ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין
כניסה לפדאור
 שם משתמש: סיסמא:
שכחתי סיסמא
 

* הגישה והשימוש במאגר הפדאור באינטרנט כפופה לתנאי השימוש

סק 15391-12-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הוט טלקום (בית דין אזורי לעבודה - תל-אביב-יפו, הדס יהלום) 26/02/2012

29/02/2012 11:33:19

ארגון יציג של עובדים | ארגון עובדים יציג - בית הדין האזורי לעבודה דחה בקשה של הסתדרות העובדים להכריז על מערך השירות הטכני בהוט טלקום כיחידת מיקוח נפרדת.

נקבע כי מדובר בקבוצה הטרוגנית, כאשר העובדים הנמנים על מערך השירות הטכני הינם בעלי תנאי עבודה שונים, שיטת השתכרות שונה ודרישות מקצועיות שונות.

המבקשת, היא ההסתדרות הכללית, הגישה לבית הדין בקשה להצהרה כי מערך השירות הטכני במשיבה, הוט טלקום, מהווה יחידת מיקוח נפרדת.

בית הדין קבע:

כב' השופטת ה' יהלום, ציינה כי בית הדין הארצי הביע את עמדתו הברורה, לפיה הכלל הוא שיחידת מיקוח מפעלית אחת, מועדפת על פני יחידות מיקוח אחדות בתוך מפעל אחד (דב"ע (ארצי) 5 2), ואולם בית הדין הוסיף והבהיר כי לעיתים, מתן גמישות בהגדרת יחידת המיקוח, לא יגרום לסיכול מטרותיו של חוק הסכמים קיבוצים.

במקרה דנן, צוין כי קבוצת הוט היא קבוצת תקשורת המורכת מכ 17 תאגידים, שחלק מהתאגידים (כדוגמת המשיבות) מעסיקים עובדים וחלקם אינם מעסיקים עובדים. כך, הוכח שהציבור והלקוחות אינם מפרידים בין התאגידים השונים המרכיבים את קבוצת הוט. עוד הוכח כי משאבי אנוש מנוהלים עבור כל הקבוצה, שהקבוצה מקיימת שולחנות עגולים לכלל העובדים ללא הבחנה בין התאגידים השונים, ששירותי הרכש של ציוד הקבוצה והציוד הטכני, מתנהלים תוך מעבר מקבוצה אחת לשנייה.

עוד צוין כי במסגרת ניסיון ההתארגנות הראשון, באמצעות הסתדרות העובדים הלאומית, התייחסה הסתדרות העובדים הלאומית, ובעקבותיה בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, אל הוט, כיחידת מיקוח אחת (עסק (ארצי) 24/10 ).

בית הדין קבע כי על אף טענת המשיבות שיש לראות בקבוצת הוט כולה כיחידת מיקוח אחת בשרשרת ייצור אחת, הרי שאין בכך כדי לשלול אפשרות להכיר בחלק מהקבוצה, כיחידת מיקוח נפרדת. עוד נקבע כי יחידת מיקוח כזו, בהקשר של קבוצת הוט, יכול שתהיה אחת החברות, כגון: הוט טלקום, ויכול שתהיה התארגנות סקטוריאלית, על רק מקצועי.

בקשר לשאלה האם יש לראות במערך השירות הטכני בהוט טלקום כיחידת מיקוח, צוין כי בהעדר הסכמה בין המעסיק וארגון העובדים בנוגע לגדרי יחידת המיקוח, יש לבחון את ייחודיות הקבוצה, על פי מספר משתנים: מקום ביצוע העבודה, סוג העבודה, הכשרה ועוד. במקרה דנן, הובהר שמערך השירות הטכני משתמש דרך קבע בשירותי עובדי הוט אחרים, שאינם נמנים על המערך, קרי: עובדי מערך השירות הטכני במשיבה אינם מנותקים מכלל עובדי המשיבה ונמצאים עם חלקם בקשר יומיומי.

עוד נקבע כי העובדים הנמנים על מערך השירות הטכני בהוט, כולם נותנים שירות לטכנאים, המהווים את החלק הארי של מערך השירות הטכני, ואולם חלק מהטכנאים שבמערך השירות, אינם עובדי הוט טלקום. בנוסף, צוין כי נותני תמיכה נוספים לטכנאים אינם חלק ממערך השירות הטכני. על כן, נקבע כי מערך השירות הטכני הינו קבוצה מובחנת ומופרדת בין כלל העובדים בקבוצת הוט.

בית הדין קבע כי ניתן לאבחן בוודאות בין עובדים ששייכים למערך השירות הטכני לבין אלה שאינם שייכים לו. עם זאת, לא הוכח קיומו של אינטרס ייחודי של עובדי מערך השירות הטכני בהוט טלקום דווקא, על פני עובדי מערך השירות הטכני שאינם עובדי הוט טלקום ועל פני עובדי הוט בכלל. בנוסף, לא הוכח שליחידת השירות הטכני, בין אגף השירות הטכני ובין מערך השירות הטכני בהוט טלקום, קיים אינטרס ייחודי כלשהו, שונה מזה של כלל עובדי מערך השירות הטכני, שאינם עובדי הוט טלקום. כך, גם לא הוכח שיש להם אינטרס שונה מאשר טכנאים אחרים המועסקים בהוט טלקום ובקבוצת הוט.

נקבע כי מדובר בקבוצה הטרוגנית, כאשר העובדים הנמנים על מערך השירות הטכני הינם בעלי תנאי עבודה שונים, שיטת השתכרות שונה ודרישות מקצועיות שונות. על כן, ועל פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, לא הוכח כי יש לראות במערך השירות הטכני או באגף השירות הטכני, כיחידת מיקוח נפרדת.

הבקשה נדחתה.


בשם המבקשת: קלפר, גוטמן; בשם המשיבות: רובין, שמואלביץ, צור.

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 15391-12-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת ואח' בפני: כב' השופטת הדס יהלום נציגת עובדים גב' יפה הרצברג נציג מעסיקים מר אורי מתתיהו המבקשת 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה ע"י ב"כ עו"ד קלפר ועו"ד גוטמן נגד המשיבות 1. הוט טלקום שותפות מוגבלת 2. הוט - מערכות תקשורת בע"מ 3. הוט- ט.ל.מ. - טלויזיה למנויים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רובין, עו"ד שמואלביץ, עו"ד צור החלטה 1. ההליך שבפנינו עניינו בקשה שהגישה ההסתדרות הכללית בה עתרה לסעדים קבועים והם:

א. צו הצהרתי לפיו המשיבה (הוט טלקום שותפות מוגבלת) הפרה את הוראות חוק הסכמים קיבוציים.

ב. צו מניעה האוסר לפגוע בעובדי המשיבה ובתנאי העסקתם.

ג. צו הצהרתי לפיו יחידת מערך השירות הטכני בהוט טלקום מהווה יחידת מיקוח נפרדת.

ד. צו הצהרתי לפיו ההסתדרות היא ארגון עובדים יציג ביחידת המיקוח של מערך השירות הטכני.

ה. צו המורה למשיבה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות בעניינים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות.

2. כן התבקשו סעדים זמניים שעניינם טענה לפגיעה בתנאי העבודה של העובדים על רקע ההתארגנות.

3. בתגובה הגישה המשיבה בקשה לצירוף משיבות נוספות מקבוצת הוט. הבקשה התקבלה.

4. כן הגישה תגובה לבקשת צד וכן בקשת צד מטעמה, בה טענה לצווי מניעה שיאסרו על ההסתדרות לבצע פעולות פסולות ובלתי חוקיות במסגרת ניסיון התארגנות ראשונית וכן תביעה לפיצוי כספי.

5. ביום 20/12/11 ניתנה החלטה בסעד הזמני.

6. לאחר מכן נקבע דיון בסעד העיקרי.

על פי החלטתנו מיום 18/1/12 פוצל הדיון באופן שתידון ראשית שאלת יחידת המיקוח.

7. בין לבין פנתה ההסתדרות בבקשת צד נוספת שעניינה העובד פבל בלינדרמן, חבר בועד הפעולה, שזומן לשימוע.

הראיות נשמעו. החלטה בעניין העובד, תינתן בנפרד.

8. מחומר הראיות הובהר שחלק מעובדי הוט התארגנו בעבר בהסתדרות העובדים הלאומית.

על פי החלטה מיום 16/2/12 נדרשה עמדת ההסתדרות הלאומית בטרם מתן החלטה בבקשה.

העמדה הוגשה ביום 26/2/12 ולפיה, בהסתדרות הלאומית רשומים 834 חברים מבין עובדי הוט, אלא שההתארגנות במסגרת ההסתדרות הלאומי דעכה ואינה פעילה כיום.

9. לאחר שעיינו בחומר הרב שהובא בפנינו, שמענו את העדים ועיינו בסיכומי הטענות שהוגשו לתיק, להלן החלטתנו בשאלה - האם יש לראות במערך השירות הטכני בהוט טלקום משום יחידת מיקוח נפרדת והאם יש לראות בהסתדרות הכללית כארגון יציג של יחידת מיקוח זו.

10. יחידת מיקוח - המצב המשפטי

בית הדין הארצי הביע עמדתו הברורה ולפיה הכלל הוא כי יחידת מיקוח מפעלית אחת, מועדפת על פני יחידות מיקוח אחדות בתוך מפעל אחד.

כך נאמר בענין דב"ע (ארצי) 5-2 ההסתדרות הכללית נ' אגודת העובדים הבכירים פד"ע י"ד 367 :

"... המטרה תסוכל אם יתאפשר לכל קבוצת עובדים, בין שהם מדורגים בדרגה מסוימת, בין שהם ממלאים תפקיד מסוים כגון עובדי "דואר יוצא" להבדיל מעובדי "דאר נכנס", בין שהם מהווים מבחינה מנהלית יחידה מסוימת כגון שיווק, תכנון, קידום מכירות, פיקוח איכות או החזרת ציוד, לראות בעצמו "סוג עובדים" להתארגן ולטעון למעמד נפרד לשם משא ומתן קיבוצי ועריכת הסכם קיבוצי. "

11. ואולם הוסיף בית הדין בעניין זה והבהיר כי לעיתים, מתן גמישות בהגדרת יחידת המיקוח, לא יגרום לסיכול מטרותיו של חוק הסכמים קיבוצים.

כך נאמר:

"המטרה לא תסוכל ובמקביל תתאפשר הגמישות החיונית, אם לדיבור "סוג עובדים" ינתן פירוש לפיו "סוג עובדים" לעניינו הם עובדים שלהם אינטרס "מיוחד". "מיוחד" ולא רק שונה - "יחוד" הוא לאו דווקא בתביעה לשכר גבוה יותר, אותו "יחוד" מתמצא במוסד להשכלה גבוהה עת מדובר בחברי סגל אקדמי, ברופאים או תיבדק באמצעות פרה רפואיים במוסדות הוראות... אותו יחוד צריך לענות על "אינטרס" של עובדים שבהם מדובר, ולא על "אינטרס" של המעביד, כי יכול ו- "אינטרס" של מעביד, ואין המדובר במפעל שבו עסקינן - יעודד פיצול במקום אחידות".

12. ברבות הימים, נמצאה הבחנה ברורה, בין התארגנות במקום עבודה מאורגן, לבין התארגנות "פורצת", התארגנות חדשה במקום עבודה.

בעניין סק (ב"ש) 1033/07 ההסתדרות הכללית נ' ויטה פרי גליל שיווק בע"מ (מיום 6.4.08), הכיר בית הדין האזורי לעבודה בהתארגנות ראשונית במקום העבודה, של סדרנים שהועסקו בסידור סחורה ברחבי הארץ, בשונה מעובדי הייצור שעבדו במפעל.

כך נאמר בפסק הדין:

"אנו סבורים, כי אין לקבל את טענת המשיבה, לפיה יציגות שנעשית שלא בהסכמת המעסיק פוגעת בקניינו. יציגות שכזו, שהיא בשלבי ההתארגנות הראשונים, במצב שבו המעסיק מציב קשיים על ההתארגנות, ודאי שאינה יכולה להעשות בהסכמה.

יציגות שכזו, צריכה להיבחן גם לפי מבחן הגינות בסיסית. כל מעשיה ופועלה של המשיבה מסתכמים באחד - לסכל את התארגנות העובדים.

במקרה כזה, אין לדקדק עם העובדים המאורגנים, אלא לאפשר גמישות מסוימת ולקבל כהנחת יסוד, כי קיימת אבחנה לגיטימית המהווה אינטרס מיוחד של העובדים הנמצאים באתר, בשונה מהעובדים מחוצה לו.

אבחנה זו, אין משמעה כי ההסתדרות לא תייצג את הסדרנים; נהפוך הוא. ברי לנו כי כאשר ההסתדרות תקבל את "ההכשר" של היציגות, יצטרפו עובדים נוספים ובהם גם סדרנים, ובהסכמה כמובן ניתן יהיה להגדיל את יחידת המיקוח.

במקרה שלפנינו, קביעת יחידת המיקוח לפי גרסת המעסיק, תסכל בצורה אנושה את חופש ההתארגנות של העובדים, ובנסיבות בהן לא הוכח כל טעם אמיתי מדוע יש לעשות כן, יש לקבוע כי ההסתדרות הינה הארגון היציג בחברה".

13. יצויין כי במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין, הושגה הסכמה בבית הדין הארצי, לפיה התחייבה ההנהלה לאפשר לכל עובד להצטרף להתארגנות, להעביר להסתדרות רשימה שמית של הסדרנים ולאפשר להסתדרות לארגן אסיפה של כלל העובדים.

מנגד התחייבה ההסתדרות שלא לנקוט בפעולות הנובעות ממעמדה כארגון יציג אך רשאית היא להמשיך ולארגן את העובדים.

כפי שהודיעה ההסתדרות בסיכומיה בתיק שבפנינו, חברת פרי גליל נקלעה להליכי כינוס ולכן הערעור נמחק.

14. פסק דין נוסף בו נדונה סוגיית ארגון פורץ, הוא בעניין גן המדע סק (ת"א) 504/09 ארגון כח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי נ' מכון דוידסון לחינוך מדעי, ליד מכון ויצמן למדע.

בית הדין האזורי לא הכיר בעובדי גן המדע כיחידת מיקוח, ואולם נאמר בפסק הדין:

"ייתכן שבנסיבות מתאימות יש מקום להתחשב בכך שמדובר ב- "ארגון פורץ" ובהתארגנות חדשה, במקום העבודה בהגדרת יחידת המיקוח. כך למשל, ככל שמדובר במעביד שהוא רשת של סניפים רבים או מעביד שעסקו פועל במספר אתרים גיאוגרפיים, יהיה מקום לשקול אם להכיר בכל סניף או בכל אחת כביחידת מיקוח נפרדת".

15. פסק דין נוסף שעסק בסוגית התארגנות ראשונית, סק (ב"ש) 1013/09 כח לעובדים נ' אקרשטיין תעשיות בע"מ (מיום 25.1.10) שם נקבע:

"שקול נוסף שמבקשים אנו להדגיש הוא הגמישות שיש לדעתנו לנקוט עת מדובר בהתארגנות ראשית, כאמור פסיקת בית הדין הארצי התייחסה לשני יחידות מיקוח קיימות אולם לא כך הם פני הדברים במקרה דנן, כאשר מדובר "בארגון פורץ" - כאן יש להתחשב בקשיים שיש לעובדים בגיוס חבריהם ובכך שלא כבעבר, רוב העובדים במשק אינם מאורגנים, עובדה המחייבת שינוי והתאמה של נקודת האיזון במאזן הכוחות בין המעבידים לבין העובדים במציאת המשתנה בהקשר לזכות ההתארגנות"

16. בפסק הדין בערעור, ביטל בית הדין הארצי את החלטת בית הדין האזורי (עסק (ארצי) 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' כח' לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי, מיום 24/3/10), אולם הוסיף:

"אשר לדעתנו. במישור העקרוני ניתן לומר, כי אמות המידה שהתווינו לקביעת יחידת המיקוח, נכונות גם בנסיבות של התארגנות ראשית. אלא, שיישומן של אמות מידה אלה ייעשה תוך התחשבות במאפייניה הייחודיים של ההתארגנות הראשונית, ברצונם של העובדים להתארגן, ובנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

נוסיף, כי יישום אמות המידה לקביעת יחידת המיקוח על כל מקרה ומקרה, יעשה תוך התחשבות במעמד שהעניק המחוקק לזכות ההתארגנות בסעיפים 33ח עד 33 טז לחוק הסכמים קיבוציים, ובהלכה הפסוקה שראתה בחופש ההתארגנות זכות יסוד חוקתית. יש לציין, כי המעמד שהעניק המחוקק לזכות ההתארגנות יושם גם בנסיבות של התארגנות ראשונית בפסק דין סינמטק".

17. גם בעניין פז (מב/ 2-5 הסתדרות הכללית של העובדים בא"י - אגודת העובדים הבכירים בפז, פד"ע יד 367), וגם בעניין גן המדע נאמר:

"בכל מקרה הגדרת יחידת המיקוח אינה שרירותית ואין להגדירה על פי קבוצת העובדים שהצליחה לצור התארגנות ראשונית".

18. לאחר שסקרנו את המצב המשפטי נכון להיום, נפנה לחומר הראיות שהונח בפנינו ולתשתית העובדתית לצורך מתן החלטה בסוגיה שבמחלוקת.

19. מבנה קבוצת הוט

א. קבוצת הוט היא קבוצת תקשורת שעיסוקה באספקת שירותי תקשורת הכוללים טלביזיה רב ערוצית, שירותי גישה לאינטרנט ושירות טלפון קווי.

ב. הקבוצה מורכת מכ- 17 תאגידים, בינהם שלושת המשיבות בבקשה זו. חלק מהתאגידים (כדוגמת המשיבות) מעסיקים עובדים וחלקם אינם מעסיקים עובדים.

ג. סה"כ מונה קבוצת הוט 4,978 עובדים.

20. לטענת המשיבות, יש לראות בקבוצת הוט כולה כיחידת מיקוח אחת, כשרשרת ייצור אחת שאינה ניתנת להפרדה.

הוכח שהציבור והלקוחות אינם מפרידים בין התאגידים השונים המרכיבים את קבוצת הוט.

21. הוכח כי משאבי אנוש מנוהלים עבור כל הקבוצה, כי הקבוצה מקיימת שולחנות עגולים לכלל העובדים ללא הבחנה בין התאגידים השונים, כי שירותי הרכש של ציוד הקבוצה והציוד הטכני, מתנהלים תוך מעבר מקבוצה אחת לשניה.

כל אלה נטענו על ידי המשיבות בתגובה שהגישו, ולא נסתרו.

חבר ועד ההתארגנות, מר יעקב ברזובסקי, אישר בעדותו:

"לשאלתך מתי אני יודע שאני עובד של הוט טלקום אני משיב שאני יודע שאני עובד של הוט".

כך עולה גם מטפסי ההצטרפות שהוגשו לתיק, במרביתם ציינו העובדים את מקום העבודה "הוט" ולא הוסיפו.

וכן עדות מר מיכאל חובל, מנהל טכנאי השירות דרום:

"ביום יום לא אני ולא העובדים שלי יודעים מה זה הוט טלקום".

22. במסגרת ניסיון ההתארגנות הראשון, באמצעות הסתדרות העובדים הלאומית, התייחסה הסתדרות העובדים הלאומית ובעקבותיה בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, אל הוט, כיחידת מיקוח אחת:

"חברת הוט היא חברת תקשורת המספקת שירותי טלויזיה רב ערוצית, שירותי טלפוניה ושירותי אינטרנט. החברה מעסיקה כ- 5,950 עובדים, פקידי הנדסה ותשתיות, שירות לקוחות ושיווק".

עסק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ נ' הסתדרות העובדים הלאומית, מיום 16/3/10.

יצויין כי על פי עמדת ההסתדרות הלאומי שהוגשה לתיק, רואה היא את קבוצת הוט כיחידת מיקוח אחת.

23. על אף טענת המשיבות כי יש לראות בקבוצת הוט כולה כיחידת מיקוח אחת בשרשרת ייצור אחת, אין בכך כדי לשלול אפשרות להכיר בחלק מהקבוצה, כיחידת מיקוח נפרדת.

יחידת מיקוח כזו, בהקשר של קבוצת הוט, יכול שתהיה אחת החברות (ובענייננו - הוט טלקום) ויכול שתהיה התארגנות סקטוריאלית, על רק מקצועי.

24. האם יש לראות במערך השירות הטכני בהוט טלקום כיחידת מיקוח

בסיכומי ההסתדרות נטען כי יחידת המיקוח הרלבנטית היא "עובדי מערך השירות הטכני בהוט טלקום".

בישיבת 18.1.12 ביקשה ההסתדרות לתקן את הגדרת הקבוצה ל- "אגף השירות הטכני בהוט טלקום".

בסיכומים, חזרה ההסתדרות להגדרה המקורית, והוסיפה אפשרויות נוספות כפי שיובא להלן.

25. על פי העדויות שנשמעו בפנינו, בהוט טלקום יש שמונה אגפים, ביניהם אגף הנדסת שדה, אגף הנדסת תקשורת נתונים, אגף השירות הטכני, אגף שיווק עסקי ועוד.

26. על פי עדות סמנכ"ל הקבוצה, גב' זרקא, בהוט טלקום מועסקים 1,570 עובדים.

27. ההסתדרות טוענת שלא הוכח מספר העובדים בהוט טלקום, כי לא צורף מסמך להוכחת הטענה שבהוט טלקום מועסקים 1,570 עובדים.

איננו מקבלים טענה זו.

מספר העובדים בהוט טלקום נטען בתגובת המשיבות לבקשה, ולא נסתר.

המספר מופיע גם בדו"חות הכספיים של הוט טלקום, כפי שמפנות המשיבות בסעיף 33 לסיכומים.

הוכח להנחת דעתנו כי בהוט טלקום מועסקים 1570 עובדים.

על פי עדות גב' זרקא, באגף השירות הטכני בהוט טלקום, יש 450 עובדים הכוללים טכנאים, עובדי מת"ט ורכזות.

מעדות מר חובל עולה שמתוך אגף השירות הטכני, 420 איש הם טכנאים.

28. עוד עולה מעדות גב' זרקא כי בהוט טלקום מועסקים טכנאים באגפים שונים ולא רק במערך השירות הטכני.

כך למשל טכנאים בהנדסת תקשורת נתונים או בחטיבה העסקית.

לדבריה, יש כ- 700 טכנאים בהוט טלקום.

29. הצדדים העידו מהם התפקידים הכלולים במערך השירות הטכני בהוט טלקום.

להלן יפורט הרכב מערך השירות הטכני, על תפקידיו השונים.

א. שירות טכני -

טכנאים המטפלים בתקלות ציוד קצה אצל הלקוח, בביתו.

מדובר על כ- 420 טכנאים.

ב. עובדי מת"ט (מוקד תמיכה טלפוני)

מדובר בעובדים במשרדי הוט, שעומדים בקשר טלפוני עם הטכנאים (ולא עם הלקוחות) לצורך מתן מענה טכני לטכנאי, כגון סגירה והתרה של מודם, "שחרור" מודם ועוד.

עובדים אלה עברו הכשרה טכנית קצרה ביותר.

ג. רכזות טכניות

תפקידן אדמיניסטרטיבי בעיקרו. כולן יושבות במשרדי הוט ואינן יוצאות לשטח.

ד. מפקחים

מפקחי התקנות.

30. ההסתדרות צירפה את מסמך הס/40.

מסמך זה הינו קובץ מתוך תחרות העובד המצטיין שנערכה בהוט.

כך נכתב במסמך:

"איך זה עובד?

כל אחד מכם יבחר את העובד המצויין במערך השירות הטכני מתוך קובץ האקסל המצורף ...".

להודעה על התחרות שפרסמה הוט, צורפה רשימה של כ- 660 עובדים המהווים את מערך השירות הטכני.

על פי בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי, לקבוצה זו יש לצרף כ- 50 עובדים בוותק של פחות משנה (שלא השתתפו בתחרות), 22 ראשי צוות, 3 מנהלי מרחבים, 10 מנהלי רשת, סה"כ 754 עובדים במערך השירות הטכני.

31. האם קיימים מאפיינים מיוחדים לחברי "מערך השירות הטכני"

בענין אקרשטיין נקבע כי בהעדר הסכמה בין המעסיק וארגון העובדים בנוגע לגדרי יחידת המיקוח, יש לבחון את ייחודיות הקבוצה, על פי מספר משתנים:

"ככלל, יקבעו גבולותיה של יחידת המיקוח על יסוד מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או "היחידה" העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת.

מנקודת מבטם של העובדים ישקלו "האינטרסים המשותפים" של העובדים המבקשים הכרה כיחידה נפרדת - COMMUNITY OF INTERESTS - אינטרס קהילתי משותף. דמיון האינטרסים או שיתוף האינטרסים ייבחן במגוון עניינים כמו: האם יש לעובדים הכלולים ביחידת המיקוח סביבת עבודה דומה (WORK ENVIRONMENT), תנאי עבודה דומים (מסלול קידום, שעות עבודה, שיטת פנסיה וכד'), סוג עיסוק (כגון עובדי ייצור), רקע דומה של הכשרה מקצועית, קירבה גאוגרפית, אתר עבודה, היותם חלק משרשרת ייצור או מערך עבודה, היסטוריה של משא ומתן, וכד'".

על קביעות אלו חזר בית הדין הארצי בענין סק (ארצי) 10/21 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מיום 2/5/10.

מקום ביצוע העבודה

מחומר הראיות עולה שהטכנאים מבצעים את העבודה בבתי הלקוחות ואינם נמצאים כלל במשרדי הוט.

בניגוד אליהם, עובדות מת"ט ורכזות, נמצאות במשרדי הוט בנשר ובראשון לציון.

סוג העבודה

הטכנאים הם עובדי שטח, בעלי רכב צמוד, המבצעים עבודה בכל חלקי הארץ.

הטכנאים נעזרים לצורך ביצוע התפקיד, בעובדות מת"ט, אשר כאמור, יושבות במשרדי המשיבות.

לעומתם, הובהר שהרכזות הטכניות עושות עבודה אדמניסטרטיבית שאינה קשורה בעבודה טכנית.

הכשרה

הטכנאים נדרשים להכשרה כטכנאים ולתעודה.

עובדי המת"ט מקבלים הכשרה קצרה בהפעלת תוכנת המחשב ואינם נדרשים להיות בעלי תעודת טכנאי.

32. הובהר שמערך השירות הטכני משתמש דרך קבע בשירותי עובדי הוט אחרים, שאינם נמנים על המערך.

כך הובהר שקיים בהוט מוקד שירות (כוכבית 6090) שעומד בקשר מול הלקוחות וכי הטכנאים מפנים לעיתים את הלקוח למוקד השירות (עדות ברזובסקי עמ' 9 ש' 29).

כן הוכח שהטכנאים עומדים בקשר עם סוכנת המכירות, לצורך שיווק מוצרים נוספים של הוט כאשר הטכנאי מגיע לבית הלקוח.

משמע - עובדי מערך השירות הטכני במשיבה אינם מנותקים מכלל עובדי המשיבה ונמצאים עם חלקם בקשר יומיומי.

36. עוד עולה מחומר הראיות שמספר עובדים המהווים חלק ממערך השירות הטכני (מסמך הס/40), אינם עובדים של הוט טלקום, אלא של חברת מט"מ (משיבה 3).

העובד ששמו עלה בדיון הוא שלומי רינגל, המופיע במסמך הס/40.

עובד זה מהווה חלק ממערך השירות הטכני אך אינו עובד של הוט מערכות.

בדיון הודיעו ב"כ ההסתדרות כי מתוך רשימת עובדי מערך השירות הטכני, אין למנות תשעה עובדים (בינהם העובד רינגל) שאינם עובדי הוט טלקום.

33. לטענת ההסתדרות, הייחודיות של מערך השירות הטכני, הוא בכך שכל העובדים, הנמנים עליו, באים "כמעטפת" לעבודת הטכנאים.

אכן עולה מחומר הראיות שהעובדים הנמנים על מערך השירות הטכני בהוט, כולם נותנים שירות לטכנאים, המהווים את החלק הארי של מערך השירות הטכני.

ואולם, כאמור, חלק מהטכנאים שבמערך השירות, אינם עובדי הוט טלקום.

בנוסף - נותני תמיכה נוספים לטכנאים (כגון טלפניות במוקדי השירות) אינם חלק ממערך השירות הטכני.

38. טענה נוספת, חלופית, העלתה ההסתדרות ולפיה יש לראות ב"אגף השירות הטכני", כיחידת מיקוח נפרדת.

בפני בית הדין לא הובאו נתונים אודות "אגף השירות הטכני" (במובחן ממערך השירות הטכני).

ההסתדרות מבססת טענתה על המסמך הס/40, בו מופיעים 390 שמות שלצידם צויין "שירות טכני" ועוד 41 עובדים שלצידם צויין "מת"ט שירות", סה"כ 431 עובדים.

34. ההבחנה בין מערך השירות הטכני לבין אגף השירות הטכני, לא הובהרה די צרכה.

35. סיכום ביניים

מסקנתנו ממכלול הראיות שהובאו בפנינו, היא כי מערך השירות הטכני הינו קבוצה מובחנת ומופרדת בין כלל העובדים בקבוצת הוט.

ניתן לאבחן בוודאות בין עובדים ששייכים למערך השירות הטכני לבין אלה שאינם שייכים לו.

ואולם, לא הוכח קיומו של אינטרס ייחודי של עובדי מערך השירות הטכני בהוט טלקום, דוקא, על פני עובדי מערך השירות הטכני שאינם עובדי הוט טלקום ועל פני עובדי הוט בכלל.

לא הוכח שליחידה המדוברת, בין אגף השירות הטכני ובין מערך השירות הטכני בהוט טלקום, קיים אינטרס ייחודי כלשהו, שונה מזה של כלל עובדי מערך השירות הטכני, שאינם עובדי הוט טלקום.

לא הוכח שיש להם אינטרס שונה מאשר טכנאים אחרים המועסקים בהוט טלקום ובקבוצת הוט.

מדובר בקבוצה הטרוגנית.

הקבוצה הנטענת כוללת עובדי שטח ועובדי משרד.

העובדים הנמנים על מערך השירות הטכני הינם בעלי תנאי עבודה שונים, שיטת השתכרות שונה ודרישות מקצועיות שונות.

עובדי מערך השירות הטכני באים במגע עם עובדים אחרים במשיבות, עובדי שיווק, עובדי שירות לקוחות, באופן שוטף ויומיומי.

36. ההסתדרות העלתה טענה נוספת, חלופית, לפיה שעה שקיימים 700 טכנאים בהוט טלקום, הרי שיש לראות את הטכנאים בהוט טלקום כיחידת מיקוח.

טענה זו לא נוכל לקבל.

הטענה לא הועלתה מעולם עד לסיכומים.

בנוסף, בין החתומים על טופסי ההצטרפות כלולים עובדים רבים שאינם טכנאים (אלא עובדי מת"ט, רכזות וכו').

37. המסקנה העולה מכל האמור היא כי לעת הזאת, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה נכון להיום, לא הוכח כי יש לראות במערך השירות הטכני (או באגף השירות הטכני), כיחידת מיקוח נפרדת.

38. הערות לפני סיום

מסקנתנו האמורה לעיל נאמרת לאחר התלבטות קשה, משנוכחנו לדעת שהמשיבות מתנגדות להתארגנות העובדים בקבוצת הוט מכל וכל, וכדברי הסמנכ"ל גב' זרקא:

"אם יתייצבו 2000 עובדים ויגידו שזה מה שהם רוצים ותהיה יציגות, אז כל מה שאני חושבת וכל הרצונות שלי יתבטלו מפני רצונם של 2000 עובדים",

39. דומה שאין חולק כי במצב הקיים כיום, הן בקבוצת הוט והן במשק כולו, השגת 2000 חתימות של עובדים, היא פעולה קשה ביותר להשגה, מכל בחינה שהיא.

ובאשר לקבוצת הוט, דומה שהדברים ברורים לנוכח ניסיון ההתארגנות הראשון (במסגרת ההסתדרות הלאומית) בו הושגו 840 חתימות וניסיון ההתארגנות הנוכחי, בו הושגו 340 חתימות בלבד.

40. הגדרת יחידת מיקוח אינה הגדרה מן השפה ולחוץ. להגדרה זו יש תכלית שמשמעה קביעה כי על המעסיק לנהל משא ומתן קבוצי עם הארגון המייצג את יחידת המיקוח.

בקובענו סקטור מסויים אצל המעסיק כיחידת מיקוח נפרדת, משמעות הדבר שתחול על המעסיק חובה לנהל עם אותה יחידה משא ומתן לקראת חתימה על הסכם קבוצי.

44. מטעמים אלה אין אנו שוללים מצב שבו התארגנות העובדים בהוט תמשיך ותצבור תאוצה, באופן שיאפשר להגדיר יחידת מיקוח זו או אחרת, מוגדרת ומתוחמת, שלה אינטרס ייחודי מובהק, באופן שיאפשר להכריז על יחידה זו כיחידת מיקוח נפרדת בתוך קבוצת הוט.

45. כמו כן, יתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את המבחנים שנקבעו בפסיקה, באופן שירחיב את הגדרת יחידת המיקוח עת מדובר בהתארגנות ראשונית במקום עבודה, דבר שיקל על ההתארגנות במקום עבודה בלתי מאורגן.

46. בהקשר זה - הצעה למתווה חדש בהתארגנות פורצת

במאמר "גבולות הויכוח סביב יחידת המיקוח" מאת עידו עשת (המאמר אמור להתפרסם בכתב העת עבודה חברה ומשפט, כרך יג'), נדונה בהרחבה סוגית הגדרת יחידת מיקוח בהתארגנות ראשונית פורצת.

המחבר מצביע על אי התאמה בין הכללים שנקבעו בפסיקה עד היום לעניין קביעת יחידת המיקוח בהתארגנות ראשונית, ממספר טעמים שיובאו להלן.

ראשית, במקרה של התארגנות ראשונית, קשה עד בלתי אפשרי ליישם את מרבית המבחנים שנקבעו.

כך, במקרה של התארגנות ראשונית אין מקום לדון בהעדפת יחידת המיקוח הקיימת, שכן זו כלל אינה קיימת.

לדבריו, הרציונל של יחידת מיקוח מפעילות אחת, יסודו ברצון להשיג יציבות בניהול המשא ומתן הקיבוצי, מחשש לריבוי ארגונים ואולם, אין ברציונל זה כדי להשפיע על קיומה של יחידת המיקוח בשלב ההתארגנות הראשונית.

עוד טוען הוא כי חלק מהשאלות שעל בית הדין לשאול את עצמו, היא האם יחידת המיקוח המבוקשת תביא לפגיעה בכלל העובדים בכך שיחליש את יכולתם לנהל משא ומתן קיבוצי. לטענתו, ברי שלא תיתכן הכשלה של כלל העובדים, על ידי סיכול יצירת יחסי עבודה קיבוציים.

עוד מבקש הוא לשים מחד את העיקרון של יחידת מיקוח מפעלית אחת אל מול העיקרון של קיום התארגנות במקום עבודה ולשאול איזה מהעקרונות גובר והאם תמיד יגבר העיקרון של יחידת מיקוח מפעלית אחת.

שנית, מדגיש הוא את ההבדל בין מעמדה של ההתארגנות במשק הישראלי, בשנים קודמות לבין הירידה ההולכת ומתמשכת בחברות בארגוני עובדים.

לדבריו, ניתן לראות במאבקים המתעוררים לאחרונה בשאלות של ארגוני עובדים פורצים, כחלק מהמגמה של מעבר מהמודל הריכוזי למודל הביזורי של מערכת יחסי העבודה בישראל.

כך כותב המחבר (בעמ' 22 למאמר):

"... חשוב להדגיש ... כי כללי היציגות, בניגוד לכללי חתימת יחידת המיקוח, הם יחסית מוחלטים וקלים לזיהוי ... בניגוד לכללים מוחלטים וודאים אלו, כללי חתימת יחידת המיקוח אינם פשוטים והם גמישים יחסית ותלויי נסיבות ועובדות. המבחנים לחתימתם, היו כאמור לעיל עמומים יחסית וניתנים לפרשנות, בודאי בעת התארגנות ראשונית. במובן זה לא ברור מדוע הנטל לקביעת יחידת המיקוח, מוטל כיום כולו על ארגון העובדים, שאינו יכול אף לקבל החלטה מקדמית מראש, בדבר קיומה של יחידת מיקוח ...

במקום זה ניתן לשאול מדוע, מבחינת המדיניות המשפטית, יש להטיל על ציבור העובדים המבקש להתארגן, את הקושי והסיכון בעיצוב דמותה של יחידת המיקוח, שעה שבהתארגנות ראשונית, לא ניתן להיעזר בקווי מתאר קיימים לקיומה של יחידת מיקוח ראויה? כאמור, התכליות הניצבות בבסיס המושג יחידת המיקוח, הם חתירה להצגת יחסים קיבוציים ולא להיפך".

דברים אלה הובאו גם במאמרו של הנשיא אדלר "התארגנות עובדים בישראל: מגמות והיבטים משפטיים ומדיניות" (עתיד להתפרסם בספר אלישבע ברק):

"יש להעיר, כי הפסיקה בעניין העדפת שיטת הייצוג "המפעלית-תעשייתית" ניתנה על רקע יחסי העבודה ששררו בישראל באותה תקופה. סביר להניח שהפסיקה תתפתח ותתעדכן בהתאם לתמורות ביחסי העבודה, כפי שאנו עדים להם בתקופה האחרונה.

בין היתר, יידרשו בתי הדין לעבודה לקבוע אמות מידה בהתייחס לסוגיית יחידת המיקוח לגבי מעסיקים בעלי מספר סניפים או אתרים; לגבי מעסיקים שחלק מעובדיהם מועסקים מחוץ למפעל (כגון: נהגים וסדרני סחורה ברשתות); לגבי רשתות בעלות סניפים רבים; ולגבי רשתות בעלות מספר סניפים המתופעלים על ידי בעלים או זכיינים שונים".

שלישית, טוען המחבר כי הכללים שהותוו לבחינת יחידת המיקוח, התבססו על קיומו של תום לב מצד המעסיק.

ואולם, הוכח בפסיקה כי המעביד אינו תמיד שותף ליחסי העבודה הקיבוציים ולעיתים, מטרתו היא סיכול עצם ההתארגנות, לעיתים באמצעות שימוש בכללי קביעת יחידת המיקוח.

אף מטעם זה, ספק אם הכללים המסורתיים בדבר קביעת יחידת המיקוח, נכונים למצב של התארגנות ראשונית במקום עבודה.

47. ואנו נוסיף בהקשר זה שיקולים נוספים:

האחד - אנו למדים מן הפסיקה שהעיקרון של "מפעל אחד - יחידת מיקוח אחת" נבחן בדרך כלל כאשר קבוצת עובדים חזקים פעלה על מנת לפרוש מהתארגנות קיימת.

ראו ענין העובדים הבכירים בפז, אל -על (ההסתדרות הלאומית), ארגון סגל המחקר ועוד.

פרישה שכזו היתה עלולה לפגוע בשאר העובדים שהיו נותרים עם יכולת פחותה להשפיע על המעסיק, מה שאין כן במקרה של התארגנות ראשונה.

השני - אחת המטרות העיקרון "יחידת מיקוח אחת למפעל אחד" היא מניעת מאבקי כוח בין ארגונים שידחפו כל אחד מהם לפעילות לוחמנית ,בתחרות על לב העובדים.

מטרות אלו אינם עומדות על הפרק בהתארגנות ראשונית במקום העבודה, במיוחד כאשר אין תחרות בין ארגונים.

יחידת מיקוח זמנית (יז"מ)

48. עשת מציע, כפתרון, מתכונת של "יחידת מיקוח זמנית".

כך כתב:

"... ההחלטה על קביעת יחידת המיקוח הזמנית תעשה על ידי בית הדין לעבודה, אשר במסגרתו הגיע הסכסוך להכרעה או במסגרת דיון בהחלטה מקדמית ... בית הדין אמור לקבוע פרק זמן, במסגרתו יוענקו כלל הזכויות ליחידת המיקוח הזמנית. פרק הזמן לטעמי צריך להיות כזה, שיאפשר ליחידת המיקוח להגשים את מטרותיה מן הצד האחד ומן הצד השני, שיאפשר למעביד "להתרגל" לרעיון כי עליו לקיים יחסי עבודה קיבוציים, אך לא יקבע מסמרות כאלה שלא דינן יהיה לשנותם ...".

התשתית המשפטית לדרך פתרון זו, היא "הגנת ינוקא" כפי שהוגדרה בבג"ץ 4915/00 רשת חברת תקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' ממשלת ישראל, פד"י נד (5) 451:

"...כאשר בחינת תנאי השוק תלמד שמעמדו של המתחרה הפועל בענף הינו כה מבוסס עד אשר לא תתאפשר תחרות בו בתנאים שווים, יש שיידרש המחוקק - או בעל הסמכות השלטונית הרלוונטית - להקנות יתרונות תחרותיים מסוימים למתחרה החדש. הקניית יתרונות לינוקא מחויבת היא לשם יצירתה של תחרות אמיתית בענף. לעתים היתרונות התחרותיים ימצאו ביטוים בהקניית יתרונות לתקופה מוגבלת למתחרה החדש ולעתים ימצאו ביטוים בהטלת מגבלות על המתחרה המבוסס שאינן מנת חלקו של המתחרה החדש. כל עוד ניתנים היתרונות למתחרה החדש על יסוד מצע עובדתי איתן שמלמד על הצורך בהקנייתם לשם פתיחת השוק לתחרות, וניתנים הם במידה שאינה עולה על הנדרש, לא יתערב בית-המשפט". (ההדגשה הוספה)

49. על פי הצעת המחבר - בחלוף הזמן שנקבע לפעולתה של יחידת המיקוח ואם הצדדים לא שינו, בהסכמה, את יחידת המיקוח הזמנית, יבחן בית הדין לעבודה את יחסי העבודה הקיבוציים ואת פועלה של יחידת המיקוח.

במצב דברים זה, לאחר שהתבססו יחסי עבודה קיבוציים, בית הדין יכול להורות על איחודה של יחידת המיקוח האמורה עם יחידת מיקוח אחרת, או לתת כל החלטה אחרת, שיש בה כדי להבטיח את היציבות במקום העבודה ושמירה על זכות ההתארגנות, תוך התחשבות ברצונו של המעביד ובחינת עתיד היחסים הקיבוציים במקום העבודה.

המחבר מדגיש את החשיבות של כלי פעולה זה, מקום בו המעסיק מתנגד לקיומם של היחסים הקיבוציים ופועל על מנת לסכל את ההתארגנות במקום העבודה.

50. ולענייננו, כאמור, בהעדר ייחודיות הנדרשת לקבוצה הנטענת בבקשה, לא נוכל להשתמש במנגנון שמציע עשת.

יחד עם זאת, מצאנו מחומר הראיות כי חברי צוות ההתארגנות נחושים בדעתם להביא להתארגנות העובדים בהוט (או בחלקים ממנה).

יש להביע הערכה רבה לנכונותם לתרום ממרצם ומזמנם, תוך עמידה במצב לא פשוט מול הנהלה שמביעה דעתה כנגד ההתארגנות ואף מעבר לכך.

אנו סבורים שקבוצת העובדים המאורגנים קרובה להגעה ליעד והוא - השגת יחידת מיקוח שלגביה תחול חובה על המעסיק לנהל משא ומתן לקראת חתימת הסכם קיבוצי.

כפי שפרטנו לעיל, החתימות שהושגו עד כה אינן מאפשרות, לאור מבחני הפסיקה, להכריז יחידת מיקוח נפרדת בתוך קבוצת הוט.

ואולם אין באמור לעיל כדי לרפות את ידיהם של העובדים שחתמו על טפסי ההצטרפות. ההיפך הוא הנכון.

51. למעלה מהדרוש, נתייחס לטענות האחרות שהועלו בכתבי הטענות.

52. אי תשלום דמי חבר להסתדרות

הובהר כי ההסתדרות אינה דורשת מחברים שהצטרפו לשורותיה, תשלום דמי חבר, אלא לאחר החתימה על הסכם קיבוצי.

לטענת המשיבות, תשלום דמי חבר הינו תנאי בסיסי בלעדיו אין, ומשלא שולמו דמי חבר, הרי שאין לראות בעובדים כחברי הסתדרות.

המשיבות מפנות בעניין זה לחשיבות שבקיום תקנון לגוף הטוען ליציגות ולהקפדה מלאה על הוראותיו.

בעניין זה מפנה להוראות סעיף 6 לפרק ג' לחוקת ההסתדרות, הקובע כי כל חבר בהסתדרות חייב לשלם דמי חבר כפי שיקבע מעת לעת על ידי מוסדות ההסתדרות.

עוד טוענות הן כי תשלום דמי חבר היא תנאי בלעדי לחברות בהסתדרות וכן כי היה על ההסתדרות ליידע את עובדי המשיבה שחתמו על טופסי ההצטרפות, כי בעתיד יידרשו לשלם דמי חבר, דבר שלא נעשה בפועל.

53. מנגד טוענת ההסתדרות כי תנאי להצטרפות להסתדרות הוא כי מדובר בהצטרפות וולונטרית, הן בהיבט של ההצטרפות והן בהיבט של הפרישה מהחברות, וכי אי תשלום דמי חבר אינו מאיין את החברות.

עוד מפנה היא לרקע להקמת האגף להתארגנות עובדים, ביום 1/5/10 ולנוהג הקיים בהסתדרות ולפיו בהתארגנות ראשונית, לא נדרשים עובדים לשלם דמי חבר, עד לחתימת הסכם קיבוצי.

54. יש ממש בטענת המשיבות כי תשלום דמי חבר, מהווה אות לרצינות, לרצון כן ואמיתי להשתייך לארגון ולמודעות של עובדים לחובות ולזכויות הנובעות מחברותם בהסתדרות.

55. מאידך, טענת ההסתדרות לנוהג של אי גביית דמי חברים ממצטרפים חדשים עד לחתימת הסכם קיבוצי, נוהג שהוחל מאז הוקם האגף להתארגנות עובדים, לא נסתרה.

56. אנו קובעים שאי תשלום דמי חבר, במקרה הנוכחי, אין בו כדי לאיין את חברותם של העובדים שחתמו על טופסי ההצטרפות, בהסתדרות.

הקושי בהתארגנות ראשונית הוא ברור.

הקושי בהתארגנות ראשונית שעה שהמעסיק מתנגד להתארגנות ומביע עמדתו תחת כל עץ רענן ואף מעבר לכך, הוא ברור אף יותר.

חתימה על טופס הצטרפות להסתדרות היא מעשה שדורש אומץ לב, במיוחד בנסיבות כפי שעלו בדיון בפנינו בסעד הזמני ובכלל.

עיון בטופסי ההצטרפות מעלה שהעובדים חתמו על גם על החלק התחתון של הטופס ובו הסכמתם לניכוי דמי חבר.

מכאן שאין לקבל את הטענה שהעובדים אינם יודעים על כך שיידרשו בעתיד לשלם דמי חבר.

57. אי תשלום דמי חבר אין בה כדי לאיין את החברות.

החברות הוכחה בחתימה על טופס הצטרפות ובאי חזרה מהחתימה, ודי בכך בשלב זה.

58. ההסתדרות הכללית מול ההסתדרות הלאומית

מחומר הראיות עולה כי לפני מספר שנים נעשה נסיון התארגנות של עובדי הוט, במסגרת ההסתדרות הלאומית.

נכון למועד הגשת הבקשה, היו כ- 840 מבין עובדי המשיבות, חברים בהסתדרות הלאומית.

בית הדין הארצי לעבודה, בפסק הדין בעניין עסק (ארצי) 24/10 הנ"ל, התייחס לקבוצת הוט כארגון אחד.

ואולם, נושא יחידת המיקוח לא נדון לגופו של עניין וקביעה זו ניתנה כמסגרת בלבד, שכן שאלת היציגות לא עמדה באותו דיון על הפרק.

59. הפסיקה הדגישה את המונח "חברות כפולה נוגדת" ולא "חברות כפולה".

אין פסול בהיות עובד חבר בשני ארגוני עובדים.

יחד עם זאת, יש להימנע מקיומו של ניגוד בין החברות בשני ארגונים.

המונח "חברות כפולה נוגדת" הוגדר בענין דב"ע (ארצי) נג/ 5-1 ארגון רופאי קופ"ח נ' ההסתדרות הכללית, פד"ע כה (1) 516.

"לא בכדי נקבע בפסיקה כי לעניין היציגות, אין לאפשר חברות "כפולה נוגדת". לא נאמר "חברות כפולה" אלא הודגש כי אותה חברות צריך שתהא "נוגדת". ומה פירושה של אותה חברות נוגדת? פירושה ששני ארגוני העובדים בהם חבר העובד מטפלים מבחינה ארגונית בתנאי העבודה של אותה קבוצה.

... בהקשר זה נביא דברים שנאמרו במאמר "צדדים בהסכם קיבוצי" אולם יכול להיות גם, כי למרות שהעובד חבר בארגון עובדים אין אותו ארגון עובדים מעוניין להיות הארגון היציג או אינו מנסה כלל להשיג גושפנקא רשמית לגבי מעמדו זה מקום העבודה שבו מועסק אותו עובד. בנסיבות אלה, אין העובד מקבל מארגונו את ההגנה המקצועית שלה היה זכאי מכוח חברותו, ואין לו ברירה, אלא לחפש הגנה מקצועית בדרך אחרת. במקרה כזה נראה כי חברותו של העובד היא אמנם חברות כפולה בשני ארגונים אך אינה חברות נוגדת.

וכן בעניין סב"א (ארצי) 32690-10-10 הסתדרות העובדים הכללית החדשה האגף להתאגדות עובדים נ' כח לעובדים.

"על פני הדברים נראה כי חברות כפולה נוגדת היא רק חברות של עובד בשני ארגוני עובדים המבקשים לטפל בתנאי עבודתו באותה יחידת מיקוח".

60. נוכח עמדת ההסתדרות הלאומית, לפיה ההתארגנות במסגרתה דעכה ואינה פעילה, הרי שאין בחברות בשני ארגוני עובדים כדי לאיין את החברות בהסתדרות הכללית או כדי למנוע מיכולת הפעולה של ההסתדרות הכללית.

61. סוף דבר

מצאנו שההתארגנות בשלב זה, אינה מאפשרת להכריז על יחידת מיקוח נפרדת בתוך הוט טלקום, כפי שהתבקש בבקשה.

לפיכך, בקשת ההסתדרות בנוגע להכרזה על מערך השירות הטכני כיחידת מיקוח נפרדת, נדחית.

אין בכך כדי לקבוע מסמרות בשאלת יחידת מיקוח נפרדת בתוך קבוצת הוט. כל מקרה צריך להתברר לגופו.

62. נותר כעת ליתן החלטה בעניינו של העובד מר בלינדרמן וכן בסעדים הקבועים שביקשה ההסתדרות מחד והמשיבות מאידך.

החלטות בעניינים אלה יינתנו בהמשך.

ניתנה היום, 26/2/12 , בהעדר הצדדים.

נ.ע. - גב' הרצברג הדס יהלום,שופטת נ.מ. - מר מתתיהו

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים