עבודה - יחסי עובד מעביד – מבחנים לקביעתם - בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתם של 20 שחקני כדורגל וצוות מקצועי בקבוצת הכדורגל "עירוני אופקים" כנגד מרכז תרבות אופקים, לתשלום פיצויי פיטורים מולנים, בקובעו כי הנתבעת היא מעסיקתם של התובעים ובעצם אי חידוש חוזי העבודה עם התובעים, על ידי הנתבעת, התובעים זכאים, כעובדים עונתיים, לפיצויי פיטורין.
התובעים הינם שחקני כדורגל וחברי הצוות המקצועי בקבוצת הכדורגל "עירוני אופקים", אשר תבעו את הנתבעת כמעסיקתם, לקבלת פיצויי פיטורים, שכר עבודה בתקופות שונות, ופיצויי הלנת שכר.
לטענת התובעים, הנתבעת היא מעסיקתם, אשר פיקחה אחר פעילות הקבוצה, נציג מטעמה חתם עם התובעים על חוזי העבודה, היא שמימנה את תפעול הקבוצה, היא העבירה אליהם מדי חודש את שכר עבודתם והיא שהנפיקה להם תלושי שכר. נטען כי לחלק מהתובעים לא שולם שכר עבודה בתקופה בה עבדו, ולכולם לא שולמו פיצויי פיטורים לאחר שלא חודשו עימם חוזי העבודה.
לטענת הנתבעת, אין לה יחסי עובד מעביד עם התובעים, מאחר והיא שימשה רק צינור להעברת כספים עבור התובעים מהעירייה, ולא הייתה לה שליטה על הנעשה בקבוצה, שראשה היה נציג העירייה.
בית הדין קבע:
באשר לשכר העבודה לחודש מאי 2006 שלא שולם לחלק מהתובעים, הוכח שהנתבעת קיבלה מהעירייה כספים עבור שכר העבודה של התובעים בחודש זה, אולם הנתבעת העדיפה לשלם לנושים אחרים שלה, תוך פגיעה בזכויותיהם של התובעים, כעובדיה. על כן, בית הדין חייב את הנתבעת בתשלום שכר העבודה שלא שולם לפי תחשיב שהציגו התובעים, מאחר והנתבעת לא הציגה כל תחשיב נגדה מטעמה.
באשר לטענת התובעים להלנת שכרם בחודשים אפריל עד יוני 2006, נקבע כי אין חולק כי לחלק מהתובעים לא שולם שכרם בחודשים אלו, במשך ארבע שנים, וטענות הנתבעת לאי תשלום בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה אינם מהווים נסיבות המצדיקים את אי תשלום שכר עבודה. עם זאת, מאחר והנתבעת הייתה באותה העת תחת תכנית הבראה, ופעילות הכדורגל הוצאה ממנה, יש להכיר בכך כנסיבה מקלה לחיובה בפיצויי הלנת שכר. על כן, בית הדין חייב את הנתבעת בפיצויי פיטורין בחודשים אלו בשיעור של 25% משיעור הפיצויים המלא.
באשר לזהות המעביד, בית הדין קבע כי לפי מבחני המשנה של מבחן ההשתלבות, שהינו המבחן הדומיננטי לבחינת קיומם של יחסי עובד מעביד, הוכח כי הנתבעת תפעלה את הקבוצה באמצעות נציג שלה, ששימש כראש הקבוצה, והוא שסיכם עם התובעים על תנאי העסקתם, חתם עימם על חוזי עבודה. כמו כן, הנתבעת היא ששילמה לתובעים את שכרם החודשי, היא שהנפיקה לכל אחד מהם תלושי משכורת מדי חודש, ולה הייתה השליטה על ההחלטות כיצד ינותבו כספי הקבוצה.
לפיכך, נקבע כי הנתבעת היא מעסיקתם של התובעים ולא העירייה או ראש הקבוצה, כטענתה.
כמו כן, נקבע כי התובעים עבדו במשך שמונה חודשים בכל שנה עד לסיום העסקתם בעצם אי חידוש חוזי העבודה עימם, ובכך ניתן לראותם כמפוטרים הזכאים לפיצויי פיטורין כעובדים עונתיים לפי סעיפים 1 ו 9 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג 1963. עם זאת, בשל הקשיים הכלכליים בהם נתונה הנתבעת, וקיומם של חילוקי דעות כנים באשר לזהות המעביד, הנתבעת חויבה בפיצויי הלנת שכר מופחתים, בגובה הפרשי הצמדה וריבית ולא כשיעורם הרגיל שבחוק פיצויי פיטורים.
התביעה התקבלה.
בשם הצדדים: לא צויין.
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
עב' 9748/08
אמיר אוזן ואח' נ' מרכז תרבות אופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
25 ביולי 2010
דמ"ש 6455/08 אבי מלכה נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
דמ"ש 6456/08 מיכאל גבאי נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
דמ"ש 6457/08 צדוק בואצ'י נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
דמ"ש 6458/08 יוסי שושן נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
דמ"ש 6459/08 בוהדנה דורון נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
דמ"ש 6460/08 בוארון ישראל נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
דמ"ש 6461/08 אדם תנעמי נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
דמ"ש 6462/08 לירן בוטגה נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9432/08 ינאי כהן נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9434/08 מקסים בן זיקרי נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9435/08 אליהו עידו נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9436/08 הראל כחלון נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9437/08 יצחק פרץ נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9438/08 תומר טדסה נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9439/08 רותם משעלי נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9440/08 אבי לוי נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9441/08 אלון ריף נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9442/08 אלעזר לביא נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9443/08 אביטן ניסים נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין בע"מ
תע"א 9748/08 אמיר אוזן נ' מרכז תרבות באופקים ע"ש סמוא רובין בע"מ
בפני : כב' השופטת רוית צדיק
נ.צ. - מר אלכסנדר לוין (עו')
נ.צ. - מר יוסף פרלמן (מע')
התובעים:
1. ינאי כהן
2. אבי מלכה
3. אדם תנעמי
4. הראל כחלון
5. אבי לוי
6. מיכאל גבי
7. רותם משעלי
8. אמיר אוזן
9. יוסי שושן
= 2 =
10. דורון בוהדנה
11. לירן בוטגה
12. אלעזר לביא
13. אלון ריף
14. יצחק פרץ
15. ניסים אביטן
16. מקסים בן זיקרי
17. צדוק בוא'צי
18. תומר טדסה
19. ישראל בוארון
20. עידו אליהו
נגד
הנתבעת
מרכז תרבות באופקים ע"ש סמוא רובין בע"מ
פסק דין
הליך זה עניינו בתביעותיהם של התובעים, 20 במספר, לתשלום שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר ותשלום פיצויי פיטורים. משכל התביעות נסובו סביב שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות, אוחד הדיון בתובענות.
רקע עובדתי:
1.התובעים שחקני כדורגל וצוות מקצועי של קבוצת הכדורגל הידועה בשם "עירוני אופקים ", אשר השתתפה בתקופה הרלוונטית בליגה א' לכדורגל בישראל.
2.הנתבעת הינה חברה המאוגדת ורשומה כדין העוסקת במתן שירותי תרבות, חינוך ופנאי, קהילה וחוגי ספורט לציבור הישוב באופקים וסביבתו. הנתבעת הינה מוסד עצמאי הפועל כחברה בע"מ בבעלות הסוכנות היהודית. בראש הנתבעת מכהנת הנהלה האחראית באופן משפטי וציבורי על ניהולה, תקציבה ותכניה.
3.משך שנים ארוכות שולם שכר התובעים באמצעות הנתבעת, בהמחאות אשר נמשכו על ידי הנתבעת מדי חודש בחודשו, כמו כן הנתבעת הנפיקה תלושי שכר לתובעים.
4.במהלך השנים, למעט תקופה בת מספר חודשים בשנת 2003, נוהלה הקבוצה על ידי יושב ראש הקבוצה מר ראובן כהן. (להלן: "מר כהן"). מר כהן היה עובד המתנ"ס עד לחודש ינואר 2007 המועד בו פוטר.
5.קבוצת עירוני אופקים מאוגדת כעמותה בשם "מועדון כדורגל אופקים" אשר הוקמה בשנת 2001. יו"ר הנהלת העמותה הוא מר ראובן כהן.
6.בחודש יולי 2006 נחתמה תוכנית הבראה בנתבעת אשר קבעה, בין היתר, כי תחום הספורט התחרותי יוצא מאחריותה.
7.התובעים לא קיבלו שכרם בגין עונת המשחקים 2006/2007 (מיום 1.9.06 ועד ליום 30.4.07) כמו כן לחלקם לא שולם שכר עבור חודשים אפריל ומאי 2006 (עונת המשחקים 2005/2006) על אף שהונפק ונמסר תלוש שכר לחודש אפריל.
8.עוד יצויין כי ההליך החל בבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע אולם, משאחת מעדות ההגנה כהנה כנציגת ציבור, הועבר התיק לבית דין זה.
טיעוני התובעים:
9.לטענת התובעים התקיימו יחסי עובד מעביד בינם לבין הנתבעת בתקופות הרלוונטיות לתביעה. אין מחלוקת כי משך שנים רבות הונפקו תלושי שכר על ידי הנתבעת ונמסרו המחאות משוכות על ידה בחתימת מורשי החתימה.
מר כהן, עובד המתנ"ס, הוא אשר קיבל את התובעים לעבודה, ניהל עמם מו"מ בדבר תנאי העסקתם, ובסופו של הליך חתם עמם על הסכמי העבודה. מר כהן היה איש הקשר בין התובעים והנתבעת.
תפקידו של מר כהן במתנ"ס היה ניהול קבוצת הכדורגל, בהתאם למסגרת התקציבית שניתנה לו.
10.לטענת התובעים אף לשיטת הנתבעת ועל פי הודאתה, חבה היא לחלקם שכר עבודה עבור חודשים אפריל ומאי 2006 . הודאה זו תומכת בגרסתם כי הנתבעת הייתה מעסיקתם (לכל הפחות עד לתום עונת המשחקים 2005/2006).
= 3 =
הימנעות הנתבעת מלשלם שכרם בגין חודשים אלה, הינה מעשה חסר תום לב אשר בצידו הלנה ממושכת.
11.עוד טענו התובעים כי הכספים לתשלום שכרם הועברו לנתבעת מאת העירייה, אולם בכך אין כדי ללמד כי הנתבעת שימשה "כצינור להעברת כספים" כטענתה או לשלול העובדה כי העסיקה את התובעים. הנתבעת קיבלה תקציב מאת העירייה אותו חילקה לתשלומים שונים במועדים שונים כראות עינייה על פי שיקול דעתה העצמאי.
12.אשר לעמותת "מועדון כדורגל אופקים" - טענו התובעים כי בהתאם לדרישות חוק הספורט והוראות תקנוני התאחדות הכדורגל בישראל, תנאי לרישום קבוצת כדורגל הוא הקמת עמותה. הקמת העמותה הייתה באישור הנהלת הנתבעת ותחת פיקוחה.
13.לסיכום חזרו וטענו התובעים כי לא שולם שכר בגין עונת המשחקים 2006/2007 על אף הבטחות חוזרות כי שכרם ישולם.
בנוסף, בניגוד להודאת הנתבעת בדבר חבותה בתשלום שכר עונת המשחקים 05/06, באשר לעונת 06/07 טענה הנתבעת כי הודיעה, לכאורה, לתובעים על הפסקת ההתקשרות עמם.
לטענת התובעים הודעה ברוח זו לא נמסרה מעולם ומכל מקום בין אם נמסרה ובין אם לאו, אי חידוש הסכמי העבודה בתום עונת 2006/2007 מזכה בפיצויי פיטורים.
טיעוני הנתבעת:
14.לטענת הנתבעת התובעים לא הועסקו על ידה משאינה מפעילה את קבוצת הכדורגל ואינה מנהלת אותה. עוד נטען כי במהלך השנים האחרונות הושרש נוהל פסול בנתבעת על פיו שימשה כצינור להעברת כספים מאת העירייה לקבוצת הכדורגל, אשר בראשה עמד מר כהן.
לשיטת הנתבעת, הצדדים הנכונים בניהם התקיימו יחסי עובד - מעביד הם התובעים ומי שהשתמש בפירות עבודתם, דהיינו הקבוצה (עמותת הכדורגל מועדון אופקים) ולחילופין יו"ר הקבוצה או עיריית אופקים.
15.לגרסת הנתבעת, החל מחודש אוגוסט 2006 התקיים בנתבעת הליך של הבראה, אשר אושר ע"י העירייה. במסגרת תוכנית ההבראה ננקטו צעדים מרחיקי לכת ובכללם הוצאת העובדים לחל"ת ופיטורי חלק ניכר מהם.
ברוח תוכנית ההבראה, וההחלטה כי תחום הספורט התחרותי יוצא מאחריות הנתבעת, הודיע מנהלה ליו"ר הקבוצה, מר כהן, כי החל מיום 1.12.06 לא יועבר מימון לפעילות עירוני אופקים.
16.לטענת הנתבעת החוזים לעונת המשחקים 2006/2007 אשר נחתמו לכאורה, בין התובעים לבין הנתבעת, הינם חוזים פיקטיביים שנעשו ע"י יו"ר קבוצת הכדורגל מר כהן, אגב שימוש כוזב במסמכי תאגיד וחתימה בהעדר הרשאה, כאשר האחרון ידע כי לא יועסק בנתבעת.
עוד טענה הנתבעת כי אכן מר כהן היה עובד המתנ"ס אך ללא כל קשר לעבודתו בנתבעת שימש כיו"ר הנהלת הכדורגל וכיו"ר העמותה אשר הפעילה וניהלה את הקבוצה.
17.באשר לעונת 2005 -2006 (אי תשלום שכר אפריל מאי) - טענה הנתבעת כי בשל מצב כלכלי קשה בעירייה לא הועבר שכר השחקנים מהעירייה לנתבעת במועד. נוסף לכך הנתבעת הייתה במצב כלכלי קשה ולא שילמה שכר לעובדים משך חצי שנה.
לכך מתווספת העובדה כי עם כניסתו של מנהל הנתבעת החדש לתפקידו בחודש יוני 2006, החלה הנתבעת לפעול בהתאם להוראות תוכנית ההבראה.
18.בנוגע לטענת הפיטורים - טענה הנתבעת כי התובעים אינם זכאים לפיצויי פיטורים. הנתבעת לא הציעה להמשיך העסקת התובעים, שעה שמלכתחילה לא העסיקה ולא החתימה את התובעים על הסכם לעונת 2006/2007.
תצהירים ועדויות:
19.בנוסף לתצהירי עדות ראשית מטעם התובעים עצמם, הוגשו מטעם התובעים תצהיריהם של מר כהן עובד הנתבעת ומי ששימש כמנהל קבוצת הכדורגל "עירוני אופקים ויו"ר העמותה "מועדון כדורגל אופקים", וכן תצהירו של מר מוטי נעמני אשר שימש בעברו כמנהל כספים בנתבעת ומאפריל 2005 ועד אוגוסט 2006 כמנהל המתנ"ס.
במסגרת דיון ההוכחות נחקרו על תצהיריהם מר נעמני ומר כהן וכן התובעים הבאים: הראל כחלון, אליהו עידו, מקסים בן זיקרי, שושן יוסי, ינאי כהן, אמיר אוזן , רותם משעלי וניסים אביטן.
בנוסף זומן לעדות מטעם התובעים ונחקר בפנינו מר יאיר דהן אשר שימש כגזבר עיריית אופקים.
20.מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר רן יול- מנכ"ל הנתבעת; ד"ר מרט גנדלר יו"ר הדירקטוריון ומר דניאל ללוש מי שכיהן כמנכ"ל הנתבעת בין השנים2001 - 2005 .
הנ"ל נחקרו בפנינו על תצהיריהם. כמו כן זומנו לעדות מטעם הנתבעת ונחקרו בפנינו ה"ה חיים אמזלג, שקד בוארון ודוד קנבסקי אשר היו משחקני קבוצת "עירוני אופקים" וניהלו הליך משפטי כנגד הקבוצה בעילות דומות לאלו הנדונות במסגרת התביעות שבפנינו.
= 4 =
דיון והכרעה:
שכר התובעים עבור חודש מאי 2006:
21.כאמור, חלק מהתובעים תבעו את שכר עבודתם בגין מספר חודשים בעונת המשחקים 2005/2006 (התובעים: אלעזר לביא, אבי לוי, אביטן ניסים - חודשים אפריל מאי 2006; התובע אליהו עידו תבע השלמת שכר חודש מרץ ושכר חודש אפריל 2006 ; התובעים: הראל כחלון, ינאי כהן, אמיר אוזן, מקסים בן זיקרי, תומר טדסה, יצחק פרץ -שכר אפריל 2006).
22.בכתבי ההגנה מודה הנתבעת באי תשלום השכר לחודשים הנזכרים לעיל. לטענתה, הסיבה יסודה בעובדה כי הכספים לא הועברו מהעירייה ונוכח מצבה הכלכלי הקשה. (ראה לדוגמה סעיף 39 לכתב ההגנה בתביעה של בן זיקרי).
23.בישיבת קדם המשפט הראשונה אשר התקיימה ביום 13.12.07, הודתה הנתבעת שנית ביחס לחבותה לחודשים אלה. משנשאל מנהל הנתבעת מר יול, לעניין זה השיב כדלקמן:
"... לגופו של עניין בחודשים אפריל ומאי 2006 עונת המשחקים 2005-
2006 המתנ"ס חייב עדיין שכר... אנו לא מתכחשים לחוב זה...". (עמ' 5 ש' 19-23).
בהמשך, לאחר שהפנה בית הדין את תשומת ליבו של מנהל הנתבעת כי עסקינן בסכומים שאינם שנויים במחלוקת, השיב כדלקמן:
"בנוגע להערת בית הדין לגבי הסכומים שאינם שנויים במחלוקת בחודש אפריל ומאי 2006 מדוע לא ישולמו הסכומים כעת אני משיב שאני רוצה לנהל את ההליך כולו מכיוון שיש כאן מצג שווא גם במחיר של הלנה". (עמ' 7 ש' 22-23).
24.גם בישיבות קדם המשפט הנוספות, חזרה הנתבעת על ההודאה:
"... אנו אכן מודים בסכומים ביחס לשני חודשי השכר המגיעים לתובעים, אולם בשל המצוקה הכלכלית בה מצוי המתנ"ס, אנו זקוקים לשהות נוספת כדי להסדיר את החוב האמור...". (עמ' 9 ש' 9-10 לפרוט' מיום 5.2.08).
"... באשר לשנת 2006, אכן הסכמנו שהתובעים זכאים להפרשי שכר...". (עמ' 12 ש' 5 לפרוט' מיום 19.2.08).
25.בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע התייחס לסוגיה זו בהחלטתו מיום 19.2.08 וקבע כדלקמן:
" ... באשר לסכומים שאינם שנויים במחלוקת, ואשר אף הנתבעת מודה כי התובעים זכאים להם, הרי נכון יהיה אם תחיש צעדיה להסדיר נושא זה בשל ההשלכות שיכולות להיגרם בהשהיית תשלום שכר שאינו שנוי במחלוקת.." .
על אף החלטת בית הדין ולאור הודאתה המפורשת, לא שילמה הנתבעת סכומים אלה אשר כאמור אינם שנויים במחלוקת.
26.אין בידינו לקבל טיעוני הנתבעת בענין זה שעה שלא חלקה על חבותה לתשלום שכר בגין החודשים האמורים אולם לא שילמה שכר התובעים.
הנתבעת עצמה אישרה כי הפסקת תקצוב הקבוצה באמצעותה חלה לגבי עונת המשחקים 2006/2007. בתצהירו מבהיר מר יול, את הדברים עת מגולל הוא את סיפור ההחלטה להוצאת קבוצת הכדורגל מתחום אחריות הנתבעת והפסקת מימונה החל מיום 1.12.06 (ראה סע' 19 לתצהיר מר יול).
יתרה מכך בדיון אשר התקיים עוד ביום 13.12.07 הבהיר מר יול את הדברים הבאים:
" ... יש לקבוע עד מתי המתנ"ס העסיק את התובעים ומאיזה נקודה המתנ"ס לא העסיק את התובעים ... " .
27.מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם העובדה כי מר דהן, גזבר העירייה העיד כי הכספים לחודשים האמורים הועברו מאת הרשות המקומית לנתבעת בחודשים ינואר אפריל ומאי 2006 (עמ' 214 ש' 1-2).
נוכח עדות מר דהן, אישר מר יול כי המתנ"ס קיבל את תקציב העירייה לשנת 2006, אולם לטענתו הכספים הועברו בחודש אוקטובר 2006 (עמ' 252 ש' 1-4).
= 5 =
28.ממשיך מר יול בעדותו ומבהיר כי על אף העברת הכספים לתשלום שכר התובעים מהעירייה לנתבעת, החליטה האחרונה לייעד את הכספים למטרות אחרות לפיכך לא שולם שכר התובעים:
" ש. האם הועברו הכספים שהתקבלו באוקטובר 2006 לשחקנים?
ת . הכסף לא הועבר לשחקנים.
ש. אחרי שהבנו שהרשות העבירה כסף יעודי לשחקנים ואתם
לשיטתכם רק צינור, כיצד יתכן שאתה לא מעביר את הכסף הזה בהיותך רק צינור לשחקנים?
ת.מכמה סיבות. אחד, סדרי עדיפויות ותעדוף של החובות. שתיים, העדר יכולת ושלוש כללים ונהלים של תוכנית ההבראה ...". (עמ' 253 לפרוט' ש' 1-7).
29.מהאמור לעיל עולה כי שעה שהרשות המקומית העבירה לנתבעת כספיים ייעודיים לצורך תשלום שכר התובעים בגין חודשים אפריל- מאי 2006, בחרה האחרונה לנתבם לתשלומים שונים חלף תשלום שכר עובדים אשר כידוע בדין קדימה הוא. לפיכך, ברי כי ביחס לתקופה זו יש לחייב הנתבעת בתשלום השכר.
30.התובעים הגישו טבלה מפורטת הכוללת ריכוז נתוני השכר הנתבע לחודשים אפריל ומאי 2006 (הטבלה מבוססת על נתוני תלושי השכר לחודש אפריל).
הנתבעת לא הגישה תחשיב נגדי מטעמה, על כן מקבלים אנו את חישובי התובעים.
עוד נציין כי טענת הנתבעת בדבר תשלום שכר חודש מאי 2006 למר אביטן שעה שעונת המשחקים הסתיימה בסוף חודש אפריל, שגויה היא.
בכתב התביעה ובעדותו הבהיר מר אביטן כי עונת המשחקים 05 - 06 באה לסיומה ביום 30/05/06 בניגוד לעונת 06- 07 אשר הסתיימה בסוף חודש אפריל 2007.
לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי על הנתבעת תשלם לכל אחד מן התובעים הבאים, את הסכומים כדלקמן:
ינאי כהן2,591 ₪.
הראל כחלון4,142 ₪.
אבי לוי5,182 ₪.
אמיר אוזן3,109 ₪.
אלעזר לביא10,226 ₪.
ניסים אביטן14,270 ₪.
מקסים בן זיקרי7,135 ₪.
תומר טדסה3,938 ₪.
עידו אליהו6,145 ₪.
יצחק פרץ5,167 ₪.
הלנת שכר אפריל - מאי 2006:
31.כפי שקבענו לעיל, הנתבעת בחרה באופן מודע שלא לשלם את שכר העובדים אשר לא היה שנוי במחלוקת . מנהל הנתבעת הבהיר מפורשות כי היה מודע למצב אך העדיף לנהל את ההליך כולו גם במחיר של הלנה (ראה עמ' 7 לפרו' מיום 13.12.07 ש' 21-24).
32.אין חולק כי מיום הלנת השכר ועד היום משך כארבע שנים, היו תקופות בהן הנתבעת לא חבה כלל משכורות לעובדיה ובתקופות אחרות טובות פחות הלינה שכר עובדיה למשך תקופה של חצי שנה. עם זאת ובמהלך התקופה בחרה הנתבעת להחריג את התובעים ולא לשלם שכרם, גם כאשר קיבלה תקציב עתידי לתשלום השכר, מאת העירייה. בכך, התעלמה הנתבעת מזכויות התובעים ברגל גסה ובהעדר נימוק ממשי המסביר מדוע בחרה לבכר תשלום הכספים לגורמים אחרים.
33.נחזור נבהיר ונדגיש כי תשלום שכר עבודה במועדון זכות בסיסית ויסודית היא. אי תשלום שכר עבודה במועדו פוגע ביכולת העובד לקיום מינימלי בכבוד, הן שלו והן של בני משפחתו. בנוסף, פוגע הוא בכבוד העובד כאדם וכעובד כאחד. לעניין זה יפים דברי כב' ס. הנשיא השופטת נ. ארד בעניין ע"ע 1242/04 עיריית לוד - אבלין דהן ואח' (ניתן ביום 28.7.05):
"ונחתום אף אנו: תשלום השכר במועדו נועד לאפשר לעובד קיום מינימלי בכבוד. אדם ששכרו הולן הוא אדם שכבודו כאדם וכעובד נפגע. אי תשלום שכר לעובד במלואו ובמועדו, תוצאתו
= 6 =
השבתת מקור פרנסתו ואילוצו להושיט יד לנדבת לבם של בני משפחה וחברים, ובמצוקתו כי רבה להידרש למלווים בריבית קצוצה. לדרך ייסורים זו נקלעו עובדי העירייה שעה שהפגיעה בכבודם ובקניינם הלכה ונמשכה ימים רבים."
34. אשר להפחתת פיצויי ההלנה קבעה ההלכה הפסוקה לא אחת כי אין לראות במצב כלכלי קשה כנסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה (ע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים - ג'וליה מימון, ניתן ביום 29/11/00).
35.יחד עם זאת, לא נעלמה מעניינו העובדה כי הנתבעת הייתה בעיצומו של הליך הבראה בתקופה זו. ודוק, איננו סבורים כי תוכנית הבראה לכשעצמה מהווה הגנה מפני חיוב בפיצויי הלנת שכר. אולם, בבואנו לאזן בין יכולת הנתבעת להמשיך פעילותה ככל שתחויב במלוא פיצויי ההלנה לבין זכאות התובעים לפיצויי בשל הלנת שכרם, סבורים אנו כי בנסיבות מקרה זה שעה שחלפו למעלה מ-4 שנים ממועד תשלום השכר, בשים לב לתוכנית ההבראה אשר התקיימה בנתבעת סמוך לחודש בו לא שולם השכר וכדי לאפשר המשך פעילות הנתבעת אשר לה חשיבות כלפי כלל תושבי העיר אופקים, יש לחייבה בתשלום פיצויי הלנת שכר מופחתים בשיעור של 25% שנתי (אפקטיבי) מהשכר המולן.
זהות המעביד:
36.השאלה העיקרית הדרושה להכרעתינו הינה שאלת זהות המעביד. קרי האם התקיימו יחסי עובד - מעביד בין התובעים לנתבעת או שמא כטענת הנתבעת אינה הצד הנכון והראוי בהליך זה.
37.המבחן הדומיננטי לבחינת קיומם של יחסי עובד מעביד הינו "המבחן המעורב", אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן השתלבות, כפי שקבעה ההלכה הפסוקה:
"בבואנו לקבוע קיומם של יחסי עובד-מעביד, נפנה לבחינת הסממנים והעובדות, אשר לאורם נפעיל את מבחן ההשתלבות, או במידת הצורך, את "המבחן המעורב", אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות במפעל. לעניין זה, ייקח בית הדין בחשבון את הסממנים שהוכחו בפניו וייתן להם את משקלם היחסי, תוך שהוא מאזן ביניהם".
(בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(4), 628 , 650-651 (1996)).
במקום אחר נקבע לעניין "המבחן המשולב" כדלקמן:
"מבחן ההשתלבות חדל איפוא להיות מבחן בלעדי לקיומם של יחסי העבודה, ויש לבחון כל מקרה על פי ה"מבחן המעורב" אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא "ההשתלבות במפעל". הפסיקה נוטה כיום להיעזר במבחן זה הכולל סממנים ועובדות נוספים כגון: אופיו האישי של העיסוק; הכפיפות, הכוח לשכור עובד, וחשוב מזה לפטרו; מיהו המספק את כלי העבודה; צורת ניכוי מס הכנסה והתשלומים לביטוח הלאומי ולמס ערך מוסף, ובאותם מקרים שבהם אין כפות המאזניים נוטות לכיוון זה או אחר - כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם יש לשקלל את כל הנתונים הללו, ולבחון את התכלית אשר לשמה נערכת
הבחינה". (ע"ע (ארצי) 300275/98 ויסלר אברהם - מוקד (1973) תאגיד לחקירות פרטיות, תק-אר 2000(4), 33 , 37 (2000)).
38.אשר למבחן ההשתלבות הרי שלמבחן זה שני תנאים: האחד הפן חיובי, קרי השתלבות העובד במפעלו של המעביד והשני הפן השלילי קרי, האם העובד מנהל עסק משל עצמו (ר' ע"ע 300274/96, שאול צדקא נ' מדינת ישראל- גלי צה"ל, פד"ע לו 625, ע"ע 300526/98, אורי אייזיק נ' תה"ל, תכנון המים לישראל בע"מ, פד"ע לו 817).
39.במקרה שלפנינו, אין חולק כי התובעים לא ניהלו עסק עצמאי משלהם וכל זמנם הוקדש לקבוצה. לפיכך, אין ספק כי הפן השלילי של מבחן ההשתלבות אינו מתקיים בענייננו. אשר לפן החיובי של מבחן ההשתלבות, מצאנו אינדיקציות רבות לקיומו כפי שיפורט להלן:
39.1.קבלה לעבודה - בחינת העובדות מלמדת כי קבלה לעבודה וסיכום תנאי העבודה
והמשא ומתן לענין תשלום השכר נעשה בין השחקנים לבין מר כהן אשר היה עובד הנתבעת, כפי שיפורט בהמשך.
39.2.תשלום השכר ומימונו - ראשית כפי שנאמר לעיל אין מחלוקת כי משך שנים רבות הונפקו תלושי השכר של השחקנים והצוות המקצועי על ידי הנתבעת. כמו כן אין מחלוקת כי תשלומי השכר נעשו בהמחאות משוכות על ידי הנתבעת חתומות על ידי מורשי החתימה. העובדה כי חלק מתקציב הספורט וכפועל יוצא מכך תשלום השכר מומן על ידי העירייה היא בלבד לכשעצמה אינה הופכת את הקערה על פיה ומגדירם העובדים כעובדי העירייה.
לעניין זה יפים דברי כב' הנשיא ס. אדלר בעניין ע"ע 467/08, 524/08 פימה פאק פרימוזה טרידיינג בע"מ ואח' - הרבנות הראשית לישראל ואח' (ניתן ביום 12/07/10) שם נקבע כדלקמן:
= 7 =
"התמורה בעד העבודה היא מרכיב חיוני המצביע על רצונם של צדדים ליצור יחסים חוזיים והיא מהווה ביטוי לכוונתם לקיים בניהם יחסים של עובד מעביד.
כלל הוא כי שכרו של העובד משולם על ידי מעסיקו. אבן הבוחן המרכזית והיסודית לזיהוי המעביד כפי שנקבע זה מכבר בפסק הדין כפר רות, היא "בין מי למי מתוך שלושת הגורמים הרלוונטים (העובד, המשתמש בעבודה והצד השלישי) נוצרו במפורש או מכללא (מכח התנהגות) יחסים משפטיים שעניינם מתן עבודה בתמורה".
סבורים אנו כי בתקצוב פעילות הספורט בנתבעת על ידי העירייה (אשר איננה צד להליך זה) לכשעצמה, אין כדי להקים יחסי עובד מעביד בפרט שעה שלעירייה לא היה כל קשר לעובדים, לשעות עבודתם, תשלום שכר, פיקוח על עבודתם או היכולת לפטרם.
39.3.מימון פעילויות - הנתבעת ממנה פעילויות ותפעול קבוצת הכדורגל, כגון הסעות. מר יול הבהיר בתצהירו כי הנתבעת ממנה הסעות עבור הקבוצה וכי מר כהן, היה זקוק לקבלת אישורו להוצאות אלו (סעיף 17 לתצהיר).
מנספח 1 לתצהיר מר יול עולה כי מזכירת עמותת הכדורגל עירוני אופקים הייתה אף היא עובדת הנתבעת והנתבעת נשאה בשכרה לרבות בהוצאות דלק, נסיעות, שעות נוספות וכד'.
כמו כן מימנה הנתבעת שכר עבודתם של עובדי משק קבוצת הכדורגל כגון שכר אפסנאי האגודה (ראה עדות מר יול בעמ' 248 ש' 9-10). מר יול לא ידע להסביר מדוע נעשתה אבחנה בין אותו אפסנאי, אשר לגישתו קיבל שכר באופן זהה לתובעים, לבין התובעים עצמם.
39.4.שליטה ופיקוח על כספי העמותה - מחומר הראיות עולה כי הפיקוח והשליטה על הכספים אשר התקבלו בעמותת מועדון כדורגל אופקים, נעשה על ידי הנתבעת. ראה למשל נספח ב' לתצהירו של מר ללוש. שם מבהיר מר כהן בסיכום הפגישה מיום 1.4.03 כך:
" ... נכון להיום אין הוצאות כספיות מהעמותה לקבוצה על פי בקשתו של יו"ר הנהלת המתנ"ס. ומאז אין שום הוצאות כספיות... ".
על מעמדה של עמותת מועדון כדורגל אופקים נרחיב בהמשך הדיון.
39.5.פיקוח הנתבעת - בנספח 1 לתצהירו של מר יול -דו"ח הביקורת- בעמ' 5 ו- 6 מפנה וועדת הביקורת היזומה של הנתבעת לתיקיהם האישיים של התובעים אשר נוהלו על ידי הנתבעת ומצויים בידיה בלבד והכוללים פרטים בדבר שכרם, חוזה העבודה, מקורות הכנסה נוספים וכד'. בהמשך המליצה וועדת הביקורת כי על המתנ"ס לערוך סדר בתיקים האישיים של העובדים כמפורט באוגדן כוח אדם בתנאי שירות ולחתום עם כל עובד על חוזה העסקה. המלצות הוועדה לא החריגו את שחקני הכדורגל ולא מצאו כי אינם עובדי הנתבעת או כי אין לערוך חוזה עימם.
יתרה מכך, התובעים הבהירו כי לעניין ימי מחלה, היעדרויות מהאימונים או ממשחק הודיעו לצוות המקצועי ולמר כהן. הלכה למעשה הנתבעת פיקחה על העובדים ועל זמן עבודתם קרי, האימונים והמשחקים וככל שנעדרו האחרונים הודיעו למר כהן.
בנוסף נציין כי לא הוכח ולו לכאורה כי העירייה פיקחה בצורה כלשהי על עבודת התובעים או הייתה מעורה בתנאי העסקתם, נטילת ימי החופשה, היעדרויות וכדומה.
39.6.ביצוע הפעילות בתחומי הנתבעת ויחסי התובעים עם עובדי הנתבעת- התובעים העידו בתצהיריהם ובחקירות הנגדיות כי פעולות הכרוכות והנלוות להעסקתם נעשו באמצעות המתנ"ס. כך למשל העיד התובע אמיר אוזן :
"כל הסכומים שקיבלתי בתלושי המשכורת והשיקים היו דרך המתנ"ס. אפילו פעם ביקרתי במתנ"ס אצל ראובן כהן... כמו כן, הרמת כוסית לפני החגים ומסיבות סיום ושהייתי צריך הנפקת תלושים לחתום אבטלה בקיץ, לקחתי את זה מרואת החשבון של המתנ"ס אבישג, וגם לעשות תיאום מס, היא מסרה לי את הטופס הדרוש 106 ".( עמ' 87 ש' 8-13 )
כך העיד התובע מקסים בן זיקרי:
= 8 =
" אם הייתי חולה ולא יכולתי להגיע ידעתי את המאמן ואת הצוות המקצועי. ואם הייתי צריך להגיש חופשת מחלה, הגשתי את זה למתנ"ס ולפעמים ידעתי גם את ראובן ". ( עמ' 44 ש' 6-8)
ראו גם עדות התובע יוסי שושן :
" ... היה לי קשר עם מנהלת החשבונות אבישג. אם היה לי בעיה עם תלושים, הייתי פונה אליה. מקור הכסף שלי היה מתנ"ס אופקים. מסיבות סיום, שי, גביעים קבלנו דרך מתנ"ס אופקים ".( עמ' 55 ש' 6-10 )
ועדות התובע ניסים אביטן:
"היו דברים שלא היו קשורים לראובן כהן, כמו ענייני שכר או שהייתי צריך דף קשר פניתי לאילנה איטח והיה רן שהייתי פונה אליו. שנפגשנו ושוחחנו כמה פעמים. היה את המנהל הקודם מר ללוש, שכשאני הגעתי לעירוני אופקים, הוא לחץ אותי לסגור את השכר שם. היה את חנוך, איש משק שהיה תחתיי, היה עובד המתנ"ס ונתן שירות לאגודה וטיפל בענייני הבגדים של השחקנים".
(עמ' 187 ש' 1-6)
39.7.תפקידו של מר כהן כעובד הנתבעת:
בנוסף לאמור יש לבחון את פועלו של מר ראובן כהן. התובעים טענו כי שימש כשלוח הנתבעת. לעומתם, טענה הנתבעת כי מר ראובן כהן כלל לא היה נציגה.
אין חולק כי "הרוח החיה" אשר עמדה מאחורי קבוצת הכדורגל היה מנהלה מר כהן, אשר שימש כיו"ר עמותת "מועדון כדורגל אופקים" והיה עובד הנתבעת.
מר כהן, היה איש הקשר של התובעים אל מול הגורמים החיצוניים. הוא אשר קיבל את התובעים לעבודה, ניהל עמם משא ומתן על תנאי העסקתם, חתם על חוזי העסקה, פיקח עליהם (ביחד עם המאמן המקצועי), דאג לטפל בבעיותיהם כאשר כל תלונה מצד מי מהתובעים הופנתה ראשית אליו.
התובעים העידו בענין זה כדקלמן:
התובע הראל כחלון
"ש. כשאתה הגעת לעבודה מי בעצם פיקח עליך, למי נתת דין וחשבון, מי היה הממונה שלך?
ת.ראובן כהן.
ש.רק ראובן כהן?
ת.כן. הייתה תקופה שהחליפו אותו לכמה חודשים אז
החליפה אותו גברת...
ש.באיזה אופן היה נכרת הסכם העבודה?
ת.ראובן כהן היה מתקשר אלי ואומר שהוא רוצה אותי
בקבוצה שנה הבאה, מתחיל משא ומתן, מגיעים לעמק השווה, חותמים ומתחילים לעבוד....
ש.מפנה לסעיף 8 לתצהירך- שהיית חייב להתייצב לעבודה ולהשתתף באופן פעיל באימונים ובמשחקים, הכל לפי הוראות המאמן או ההנהלה - מי ההנהלה?
ת.ראובן כהן.
ש.עבר חודש ועוד חודש, הלכת לראובן ואמרת מה עם
המשכורת שלי ופנית גם לניסים אביטן- מאמן הקבוצה, נכון?
ת.נכון.
ש.לא חשבת לפנות למישהו יותר בכיר מראובן כהן?
ת.אני מכיר רק את ראובן כהן". (עמ' 15-16 ועמ' 20-21
לפרוט' מיום 19.4.09).
התובע אליהו עידו העיד בעניין זה כך:
"ש. מי חתם איתך על ההסכם הזה?
ת. נציג של המתנ"ס. ראובן. מבחינתי זה המתנ"ס. זה מה שידעתי. (עמ' 27 לפרוטקול).
ש. ממי קיבלת מרות?
ת. מהמאמן שלי ומראובן כהן.
ש. כתוב בסעיף 8 לתצהירך הנהלה, איזה הנהלה מי זאת?
ת. אני הכרתי רק את ראובן כהן. המאמן הוא סמכות
מקצועית שלא שייך. (עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 1- 5).
= 9 =
התובע מקסים בן זיקרי העיד אף הוא כי:
"ש.מי זה הנהלת הקבוצה?
ת. את מי שהמתנ"ס מינה.
ש. מי זה?
ת.ראובן כהן... אני לא יודע איך המתנ"ס מינה אותו. אבל אני יודע שהוא מינה אותו והוא זה שעמד מול השחקנים. עובדה ששנה קודם כמעט לא היו בעיות". (עמ' 45 לפרוט', שורות 6- 12).
התובע אמיר אוזן העיד בעניין זה כדלקמן:
"ש.למי פנית במתנ"ס לומר למה לא משלמים לך שכר?
ת. ראובן הוא נציג המתנ"ס. הוא מועסק דרך המתנ"ס ואני פניתי אליו". (עמ' 90 לפרוטוקול, שורות 1 -2).
ובהמשך:
"ש.מספטמבר ועד אפריל לא קיבלת שכר, אז למה עבדת חינם?
ת.ידעתי שאני אקבל שכר על סמך ההבטחות של ראובן ועל סמך שאני עובד מתנ"ס... ודיברתי עם ראובן כנציג המתנ"ס והוא אמר שנקבל. (עמ' 91 לפרוטוקול, שורות 6- 10).
התובע מר שושן יוסי העיד בעניין זה כדלקמן:
"ש.אתה יודע שהוא יו"ר עמותת עירוני אופקים?
ת.אני יודע שהוא יו"ר עירוני אופקים ועובד מתנ"ס.
ש.אתה יודע שיש עמותת כדורגל, עירוני אופקים?
ת. יכול להיות. לא יודע. הוא יו"ר עירוני אופקים דרך
המתנ"ס". (עמ' 56 לפרוטוקול, שורות 12 -15).
ובהמשך:
"ש.ראובן כהן מעולם לא סיפר לכם שהוא הקים במו ידיו עמותה שנקראת עמותת עירוני אופקים והוא היו"ר שלה ומורשה חתימה שלה?
ת.לא. את מי זה מעניין.
ש.שאתה חתמת על חוזה עבודה עכשיו, מי חתם על זה מטעם המתנ"ס?
ת.ראובן כהן נציג המתנ"ס.
ש.החוזה שחתמת כמאמן בית ספר לכדורגל, מי חתם על זה?
ת.אני לא זוכר. אני צריך להסתכל על זה.
ש.אתה ניהלת באופן אישי מו"מ עם מר ראובן כהן?
ת.כן. הוא היה נציג המתנ"ס במשך כל השנים. לא יכול להיות שאני במשך 10 שנים מקבל משכורת מהמתנ"ס על ידי ראובן כהן ופתאום בשנה העשירית, לא תופסת המילה של ראובן כהן.
ש.לפי מה החלטת שמר ראובן כהן הוא נציג המתנ"ס?
ת.הוא עובד המתנ"ס.
ש.מה הקשר בין זה שראובן כהן עובד מתנ"ס?
ת.זה התפקיד שלו לנהל את קבוצת הכדורגל. (עמ' 57 לפרוטוקול, שורות 1 -15).
ובהמשך:
"ש.אם אומר לך שזאת עירוני אופקים?
ת.אני לא יודע. אני לא נכנס לכיס של אחרים.
ש.הבנת שאתה עובד של המתנ"ס בגלל שתלושי המשכורת
היו של המתנ"ס?
ת.לא רק.
ש.לא קיבלת משכורת אחרונה לעונה 2005-2006 ואחרי שחתמת על החוזה לא קיבלת חודשים משכורת, למי פנית בנושא הזה?
= 10 =
ת.ליו"ר הקבוצה, ראובן והוא אמר לי להתאזר בסבלנות.
ש.התאזרת בסובלנות ולא קיבלת משכורת, מה עשית אז?
ת.המשכתי להתאזר בסבלנות. יש לי הרבה סובלנות.
ש.ופנית לראובן כהן?
ת.כן תמיד. גם איימנו בשביתה.
ש.לראובן כהן יש משרד במגרש?
תזה שלו ושל המאמן. אני לא יודע.
ש.עד איזה שלב פנית לראובן כהן ובו החלטת שאתה לא פונה אליו?
ת.תמיד פניתי אליו והוא אמר יהיה בסדר. בגלל שאנו סומכים עליו פנינו אליו. אנו מכירים אותו ואנו יודעים שתמיד בסופו של דבר שילמו לנו הכל, אז המשכנו להאמין". (עמ' 88 לפרוטוקול, שורות 1- 15 - עמ' 89 שורה 3).
ובהמשך לענין זהות המעסיק העיד כדלקמן:
"ש.איך אתה יודע שאתה עובד במתנ"ס אופקים?
ת.אני כבר שש שנים במערכת, אולם לא באופן רצוף.
המתנ"ס מעסיק את ראובן כהן שהוא יו"ר הקבוצה ועובד המתנ"ס, איתו ניהלנו משא ומתן לאורך כל השנים וכל הסכומים שקיבלתי בתלושי המשכורת והשיקים היו דרך המתנ"ס. אפילו פעם ביקרתי במתנ"ס אצל ראובן במתנ"ס ומן הסתם אנו עובדי המתנ"ס ולא היפרשוק. כמו כן, הרמת כוסית לפני חגים ומסיבות סיום ושהייתי צריך הנפקת תלושים לחתום אבטלה בקיץ, לקחתי את זה מרואת החשבון של המתנ"ס אבישג, וגם לעשות תיאום מס, היא מסרה לי את הטופס הדרוש 106". (עמ' 87 שורות 5 -13).
39.7.1כאמור בענין מעמדו של מר כהן נחקלו הדעות - התובעים ומר כהן רואים
באחרון כשלוח הנתבעת. לטענתם מונה מר כהן על ידי הנתבעת עצמה לנהל את ענייני הקבוצה. כל פועלו ומעשיו הנוגעים לקבוצת הכדורגל בוצעו מתוקף תפקידו בנתבעת וכחלק בלתי נפרד ממנו. מר כהן שימש איש
הקשר בין התובעים לבין הנתבעת ופעל מטעם הנתבעת כזרועה הארוכה. כמו כן, בבוא היום הנתבעת היא אשר היה בידיה הכוח והסמכות לסיים העסקתו ולפטרו מתפקידו.
39.7.2.עמדת הנתבעת שונה בתכלית. הנתבעת כופרת בטענה כי מר כהן הוסמך על
ידה ומטעמה לנהל ולהפעיל את ענייני קבוצת הכדורגל, לטענתה פעל מר כהן כפי שפעל מתוקף תפקידו כיו"ר עמותת מועדון כדורגל אופקים או באופן אישי. על כן, לשיטת הנתבעת לא התקיימו יחסי עובד -מעביד בינה לבין התובעים, והמעסיקים הנכונים במקרה זה הם יו"ר הקבוצה מר כהן ולחילופין הקבוצה עצמה.
נציין כי במסגרת סיכומיה טענה הנתבעת כי גם העירייה הינה נתבעת ראויה. אולם שעה שטענה זו נטענה במסגרת הסיכומים ומשבפועל לא צורפה העירייה כנתבעת נוספת בתיק, לא מצאנו מקום להידרש לה.
39.7.3.לאחר שמיעת העדויות ועיון במכלול הראיות שבתיק, שוכנענו כי אין
לראות במר כהן כמעסיק התובעים בתקופה הרלוונטית לתביעה, ונבאר:
כאמור, כל התובעים ראו את מר כהן כנציג הנתבעת וכפועל מטעמה (ראה עדויות התובעים, לעיל).
מר כהן במסגרת תצהירו הגדיר את תפקידו בנתבעת כך :
"משנת 1982 ועד לחודש ספטמבר 2006, עבדתי במתנ"ס. בראשית דרכי עבדתי כמדריך ספורט, בהמשך מוניתי לממונה על תחום הספורט, שעיקרו היה ענף הכדורגל ובמשך השנה וחצי האחרונות לעבודתי מוניתי בנוסף לתפקידי כממונה על תחום הספורט, למנהל משאבי אנוש".(ראה סעיף 2 לתצהיר).
ובהמשך -
"אבהיר כי עיקר תפקידי בעבודתי במתנ"ס, מזה שנים, היה ניהול והפעלה של קבוצות הכדורגל בעיר וביניהן קבוצת הבוגרים הידועה בשם " עירוני אופקים".
בין היתר, שמשתי מנהל של קבוצת הכדורגל, הייתי אחראי להפעלתה, להחתמת השחקנים ובעלי תפקידים בה, לרכישת ציוד, להזמנת הסעות ולכל דבר הקשור בניהולה של הקבוצה".( סעיפים 3,4 לתצהיר)
בחקירתו הנגדית הבהיר כי קיבל את תפקיד ניהול "עירוני אופקים" מאת מנהל הנתבעת באותה עת:
= 11 =
"לא אני קיבלתי את זה ממנהל המתנ"ס יעקב ביטן ( ג'ינג'י), ממנו אני מקבל הוראות ולא מראש העיר... " .(עמ' 154 לפרוטוקול ש' 2-3).
אשר לפעילותו בקבוצה מטעם הנתבעת, העיד באופן הבא:
"ש. אתה טוען שבעצם כל הפעילות שלך כיו"ר עירוני אופקים עשית מטעם המתנ"ס וכעובד המתנ"ס ולא באופן אישי ראובן כהן?
ת. הכל מטעם המתנ"ס. הפטנט הזה קבוצת הכדורגל עירוני אופקים זה לא המצאה שלי. הקבוצה קיימת 50 שנים, מתוכם 16 או 17 המתנ"ס ניהל את הקבוצה. שחברי ההנהלה ויו"ר ההנהלה ניהלו את הקבוצה, דרך המתנ"ס . לא אני המצאתי את זה. אני החלפתי אותם.
ש. אתה ידעת את זה שאתה פועל בשם המתנ"ס, מטעם והמתנ"ס מעסיק את השחקנים?
ת.בוודאי. מתוקף תפקידי" . (עמ' 159 - 160 לפרוטוקול ש' 14-15 , 1-7).
39.7.4.עדותו של כהן נתמכה בעדותו של מר נעמני, אשר כאמור, שימש כמנהל
כספים בנתבעת ומנהלה בשנים 2005-2006 ,והצהיר כדלקמן:
"במשך כל שנות עבודתי הפעיל המתנ"ס את קבוצת הכדורגל בעיר אופקים, הידועה בשם "עירוני אופקים"... למעשה, מר ראובן כהן, אשר שימש כממונה על תחום הספורט במרבית שנות עבודתו במתנ"ס היה האחראי לניהול קבוצת הכדורגל ותפעולה. זה היה התפקיד שלו במתנ"ס... ידוע לי ידיעה אישית כי ראובן כהן היה מוסמך לנהל מו"מ עם השחקנים בקבוצה ובעלי התפקידים בה ואף היה מוסמך להחתימם על הסכמים, הכל במסגרת תקציבית שנקבעה מראש בעבור הקבוצה".
( סעיפים 3 ו- 5 לתצהירו )
לכשנשאל מר נעמני האם ידע כי לנתבעת מורשי חתימה, השיב כדלקמן:
"על שיקים ועל חוזים כן. במקרה של עירוני אופקים, נתנו אפשרות ליו"ר הנהלת הכדורגל לחתום על חוזים. וזה לא היה שנה או שנתיים. גם
לפני שהוא היה יו"ר עירוני, יו"ר שקדמו לו, עשו הסכמים עם השחקנים ". (עמ' 130 ש' 3-5).
ובהמשך -
" ... ההנהלה הסמיכה את ראובן כהן כדי להגיע להסכמים עם השחקנים. יו"ר ההנהלה ומנהל המתנ"ס וחברי ההנהלה ידעו מזה ועובדה שהגיעו משכורות חתמו על שיקים של האנשים וכך היה משך שנים. אנחנו נתנו לשחקנים שיקים וכל שיק נחתם על ידי שני מורשי חתימה של המתנ"ס... " (עמ' 133 ש' 7-12).
39.7.5.לא זו אף זו, עדי הנתבעת תמכו ואישרו את הדברים. עד הנתבעת
מר דניאל ללוש, העיד:
" ... במתנ"ס מבחינתי הוא לא עשה שום דבר. חוץ מזה שהוא טיפל בקבוצת הכדורגל לבקשתו ולהסכמתו של ראש העירייה... ". ( עמ' 264 ש' 4-5).
מר ללוש הסביר בחקירתו הנגדית את הטעמים והסיבות לכך שהמתנ"ס ניהל את קבוצת עירוני אופקים, בדרך שניהל. העד הבהיר כי ההנחיה הייתה של ראש העיר אשר סבר שאין דרך אחרת להפעיל את הקבוצה
מבלי להעניק תמיכה עירונית לעמותות. (ראה עדותו בעמ' 265 ש' 15-20 ועמ' 266 ש' 1-6).
39.7.6.עד הנתבעת מרט גנדלר, הבהיר בחקירתו הנגדית את אופן הניהול
והשליטה של הנתבעת בקבוצת הכדורגל באופן הבא:
"כל שנה לפני תחילת העונה, יו"ר הקבוצה יושב עם ראש העיר, עם הגזבר, עם מנכ"ל המתנ"ס ורצוי היה שיהיה מישהו מההנהלה והם היו יושבים ודנים. ראש העיר היה אומר מה התקציב שהוא נותן, גובה התקציב, וכמה שחקנים ואז יו"ר
= 12 =
הקבוצה (ראובן כהן ) אחרי שהוא קיבל את האישור לגובה התקציב ולהתחלת הפעילות היה פונה לשחקנים והיה לוקח שחקנים חדשים כל שנה... ". (עמ' 277 ש' 10-15).
ובהמשך סיפר כי התנהל הליך בנתבעת על פיו מונה ראובן כהן לתפקיד יו"ר הקבוצה -
"... הוא היה בקידום הנוער, מדריך. אבל בסופו של דבר אני מבין שנעשה הליך שאחר כך הוכר כלא נכון, שהוא מתעסק בכדורגל מטעם המתנ"ס ואת הדבר הזה היה צריך לתקן...". (עמ' 278 ש' 1-2).
ראה גם עמדת וועדת הביקורת היזומה מטעם הנתבעת בראשותו של פרופ' רביבו, מיום 9.5.02 (נספח 1 לתצהירו של מר יול - אשר ידון בהרחבה בהמשך) המגדירה את יחסי הנתבעת עם התובעים:
"בין השחקנים למתנ"ס מתקיימים יחסי עובד - מעביד מאחר שתלושי השכר של השחקנים שייכים למתנ"ס".
39.7.7.נוסיף לעדויות אלה את עדות מנהל הנתבעת בדיון המקדמי מיום
13.12.07, שם אמר:
" ... יש לקבוע עד מתי המתנ"ס העסיק את התובעים ומאיזה נקודה המתנ"ס לא העסיק את התובעים...".
לכך מתווספת עדותו הן במסגרת תצהירו והן בחקירתו הנגדית, שם אישר למעשה כי קבוצת הכדורגל נוהלה על ידי הנתבעת וכי המסקנות אשר הוסקו במשך השנים בדוחות הביקורת לא ייושמו. עוד העיד כי משנכנס
לתפקיד מצא עצמו אחראי על תחום הספורט התחרותי ופעל על מנת לשנות את המצב הקיים. וכך העיד:
" ... כדי לפתור את בעיית הספורט התחרותי באופקים משהיה ברור כי זה לא יכול לפעול יותר באמצעות המתנ"ס לצורך כך הועלה הרעיון של הקמת רשות ספורט... "(עמ' 254 ש' 9-11).
מהאמור לעיל מתקבלת תמונה ברורה על פיה אף לשיטת הנתבעת התובעים הועסקו באמצעותה עד לעונת המשחקים 2006/2007.
39.7.8.ממכלול העדויות עולה כי כל הנוגעים בדבר ידעו כי מר כהן פועל מטעם
הנתבעת וכי הנתבעת היא המנהלת והמפעילה של קבוצת עירוני אופקים.
ערים אנו לכך כי ההחלטה להפעיל ולנהל את הקבוצה באמצעות המתנ"ס הייתה החלטה משותפת הן של הנתבעת והן של הרשות המקומית. אין גם
להתעלם מן העובדה שאינטרסים פוליטיים היו מעורבים בכל התהליכים (ככל הנראה היו קיימים קשרי חברות בין כהן לראש עיריית אופקים, דבר שאפשר למר כהן לפנות לראש העיר באופן אישי)- אולם בכך אין לשנות מהעובדה כי בסופו של יום הופעלה הקבוצה על ידי הנתבעת.
בענין זה העיד גזבר העירייה יאיר דהן:
" ... מבחינתנו המתנ"ס היה הגורם המפעיל לאורך השנים... ". (עמ' 218 לפרוטוקול, שורה 4).
40.הנתבעת אשר ככל הנראה ערה למסכת העובדתית המתוארת, ממשיכה וטוענת כי היה ויקבע כי העסיקה את התובעים בעונת המשחקים 2005/2006, ממועד זה ואילך אין לקבוע כי התקיימו יחסי עובד - מעביד בינה לבין התובעים.
לטענת הנתבעת ההסכמים לעונת 2006/2007 אשר נחתמו עם השחקנים, הינם פיקטיביים נערכו ונחתמו על ידי מר כהן, אגב שימוש במסמכי תאגיד וחתימה בהעדר הרשאה. לטענתה מר כהן ידע כי לא יועסק עוד בנתבעת, ובמהלך התקופה בה נוהלו כלפיו הליכים מעשיים ופורמאליים לסיום העסקתו רקח ועשה פעולות לרבות חתימה על חוזה ההעסקה, תוך ידיעה ברורה כי פעל ללא הרשאה, בניגוד מוחלט להוראות מנהל המתנ"ס. לצורך דיון בטענה זו יש לבחון את הסכמי העבודה לשנת 2007 / 2006.
הסכמי העבודה לעונת המשחקים 2006/2007:
41.לטענת הנתבעת מר כהן נעדר כל סמכות לחתום על ההסכמים שכן אינו נמנה על רשימת מורשי החתימה במתנ"ס. עוד לטענתה ידע מר כהן על ההחלטה שלא לתקצב הקבוצה ולמרות זאת
= 13 =
חתם ביודעין על הסכמים עם התובעים. לשם כך עשה שימוש בנוסח הסכם הנושא את לוגו המתנ"ס, בעוד שבשנים קודמות ההסכם נערך בין קבוצת הכדורגל עירוני אופקים לבין שחקניה תוך החרגת המתנ"ס.
42.נקדים ונציין כי אין בידינו לקבל טענות הנתבעת. אמנם מר כהן לא היה "מורשה חתימה" בנתבעת ומעולם לא הכחיש זאת, אולם בל נשכח כי במשך כעשור נכרתו הסכמי עבודה עם התובעים והצוות המקצועי בקבוצה על ידו, כאשר לטענתו ניתנה לו סמכות לחתום ולסכם את תנאי העבודה עם השחקנים.
כפי שקבענו לעיל, מר כהן הוסמך לפעולות אלה על ידי הנתבעת ופעל מטעמה, ולראיה הסכמים אלו כובדו ככתבם וכלשונם ע"י הנתבעת ( ראה עדות מר ללוש עמ' 272 ש' 16-17)
על העובדה כי הנתבעת ידעה, הכירה והכינה את נוסח ההסכמים עליהם הוחתמו התובעים משך כל השנים, ניתן ללמוד אף מדו"ח הביקורת שנערך בשנת 2003, נספח 1 לתצהירו של
מר יול - ממנו עולה כי הנתבעת בדקה את ההסכמים ואף נמתחה ביקורת על כך שההסכמים נושאים לוגו "עירוני אופקים".
43.ייאמר עוד כי גם סעיף 4 להסכם אשר נושא לוגו "עירוני אופקים" ( ראה נספח ח' לתצהירו של מר יול ) מעיד על כך שהנתבעת ראתה עצמה צד להסכם.
סעיף 4 קובע כדלקמן:
" 4. מתנ"ס אופקים אינו צד לשום תביעה כספית
השחקן מתחייב לוותר מראש על כל תביעות כלשהן מאחר שהוסכם שהסכומים הנקובים בהסכם כוללים את כל מרכיבי השכר כמו פיצויים ותנאים סוציאליים מכל סוג שבוא" .
הנתבעת ביקשה לראות במשפט "מתנ"ס אופקים אינו צד לשום תביעה כספית" ראיה לכך שאינה צד להסכם. אנו סבורים כי משפט זה הינו הכותרת להמשך הסעיף ( כך גם מנוסחים שאר הסעיפים בהסכם), כאשר מטרתו להבהיר לשחקן כי הסכומים הנקובים בהסכם
מהווים תמורה בעד מכלול הזכויות הסוציאליות. מעין כתב וויתור על תביעות עתידיות מכוח חוקי העבודה אשר הוא לכשעצמו אינו חוקי. לשיטתנו סעיף זה מלמד כי הנתבעת ראתה עצמה כצד להסכם וביקשה להגן על עצמה מפני תביעות עתידיות.
44.באשר לטענה כי נוסח ההסכם לעונת 2006/2007 הוכן במיוחד עבור עונה זו, מתוך רצון לקשור את הנתבעת להסכם לאור ידיעת מר כהן כי הוחלט שלא לתקצב את הקבוצה ולהוציאה מאחריות המתנ"ס -נציין כי לתצהירו של מר כהן צורף נוסח הסכם דומה עם השחקן חיים אמזלג, הנושא לוגו המתנ"ס לעונת המשחקים 2005/2006 (באשר להסכם זה טוענת הנתבעת כי הוכן לצורכי תביעה לביטוח לאומי ועל כן נעשה ניסיון להתאים את הגורם המשלם בתלוש השכר לגורם עמו נחתם החוזה. טענה זו נסתרה בעדותו של חיים אמזלג אשר העיד כי ההסכם נחתם בתחילת העונה ורק לקראת סופה נפצע - ראה עמ' 283 לפרוט' ש' 1-8) על כן, דין טענת הנתבעת בענין זה, להידחות.
45.בנוסף הצהיר מר כהן כי קיבל הנחייה מהגב' סימה רמתי וממר מוטי נעמני, שלא להחתים עוד את בעלי התפקידים והשחקנים על הסכמים הנושאים לוגו "עירוני אופקים" אלא להחתימם על הנוסח הנושא לוגו המתנ"ס וכך פעל החל מעונת המשחקים 2004/2005 (סעיף 12 לתצהיר וכן ראה עדותו בעמ' 167 ש' 4-7).
מוטי נעמני אישר גרסה זו בתצהירו (סעיף 6 לתצהיר) על פיה הגב' הרמתי בתקופת כהונתה כיו"ר, הודיעה למנהל המתנ"ס בנוכחותו כי יש להחתים את השחקנים על הסכמים בינם לבין המתנ"ס.
46.גרסת השניים לא רק שלא נסתרה, באשר הגב' הרמתי, אשר עקב זימונה לעדות הועבר התיק לבית דין זה, לא העידה בפנינו. יתרה מכך נתמכת היא במסקנות דו"ח הביקורת משנת 2003 שם כאמור נמתחה ביקורת על שימוש בנוסח הסכמים הנושאים לוגו "עירוני אופקים".
לא זו אף זו, הנתבעת לא הציגה כל ראיה ולו לכאורה כי ההסכמים הינם פיקטיביים ונחתמו בהעדר סמכות. כל ההסכמים אשר צירפה הנתבעת הינם הסכמים לשנים אשר קדמו לעונת המשחקים 04/05, היא העונה בה לטענתו החל מר כהן להחתים על הנוסח הנושא את לוגו המתנ"ס.
47.כאן המקום להידרש לטענת הנתבעת בדבר ידיעתו של כהן אודות תוכנית ההבראה וההחלטה שלא לתקצב עוד את הקבוצה ולהוציאה לאלתר מאחריות הנתבעת. הנתבעת נסמכת על שני מכתבים אשר לשיטתה נמסרו למר כהן. האחד מיום 1.8.06 עליו חתום מנה"ל המתנ"ס מר
= 14 =
יול הממוען לרכזי המחלקות (נספח א' לתצהירו) על פיו כל פעולה כספית דורשת אישור מוקדם. השני מכתב נוסף מאת מר יול מיום 30.11.06 הממוען למר
כהן, בו נאמר כי המתנ"ס אינו נושא בכל אחריות לפעילות קבוצת עירוני אופקים, הפעילות המתקיימת בעונה זו הינה בעייתית בהעדר תקציב עירוני וברמה המקצועית הומלץ להפסיקה לאלתר ולמצוא מסגרת הפעלה אשר לוקחת אחריות בנושא. עוד נאמר כי החל מ- 1.12.06 לא יועבר מימון מכל סוג שהוא לפעילות עירוני אופקים.
48.מחומר הראיות עולה כי הסכמי העבודה עם התובעים נחתמו בחודשים אוגוסט / ספטמבר לפני תחילת כל עונה.
לשיטתה של הנתבעת המכתב הראשון שנשלח היה ביום 1.8.06. מר כהן הכחיש קבלת מכתב זה (סע' 16 לתצהירו). ומנגד הנתבעת לא הוכיחה כי מכתב זה אכן מוען למר כהן או נמסר לידיו.
בנוסף לכך, ככל שניתן היה לקבל עמדת הנתבעת כי המסמך נמסר לידי מר כהן, אין במסמך זה ללמד על הפסקת פעילות הקבוצה, כל שיש בו הוא רענון הנחיות בקשר להתנהלות כספית בנתבעת.
המכתב השני, המופנה למר כהן, הינו מסמך מיום 30.11.06. גם קבלת מסמך זה הוכחשה על ידי מר כהן, אולם הנתבעת בחרה שלא לחקור בענין זה.
מכל מקום, במועד שליחת המכתב עונת המשחקים 06/07 החלה זה מכבר וההסכמים עם התובעים נחתמו טרם מועד זה. על כן אין במכתב זה ללמד על ידיעתו של מר כהן בדבר
הפסקת התקצוב, עת חתם על הסכמי העבודה עם השחקנים ואין באמור במכתב זה כדי להפחית ממחויבות הנתבעת על פי ההסכמים.
49.מסקנה זו מתחזקת אף לאור עדותו של מר יאיר דהן, גזבר העירייה אשר אישר כי עד לחודש ינואר 2007 נאמר למר כהן כי עליו להמשיך ולהפעיל את הקבוצה באותו מתכונת. רק במהלך חודש ינואר 2007 נתקבלה ההחלטה שלא לתקצב כלל את פעילות קבוצת הכדורגל. לפיכך שלח ביום 29.1.07 הודעה בכתב למר יול (נספח ג'1 לתצהירו של יול) ובה הודיע לו כי הרשות לא תתקצב את נושא הספורט התחרותי בשנת 2007 (ראה עדותו בעמ' 217 ש' 1-15 ובעמ' 232 ש' 1-13 וכן עמ' 233).
50.לטענת הנתבעת ראיה נוספת לידיעת מר כהן בדבר הפסקת התקצוב לקבוצה מצויה בכתבי התביעה אשר הגישו שלושה שחקנים בנתבעת (בוארון, קנבסקי ואמזלג) בהליך אחר, שם נטען כי נמסר לתובעים על ידי ראובן כהן כי לא ניתן יהיה לשלם שכר עבודתם.
אולם כל התובעים, לרבות אמזלג ובוארון העידו כי מעולם לא נאמר להם כי לא יקבלו את שכרם (ראה עדות בוארון עמ' 297 ש' 18-20, עדות אמזלג עמ' 286 ש' 1-6). בנוסף האמירה הנטענת מיוחסת לישיבה שהתקיימה בחודש ינואר 2007 או סמוך לכך, מועד, אשר כפי שהובהר לעיל היה לאחר לחתימת התובעים על הסכמי העבודה.
הנתבעת כמעסיקה או צינור להעברת כספים:
51.לטענת הנתבעת במשך השנים הושרש נוהל פסול במסגרתו שימשה כצינור להעברת כספים מהרשות המקומית לתובעים. הפעלת הקבוצה הייתה במתכונת של העברת דיווח מיו"ר הקבוצה לנתבעת וממנה היה מועבר הדיווח לעירייה והאחרונה הייתה משלמת בכפוף לאישור תקציבי עקרוני שניתן לאותה שנה. לתצהירו של מר יול צורפו דוגמאות של פנייה לגזבר העירייה לקבלת הסכומים מאת העירייה בגין שכר השחקנים והדבר אושר הן על ידי גזבר העירייה, הן על ידי מר נעמני ועל ידי מר כהן (נספח יב').
52.ככל שהנטען נכון, לא שוכנענו כי הנתבעת שמשה כ"צינור" להעברת הכספים בלבד. כפי שהובהר לעיל הנתבעת הייתה מעורבת בפיקוח על העובדים אשר העידו כי פנו ישירות לנתבעת ולא לעירייה. כל ההתקשרות ותנאי העבודה נעשו אל מול הנתבעת לרבות מימון פעילויות נלוות, פעולות חברתיות, פעילות בערבי חג וכד'. מעבר לכך ובעיקר הוכח כי לנתבעת הייתה סמכות להחליט על "תעדוף חובותיה" וניתוב התשלומים לרבות שכר התובעים.
הוכח הן מעדותו של גזבר העירייה והן מעדותו של רן יול, מנהל הנתבעת, כי הנתבעת שלטה בתזרים המזומנים, הייתה רשאית לקבוע את מועדי תשלום שכר התובעים והייתה רשאית לנתב תקציבים למטרות אחרות אשר אינן קשורות בקבוצה.
מר יול העיד כי הכספים לעונת 2005/2006 הגיעו באוקטובר 2006 (סעיף 46 לתצהירו) יחד עם זאת החליט לנתבם לתשלום חובות אחרים של הנתבעת, ראה עדותו בעמ' 257 לפרוטוקול, שורות 1- 13):
"ש.האם הועברו הכספים שנתקבלו באוקטובר 2006 לשחקנים?
ת.הכסף לא הועבר לשחקנים.
= 15 =
ש.אחרי שהבנו שהרשות העבירה כסף ייעודי לשחקנים ואתם
לשיטתכם רק צינור, הכיצד ייתכן שאתה לא מעביר את הכסף הזה בהיותך אך ורק צינור, לשחקנים?
ת. מכמה סיבות. 1. סדרי עדיפויות ותיעדוף של חובות. 2. העדר יכולת 3. כללים ונהלים של תוכנית ההבראה.
ש. שלושת הנימוקים האלה שהבאת בפנינו המשמעות שלהם היא אחת, שאתם אחראים שולטים ומחליטים מה לעשות בכספים שמעבירה אליכם הרשות ובמקרה הספציפי הזה, שני מורשי חתימה, החליטו שלא
לנתב את הכספים האלה לתשלום שכר השחקנים אלא לנתב אותם לתשלום דברים אחרים במתנ"ס?
ת.נכון" .
ראה גם עדות גזבר העירייה, יאיר דהן בעמ' 215 ש' 1-8 .
בענין זה נדגיש כי לטעמינו גורם המשמש כ"צינור" בלבד, לא ניתן לייחס לו סמכות לעשות שימוש כרצונו בכספים המועברים באמצעותו או לבחור העברתם על פי סדרי עדיפויות וכללים משלו.
53.קבלת טענת הנתבעת בדבר היותה צינור בלבד, משמעותה כי המעסיקה, לכאורה, היא הרשות המקומית- עיריית אופקים. אולם כפי שהובהר המבחנים והסממנים לקביעת זהות המעביד מלמדים כי הנתבעת היא אשר העסיקה את התובעים. תקצוב הספורט על ידי הרשות המקומית הוא בלבד אינו יכול להקים סטטוס של יחסי עובד מעביד בין התובעים לעירייה ולהפוך את העירייה למעסיקה.
עוד נציין כי לצורך קביעת זהות המעסיק חזר וקבע בית הדין כי יש לבחון מי קיבל את העובד לעבודה, בידי מי נתון הכח לפטרו, מי שילם שכרו, כיצד דווח עליו למס הכנסה, למי פנה עת חפץ לצאת לחופשתו, מי פיקח על עבודתו ולמרותו של מי סר העובד, בחצרו של מי
בוצעה העבודה (ראו: דב"ע נ"א / 82 -3 אריה אולברג - בית הגפן ועיריית חיפה, פד"ע כ"ג 255; דב"ע נ"ב / 3- 142 חסן עליאה אלהרינאת - כפר וות ואח', פד"ע כ"ד 535, ע"ע 467/08, 524/08 פימה פאק פרימוזה טרידיינג בע"מ ואח' - הרבנות הראשית לישראל ואח' (ניתן ביום 12/07/10)).
התשובה למבחנים אלה כפי שנבדקו על ידינו מלמדת כי הנתבעת היא אשר העסיקה את התובעים.
54.זאת ועוד. טענת הנתבעת כי הרשות המקומית הייתה בקשר ישיר עם מר כהן והתנהלו מגעים בין מר כהן לבין העירייה בנוגע לשכר התובעים, התנהלות המלמדת על קשרי עבודה בין השניים, דינה להידחות. העובדה כי מר כהן בשל יחסים פוליטיים ו/או חבריים יצר קשרים עם ראש העיר ודאג להעברת התקציב לנתבעת כדי שישולם שכר התובעים, אין בה להעיד על מגעים של התובעים עם העירייה. בנוסף מעדותו של מר גנדלר עולה כי בפתח כל שנה הייתה נערכת ישיבה בנוכחות נציגי העירייה, נציגי הנהלת הנתבעת ויו"ר הקבוצה, במסגרתה היה נקבע תקציב הקבוצה הממומן על ידי הרשות. על כן מעורבות הרשות בכל הנוגע לתקציב הקבוצה הינה לגיטימית אולם אינה מקימה יחסי עובד מעביד בין הצדדים.
עמותת מועדון כדורגל אופקים:
55.לטענת הנתבעת המשתמשת האמיתית בכוח עבודתם של התובעים הינה קבוצת הכדורגל עירוני אופקים אשר מאוגדת בצורת עמותה שהוקמה בשנת 2001 והינה ישות משפטית עצמאית נפרדת אשר נוהלה כל השנים באופן תקין. חברי העמותה אינם עובדי המתנ"ס או חברי הנהלה ואינם קשורים למתנ"ס. העמותה היא שהפעילה וניהלה את קבוצת הכדורגל באמצעות מר כהן בכובעו כיו"ר הנהלת העמותה.
העמותה קיבלה תקציבים מהמועצה להסדר הימורים בספורט, ומדוחותיה הכספיים עולה כי נשאה בהוצאות שונות לטובת השחקנים בקבוצה כדוגמת חומרי רחצה וניקיון, תרופות ומשחות, הוצאות כיבוד לשחקנים, הוצאות ביטוח וכיו"ב. כל אלה מלמדים כי היא הנתבעת הנכונה בתביעה זו.
הנתבעת אף מפנה לתביעת שלושת השחקנים אמזלג, בוארון וקנסבקי אשר הוגשה כנגד קבוצת הכדורגל עירוני אופקים ולכתב ההגנה שהגישה הקבוצה. שם טענה הנתבעת כי הקבוצה ומר כהן אשר עמד בראשה הודו כי התובעים החלו לשחק בעונת 2006/2007 כאשר ידוע להם היטב כי אין התחייבות כספים כלפיהם וכי לא ידוע מה תקציב הקבוצה באמצעות העירייה.
עוד נטען כי סיום ההליך בהסדר פשרה מעיד כי הקבוצה הינה ישות משפטית עצמאית ונפרדת.
= 16 =
56.אף אם נכונה עמדת הנתבעת כי העמותה הינה ישות משפטית עצמאית ונפרדת, הרי שהוכח בפנינו כי פעילותה ותפעולה היו חלק מפעילות המתנ"ס, וכי הוקמה לשתי מטרות - האחת שיתוף ורישום בהתאחדות הכדורגל, השנייה קבלת תקציבים מהמועצה להסדר הימורים בספורט בסכום של כ - 40,000 ₪ בשנה.
בענף הכדורגל, שהינו תחום הכפוף בין היתר, להוראות חוק הספורט, תשמ"ח - 1980 ומכוחו להוראות תקנוני ההתאחדות לכדורגל בישראל, הקמת עמותה הינה תנאי לרישומה של קבוצת כדורגל. כך קובע סעיף 3ב לתקנון:
" כל החברות בהתאחדות חייבות להיות קבוצות בוגרים הרשומות כתאגיד ספורט עצמאי שלא למטרות רווח ( עמותה או חברה שלא למטרות רווח ) או קבוצות המסונפות לתאגיד ספורט עצמאי שלא למטרות רווח".
על כן העיד מר כהן כי הקמת העמותה הייתה מחויבת המציאות וכדבריו:
"ש. בשנת 2001 הקמת עמותה שנקראה עירוני אופקים?
ת. לא מדויק זה לא עירוני אופקים. זה מועדון כדורגל אופקים, אני לא הקמתי על דעת עצמי מול ההתאחדות לכדורגל, בלי העמותה אי אפשר
לקיים את הקבוצה מבחינת ההתאחדות, זה שני דברים שונים... " עמ' 160 ש' 9-11 כן ראה סע' 9 לתצהירו).
57.עוד העיד מר כהן כי הקמת העמותה הייתה באישור הממונים עליו במתנ"ס, בוצעה כחלק מתפקידו ועל מנת לאפשר בפועל השתתפות קבוצת "עירוני אופקים" בהתאחדות לכדורגל בישראל.
תמיכה לגרסתו ניתן למצוא במכתבו של ראש העיר, מר אבי אסרף, מיום 17.2.05 (ת/1) אשר הוגש כראיה מטעם הנתבעת. במכתב זה כותב מר אסרף לשרת המשפטים דאז, הגב'
ציפי ליבני, על העמותה, קשריה עם קבוצת עירוני אופקים ובעיקר על הקשר שבינה לבין הנתבעת:
" ... העמותה דלעיל הינה עמותה עירונית הפועלת במסגרת המתנ"ס העירוני באופקים וכל תקציבה והוצאותיה מנוהלות ישירות ע"י המתנ"ס, וכך היא נתונה לביקורת הן של העירייה והן של החברה למתנ"סים....
בכל מקרה מתנ"ס אופקים מעמיד את כל חשבונות העמותה לביקורת ציבורית כמתחייב בחוק העמותות. אף משרד המשפטים באמצעות רשם העמותות, מוזמן לבדוק את מסמכיה.. ".
58.גזבר העירייה דהיום, יאיר דהן, אשר נמנה על מייסדי העמותה העיד:
" ... כן. העמותה הזאת לא הפעילה את שירותי השכר של שחקני הכדורגל לאורך כל השנים. העמותה היא נוצרה כדי לשמש ולקבל הקצבות מהספורט טוטו. אלה ההכנסות שהיו לה. סדר גודל של 30,000 או 40,000 ₪ ברמה שנתית. אני לא זוכר בדיוק את הסכומים. משלמים עם סכומים אלה שירותי שיפוט ושיטור וצרכים של העמותה כמו מזון, חומרי ניקיון, אם יש כאלה... " ( עמ' 222 ש' 11-15 לפרוטוקול).
בהמשך כאשר נשאל על הסכמי העסקה עם העמותה, השיב:
"ת... כמה שאני זוכר, שאני הייתי בעמותה הזאת, כל הנושא של השכר היה בשיתוף פעולה עם המתנ"ס שנחתמו ההסכמים.
ש. אני שואל אותך אם העמותה חתמה?
ת. זה הופעל באמצעות שירותי כוח אדם של המתנ"ס. לא הייתה פה כוונה
לדעתי להפעיל את שירותי כוח האדם ושירותי השכר של השחקנים באמצעות העמותה. העמותה לא מקבלת תקציב של הרשות, מי שמקבל את זה זה המתנ"ס".
( עמ' 223 ש' 5-13)
59.הנתבעת מייחסת משקל רב לעובדה כי כתובת העמותה נרשמה אצל מר כהן. אולם האחרון הבהיר כי הדבר נעשה על מנת שלא יאבדו מסמכי העמותה (ר' עמ' 162 ש' 3-5 לפרוט'). ממסמכי היסוד של העמותה למדים אנו כי החברים בעמותה היו רובם ככולם עובדם בכירים בעירייה ו/או במתנ"ס.
הנה כי כן, ייסוד העמותה לא נעשה על ידי מר כהן באופן עצמאי כי אם בהנחיית הממונים עליו אשר קבעו את הרכב המייסדים, בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית.
אף נספח ב' לתצהיר דניאל ללוש תומך במסקנה לפיה פעילות העמותה הייתה נתונה לפיקוח המתנ"ס וניתנו דיווחים שוטפים באשר לתקציבה והוצאותיה.
עוד נציין כי העמותה הוקמה רק בסוף שנת 2001, בעוד הקבוצה פעלה באמצעות המתנ"ס למעלה מ-
= 17 =
15 שנה.
60.באשר לתביעה שהוגשה כנגד הקבוצה על ידי שלושת שחקניה לשעבר - העידו השחקנים כי התביעה הוגשה נגד הקבוצה בשל הליך בוררות מקוצר שיצרה ההתאחדות לכדורגל על פיו נדרש כי הצד השני לבוררות יהיה הקבוצה עצמה (ראה עדות אמזלג בעמ' 288 ש' 5-7, עדות בוארון בעמ' 300, עדות קנבסקי בעמ' 304 ש' 9-12). נציין כי בכתב ההגנה מטעם עירוני אופקים נטען כי הנתבעת הנכונה אינה עירוני אופקים אלא המתנ"ס.
61. מהאמור לעיל עולה כי אמנם העמותה הינה ישות משפטית עצמאית ונפרדת אולם פעלה היא תחת פיקוח הנתבעת בשיתוף עם הרשות המקומית, על כן אין בידינו לקבל הטענה כי העמותה היא אשר העסיקה את התובעים. זאת במצטבר לעובדה כי העמותה אינה עונה על מי מבין מבחני העזר על יסודם מוכרעת זהות המעסיק.
סיכום ביניים:
62.לאור כל האמור לעיל, באנו לכלל מסקנה כי התקיימו יחסי עובד - מעביד בין התובעים לבין הנתבעת בכל התקופה הרלוונטית לתביעה לרבות עונת המשחקים 2006/2007.
על כן, בהעדר תחשיב נגדי מטעם הנתבעת עליה לשלם את שכר התובעים לשנת 2007 כמפורט בטבלה אשר צורפה כנספח א' לסיכומי התובעים:
ינאי כהן16,000 ₪.
אבי מלכה4,800 ₪.
אדם תנעמי3,500 ₪.
הראל כחלון28,000 ₪.
אבי לוי18,000 ₪.
מיכאל גבאי3,500 ₪.
רותם מישעלי22,400 ₪.
אמיר אוזן16,000 ₪.
יוסי שושן20,000 ₪.
דורון בוהדנה14,400 ₪.
לירון בוטגה4,000 ₪.
אלעזר לביא32,000 ₪.
אלון ריף22,400 ₪.
ניסים אביטן54,000 ₪.
מקסים בן זיקרי36,900 ₪.
צדוק בואצ'י3,500 ₪.
תומר טדסה28,000 ₪.
עידו אליהו25,600 ₪.
יצחק פרץ18,000 ₪.
ישראל בוארון3,500 ₪.
הלנת שכר עונת 2006/2007:
63.בניגוד להודאת הנתבעת כי בחודש אוקטובר 2006 קיבלה כספיים יעודיים מהעירייה עבור שכר השחקנים לחודשים אפריל מאי 2006 אך בחרה לנתבם למטרות אחרות, טענה הנתבעת כי בעונת המשחקים 2006/2007 העובדים לא הועסקו על ידה.
סבורים אנו כי ביחס לעונת המשחקים 2006/2007 התקיימה מחלוקת כנה בדבר שאלת זהות המעסיק. בנוסף אין חולק כי בתקופה זו הייתה הנתבעת מצויה במצב כלכלי קשה, פעלה בכפוף להוראות תוכנית הבראה אשר חייבה הוצאת הספורט התחרותי מאחריותה. כמו כן, תקצוב פעילות קבוצת הכדורגל על ידי הרשות המקומית הופסק והחל מיום 1.12.06 לא הועברו למתנ"ס כספים מהעירייה בגין שכר התובעים.
64.אשר על כן סבורים אנו כי ביחס לשכר עונת 2006/2007 יש לחייב הנתבעת בפיצויי הלנת שכר מופחתים בגובה ריבית והצמדה בלבד מיום 01/05/07 ועד לתשלום המלא בפועל. (באמרת אגב נציין כי דין טענת ההתיישנות אשר הועלתה בכתב ההגנה, להידחות שכן שכר חודש אפריל 2006, ע"פ הסכמי העבודה היה אמור להשתלם ב- 20 לחודש מאי 2006 ועל פי הדין עד ליום 09/05/06 בעוד כתב התביעה הוגש בחודש אפריל 2007 טרם שחלפה שנה מהמועד בו הולן השכר).
פיצויי פיטורים:
= 18 =
65.לטענת הנתבעת התובעים אינם זכאים לפיצויי פיטורים כלל ועיקר, ובפרט בתקופה הנטענית שכן לא הועסקו על ידי המתנ"ס בעונת הפעילות 2006-2007.
הנתבעת לא הציעה לתובעים להמשיך העסקתם שלושה חודשים לפני תום ההסכם, שעה שלא העסיקה אותם מלכתחילה.
66.משקבענו כי הנתבעת העסיקה את התובעים בתקופה הרלוונטית לתביעה לרבות עונת המשחקים 2006/2007, דין טענותיה בענין זה, להידחות.
מעבר לכך, משנשאל מנהל הנתבעת אודות האפסנאי של הקבוצה, השיב :
" הוא אכן פוטר אחרי מועד הפיטורים של השחקנים" ( עמ' 248 ש' 10 )
ובהמשך הסביר:
" אני נתתי הנחיה להפסיק את פעילות הקבוצה או לפחות שהמתנ"ס לא קשור כספית לפעולה הזאת לפני עונת המשחקים 2007 ו- 2008" ( שם ש' 12-13 )
67.אמנם מיד לאחר דברים אלו ניסה מנהל הנתבעת לשנות גרסתו וטען כי המתנ"ס מעולם לא היה המעסיק ( שם ש' 15 ) אולם אף על פי כן הסביר מה היה מועד הפיטורים לשיטתו : "לפני עונת המשחקים 2006 ו- 2007 פניתי גם לאדון ראובן כהן את הפניה המתאימה שהייתה אמורה להפסיק את הפעולה הכספית הזאת. זה המועד". ( עמ' 249 ש' 6-7 )
68.בהתאם לסעיפים 1 ו- 9 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים), התובעים הינם בגדר עובדים עונתיים אשר עבדו אצל הנתבעת על פי חוזי העסקה לתקופות קצובות. משלא חודשו הסכמי העבודה אשר נחתמו עימם זכאים הם לפיצויי פיטורים.
חישוב פיצויי הפיטורים:
69.התובעים עבדו מדי שנה במשך 8 חודשים וביתר הזמן לא עבדו ולא קיבלו שכר מאת הנתבעת.
לאור זאת, משעבודת התובעים צומצמה לתקופת עונת הכדורגל הסדירה בלבד, שעה שבתקופת הפגרה לא היתה כל פעילות בקבוצה, סבורים אנו כי מעמדם של התובעים בקבוצה היה כשל "עובד עונתי". (ראה לעניין זה ע"ע 207/05 מנשה חילו נ' עיריית לוד, תק-אר 2008(1), 719 , 721 (2008))
70.הזכות לפיצויים לעובד עונתי קבועה בסעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים הקובע כי :
"(א) מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים.
"עונה" לענין חוק זה - שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום".
לעניין שיעור הפיצויים נקבע בסעיף 12(א) לחוק פיצויי פיטורים כי:
"(א) שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה כעובד במשכורת אצל אותו מעביד, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה כעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי - חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה...".
71.הנה כי כן, התובעים אשר עבדו כעובדים עונתיים במשך יותר משנתיים כל אחד, זכאים לפיצויי פיטורים בהתאם לחלק היחסי בו עבד כל אחד מהם, בכל שנה.
72.לעניין זה יצויין כי אף אם התובעים לא היו מוגדרים כעובדים עונתיים לא היה בכך כדי לשלול זכאותם לפיצויים, חרף ההפסקה אשר עלתה על 3 חודשי עבודה העומדת כביכול בניגוד להוראת סעיף 2(9) סיפא לחוק פיצויי פיטורים כנוסחו דאז. יש לראות בהפסקה זו אשר נעשתה מטבע הדברים בשל הפגרה, משום "הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד מעביד" כקבוע ברישא של אותו הסעיף. (ראה לעניין זה דב"ע נה/ 85-3, דליה אבן ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פד"ע כח', 490 וכן ע"ב 300655/97, תמר פרידמן נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-עב 2002(1), 145 , 152 (2002))
73.חיזוק לכך כי עסקינן ב"הפסקה ארעית" בלבד, ניתן ללמוד מתלושי השכר שהציגו התובעים - בהם תאריך תחילת העסקת כל תובע, נשאר לאורך כל תקופת ההעסקה באותו מועד (המועד בו הועסק לראשונה - ראו לדוגמא תלוש שכרו של התובע הראל כחלון לחודש 4/06 שם צוין מועד תחילת העסקה כיום 1.9.03).
74.לפיכך, רואים אנו כי הנתבעת לא שינתה בכל תקופת ההעסקה את מועד תחילת העבודה על כן ברי כי ראתה בתקופות ההעסקה הנקטעות כתקופה אחת רציפה שתחילתה מיום מועד קבלת התובעים לעבודתם ועד למועד סיום העסקתם על ידה ב - 31.4.07.
75.זאת ועוד. לצדדים להסכם ההתקשרות היה ברור כי ההעסקה תופסק כל פרק זמן של שמונה חודשים ותחשב
= 19 =
כ"חופשה ללא תשלום" במהלכה ימתינו התובעים עד למועד פתיחת עונת המשחקים הבאה, ולאחר מכן ימשיכו בעבודתם. הפסקות העבודה לא ביטאו רצון לניתוק יחסים חוזיים וליצירת תקופות העסקה נפרדות אלא ביטאו רצון להפסקה ארעית ביחסי העבודה מבלי לנתקם. אין בכך כדי להצביע על תקופות העסקה שונות המנתקות את יחסי העבודה ושוללות את פיצויי הפיטורים.
76. עוד נבהיר כי דין טענת הנתבעת ביחס לתשלום פיצויי פיטורים למר רותם משעלי להידחות וזאת משהאחרון העיד בפנינו כי עבד באופן רצוף משנת 2001 ואילך למרות שלא היו בידיו הסכמי עבודה (ראו עמ' 96 לפרוטוקול שורות 6-8). יתרה מכך, הנתבעת הפנתה את התובע לחתימתו על הסכם עבודה משנת 2003. דבר המחזק גרסת מר משעלי אשר הייתה אמינה ומהימנה עלינו. אולם, משלא הוצגה כל ראיה לעבודתו טרם לשנת 2001 יש לחשב את תקופת העבודה לצורך תשלום פיצויי פיטורים משנת 2003 ואילך.
77.בהעדר ראיה אחרת ומשהנתבעת הכחישה באופן כללי את גרסאות התובעים באשר לתקופת עבודתם, יש לחשב את תקופת העבודה ממועד תחילת העסקתם כעולה מתלוש השכר שהוצג ועד ליום 31.4.07, ובהתאם לחודשי עבודה בפועל ( בניגוד לתחשיב התובעים שכלל גם חודשים בהם לא עבדו בפועל).
אלעזר לביא 4,266 ₪ לפי 16 חודשי עבודה בפועל.
מקסים בן זיקרי 4,933 ₪ לפי 16 חודשי עבודה בפועל .
אביטן ניסים 7,000 ₪ לפי 14 חודשי עבודה בפועל.
תומר טדסה 6,000 ₪ לפי 24 חודשי עבודה בפועל .
אבי לוי 2,333 ₪ בגין 14 חודשי עבודה בפועל.
ינאי כהן 3,000 ₪ לפי 18 חודשי עבודה בפועל.
הראל כחלון 6,666 ₪ לפי 32 חודשי עבודה בפועל.
אמיר אוזן 2,333 ₪ לפי 14 חודשי עבודה בפועל.
אליהו עידו 2,933 ₪ לפי 11 חודשי עבודה בפועל.
רותם משעלי7,466 ₪ לפי 32 חודשי עבודה
78.לאור העובדה כי בין הצדדים היו קיימים חילוקי דעות כנים בדבר עצם הזכאות לפיצויי פיטורים בכלל, וביחס לתקופות שחושבו ונלקחו בחשבון בפרט, מצאנו כי אין לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. על כן לסכומים המפורטים לעיל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בלבד מיום 01/05/07 ועד התשלום המלא בפועל.
סוף דבר:
79.לאחר ששמענו עדויות הצדדים ועיינו בחומר הראיות אשר הונח בפנינו, הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעים תוך 60 יום מהיום את הסכומים המפורטים להלן:
התובע שכר עונת 05/06 שכר עונת 06/07 פיצויי פיטורים סה"כ
אמיר אוזן 3,109 ₪. 16,000 ₪. 2,333 ₪. 21,442 ₪.
אבי מלכה 4,800 ₪. 4,800 ₪.
בוהדנה דורון 14,400 ₪. 14,400 ₪.
לירן בוטגה 4,000 ₪. 4,000 ₪.
יוסי שושן 20,000 ₪. 20,000 ₪.
מיכאל גבאי 3,500 ₪. 3,500 ₪.
צדוק בואצ'י 3,500 ₪. 3,500 ₪.
אדם תנעמי 3,500 ₪. 3,500 ₪.
בוארון ישראל 3,500 ₪. 3,500 ₪.
אליהו עידו 6,145 ₪. 25,600 ₪. 2,933₪. 34,678 ₪.
מקסים בן זיקרי 7,135 ₪. 36,900 ₪. 4,933 ₪. 48,968 ₪.
ינאי כהן 2,591 ₪. 16,000 ₪. 3,000 ₪. 21,591 ₪.
יצחק פרץ 5,167 ₪. 18,000 ₪. 23,167 ₪.
אלעזר לביא 10,226 ₪. 32,000 ₪. 4,266 ₪. 46,492 ₪.
אלון ריף 22,400 ₪. 22,400 ₪.
אבי לוי 5,182 ₪. 18,000 ₪. 2,333 ₪. 25,348 ₪.
רותם משעלי 22,400 ₪. 7,466 ₪ 29,866 ₪.
הראל כחלון 4,142 ₪. 28,000 ₪. 6,666 ₪. 38,142 ₪.
תומר טדסה 3,938 ₪. 28,000 ₪. 6,000 ₪. 37,938 ₪.
אביטן ניסים 14,270 ₪. 54,000 ₪. 7,000 ₪. 75,270 ₪.
לסכומים המפורטים יתווספו פיצויי הלנה ו/או הפרשי הצמדה וריבית כמפורט בפסקאות 35, 64 ו- 78 לעיל.
= 20 =
הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 11,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין אשר ישולמו תוך 60 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום, י"ד באב תש"ע, 25/07/2010, בהעדר הצדדים.
אלכסנדר לוין, נציג עובדים רוית צדיק,שופטת יוסף פרלמן, נציג מעבידים
קלדנית: יקירה. 27 מתוך 28
