משפט מינהלי - שיקול דעת – רשות מקומית - בית המשפט קיבל חלקית עתירתה של ישיבת הסדר, עת חייב את עיריית פתח תקווה לשקול את בקשת העותרת לקבלת תמיכה מתקציב התמיכות של העירייה, בכינוס ועדה מקצועית לבחינת טעמים מיוחדים למתן תמיכה לעותרת והעברת המלצתה באם להיעתר לבקשה או לא למועצת העיר.
העותרת הינה עמותה, שהוקמה בשנת 2001, שמטרתה קיום ישיבת הסדר, שתלמידיה לומדים לימודי קודש לצד שירות צבאי, ופעילויותיה כוללות פעילויות חינוכיות שונות במוסדות חינוך בפתח תקווה. בשל קשיי תזרים, העותרת פעלה בחסות ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה בין השנים 1999 2006, כאשר במשך שנים אלו נמשכה פעילותה כסדרה, וקיבלה מהמשיבה, מדי שנה, תמיכה כספית בפעילותה, אשר ניתנה לה בבקשות שהוגשו על ידי ישיבת בני עקיבא, שקיבלה בשמה של העותרת את כספי התמיכה. החל משנת 2006, העותרת שבה לפעילות עצמאית, אולם בקשתה לתמיכה נדחתה על ידי גזברות העירייה לאחר שאושרה על ידי מועצת העיר, מן הטעם שהעותרת לא הציגה, במסמכי בקשת התמיכה, אישור ניהול תקין מרשם העמותות.
לטענת העותרת, החלה לפעול רק שנה עובר להגשת הבקשה, ואישור ניהול תקין מרשם העמותות ניתן רק לאחר שנתיים של פעילות כספית, ולכן לא יכולה הייתה להציג את האישור. על כן, טענה שיש לאשר את בקשתה כפי שהיא לפי נהלי התמיכה של משרד הפנים, ולכל הפחות לאשר את בקשתה מטעמים מיוחדים, בהתאם להוראות הנוהל.
לטענת העירייה, נהלי התמיכה ברורים, ולפיהם ללא הצגת כל התיעוד הנדרש בנוהל על ידי מבקשת התמיכה, לא ניתן לאשר את התמיכה, ובמקרה זה לא הציגה העותרת אישור ניהול תקין מרשם העמותות, ולכן לא ניתן לאשר את בקשתה.
בית המשפט קבע:
נוהל תמיכת רשויות מקומיות במוסדות ציבור פורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים בשנת 2006, ונועד להסדיר את תמיכת הרשויות המקומיות בגופים ציבוריים שפועלים בתחום הרשות בתחומי חינוך, תרבות, ספורט ודת.
הנוהל מחייב גוף ציבורי, המבקש לקבל תמיכה ומאוגד כעמותה, להציג אישור רשם העמותות על ניהול תקין. אישור זה ניתן רק לאחר שנתיים של התנהלות כספית עצמאית, בעוד שבמקרה זה, במועד הגשת בקשת העותרת לקבלת תמיכה, הייתה עצמאית מבחינה פיננסית רק שנה, ולכן לא יכולה הייתה לקבל את האישור.
עם זאת, לא ברור אם המשיבה התנהלה ביחס לבקשת העותרת כפי שמחייב הנוהל, שתחילה נדרשת בחינתו על ידי ועדה מקצועית שבוחנת את בקשת התמיכה, ומורכבת ממנכ"ל, גזבר והיועץ המשפטי של הרשות, שהיא זו שממליצה למועצת העיר באם לקבל את הבקשה או לדחותה. על פניו, נראה כי במקרה זה, נערכה ישיבת מועצת העיר בטרם התקיים דיון בוועדה המקצועית.
לעותרת אין זכות קנויה לקבלת תמיכה, שכן הנוהל קובע שיקול דעת לעירייה באם לקבל בקשה או לאו. אולם, בעניין זה יש לקיים דיון בוועדה המקצועית בבקשת העותרת לקבלת תמיכה מטעמים מיוחדים שינומקו בכתב על ידי הוועדה המקצועית, שכן הנוהל מאפשר מתן תמיכה חרף אי קיום כל התנאים לפי הנוהל.
גם ללא האישור החסר, ניתן היה לשקול את בקשת העותרת לקבלת תמיכה בחריג לפי הנוהל, שמתיר לרשות לתמוך במבקשי תמיכה מטעמים חריגים, ואין בכך משום חתירה תחת הנוהל וחשש לחיוב אישי של המחליטים בעירייה על מתן התמיכה.
על כן, בית המשפט חייב את העירייה לכנס את הוועדה המקצועית לדיון בבקשת התמיכה של העותרת, ושקילת אפשרות קבלתה בהתאם לנוהל התמיכה, המאפשר קבלת בקשה שאינה עומדת בתנאים במקרים מיוחדים וחריגים, ולהעביר את ההמלצה למועצת העיר להכרעה בבקשה.
העתירה התקבלה חלקית.
בשם העותרים: צבי פשדצקי, מירב כפיר; בשם המשיבים: יחזקאל ריינהרץ.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 08-2822
בפני: כב' השופט דר' עודד מודריק - סגן נשיא
עותרים: עמותת ישיבת ההסדר פתח תקוה
ע"י עו"ד צבי פשדצקי ועו"ד מירב כפיר
נגד
משיבים: עיריית פתח תקוה
ע"י עו"ד יחזקאל ריינהרץ
פסק דין
עניינה של עתירה זו בשאלה האם ניתן לכוף מועצת עיר לקיים את החלטתה להעניק תמיכה לעמותה שאינה עומדת בתנאי נוהל מתן תמיכות; או, לחילופין, לחייב את העירייה לבדוק אפשרות להעניק את התמיכה "מטעמים מיוחדים".
הנסיבות
הנסיבות הצריכות לעניין אינן שנויות במחלוקת. אלה עיקריהן.
העותרת נרשמה בשנת 1998 כעמותה שתכליתה לקיים ישיבת הסדר (ישיבה המשלבת שירות צבאי עם לימודי קודש). זמן קצר לאחר הקמתה קיבלה העותרת הכרה של משרד הביטחון כישיבת הסדר.
במשך שנה פעלה העמותה באורח עצמאי. פעילותה הקיפה לימודים ופעילות חברתית חינוכית בקרב בתי הספר, גני ילדים ומועדוני נוער בפתח תקוה (בה בעת ולמעשה בכל עת, משרתים 25% מן התלמידים בשירות צבאי). לאחר שנת פעילות נקלעה העמותה לקשיים שונים ולמעשה חדלה מלפעול כמסגרת ארגונית עצמאית.
בשנים 1999-2006 פעלה העותרת בחסות עמותת ישיבת בני עקיבא כפר הרואה. העותרת העבירה את פעילותה הלימודית לקמפוס של הישיבה התיכונית בכפר גנים. פעילות זו, לצד הפעילות החברתית-חינוכית, נמשכה כל העת בראשותם של הרבנים שהקימו את העמותה.
בשנות פעילותה תחת חסות ישיבת בני עקיבא ביקשה העותרת להסתייע בתמיכה מכספי התמיכות של עיריית פתח תקוה (להלן: "העירייה"). הפניות לעירייה נעשו בשמה של ישיבת בני עקיבא אך הכספים שנתקבלו יוחדו לפעילות העותרת (מסמכים שצירפה העותרת לעתירה למראים כי התקבלו החלטות של העירייה להעניק תמיכה ל"ישיבת ההסדר". נראה, לכן, שאף על פי שהפנייה נעשתה באמצעות ישיבת בני עקיבא, העירייה הייתה מודעת לכך שהיא מאשרת כספי תמיכה לשם פעילות ישיבת ההסדר).
בשנת 2007 חידשה העותרת את פעילותה העצמאית. בפברואר 2008 הגישה בקשה לקבלת כספי תמיכה מן העירייה. העירייה אישרה את תקציב התמיכות בספטמבר 2008. בהחלטת האישור הוקצו שני סכומי כסף (בסכום כולל של כ-200,000 ש"ח) עבור העותרת. דא עקא שגזברות העירייה סירבה לממש את ההקצאה בטענה שבקשת העותרת אינה עולה בקנה אחד עם נוהל התמיכות שפרסם משרד הפנים (להלן: "הנוהל" או "נוהל התמיכות").
מתברר שעל פי הנוהל יש לצרף למסמכי בקשת התמיכה אישור רשם העמותות על "ניהול תקין" (להלן: "אישור ניהול תקין"). אישור ניהול תקין ה ניתן מידי הרשם רק לאחר שנתיים של פעילות כספית של העמותה. העותרת לא יכלה לקבל את האישור משום שלעת הגשת הבקשה חלפה רק שנת פעילות כספית עצמאית אחת.
העותרת פנתה לגורמים שונים בעירייה בניסיון לגרום למימוש החלטת ההקצאה. אלא שהיועצת המשפטית של העירייה הבהירה במכתב לעותרת שהעירייה לא תעביר את כספי התמיכה אלא אם כן משרד הפנים יאשר את הדבר. משרד הפנים סירב להגיב לפניית העותרת והפנה אותה אל העירייה.
בנסיבות אלה הוגשה העתירה.
במסגרת הדיון המקדמי בעתירה הצביע ב"כ העותרת על הוראת סעיף 18.2 לנוהל התמיכות האומרת שכאשר מתברר שמוסד אינו עומד בתנאים שנקבעו בנוהל לתמיכה לא תינתן התמיכה, אולם מועצת העירייה רשאית לאשר את התמיכה מטעמים מיוחדים שיירשמו אם קיבלה המלצה חיובית לכך מן הוועדה המקצועית שהוקמה לפי הנוהל.
נוכח זה ביקשתי מבא כוח העירייה לבחון את האפשרות שעניינה של העותרת יובא לפני הוועדה המקצועית ואם זו תיתן המלצה חיובית יובא הדבר להחלטת מועצת העיר. לאחר בדיקות שערכה המשיבה הודיע בא כוחה ש"המשיבה נאלצת
= 2 =
להודיע שאין באפשרותה לאשר את התמיכה המבוקשת ע"י העותרת, זאת מאחר והוראות נוהל התמיכות קשיחות וברורות".
תשובה זו הצריכה מתן פסק דין בעתירה.
טענות ומענות
טיעוני העותרת
העותרת הציגה שלושה טיעונים: א) העותרת זכאית לתמיכה; ב) מדיניות משרד החינוך; ג) נזקי הסתמכות.
זכאות לתמיכה - העותרת מצביעה על החלטת מועצת העיר שהקצתה עבורה כספי תמיכה. דרישת אישור תקין היא תנאי נדרש קודם להחלטת מועצת העיר. לאחר שהתקבלה ההחלטה משתנה המציאות הנוהלית. אמנם גם גילוי מאוחר של חסר נוהלי עשוי לגרום להפסקת מתן התמיכה, אולם במקרה כזה על העירייה לפעול במרץ בכל דרך חוקית שהיא כדי לאפשר לממש את החלטת ההקצאה.
הנוהל מאפשר לעירייה להעלות את הסוגיה על מדוכת הדיון של הוועדה המקצועית. זו מוסמכת ליתן המלצה חיובית מנומקת שתאפשר לעירייה לממש את ההקצאה. נוסף לכך מאחר שהעירייה הודיעה לעותרת שתהיה מוכנה להקצות לה את כספי התמיכה אם משרד הפנים יאשר את הדבר ומאחר שמשרד הפנים סירב להידרש לפניית העותרת כגורם פרטי, קמה מחויבות של העירייה לפנות ואף להשתדל אצל משרד הפנים כדי שיאשר את ההקצאה.
כראיה לכך שהענקת התמיכה בנסיבות כגון אלה של העותרת אינה מופרכת, הצביעה העותרת על חוות דעת של היועצת המשפטית של עיריית פ"ת (24.10.06) בעניין הקצאת קרקע או מבנה לעמותה חדשה הפועלת בשכונה חדשה. גם נוהל ההקצאות מציב דרישה להצגת אישור ניהול תקין. בכל זאת בעניין זה נועצה היועצת המשפטית עם גורם משפטי (כנראה ראש תחום תמיכות במשרד המשפטים) ובצוותא חדא עמו גיבשה מסקנה כי ניתן לאשר הקצאה לעמותה חדשה גם ללא אישור ניהול תקין.
מדיניות משרד החינוך - גם משרד החינוך מקצה כספי תמיכה בעמותות שונות בתחומו. העותרת נמנית עם הנהנות מכספי התמיכה הללו. נהלי התמיכה של משרד החינוך כוללים אף הם דרישת אישור ניהול תקין. מכאן שהעותרת ניצבה לפני קושי דומה של העדר האישור בפנייתה אל משרד החינוך. אלא שמשרד החינוך נקט כלפי העותרת מדיניות שונה מזו שנקטה העירייה. ממכתב של סגנית מנהל אגף בכיר מוסדות תורניים מיום 20.12.07 עולה כי משרד החינוך אישר לעותרת "להגיש בקשת תמיכה באופן עצמאי זאת אף ללא עמידה בדרישות הסף (שנתיים פעילות)...". המכתב מעיד כי החלטה זו התקבלה נוכח הנסיבות שפורטו בפנייתה של העותרת. הנסיבות המצדיקות נעוצות ב-10 שנות פעילותה של ישיבת ההסדר; פעילות שאין חולק על ערכה החינוכי והלאומי.
החלטת משרד החינוך הייתה צריכה להיות מקור השראה לעירייה לשם גיבוש החלטה חריגה ולשם פנייה למשרד הפנים.
נזקי הסתמכות - בפברואר 2008 פנתה העותרת לבנק המזרחי וביקשה להגדיל את מסגרת האשראי הניתן לה. בפנייתה ציינה כי עם קבלת התמיכות (12/08) ממשרד הביטחון ומן העירייה תוחזר מסגרת האשראי למתכונתה הקודמת. הבנק התנה את הגדלת מסגרת האשראי בקבלת ערבויות אישיות. שלושה מחברי הנהלת העמותה נענו לבקשתה וחתמו על ערבות אישית בסך 150,000 ש"ח כל אחד. במתן ערבויות אלה סמכו הערבים ונסמכה גם העותרת על כך שיתקבלו כספי התמיכה, מסגרת האשראי המוגדלת תקטן והערבות תוסר.
אין צריך לומר שהסירוב להעניק את כספי התמיכה גרע מתחזית ההכנסות של העותרת, גרם לה חסרון כיס (עלויות מימון אשראי) ויצר אי נעימות ביחס בינה לבין חברי ההנהלה שערבו לה.
תשובת העירייה
תגובתה הפשוטה והקצרה של העירייה היא שחובתה לקיים בקפדנות את נוהל התמיכות ולפי שהעותרת אינה עומדת בתנאי הנוהל אין כל אפשרות להעניק לה כספי תמיכה.
ב"כ העירייה מציין כי במקרים אחרים בהם פירשה העירייה את נוהל התמיכות באופן גמיש על פי שיקול דעתה קיבלו בעלי תפקידים בעירייה הודעה על חיוב אישי (סעיף 221 לפקודת העיריות וחוזר מנכ"ל משרד הפנים 1/2009).
ב"כ העירייה סבור שאין מקום לשימוש בסמכות הוועדה המקצועית לקבל החלטה חריגה משום שהוראת הנוהל המאפשרת את הדבר מתייחסת לשלב התנהלות מקבלת התמיכה לאחר שהתמיכה הוענקה ואין היא חלה על שלב של הגשת בקשה חדשה.
יתר על כן, אישור תמיכה לעותרת עלול לפרוץ סכר שכן עמותות חדשות אשר יקומו יבקשו להסתמך על התקדים ולהעניק להן תמיכה בלי שיש בידיהן אישור ניהול תקין. הדבר ישים לאל את הדרישה לאישור ניהול תקין.
מכל מקום סברת העירייה שעמדתה והחלטתה מצויה בתוך מתחם הסבירות ולפיכך אין מקום להתערבות בית המשפט.
דיון והכרעה
= 3 =
נוהל התמיכות
נוהל התמיכות (פורסם בשנת 2006 במסגרת חוזר מיוחד של מנכ"ל משרד הפנים) נועד להסדיר תמיכות המוענקות מידי רשויות מקומיות למוסדות ציבור הפועלים בתחומי הרשות המקומית בנושאי חינוך, תרבות, דת, ספורט ועוד. אלה עיקרי הוראות הנוהל הצריכות לעניינה של עתירה זו.
מוסד המבקש תמיכה מכספי רשות מקומית מחויב בהגשת בקשה שאליה מצורפים מסמכים שונים. בין היתר נדרש מוסד ציבור שהוא עמותה לצרף "אישור תקף מרשם העמותות על ניהול תקין" (סעיף 10.4(ח) לנוהל).
בקשת תמיכה המוגשת לרשות המקומית מובאת לדיון בוועדה המקצועית. הוועדה המקצועית היא גוף בן שלושה חברים המורכב ממנכ"ל הרשות המקומית, גזבר הרשות והיועמ"ש של הרשות (כל גורם רשאי למנות נציג מטעמו). הוועדה המקצועית אינה רשאית לקיים דיון בבקשה אלא אם כן "נתקבלו כל האישורים והמסמכים הנדרשים וניתנה עליהם חוות דעתה של היחידה המקצועית בכתב" (סעיף 13.2 לנוהל). המלצת הוועדה מקצועית מובאת לדיון במועצת הרשות המקומית ובה מתקבלת החלטה.
חובת מנכ"ל הרשות המקומית היא למנות עובד של הרשות בעל כישורים מתאימים לקיים פיקוח "על מילוי התנאים למתן תמיכה ועל השימוש בתמיכה שניתנה" (סעיף 17.1, 17.2 לנוהל).
הנוהל מורה את דרך הפעולה במקום שהתברר למפקח כי הוראות הנוהל הופרו:
נתברר למפקח כי מוסד אינו עומד בתנאים שנקבעו לתמיכה בהתאם להחלטת המועצה בבקשת התמיכה או בנוהל, לא תינתן התמיכה...(סעיף 18.2 לנוהל)
מצב אחרון זה איננו סוף פסוק שכן:
רשאית המועצה לאשר מטעמים מיוחדים שיירשמו את מתן התמיכה, לאחר קבלת המלצתה החיובית על כך של הוועדה המקצועית (סעיף 18.2 לנוהל).
הטיפול בבקשת העותרת
לא ברור מן הפרטים שנמסרו מפי הצדדים האם בקשת העותרת עברה תהליך אישור סדור בהתאם לנוהל.
הבקשה הוגשה ביום 24.2.08 ומועצת העירייה אישרה אותה ביום 3.9.08. אין לדעת אם הבקשה עברה (כנדרש על פי הנוהל) את בחינתה של הוועדה המקצועית. אם לא הייתה בדיקה כזאת - הנוהל הופר (על ידי העירייה) ואם הייתה בדיקה כזאת לקתה הבדיקה במחדל גילוי חסרון אישור ניהול תקין. ניתן להניח שחסרון המסמך התגלה על ידי גזברות העירייה בשעה שזו ביקשה לממש את החלטת המועצה.
משנגלה המחדל סירבה העירייה לממש את הקצאת התמיכה והתנתה את הדבר באישור משרד הפנים. אולם משסירב משרד הפנים להידרש לפניית העותרת (כגורם פרטי) בעניין זה והפנה אותה אל גורמי העירייה, לא הסכימה העירייה לפנות אל משרד הפנים בעניין.
תגובת העירייה להצעת בית המשפט לבחון אפשרות לנהוג על פי סעיף 18.2 סיפא לנוהל עטופת עמימות. נראה שהדבר לא הונח לפתחה של הוועדה המקצועית ומאן דהוא בעירייה שב ושקל את שאלת התמיכה והגיע למסקנה שמאחר שחסר אישור ניהול תקין אין מקום לאישור התמיכה. הכל מחמת עינא בישא של "צו לחיוב אישי".
זכאות לתמיכה, זכות לבחינה חריגה וחרדת החיוב האישי
אין ספק שהעותרת אינה אוחזת בזכאות או בזכות לקבלת כספי התמיכה. גם אם העירייה לא קיימה כראוי את כללי הנוהל והקדימה החלטת מועצה לדיון בוועדה המקצועית, אין היא מחויבת להעניק תמיכה למוסד שאינו עומד בתנאי הנוהל.
אין כל ממש בטענות העותרת לעניין "אינטרס הסתמכות". העותרת הייתה אמורה לדעת שהיא אינה עומדת בדרישות הנוהל. אין להניח שהדרישה להמצאת אישור ניהול תקין נעלמה מעיניה. מכל מקום דרישה כזאת הועמדה גם בנהלי משרד החינוך והעותרת ניהלה עם המשרד התכתבות כדי לקבל את התמיכה חרף דרישת הנוהל. היא ידעה אם כן שלא תקבל את כספי התמיכה העירונית אלא אם כן תינתן החלטה חריגה. העותרת ביקשה את הגדלת מסגרת האשראי בלי שהייתה בידיה החלטה חריגה ובטרם התקבלה החלטת המועצה. פעולותיה בעניין זה נעשו תוך נטילת הסיכון והיא אינה יכולה להלין אלא על עצמה.
הלכה למעשה העותרת טוענת לזכאות לתמיכה ב"חצי פה" בלבד. עיקר השגתה הוא על כך שהעירייה לא עשתה כל מאמץ לקבל החלטה חריגה; בין פעולה על פי הנוהל (סעיף 18.2) ובין פעולה של בירור ובקשת הכוונה מגורמי משרד הפנים או משרד המשפטים (ראה הטיפול בבקשת ההקצאה של עמותה חדשה).
בעניין זה נראה לי שיש טעם בדברי העותרת. הנוהל מאפשר במפורש לקבל החלטה (מנומקת) בדבר סטייה מהוראותיו במקרה מצדיק. הדבר מצריך עיון והמלצה של הוועדה המקצועית ובעקבות זה החלטה של המועצה. ככל הנראה מהלך
= 4 =
כזה לא ננקט.
גורמי העירייה חוששים מפני צווי חיוב אישיים בהתאם להוראות פקודת העיריות. החשש נראה לי מוגזם וחסר בסיס. החלטה חריגה המתקבלת בהתאם לנוהל איננה חתירה תחת הנוהל. להיפך, היא מגשימה את הוראות הנוהל. למה ייענש פקיד שהפעיל שיקול דעת (סביר) בהתאם לסמכותו לפי הוראות נוהל מחייב? הדבר נסתר ממני. אני חושש שמדובר בתירוץ סרק.
אכן הנוהל אינו מכוון להתרת החלטה בלתי סבירה, שרירותית המיוסדת על שיקולים זרים. לכן אין מקום להנחת תכתיב לפני הוועדה המקצועית המורה לה לאשר את הבקשה. על הוועדה לשקול את הנסיבות ולראות אם יש מקום להמלצה חריגה. הוועדה המקצועית מן הסתם חייה בתוך עמה. היא יודעת (ואם אינה יודעת היא רשאית לדרוש הוכחות) האם הבקשה דנן היא מניפולטיבית או שהלכה למעשה נהנית העותרת (אותה גברת באדרת אחרת) משך כל השנים מכספי תמיכה שהועברו לשימושה כמנהלת ישיבת הסדר באמצעות ישיבת בני עקיבא. הוועדה יודעת - כך אני מניח - לערוך הבחנה בין עמותה חדשה שהחלה לפעול זה מקרוב והיא מבקשת לוותר לה על דרישת אישור ניהול תקין, לבין נסיבות מיוחדות שעשויות להצדיק ויתור כזה.
גורמי העירייה רשאים להתייעץ - גם קודם לעיונה של הוועדה המקצועית - עם הגורמים המתאימים במשרד הפנים, כדי לבחון עמם את האפשרויות הקיימות בעניין דנן. העמדה המגולמת בהודעה שניתנה לבית המשפט מעם בא כוח העירייה ולפיה אם רצון העותרת לקבל התייחסות ממשרד הפנים עליה לעשותו צד לעתירה, נראית גם כן תמוהה. משרד הפנים הוא מתווה הנוהל. הוא גם הכורם היוזם את הודעות החיוב האישיות. לא זו בלבד ששיג ושיח בין רשות מקומית לבין משרד הפנים הוא דבר יום ביומו הנגזר ממהות התפקוד של הגורמים הללו אלא אף גם זו שהעירייה יכולה להסיר חשש מלבבה אם תתייעץ בגורמי משרד הפנים.
התוצאה
כפועל יוצא מן הנאמר למעלה מכאן עתירה זו מתקבלת באורח חלקי. אין מקום להענקת הסעד המבוקש העיקרי (מימוש החלטת מועצת העיר להענקת כספי התמיכה). יש מקום לסעד חליפי שבגדרו אני מורה לעירייה לכנס את הוועדה המקצועית כדי שזו תשקול אפשרות להמלצה על הענקת כספי התמיכה למרות אי העמידה בדרישה להמצאת אישור ניהול תקין (אם לעת הזאת יש כבר לאיל ידה של העותרת להמציא אישור כזה, ייתכן שהוועדה תוכל לקחת את זאת בחשבון שיקוליה).
המלצת הוועדה תובא למועצת העיר לשם קבלת החלטה בהתאם לנוהל.
בשולי הדברים אני רואה לציין שאין לראות בפסק דין זה משום הנחייה לוועדה או למועצה בדבר תוכנן של ההחלטות שיקבלו. ההנחיה הגלומה בפסק הדין היא רק לנקיטת ההליך הנקוב בנוהל, תוך התוויה שאין לשלול מראש את האפשרות שנסיבותיה של העותרת מצדיקות קבלת החלטה חריגה.
עוד אני מבקש להזכיר את הודעת בא כוח העירייה שזו תכבד פסק דין המורה לה לשלם את כספי התמיכה הגם שמדובר בכספים שנועדו לשנת תקציב שכבר חלפה מן העולם. על בסיס זה, אם המהלך "יניב" בסופו של דבר החלטה לקבל את בקשת העותרת אזי תראה העירייה לממש את ההחלטה אף על פי שהיא נוגעת לשנת הכספים 2008.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ד אב תש"ע, 25/07/2010, בהעדר הצדדים.
