בשנים האחרונות הוגשו עשרות תביעות נגד רכב ישראל בגין הפרה של חוק שווין לאנשים עם מוגבלות. מהי הפרשנות של רכבת ישראל שבאה לידי ביטוי בכותלי בית המשפט ובהמשך גם להתנהלותה אל מול נוסעים עם מוגבלות? להלן סקירה בנושא.
חוק שיוון לאנשים עם מוגבלויות: לא פסח גם על רכבת ישראל
רכבת ישראל אחראית במידה רבה על מהפכת התחבורה כאן במדינת ישראל, כאשר מדי יום עולים על הרכבת עשרות אלפי בני אדם, וביניהם גם לא מעט בעלי מוגבלות. בשנים האחרונות הוגשו עשרות תביעות ייצוגיות כנגד רכבת ישראל בשל מה שמוגדר כלא פחות ממחדל, לא פעם בשל התנהלות קלוקלת מצד הצוות שמחויב ע"פ חוק שיוון לאנשים עם מוגבלות ללוות בעלי מוגבלויות ולהבטיח כי הם מקבלים את המענה המלא, בדיוק כמו כל נוסע אחר.
ריבוי מקרים שמגיעים לאמצעי התקשורת ומובילים להגשת תביעה והסדרת מעמד הנכים
לא מעט מהתלונות הוגשו בעקבות מקרים שהגיעו לאמצעי התקשורת מצד בעלי מוגבלויות שסיפרו על עוולות שנעשו כלפיהם, כאשר תחנת גלי צה"ל למשל הקדישה כשעתיים מזמן השידור לטובת הנושא. הנושא הועבר גם למבקר המדינה שבשנת 2009 הציג ביקורת חמורה מאוד כנגד רכבת ישראל אך גם משרד התחבורה שלטענתנו לא מפקח על התפעול ברכבת כמו גם לא מבצע בקרה תפעולית הכרחית כפי שמתבצע באוטובוסים. אמות השירות של רכבת ישראל היו מאז ומעולם נמוכות למדי, לא מעט בשל הפרשנות של הרכבת לגבי הנגשת השירות במסגרת התביעות אך גם במסגרת תגובות שהגיעו לתקשורת וגרמו לתרעומת רבה בקרב בעלי מוגבלויות אך גם בקרב הציבור הכללי. לתביעות הללו יש חשיבות עצומה מבחינת העלאת המודעות למצבם של הנכים, ולכן הפרשנות של רכבת ישראל בעקבות הלחץ הציבורי וכן הגשת התביעות מובילה בסופו של דבר לשינוי מדיניות מבורך, כפי שנציג כעת.
הכוח של תביעות ייצוגיות כנגד גופים גדולים
אין ספק כי לתביעה ייצוגית יש משמעות אדירה מבחינת מימוש זכויות של בעלי מוגבלויות, בייחוד בכל הקשור להתמודדות עם גופים גדולים וחזקים כמו רכבת ישראל. היכולת של אדם אחד להתמודד עם הליך התביעה ובוודאי כאשר מדובר באדם עם מוגבלות היא קשה ביותר, ועל כן התאגדות של מספר בעלי מוגבלויות בהחלט יכולה לסייע לא רק להצלחת התביעה אלא גם לביסוס מעמדם החוקי. כך לדוגמה, בעקבות תביעה ייצוגית אשר הוגשה בשנת 2015 ע"י ארגון נכי ישראל בעקבות טענה מצד הארגון כי רכבת ישראל הפרה את הוראות החוק באופן שמקפח את זכותם לנגישות, כמו גם מקרה שבו לא הורד נוסע ע"י מלווה בתחנת היעד וזאת חרף תיאום הנסיעה מראש. התביעה לקחה זמן רב אולם נשאה פירות – בעקבותיה אושרו לנכים לנסוע בחינם ברכבת לתקופה של 15 חודשים. דוגמה נוספת היא תביעה ייצוגית שהוגשה בגין ליקויים שנמצאו בדרך אל התחנות והקשו על עיוורים או אנשים שסובלים מלקות ראייה, ובהתאם לקביעת בית המשפט בראשותה של השופטת אסתר שטמר רכבת ישראל נדרשה לבצע את ההתאמות ואף לפצות את הנוסעים על עוגמת הנפש. לסיכום, הכוח של הגשת תביעה ייצוגית מצד נכים וארגוני הנכים מהווה דרך להסיר את המכשולים שעומדים בפני ציבור הנכים ובהתאם לכך להוביל לשינוי מדיניות מצד גופים גדולים, בפרט רכבת ישראל.
