבה, בסיוע דו"ח היתרות במניות יונידרס ת/33, כי בתאריך 31.12.01, דהיינו: לאחר ביצוע העסקאות בשנת 2001, עמד היקף אחזקותיו של הנאשם על 99,841.07 ע"נ מניות יונידרס, ששיעורן 4.97% מהון המניות של החברה. באותו מועד, הוחזקו בחשבונה של גנון 39,840 ע"נ מניות יונידרס, ששיעורן 1.99% מהון המניות. בהסתמך על סעיף 1 לחוק ני"ע, ומאחר שגנון היא בעיני המאשימה בת-זוגו של הנאשם, מייחסת המאשימה לנאשם את מלוא האחזקות המשותפות, שהסתכמו ב-139,681.04 ע"נ מניות, אשר שיעורן 6.9578% מהון המניות של החברה. הנאשם מואשם בכך שנמנע מלדווח לחברה על השינויים שחלו בהחזקותיו כבעל עניין בחברה, וכי במחדלו גרם לאי פרסום החזקות בעל עניין בחברה.

207. לחילופין, במידה שלא תתקבל עמדת המאשימה, לפיה, היו הנאשם וגנון בני-זוג, נטען בסיכומים, גם אז חלה על הנאשם חובת הדיווח על השינוי באחזקותיו, ולו בתוקף העובדה שהמניות אשר נרכשו בחשבונה של גנון, במימון הנאשם, היוו חלק בלתי נפרד מהחזקותיו של הנאשם, אשר עשה בחשבונה של גנון שימוש כ"בחשבון קש", חשבון שבו שלט שליטה מלאה ומוחלטת ועשה בו כבתוך שלו, ללא התערבות בעלת החשבון; הפעיל שיקול דעת יחיד באשר לביצוע עסקאות מכירה ורכישה ותוכנן, ואף העביר לחשבון כספים לצורך מימון הרכישות.

208. הסוגיה פשוטה למדיי, והתרתה כרוכה באופי העסקאות שביצע הנאשם.

הנאשם אכן נהג בחירות גמורה בטפלו בחשבון של גנון, הוא עשה בו כבתוך שלו, ואת העסקאות ביצע באמצעותו על פי שיקול דעתו, וללא מעורבותה של גנון, אשר הודתה כי אינה מבינה דבר בשוק ההון. לא ראיתי צורך להדביק לחשבון את הכינוי "חשבון קש", שכן, ההיתר המוחלט שניתן לנאשם לעשות בחשבון זה כבתוך שלו הוא הרובד הערכי החשוב בענייננו, ולא כינויו של החשבון.

209. מאחר שנותר בי ספק לגבי סוגיית הזוגיות, קרי: האם גנון והנאשם הינם בני זוג ואם לאו, לא אוכל לקבל את טענות המאשימה ולקבוע שאחזקותיהם במנית יונידרס, בזמן מן הזמנים, משותפות הן. מכאן, שעקרונית לא קמה החובה לדווח על אחזקות משותפות של השניים, או, על שינוי באחזקות, לא בתקופת האישום הראשון ולא בתקופת האישום השני.

210. טענתה החלופית של המאשימה בדבר חובת הדיווח שקמה לנאשם עקב השינויים שחלו באחזקותיו בעקבות העסקאות העצמיות, גם היא אינה יכולה לעמוד. אני רואה סתירה אינהרנטית בגישת המאשימה: אם העסקאות העצמיות שביצע הנאשם בין חשבונו לבין החשבון של גנון (ובשני מקרין בינו לבין החשבון של אסתרין) הן עסקאות מלאכותיות, הנגועות במרמה בשל מאפייניהם המרמתיים, אלו הן עסקאות פסולות. במיוחד כך, מקום שהוכח כי הנאשם מימן את הרכישות מכיסו. הפועל היוצא הוא, וכך נקבע בפסק הדין בעניין מועלם (סעיף 93 לפסה"ד), כי בתום העסקה המלאכותית לא חל, למעשה, כל שינוי קנייני מהותי בזכויותיו של הגורם מזרים הפקודות; ובדרךכלל, היקף ניירות הערך שהיה בידו ערב ביצוע העסקה המלאכותית נותר כשהיה. והרי, התרמית שבה נגועה העסקה מגבשת חזקה שלפיה העסקה אשר נקשרה בדרך מרמתית איננה מייצגת מפגש רצונות אמיתי בין מוכר וקונה במסגרת מסחר חופשי, אלא מיועדת לשרת מטרה חיצונית לעסקה, מטרתו של המבצע. דומני שכזה המצב בענייננו. העסקאות שביצע הנאשם - כוזבות הן.

211. אמור מעתה: הפקודות שהזרים והמכירות או הרכישות שביצע הנאשם בין חשבונות בשליטתו היו בעלי אופי תרמיתי; הנאשם השפיע בדרכי תרמית על שערו של נייר הערך; ואולם, מעשיו לא הביאו לשינוי בזכויותיו הקנייניות ובהיקף אחזקותיו.

אשר על כן, הנאשם יזוכה מהעבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע.

קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות

סעיף 415 סיפא לחוק העונשין

212. סעיף 415 לחוק העונשין קובע לאמור:

המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

מרמה מוגדרת בסעיף 414 לאותו חוק כ"טענה עובדתית בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת";על פי סעיף זה, ייחשב נאשם "מרַמה" - "אם הביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל".

מרכיבי היסוד הפיזי של העבירה שבסעיף 415 הם "המרמה", "הקבלה", ו"הדבר", כאשר "המרמה" מהווה גם את הרכיב הנפשי של העבירה (י' קדמי, על הדין בפלילים, חוק העונשין, הדין בראי הפסיקה, חלק שני, עמ' 831-873, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ו-2005). ההתנהגות העבריינית שבסעיף 415 מורכבת,אפוא, מהצגת טענה כוזבת, היא המרמה במשמעותה הפיזית, ומהתוצאה - שהיא קבלה או זכייה ב"דבר", מכוחה של אותה טענה.

היסוד הנפשי של העבירה מתבטא, כאמור, ב"מרמה", שביטויה בהלך נפש של ידיעה המלווה את הצגת הטענה הכוזבת על-ידי המרמה, כי הטענה שטען אינה אמת, וכל זאת, מתוך כוונה לקבל דבר במרמה.

213. לשם הוכחת יסודות העבירה שבסעיף 415 לחוק העונשין, תעמוד אפוא התביעה בנטל המוטל עליה אם תוכיח כי הנאשם טען בפני אדם, או תאגיד, טענה עובדתיתכוזבת, שהוא יודע כי היא טענת כזב שאין בה אמת, או שאינו מאמין שהיא אמת, והביא בכך אותו אדם או תאגיד לידי מעשה או מחדל. על התביעה להוכיח עובדתית כי בעקבות אותה טענה עובדתית, אשר עשויה להתקיים גם בשתיקה או בהימנעות מגילוי האמת, קיבל הנאשם "דבר", בצורת חפץ, זכות כלשהי במקרקעין או במטלטלין, טובת הנאה וכיוצא באלה."טובת הנאה" בענייננו, הוא כל יתרון או הישג שנתקבל כתוצאה מטענת המרמה, ולאו דווקא יתרון או הישג חומריים, לרבות, פגיעה בשיקול דעתו והכרעתו של המרומה, אשר קיבל עקב המצג המרמתי החלטה שונה מזו שעשוי היה לקבל לולא נחשף למצג כוזב; ולרבות גם, הנחת דעתו של המרומה, כאשר ברור כי לולא המצג המרמתי עשוי היה המרומה לקיים בדיקה וחקירה ולהגיע להחלטה שונה [ע"פ 752/90 ברזל נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ו (2) 539, 555]. על התביעה להוכיח, בנוסף, את היסוד הנפשי של העבירה, והוא הכוונה לרמות את המרומה, ולהניעו לתת את "הדבר" באמצעות המרמה.

214. אם בוצעה העבירה, לטענת המאשימה, "בנסיבות מחמירות", על פי הסיפא של הסעיף 415, עליה להוכיח כי המעשים המיוחסים לנאשם בוצעו בנסיבות הנעוצות בתחכומם של מעשי המרמה, בהיקפם ובמימדיהם; או - שהם פרי מאמץ מתוכנן, שיטתי וממושך, או - בהיות המרמה כרוכה בביצוע עבירות נוספות שהכשירו את הקרקע להצלחתה (ראו: י' קדמי, שם, עמ' 860-861).

215. עבירת המרמה בה מואשם הנאשם בפרשה זו - קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות - מתייחסת לנושא עמידת חברת יונידרס בכללי השימור. כללים אלה קבועים בחלק הרביעי של תקנון הבורסה, ובהם, כאמור לעיל, דרישות סף שצריכה חברה ציבורית לעמוד בהן כדי להמשיך את המסחר במניותיה, קרי: שיעור מזערי של אחזקות הציבור במניה, ולעניין זה, אין מונים את אחזקות בעלי העניין בחברה; ובשיעור מזערי של שווי מניותיה שבידי הציבור,ולעניין זה, לא יבוא במניין שווי אחזקות בעלי העניין.בתקופה נשוא ענייננו, נדרש שיעור מינימלי של 7.5% אחזקות שבידי הציבור, ו-1.6 מיליון ₪ לפחות שווי האחזקות המצטבר שבידי הציבור (ת/62). בחודש אפריל 2003 הודיעה הבורסה ליונידרס כי אינה עומדת בכללי השימור, וכי היא צפויה להימחק מהמסחר בבורסה אם לא תשפר נתוניה עד 30.9.03. על השתלשלות העניינים עמדתי לעיל (בסעיפים 58-63 להכרעת הדין). אזכיר ואבליט את העובדות החשובות לצורך הכרעה.

216. בחודש ינואר 2003 הודיע הנאשם ליונידרס, וזאת, בעקבות פעולת העברת המניות מגנון ל-י' בלסקי ב-31.12.02, כי הפך לבעל עניין בחברת יונידרס (ת/9 ו-ת/10). אותה עת החזיק הנאשם ב-170,159 ע"נ מניות יונידרס, שהם 8.47% משווי מניות החברה, ועל כן, נחשב בעל עניין בה (ראו גם: ת/8, ת/11). מצב זה גרם להפחתת שיעור החזקות הציבור במניות יונידרס ולהפחתת שוויין של החזקות אלה, באורח שהחברה לא עמדה עוד בכללי השימור (עדותה של גב' הראל, בעמ' 86, ש' 11-13). על רקע זה שיגרה הבורסה ב-20.4.03 את מכתבה ליונידרס, ובו הודיעה כי ניתנת ליונידרס אורכה עד ליום 30.9.03 לשפר את נתוניה (ת/46, ת/62).

217. אושר על-ידי ההגנה ונקבע על ידי כממצא, כי הנאשם לא רצה במחיקת יונידרס מהמסחר בבורסה. והרי נוכח שיעור אחזקותיו היה הוא "המפסיד העיקרי ממחיקתה של יונידרס מהמסחר" (ראו: דברי העד גולדשטיין, בעמ' 25, ש' 6-3). לנאשם גם הוברר אז, כי בעלי השליטה, בראשם גיורא סמואל, העדיפו שהחברה תימחק מהמסחר ולא פעלו מצדם לשיפור הנתונים. אשר על כן, ביקש הנאשם לבטל את רוע הגזרה ופעל לכך שהחברה תעמוד בכללי השימור. זאת, על-ידי הגדלת שיעור ושווי האחזקות שבידי הציבור. לדברי העדה הראל, דרכי הפעולה האפשריות הן (עמ' 127-128) הנפקה לציבור, או, מכירה לציבור של מניות המוחזקות בידי בעל שליטה או בעל עניין, וזאת, במסגרת המסחר בבורסה או מחוצה לבורסה.

בדרך זו נקט הנאשם, כפי שהסביר בחקירתו ואחר בעדותו (בעמ' 196, ש' 7-27):

"במקרה הזה הייתה הפתעה שבעלי השליטה בחברה מצאו איזה שהוא נתיב לקבל את המאה אחוז של השליטה בחברה, ולהשאיר את בעלי מניות המיעוט מבלי שיוכלו להגיב ולעשות שום דבר, ובאמצעות כזאת של שיטת השימור (...) ברור שחיפשתי לעצמי את הדרך, מאחר ואני ידעתי כמה אני מחזיק מהמניות של, מבעלי המיעוט, אז היה ברור שרק פעולה שלי, ירידה שלי מלהיות מה שנקרא בעל עניין, ירידה מאחזקה במניות, תאפשר להיות בסך הכול שבעלי מניות המיעוט יהיו במצב שיוכלו לעמוד בכללי השימור.... אם אני החזקתי בערך כ-8 אחוז או משהו כזה מסך הכול המניות, והשאר בעלי מניות אחרים, ואם אני יורד מאחזקה של חמישה אחוז מהמניות, אז סך הכול, כל העשרה אחוז שהם לא בידי השליטה, כולם יחד כל ה-10 אחוז הופכים להיות בעלי מניות של המיעוט, שהם לא מבלי העניין,ומיידית כל הנושא הזה של שיוך אחזקה של 7.5 אחוזים עומדים בתנאי הזה, ואז אין שום בעיה".

218. למימוש המטרה שהציב לעצמו, כלומר: לגרום לכך שיונידרס תעמוד בכללי השימור ולמנוע את מחיקתה מהמסחר בבורסה, ביצע הנאשם 4 עסקאות למכירת מניות יונידרס שברשותו. העסקאות מפורטות בסעיף 62 להכרעת הדין. ב-15.9.03 מכר הנאשם מחשבונו לחשבונה של אסתרין, בעסקה עצמית, 10,000 ע"נ מניות יונידרס, לפי שער של 1600 נקודות (שהיה גבוה בכ-30% משער הבסיס), וב-30.9.03 מכר מחשבונו לחשבונה של גנון, בעסקה מחוץ לבורסה, 60,000 ע"נ מניות יונידרס לפי שער של 1801 נקודות. במחשבה שבכך פחת שיעור אחזקותיו במניה, הודיע הנאשם כי שוב אינו בעל עניין, אולם, לדאבון ליבו הסתבר לו, כי על פי הודעת הבורסה (ת/63), החברה עתידה להימחק מהמסחר. בנסיבות אלה ביצע הנאשםב-12.10.03 וב-13.10.03 שתי עסקאות עצמיות נוספות בעליית שערים, האחת בין חשבונו לבין חשבונה של אסתרין, והאחרת בין חשבונו לבין חשבונה עם גנון. עם השלמת העסקאות הללו דיווח הנאשם לחברה ולבורסה ב-13.10.03 כי חדל להיות בעל עניין עקב הירידה בשיעור החזקותיו (ת/19ג); ולמחרת פנה לבורסה (ת/19), וטען, כי נוכח הפעולות שביצע מאז קבלת המכתב מיום 9.10.03 על יסוד 'התוכנית הקודמת שכבר נרקמה', עומדת עתה יונידרס בכללי השימור; הנאשם ביקש שתשקול הבורסה מחדשאת ההחלטה בדבר השעייתה של החברה מהמסחר.

219. העסקאות שביצע הנאשם והנתונים שדיווח לבורסה ולחברה פעלו את פעולתן. בהסתמך על נתונים אלה, לפיהן עולה שיעור החזקות הציבור במנית יונידרס על 7.5%, ושווי החזקות הציבור עומד על כ-3.8 מיליון ₪, נתונים שהתבססו על פעילותו המתוארת של הנאשם ו-4 העסקאות שביצע, הודיעה הבורסה ב-26.10.03 במכתב לחברי הבורסה (ת/64) כי לאור השיפור בנתונים, לא דן דירקטוריון הבורסה בהשעיית המסחר במניית יונידרס (בין שאר החברות שברשימה - ד' ש').

הנאשם הצליח, אם כן, למנוע את מחיקתה של יונידרס מהמסחר בבורסה.

220. אישור הבורסה שלא למחוק או להשעות את יונידרס מהמסחר בבורסה הוא "דבר" שהתקבל על-ידי הנאשם (וחברת יונידרס) במרמה. הוא התקבל בעקבות הצגת נתונים כוזבים על-ידי הנאשם, מצגי שווא בדבר שיעור ושווי אחזקותיו במניות החברה.

הכזב בנתונים שהציג הנאשם מקורו בעובדה שהעסקאות אותן ביצע הנאשם היו עסקאות עצמיות, עסקאות מלאכותיות מרמתיות; ושוב, בדומה לאמור בפרק הדן ב"עבירות הדיווח", אני סבורה, כי העסקאות שביצע הנאשם בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 לא יצרו, למעשה, כל שינוי בהיקף או בשיעור אחזקותיו של הנאשם.

221. טענת המרמה שטען הנאשם, קרי: המצג הכוזב בדבר שיעור אחזקותיו, שללו מן הבורסה את היכולת להפעיל את שיקול דעתה בסוגיית מתן האישור באופן מושכל ונקי מעיוותים. כתוצאה מהמרמה, נפגע הערך החברתי שעליו מבקשים כללי השימור להגן, ועל בסיסו מתאפשר לחברות לעמוד בדרישות המסחר בבורסה. ברי, כי אילו מסר הנאשם לבורסה את הנתונים הנכונים לגבי אחזקותיו, הייתה הבורסה דוחה את בקשת החברה שלא להימחק מהמסחר בשל אי עמידתה בתנאי הסף. באמצעות טענת הכזב השיג הנאשם את אישורה של הבורסה למניעת הכללתה ברשימת השימור, ומניעת מחיקתה מהמסחר. קיים קשר סיבתי ישיר בין אישור הבורסה וטובת ההנאה לה זכה הנאשם, לבין טענת המרמה והמצג הכוזב שהציג.

222. בניסיון להפריך את האשמה טען הנאשם, כי בכל מקרה התכוון למכור את המניות, ואם לא לגנון ולאסתרין - היה מוכר אותן לאדם אחר, כך, שממילא היה מתקבל אישור הבורסה, והיה מתקבל כדין. "הייתי מוצא מישהו אחר למכור לו", אמר לנו הנאשם. ואולם, בהתאם לפסיקה, העובדה שנאשם עשוי היה לקבל את מבוקשו גם לולא המרמה - אינה מעלה ואינה מורידה במישור הקשר הסיבתי, כל עוד מוכח כי בפועל קיבל המְרמה את ה"דבר" בעקבות טענת המרמה שטען באזני המרומה. משהוכח שאישור הבורסה בענייננו ניתן על יסוד המצג הכוזב בדבר אחזקותיו של הנאשם במניות, מצג שהוא תוצאה של עסקאות עצמיות, העובדה שיכול היה למכור לאחרים, עובדה שלא הוכחה, היא חסרת משמעות או נפקות. אזכיר, כי היה זה הנאשם שהתבטא במפורש כי לא רצה"שהמניות יצאו החוצה"ועל כן, העביר אותן לגנון ולאסתרין (ת/4, עמ' 17, ש' 18). נראה, אפוא, כי הנאשם ביצע את העסקאות מול גנון ואסתרין בידיעה שהן אינן "ציבור" וכל מטרתו הייתה לקבל את אישור הבורסה אגב שימור שליטתו בחשבונות ובמניות באין מפריע.

223. הוכחה, אם כן, טענת המרמה שטען הנאשם ביחס לירידהבאחזקותיו בידיעה שהטענה איננה נכונה; הוכחה כוונת הנאשם לקבל באמצעות הטענה את אישור הבורסה, אישור שאכן התקבל בהסתמך על טענת המרמה (ראו: דברי העדה הראל, בעמ' 130).

224. להשגת מטרתו האמורה פעל הנאשם משך חודש, על פי תכנית שהגה והוציא אל הפועל; הוא פעל בשיטתיות מתוחכמת, כשהוא מבצע 4 עסקאות עצמיות שנחזו להיראות כעסקאות אמיתיות, וזאת, מול החשבונות של גנון ואסתרין; הנאשם השתמש בחשבונות ביניים לשם העברת המניות והכספים; וכל זאת, כשהוא מנצל את האמון שנתנו בו גנון ואסתרין, ומשתמש בחשבונות שלהן לצורך הוצאת תכניתו מהכוח אל הפועל. בעשותו כן, התעלם הנאשם מהאינטרסים של גנון ואסתרין, ופעל על פי האינטרסים שלו עצמו, על פי שיקול דעתו הבלעדי, ותוך ביצוע עבירות שעניינן תרמית בניירות ערך. כל זאת, במטרה לעקוף את כללי השימור, ופגע בכך בתקינות המסחר בבורסה.

הנאשם קיבל מהבורסה דבר במרמה, בנסיבות מחמירות.

225. סוף דבר:

התרעומת הקשה שהביעו סנגוריו המלומדים של הנאשם ביחס לשיהוי הרב שחל בטיפולה של המאשימה בפרשה זו מוצדקת. אין ספק, כי השיהוי איננו עולה בקנה אחד עם גישת המאשימה, לפיה, מדובר בפרשה מצומצמת בהיקפה ובהיקף המחלוקת שניבעה בין הצדדים. לטעמי, גם לא הייתה הצדקה להיקפו הרב והעצום של כתב הסיכומים אותו הגישה המאשימה, אשר אף הוא האריך ללא צורך את מועדי סיום התיק. אלא שהסתבר עד מהרה, כי על אף גבולותיה המצומצמים של הפרשה, נדרשו סוגיות רבות לעיון מעמיק ולהתרה, ומכאן, מן הסתם, השיהוי הרב במהלכיה של המאשימה. מכל מקום, ראוי לשבח את שני הצדדים על הדרך המקצועית בה ניהלו את הדיונים, ועל כתבי הסיכומים המקצועיים והרהוטים שהיו לי לעזר רב.

לסיום, אני מזכה את הנאשם מכל עבירות הדיווח שיוחסו לו לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע.

אני מרשיעה את הנאשם, לגבי כל אחת מהעסקאות המנויות בכתב האישום המתוקן, בעבירה שעניינההשפעה בדרכי תרמית על ניירות ערך, לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ני"ע;

בגין האישום השני, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

#11#

ניתנה והודעה היום ג' תשרי תשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.

דניאלהשריזלי, שופטת נוסח זה כפוף לתיקוני ניסוח ושגיאות קולמוס.

ב"כ הנאשם: אבקש לשלוח את הנאשם לשירות המבחן לגבי אפשרות ענישה בדרך של של"צ ולא לגבי המלצה לאי הרשעה.

ב"כ המאשימה: בעבירות אלה, קל וחומר, בעבירת תרמית וקבלת דבר במירמה בנסיבות חמורות, עם כל הכבוד למימד השיהוי, אין מ קום לדעתי לשליחת הנאשם לשירות המבחן. רף הענישה הוא ברור. צריך לקרוא קודם את הכרעת הדין וללמוד אותה. עדיין אני חושב, שאין מקום לתסקיר.

ב"כ הנאשם: שיהוי, זו לא הטענה היחידה. שנית, אני מבקש שתהיה האפשרות הזאת שהנאשם ישלח לשירות המבחן, כמובן מבלי להתחייב לשום דבר.

#12#

החלטה

בשלב זה, לא מצאתי הצדקה להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן.

לא מן הנמנע שאעתר לבקשת הסניגור לאחר שישמעו בפניי הטיעונים לעונש.

אני קובעת את הטיעונים לעונש לתאריך 24.10.12 שעה: 09.00.

הודע לנאשם על חובת התייצבותו במועד הנדחה.

#13#

ניתנה והודעה היום ג' תשרי תשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.

דניאלהשריזלי, שופטת 449

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים