משפט מינהלי - מכרזים – פגמים - בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של מנהל לשעבר של בית ספר תיכון בבאקה ג'ת, לביטול זכייתה של הנתבעת 2 במכרז, בקובעו כי טענותיו לפגמים בעבודת ועדת המכרזים או באי עמידת הנתבעת 2 בתנאי המכרז לא הוכחו.
התובע כיהן במשך שנה כמנהל בית הספר התיכון בבאקה ג'ת, והפסיד במכרז שנערך למשרתו לנתבעת 2.
לטענת התובע, הנתבעת 2 אינה עומדת בדרישות הסף שנקבעו במכרז, וכן טען לקיומם של פגמים בפעילות ועדת המכרזים, בין היתר, לאור קיומם של ניגוד עניינים בין יושבי הוועדה לנתבעת 2, ולקיומם של דעות קדומות עליו מצד חבריה. עוד טען כי לא היה מקום כלל למכרז, שכן ביצע את תפקידו במשך שנה אחת בלבד.
לטענת הנתבעים, לא נפלו כל פגמים בפעילות הוועדה, וזכייתה של הנתבעת 2 נעשתה על פי הוראות הדין לאחר שנמצאה כעומדת בדרישות הסף.
בית הדין קבע:
התובע מונה על פי כתב מינוי בו נכתב מפורשות כי מינויו כמנהל בית הספר הוא לשנה אחת, ולכן לא יכול לטעון שלא היה מקום לעריכת המכרז.
התובע עצמו הודה בקיומם של יחסים קורקטיים בינו ובין חברי ועדת המכרז, ולכן נדחו טענותיו לקיומם של דעות קדומות מצד חברי הוועדה עליו.
עוד נקבע כי חרף קיומו של קשר עסקי חד פעמי בין מנכ"ל העירייה ובין דודו של בעלה של הנתבעת 2, עליו לא ידעה הנתבעת 2 ומנכ"ל העירייה בעצמו, אין מקום לקבוע כי בכך קיים ניגוד עניינים המצדיק את ביטול המכרז.
מניתוח פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים, הן המילולי והן המודפס, בית הדין קבע כי לא בוצע כל זיוף בפרוטוקול המודפס, והוא ממצה באופן ראוי את הדברים שנאמרו בישיבה, וזאת אף מבחינת פרוטוקול שערך התובע בעצמו בכתב יד.
באשר להתאמתה של הנתבעת 2 לדרישות הסף, נקבע כי היא אכן עומדת בהן לנוכח עברה החינוכי במוסדות חינוך אחרים, והוותק שצברה במהלך השנים, וזאת מקנה לה את הזכאות להתמודד במכרז לאור עמידתה בתנאי הסף.
התביעה נדחתה.
בשם התובע: תאופיק ג'בארין; בשם הנתבעות: חוסאם אבו-פול, מסארווה עומר.
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
ס"ע 8220-08-09
עוויסאת נ' עיריית באקה ג'ת ואח'
נציגי ציבור: פליצ'ה פלד ועמי ברטל
בפני כב' השופטת אביטל רימון-קפלן
תובע נזאר עויסאת
ע"י ב"כ עו"ד תאופיק ג'בארין
נגד
נתבעות
1.עיריית באקה ג'ת
ע"י ב"כ היועץ המשפטי לעיריה - עו"דחוסאם אבו- פול
2.איאת אבו - חוסין
ע"י ב"כ עו"ד מסארווה עומר
פסק דין
בפנינו תביעתו של מר נזאר עויסאת (להלן - התובע), אשר שימש בשנת הלימודים התשס"ט כמנהל בית ספר תיכון עיוני טכנולוגי בבקאה אלגרביה (להלן - בית הספר) כנגד המכרז הפומבי שפירסמה הנתבעת מס' 1 לאיוש משרת מנהל בית הספר בשנת הלימודים התש"ע (להלן - המכרז), במסגרתו נבחרה הנתבעת מס' 2 לאייש את המשרה והיא מאיישת אותה מאז.
בתביעתו שבנדון, עותר התובע למתן הסעדים הבאים:
א.ליתן צו המורה לבטל את החלטת הנתבעת בעניין הפסקת עבודתו של התובע כמנהל בית הספר.
ב.ליתן צו המורה לבטל את המכרז שפורסם על ידי הנתבעת 1 בקשר למשרת מנהל בית הספר.
ג.לחילופין, לבטל את החלטת ועדת הבחינה באשר לבחירת הנתבעת 2 למשרה ולבחור במקומה את התובע.
ד.לחילופי חילופין, להורות על ביטול המכרז, ולהורות על הקמת ועדת בחינה בהרכב חדש לראיין את המועמדים שעמדו בתנאי הסף של המכרז.
העובדות
ואלו העובדות שביסוד המחלוקת נשוא תביעה זו:
1.הנתבעת מס' 1 (להלן - הנתבעת או העיריה, לפי העניין) הינה עיריה, שבחודש 6/06 פוזרה ע"י שר הפנים, והחל מחודש 10/06 מונתה לה וועדה קרואה שבראשה עומד מר יצחק ולד.
2.התובע, בן 47 תושב היישוב בקאה אלגרביה, בעל תואר ראשון במדעי הרוח מן האוניברסיטה העברית, ותואר שני במינהל החינוך מאוניברסיטת בר אילן ולומד כיום לתואר דוקטור, מדורג בדרגת מורה מוסמך/בכיר משנת 1995, ובעל רשיון הוראה קבוע בחינוך העל יסודי.
התובע מועסק ע"י העיריה החל משנת 1981 כמורה בבית הספר, החל משנת 1989 שימש התובע כרכז מקצוע האנגלית בבית הספר, בשנת 95/96 מילא את מקומו של מנהל בית הספר בזמן שיצא לשבתון ובין השנים 1996 עד 2008 שימש כסגן מנהל בית הספר.
3.לקראת שנת הלימודים התשס"ט פורסם מכרז לאיוש משרת מנהל בית הספר.
למכרז זה ניגשו שלושה מועמדים וביניהם התובע. שני המועמדים הנוספים נפסלו על הסף בהעדר תואר שני, והתובע זכה באותו מכרז ושימש כמנהל בית הספר במהלך שנת התשס"ט.
4. על מנת לסבר את האוזן, נוסיף כי עוד עובר לשנת התשס"ט חלו שינויים בניהול בית הספר, כדלקמן:
כך, בתום שנת הלימודים התשס"ה פרש מנהל בית הספר המכהן לגימלאות.
בשנת הלימודים התשס"ו, מונה מר וליד מג'אדלה (מנהל מחלקת החינוך הנוכחי) במינוי בפעל לאותה שנה כמנהל בית הספר, מכח מעמדו כסגן מנהל ראשון, ומינויו הוארך לשנה נוספת, לשנת התשס"ז.
בשנת הלימודים התשס"ח מונה מר וליד מג'אדלה במסגרת מכרז שנערך למשרה, למנהל מחלקת החינוך, ובמקומו מונה במינוי בפעל לשנה אחת מר פואז אבו טועמה לנהל את בית הספר הנוכחי.
= 2 =
5.בשנת התשס"ט כאמור פורסם מכרז לאישור המשרה בה זכה התובע.
ביום 11/8/08 הוצא לתובע כתב מינוי למשרה (ראה: נספח ת/15 לתצהיר התובע), והוא שימש בתפקיד זה במשך כל שנת התשס"ט, כאשר לית מאן דפליג, כי שנה זו היתה שנה סוערת במיוחד, על רקע כוונת העיריה להפריט את בית הספר ולנוכח היחסים העכורים שבין התובע לבין מנהל מחלקת החינוך וגורמים אחרים בעיריה.
6.ביום 28/5/09 פירסמה העיריה מכרז פומבי לאיוש משרת מנהל בית הספר לשנת הלימודים התש"ע, הוא המכרז נשוא דיוננו (להלן - המכרז).
על פי הוראות המכרז נקבע כי את טופסי המועמדות יש למסור עד ליום 14/6/09.
למכרז זה ניגשו חמישה מועמדים ובהם התובע והנתבעת מס' 2.
ביום 16/7/09 התכנסה ועדת הבחינה למכרז בראשות ראש העיריה- מר יצחק ולד והחברים: מר חיאם קעדאן - מנכ"ל העיריה, מר וליד מג'אדלה - מנהל מחלקת החינוך בעיריה, מר זכריה חרדאן - מפקח משרד החינוך, מר גאזי איוב - נציג ארגון המורים העל יסודיים, מר חאלד עבד אלרחמאן - נציג הסתדרות המורים ומר נימר קעדאן - נציג ציבור.
7.ועדת הבחינה ראיינה את המועמדים לתפקיד, ובסופו של הליך הראיונות, החליטה פה אחד למנות את הנתבעת מס' 2 לתפקיד.
לציין, כי הנתבעת מס' 2 אף היא תושבת היישוב, בעלת תואר בוגר להוראה BED)) ממכללת לוינסקי, ותואר שני מוסמך בחינוך MED)) ממכללת לוינסקי, מדורגת בדרגת מורה מוסמך/בכירה ובעלת רשיון הוראה קבוע בחינוך העל יסודי.
עד למועד זכייתה במכרז שבנדון, הועסקה הנתבעת 2 החל משנת 2001 בבית הספר אלאמל ברמלה כמורה לשפה העברית.
בית הספר הנ"ל הינו בית ספר יסודי המונה 8 כיתות (א'-ח') אשר במסגרתו לימדה הנתבעת 2, הן בכיתות א'-ו' והן בכיתות ז'-ח'.
8.מיד עם היוודע לתובע דבר זכייתה של הנתבעת מס' 2, וכבר באותו יום, פנה התובע בדרישה לעיריה לבטל את מינויה של הנתבעת מס' 2 לתפקיד, מן הטעם שהיא אינה עונה על תנאי הסף של המכרז ומאחר ולא הגישה רישיון הוראה קבוע במועד (ראה: מכתבו של התובע מיום 16/7/09 - נספח ת/32 לתצהיר התובע).
בהמשך ולאחר מספר פניות מטעם בא כוחו הומצא לתובע הפרוטוקול המילולי המודפס של דיוני והחלטת ועדת הבחינה, וביום 10/8/09 פנה התובע בתביעתו שבנדון בצירוף בקשה לסעדים זמניים כנגד המכרז.
9.ביום 19/8/09 ולאחר קבלת תגובות הנתבעות לבקשה סעדים זמניים התקיים דיון במעמד כל הצדדים בבקשה לסעדים זמניים.
לאור מהות המחלוקות בתיק, הגיעו הצדדים ביניהם להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, לאחד את הדיון בבקשה לסעד הזמני עם הדיון בתיק העיקרי והוסכם על נוהל מזורז להגשת העדויות בתיק, כאשר לבקשת הצדדים ובהתאם למתואם ביניהם נקבעו מספר ישיבות הוכחות סמוכות לרבות ישיבת סיכומים בתיק, במטרה להשלים את הבירור בתיקים המאוחדים בהקדם האפשרי וככל הניתן עוד במהלך שנת הלימודים התש"ע.
נקדים אחרית דבר לראשיתו ונציין, כי למרבה הצער בשל אילוצי הצדדים, בעיקר התובע, נאלצנו להורות לא אחת על דחיית דיונים ואף על הוספת דיונים מעבר למתוכנן, כך שבסופו של יום הושלמה שמיעת הסיכומים בתיק רק בישיבה מיום 22/6/10.
כך או כך, לאחר הליך ממושך שהשתרע על פני עשרות עמודי פרוטוקול וכלל עדויות וחקירות של אחד עשר עדים ומצהירים, השלימו הצדדים את סיכומיהם בעל פה בפנינו, ומכאן הכרעתנו.
עילות התקיפה של המכרז
10.במסגרת תביעתו שבנדון, תוקף התובע את המכרז ותוצאותיו משלושה היבטים עיקריים:
האחד - עצם העברתו מתפקידו כמנהל בית הספר בוצעה שלא כדין, ועל כן לא היה מקום לפרסום המכרז מלכתחילה, כל עוד התובע לשיטתו מאייש את המשרה.
השני - הנתבעת 2 לא היתה רשאית להשתתף במכרז מאחר ולא עמדה בתנאי הסף למכרז ולא הגישה את המסמכים הרלוונטיים במועדים הקבועים במכרז.
השלישי - פגמים וליקויים שנפלו, הן בהרכב ועדת הבחינה, הן באופן בחירת המועמדים והן באופן ובמהלך ניהול הדיון, ובכלל זה טענות התובע בדבר זיוף פרוטוקול הדיון של הועדה, אשר אינו משקף נכונה לטענתו, את אשר נאמר בועדה.
11.וכך, בכל הנוגע להיבט הראשון, טוען התובע:
א. בשום מקום במכרז במסגרתו מונה לתפקיד מנהל בית הספר, לא צוין כי המשרה היא לתקופה של שנה
= 3 =
אחת.
ב.אי לכך, לא מדובר במשרה פנויה עליה פורסם המכרז שבנדון, אלא במשרה שאוישה כדין על ידי התובע.
ג.ככל שחפצה העיריה להפסיק את כהונתו של התובע בתפקיד זה, היה עליה לערוך לו שימוע ורק בכפוף לו להחליט אם להפסיק את כהונתו בתפקיד, כאשר רק בכפוף להפסקת כהונתו של התובע כדין, ניתן היה לפרסם את המכרז שבנדון.
ד.העיריה לא עשתה כן, ומשכך, וכבר מטעם זה המדובר במכרז שפורסם שלא כדין.
ה.לא זו אף זו, לשיטת התובע מלכתחילה ההחלטה על הפסקת כהונתו בתפקידו, הונעה משיקולים זרים של מנכ"ל העיריה, לאחר שהתברר כי התובע מתנגד לכוונת העיריה להפריט את בית הספר ואף מביע את דעתו בנדון, ולראיה מכתבי המנכ"ל מיום 20/1/09 ומיום 29/5/09 בהם מודיע מנכ"ל העיריה לתובע כי העסקתו בתפקיד היא לשנת ניסיון אחת.
12.בכל הנוגע להיבט השני, טוען התובע כי במועד האחרון להגשת ההצעות למכרז, לא הגישה הנתבעת מס' 2 ואף לא היו בידיה רישיון הוראה קבוע כמתחייב מתנאי הסף למכרז או אסמתכא המעידה כי עמדה בדרישות הניסיון כעולה מתנאי הסף למכרז.
לטענתו, בהתירה לתובעת להמציא אסמכתאות אלו במועד ישיבת ועדת הבחינה, חרגה העיריה מכללי השוויון החלים על ניהול מכרזים ואף פעלה בניגוד להוראות תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"ם-1979 (להלן- תקנות העיריות מכרזים).
מבלי לגרוע מטענותיו אלו, אשר לשיטתו די בהן כדי להביא לפסילת מועמדותה של הנתבעת מס' 2, לא כל שכן זכייתה במכרז, מוסיף התובע וטוען, כי גם האסמכתא שצירפה התובעת להוכחת ויתקה בהוראה - לאו אסמכתא היא, ובעיקר, לטענתו, הוכח במסגרת הליך זה שהנתבעת מס' 2 לא השלימה את דרישות הניסיון המינימאלי בהוראה כנדרש על פי תנאי הסף למכרז.
13.בכל הנוגע להיבט השלישי, טוען התובע כי:
א.חלק מחברי הבחינה היו נגועים בניגוד עניינים וחלקם הארי הגיעו לוועדת הבחינה עם דעה קדומה ונחרצת כנגד התובע.
כך, ובכל הנוגע ליו"ר העיריה - מר יצחק ולד, טוען התובע כי מר ולד הוביל מהלך להפרטת בית הספר שנתקל בהתנגדות רבתי של ועד הורי התלמידים וועד מורי בית הספר בתמיכתו של התובע, התנגדות שהיתה לצנינים בעיניו של מר ולד, והגיעה לשיאה בכרוז שיטנה כנגד מר ולד שהופץ בהפגנה שערכו ועד ההורים וועד המורים המזוהים עם התובע, ועל כן לטענתו, ברי כי מר ולד הגיע לועדה עם דעה מגובשת ונחרצת להפסיק את כהונתו של התובע.
בכל הנוגע למנכ"ל העיריה - מר חיאם קעדאן, טוען התובע כי הוריה ואחיה של הנתבעת מס' 2 מחזיקים בזייכנות של חברת נעמן פורצלן במגזר הערבי והם שהעניקו לאחיו של מנכ"ל העיריה זכויות שיווק מוצרי נעמן בעיר אום אלפחם.
לטענתו, מנכ"ל העיריה נמנע מליידע את הנוכחים בועדה לגבי ניגוד העניינים הנ"ל בו הוא שרוי וכבר בכך עבר עבירה פלילית ואתית המצדיקה בנסיבות העניין את פסילת החלטת הועדה לבחור בנתבעת 2 לתפקיד.
יתרה מכך, לטענתו, גם למנכ"ל העיריה דעה קדומה כנגד התובע והוא יעשה הכל, כמו יו"ר העיריה ומנהל מחלקת החינוך כדי לטרפד את מינויו לתפקיד לנוכח התנגדותו למהלך של הפרטת בית הספר, דבר שהפך ל"סכסוך אישי בין הקבוצה של מר יצחק ולד לבין התובע ומורי בית הספר".
בכל הנוגע למר נימר קעדאן - נציג ציבור בוועדה, טוען התובע כי אביו של מנכ"ל העיריה הינו בן דודו של אביו של מר נימר קעדאן ומודבר בקירבה משפחתית, קרובה מאוד ועל כן קיים חשש ממשי כי גם הוא היטה את הכף לרעת התובע ובתמיכה בקרוב משפחתו מנכ"ל העיריה, מה גם שכאמור יש לו קשר לאחיו של מנכ"ל העיריה שלו קשרים עיסקיים עם משפחת הנתבעת מס' 2.
בכל הנוגע למר וליד מג'אדלה - מנהל מחלקת החינוך בעיריה, טוען התובע כי הלה מסוכסך עם התובע באופן אישי, על רקע התנגדותו של התובע להפרטת בית הספר בניגוד לדעת מנהל מחלקת החינוך ולדעת ראש העיריה וכן מן הטעם שהתובע תמך בועד המורים שהחרים את מר מג'אדלה עוד כשהוא עצמו שימש כמנהל בית הספר, ועל כן לשיטתו, גם דעתו של מר מג'אדלה היתה נעולה כנגדו.
בכל הנוגע למר זכריה חרדאן - מפקח משרד החינוך, טוען התובע כי מדובר במפקח על בית הספר שבעבר חיווה דעתו על בית הספר ועל התובע כמנהל בית הספר.
אי לכך לטענתו, אין זה סביר שמי שבעבר חיווה דעתו על התובע יראיין אותו בלב פתוח ונפש חפצה, מה גם שעל פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, קיים איסור על מפקח בית הספר הנוגע בדבר להיות חבר בוועדת הבחינה.
בכל הנוגע למר חאלד עבד אלרחמאן - נציג הסתדרות המורים, טוען התובע כי חל איסור על השתתפותו בהצבעה למועמד שאינו חבר בארגונו ועל כן הוא לא יכל להשתתף בהצבעה על מועמדות
= 4 =
התובע שאינו חבר בארגונו.
ב.מוסיף התובע וטוען, כי בניגוד לתקנה 23 לתקנות העיריות מכרזים, ראש העיריה לא קבע שמות של הנציגים לוועדת הבחינה והרשימה לא פורסמה על לוח המודעות.
ג.כמו כן לטענת התובע, הרכב הועדה ופעולותיה עומדים בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך (להלן-החוזר).
כך, לטענתו על פי החוזר, וועדת הבחינה היתה אמורה להיות מורכבת מ-4 חברים ויו"ר הועדה, ואילו בענייננו נוספו נציגים לוועדה מטעם העיריה.
על פי החוזר, רק לנציג האיגוד המקצועי שבו חבר המועמד יש זכות הצבעה ואילו בענייננו הצביעו שני נציגי הארגונים לגבי כל המועמדים.
על פי החוזר, יש להזמין לוועדה את המפקח על בית הספר, אך זאת במעמד של משקיף שהוא בעל דעה מייעצת ולא כחבר וועדה ואילו בענייננו השתתף המפקח כחבר וועדה ואף הצביע.
על פי החוזר נאסר לשאול את המועמד שאלות בדבר השתייכותו הפוליטית ואילו בענייננו רוב השאלות לתובע התמקדו באותה הפגנה בה השתתף יחד עם מורי ותלמידי בית הספר, שאלות שהן בעלות גוון פוליטי.
על פי החוזר, על כל חבר לבחור במועמד אחד ואילו בענייננו צומצמו המועמדים לכלל שני מועמדים עדיפים ורק לאחר מכן בחר כל חבר את המועמד המועדף עליו.
ד.הוועדה דנה בעניינה של הנתבעת מס' 2 ואף בחרה בה למרות שלא עמדה בתנאי הסף למכרז ואף לא הציגה במועד את המסמכים המצביעים על עמידתה בתנאי הסף.
ה.תקנות העיריות מכרזים מחייבות עריכת פרוטוקול של דיוני הועדה עליו יחתמו חברי הועדה הנוכחים בהצבעה.
בענייננו, העיריה לא המציאה את הפרוטוקול במועד כשהוא חתום על ידי כל חברי הועדה, דבר שאומר דרשני, מה גם שכאמור לטענת התובע, הפרוטוקול זויף.
14.וכך, לטענת התובע בסופו של דבר, העדפת הנתבעת מס' 2 על פניו, חרף העובדה שלא עמדה בתנאי הסף למכרז והגם שכישוריה וניסיונה נופלים בהרבה מאלו שלו, בהצטרפה לפגמים הרבים שנפלו בהליך המכרז, מלמדת על כך שההחלטה על סיום תפקידו ומינויה של הנתבעת מס' 2 לתפקיד, יסודה בשיקולים פסולים וזרים מצד העיריה, ועל כן לטענתו הנטל הוא על העיריה להוכיח את תקינות הליכי המכרז ותקינות הבחירה, כאשר לשיטתו העיריה לא עמדה בנטל זה, ולכן לשיטתו, יש להיענות לסעדים כמבוקש על ידו.
15.לא למותר יהיה לציין, כי מנגד, הנתבעות מכחישות מכל וכל הן את טענותיו העובדתיות של התובע והן את טענותיו המשפטיות, כאשר לשיטתן לא נפל כל מתום בהליכי המכרז או בתוצאותיו ומינוי הנתבעת מס' 2 למשרה, בוצע כדין והוא תקף לכל דבר ועניין.
לטענתן, הנטל הוא על התובע להוכיח את טענותיו בדבר פגמים שנפלו בהליך או בתוצאותיו והוא לא עמד בנטל זה ועל כן דין תביעתו שבנדון להדחות.
דיון והכרעה
16.מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע.
מטעם העיריה הוגשו תצהיריהם של מר יצחק ולד - ראש העיריה, מר חיאם קעדאן - מנכ"ל העיריה, מר וליד מג'אדלה - מנהל מחלקת החינוך בעיריה ומר נימר קעדאן - נציג ציבור.
מטעם הנתבעת מס' 2 הוגש תצהירה של הנתבעת מס' 2 ותצהיר משלים מטעמה, לאחר קבלת רשות בית הדין, וכן תצהירו של דוד בעלה של הנתבעת מס' 2 - מר עתמאמנה אחמד.
כמו כן לבקשת התובע התרנו את העדתם של הגב' מאי הריש - אחותה של הנתבעת מס' 2, של מר מורסי קעדאן - אחיו של מנכ"ל העיריה, ושל מר זכריה חרדאן - נציג משרד החינוך בועדת הבחינה.
יתרה מכך, לבקשת הנתבעת מס' 2 התרנו את העדתו של מר עבד חטיב - מנהל בית הספר אלאמל ברמלה, ומאוחר יותר לבקשת הנתבעת מס' 1, הורינו על זימונו לעדות פעם נוספת תוך המצאת מסמכים.
התובע, הנתבעת מס' 2, המצהיר מטעם הנתבעת מס' 2 והמצהירים מטעם העיריה נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם בפנינו.
הגב' מאי הריש, מר מורסי קעדאן, מר זכריה חרדאן ומר עבד חטיב העידו במסגרת עדות ראשית בפנינו ולאחריה נחקרו בחקירה נגדית על עדותם.
משהובהרו עילות התקיפה כנטען על ידי התובע, נפנה להלן לדון בהן, גם אם לא בהכרח לפי סידרן.
= 5 =
המישור הראשון - טענות התובע לעניין תקפות העברתו מתפקידו והשלכתן על תוקף המכרז.
17.נקדים ונבהיר כי אין בידינו לקבל את טענותיו אלו של התובע, מכמה טעמים נפרדים, לא כל שכן בהצטברם, ונבאר.
ראשית, וכעולה מן המסמכים שהוצגו בפנינו (ראה: נספח ת/15 לתצהיר התובע), כבר בכתב המינוי לתפקידו כמנהל בית הספר שנמסר לתובע עוד ביום 11/8/08 נקבע במפורש:
"הנני שמח להודיעך כי ועדת הבחינה לבחינת מנהל בית הספר תיכון עיוני טכנולוגי, החליטה לבחור בך לנהל את בית הספר לשנת הלימודים תשס"ט.
תוקף מינוי זה בהתאם להחלטת הועדה הוא לשנה אחת בלבד דהיינו החל מיום 1.9.08 ועד 31.8.09.
מאחל לך בהצלחה במילוי תפקידך" (ההדגשות הוספו - א.ר.ק.).
התובע אישר בעדותו בפנינו, כי קיבל לידיו את כתב המינוי (ראה עדותו: בעמ' 8 לפרוטוקול ש': 11-12), ואף את מכתבי התזכורת הנוספים בעניין תקופת המינוי וכי הבחין בכך שהמינוי הוא לשנה, אך לא עשה דבר בנדון שכן סבר שזה הוא הנוהל (ראה עדותו: בעמ' 10 לפרוטוקול ש': 12-16).
זאת ועוד, על מנת לסבר את האוזן, והגם שלא נעלם מעינינו כי עסקינן במכרז לאיוש משרת מנהל בית ספר שבבעלות הרשות המקומית, נעיר כי ככל שהדברים נוגעים למכרזים לאיוש משרת מנהל בית ספר שבבעלות משרד החינוך, קובעים חוזרי מנכ"ל משרד החינוך את הכללים למינוי מנהלי בית ספר ובין היתר קובע סעיף 3.3.2. לחוזר מנכ"ל התשס"א, כי ועדת היועצים למכרז רשאית להמליץ על הגבלת מינוי מנהל לשנה אחת, לפי שיקול דעתה, גם אם המשרה פורסמה ברבים ללא הגבלה.
אכן, תקנות העיריות מכרזים (שהן המקור הנורמטיבי החל על המכרז שבנדון), אינן קובעות הוראה דומה ולמעשה אינן קובעות כללים לגבי דרך הפעלת שיקול דעתה של ועדת הבוחנים, אך בהינתן מהות התפקיד בו מדובר איננו רואים כל מתום באימוץ העקרונות החלים על מינוי מנהלי בית ספר במשרד החינוך, גם לעניין מינוי מנהל בית ספר ברשות המקומית.
בנסיבות המקרה שבנדון, בהן לא היה חולק שמבין שלושת המועמדים שניגשו למכרז בשנת התשס"ט, שניים לא עמדו בתנאי הסף והתובע היה למעשה מועמד יחיד - אין כל מתום בכך שמלכתחילה הוחלט על הגבלת מינויו של התובע לשנה אחת, בלבד.
לא זו אף זו.
מלכתחילה, קובע פרק 7.6.4 לתקשי"ר עובדי ההוראה החל על מינוי מנהלים במשרד החינוך, כי 3 שנות עבודתו הראשונות של מי שנתמנה לתפקיד מנהל בית הספר, ייחשבו כשנות ניסיון בתפקידו, כאשר בהמשך אותו פרק, מתואר האופן בו תבחן כשירותו של המנהל לשמש בקביעות בתפקידו זה.
במילים אחרות, לאור העקרונות שהם בגדר כללים מנחים בסוגיה זו, הרי שגם אלמלא הקביעה המפורשת שהגבילה את תקופת מינויו של התובע מלכתחילה לשנה אחת בלבד, נדרשת פעולה פוזיטיבית של החלטה על עמידתו של התובע בניסיון והמשך מינויו של התובע בתפקיד.
מקל וחומר שכך הם פני הדברים עת מלכתחילה הוגבל מינויו של התובע לשנה אחת בלבד.
18.הנה כי כן, אין בידינו לקבל את סברת התובע לפיה כביכול נפל מתום במינויו לתקופה קצובה של שנה אחת שנה וכפעל יוצא מכך, אף אין בידינו לקבל את סברת התובע לפיה כביכול נפל מתום בפרסום המכרז בתום אותה שנת כהונה.
ההיפך הוא הנכון, מעת שהסתיים מינויו של התובע, פרסום המכרז הוא דרך המלך בה היה על העיריה לצעוד.
החריג לכלל זה היה בדרך של קבלת החלטה פוזיטיבית על הארכת תוקף מינויו של התובע לשנה נוספת, והחלטה כאמור לא התקבלה, ולא נטען כי התקבלה.
19.לא למותר יהיה להוסיף, כי משזו קביעתנו, ודוק משהוברר כי כבר בעת מינויו נקבע כי המינוי הוא לתקופה של שנה בלבד, אף אין בידינו לקבל את טענות התובע לפיהן כביכול מכתבי התזכורת שנשלחו לו ביום 20/1/09 וביום 29/5/09 בדבר התקופה הקצובה למינויו לתפקיד, קשורים בקשר כלשהו להתערערות היחסים שבינו לבין העיריה, או לניסיון כלשהו מצד העיריה להתנכל לו בתפקידו.
20.למעלה מן הצריך, יוער כי אם אמנם סבר התובע שנפל מתום בקציבת תקופת כהונתו בתפקיד, המועד לתקוף את אותה החלטה היה עם קבלת כתב המינוי בחודש 8/08, או למצער עם קבלת התזכורת הראשונה לכך בחודש 1/09, ולכל המאוחר עם קבלת התזכורת השנייה לכך היינו בחודש 5/09.
דא עקא, שלא רק שהתובע לא פעל במועד כמתחייב למניעת פרסום המכרז, אלא הגדיל לעשות ואף בחר להשתתף באותו מכרז עצמו אשר לשיטתו מלכתחילה פורסם שלא כדין.
וכך, התובע אשר השיג על עצם פרסום המכרז, הגיש ביד האחת את מועמדותו למכרז זה ביום 13/6/09, וביד
= 6 =
השניה שלח שני מכתבים ביום 15/6/09 וביום 16/6/09 בהם התנגד לעצם פרסום אותו מכרז (ראה: נספחים ת/28 ו-ת/29 לתצהירו).
למרות שדרישותיו הנ"ל לביטול המכרז לא נענו, שקט התובע על שמריו, לא פנה לבית הדין במועד והתייצב ביום 13/7/09 בפני ועדת הבחינה לאותו מכרז עצמו וניסה לשכנעה לבחור בו למשרה.
בכך, לא רק שתביעתו זו של התובע להורות על ביטול תוצאות המכרז מן הטעם שבנדון, לוקה בשיהוי מהותי אובייקטיבי וסובייקטיבי, אלא שהתובע מנוע ומושתק מלתקוף את תוצאות אותו מכרז בו השתתף, על יסוד הנימוק כי לא היה מקום מלכתחילה לפרסם את אותו מכרז.
21.סיכומם של דברים לעניין מישור התקיפה הראשון.
כמבואר לעיל, לא רק שלגופם של דברים לא מצאנו מתום במינויו של התובע לתקופה קצובה של שנה אחת ובפרסום המכרז עם תום אותה תקופה, אלא שאפילו היה נמצא פגם כלשהו בשלב זה של ההליכים (ולא כך קבענו), ממילא היה דין טענותיו אלו של התובע להדחות מכל וכל בשל שיהוי ומניעות.
אי לכך, ולאור כל המבואר לעיל, אין לנו אלא לדחות טענותיו אלו של התובע, בכל הנוגע לפגם כביכול שנפל בפרסום המכרז שבנדון.
לא למותר יהיה לציין, כי לאור המבואר לעיל ומשלא מצאנו פגם בדרך סיום תפקידו של התובע, אף אין לנו אלא לדחות את הסעד שהתבקש על ידי התובע להורות על ביטול החלטת העיריה בדבר הפסקת עבודתו כמנהל בית הספר.
המישור השלישי - טענות התובע בדבר פגמים וליקויים שנפלו בהרכב ועדת הבחינה, באופן פעולת ועדת הבחינה ובפרוטוקול ועדת הבחינה
טענות התובע ביחס לפרוטוקול ועדת הבחינה.
22.נקדים אחרית דבר לראשיתו ונבהיר כי לא מצאנו יסוד לסברת התובע כי פרוטוקול ועדת הבחינה אינו משקף את ההליך בפני הועדה, ולא כל שכן שלא מצאנו יסוד לטענותיו לפיהן פרוטוקול הועדה זויף.
כך, מהשוואת הפרוטוקול המילולי שהודפס על ידי העיריה (ראה: נספח ת/1 לתצהיר התובע) לפרוטוקול המילולי שרשם לעצמו התובע בדיעבד (ראה: נספח ת/3 לתצהיר התובע), המתייחס לשחזור הראיון עימו בלבד, קשה שלא להתרשם מזהות שני המסמכים.
גם אם הפרוטוקול שרשם לעצמו התובע מזיכרונו, הוא מפורט יותר, הרי שמבחינת תוכן הדברים לא מצאנו כל יסוד לסברה כי הפרוטוקול אינו משקף את תוכן הראיון, לא כל שכן את הטענה כי הפרוטוקול זויף.
ההבדל היחיד בין הפרוטוקול שרשם לעצמו התובע, לבין הפרוטוקול שרשמה העיריה, מתייחס לכך שבפרוטוקול שרשם לעצמו התובע מופיע לאחר הצגת חברי הועדה, הציון לפיו מר מג'אדלה משמש כמזכיר הועדה, ועל כך יידון להלן בהמשך.
זאת ועוד, באשר לטענות התובע לגבי המצאת הפרוטוקול והחתימות עליו באיחור כביכול, נבהיר כי תקנה 29 לתקנות העיריות מכרזים שכותרתה "פרוטוקול ועדת הבחינה" קובעת:
"א)יושב ראש ועדת הבחינה יציין בפרוטוקול את שמו של המועמד או את שמותיהם של המועמדים הנראים לועדה ככשירים למשרה המוכרזת לפי סדר עדיפותם, ובלבד שלמשרה אחת מספרם לא יעלה על שלושה.
(ב)הפרוטוקול ייערך לפי טופס ג' שבתוספת וייחתם בידי חברי הועדה הנוכחים בעת ההחלטה."
בענייננו חתמו כל חברי הועדה על הפרוטוקול - טופס ג לתוספת לתקנות בזמן אמת כמתחייב מתקנה 29 הנ"ל (ראה: נספח ה' לתצהירי העדים מטעם הנתבעת), ובנוסף לכך ומעבר לחובתה על פי תקנות העיריות מכרזים, הוכן במועד מאוחר יותר פרוטוקול מילולי של דיוני הועדה (ראה: נספח ת/1 לתצהיר התובע), אשר כמבואר לעיל, אף לשיטת התובע משקף את הלך הדברים בעת הראיון עימו.
הנה כי כן, ובניגוד לסברת התובע, הפרוטוקול בו עוסקת תקנה 29 לתקנות הוא הפרוטוקול - טופס ג לתוספת לתקנות, עליו חתמו כל חברי הועדה שנכחו בעת ההחלטה, מיד בתום הדיון, ולא הפרוטוקול המילולי הנוסף של תוכן דיוני הועדה והחלטתה, שאמנם הודפס והופץ במועד מאוחר יותר.
ודוק, לעניין זה לא נעלם מעינינו, כי מר גאזי איוב - נציג ארגון המורים הוסיף הערה בכתב ידו, על גבי אותה פיסקה בפרוטוקול המילולי המתייחסת לדבריו שלו בסיכום הישיבה, אלא שעיון מדוקדק באותה הערה מעלה כי אין המדובר בשינוי לדבריו כפי שנרשמו בפרוטוקול המילולי, אלא רק בפירוט נוסף, כאשר מבחינת תוכן הדברים וסיכומם אין כל שינוי לדברים שנרשמו מפיו בפרוטוקול המילולי שהודפס על ידי העיריה.
לא זו אף זו, אלא שבאותו חלק המתייחס לסיכום הדברים לפיו הוחלט "פה אחד" למנות את הנתבעת מס' 2 לתפקיד, לא מצא מר איוב להעיר דבר, ללמדך כי זו אמנם הייתה ההחלטה שהתקבלה באותה ועדה.
מכל מקום, אין חולק כי בכפוף לאותה הערה של מר איוב חתם מר איוב על הפרוטוקול ואישר את שאר הדברים, וכך גם כל חברי הועדה האחרים, חתמו אף הם על הפרוטוקול המילולי שהודפס על ידי העיריה, בנוסף לפרוטוקול - נספח ג' לתוספת לתקנות.
= 7 =
23.ובאשר להשגות התובע לגבי הרישום בדבר תפקידו של מר מג'אדלה בועדת הבחינה, הרי כפי שציינו לעיל, ההבדל היחיד בין הפרוטוקול שרשם לעצמו התובע בדיעבד, לבין הפרוטוקול המילולי שהדפיסה העיריה, נעוץ בכך שבפרוטוקול שרשם לעצמו התובע מופיע לאחר הצגת חברי הועדה, הציון לפיו מר מג'אדלה משמש כמזכיר הועדה.
ודוק, למעט בפרוטוקול שרשם התובע לעצמו, לא מצאנו כל אזכור בכל מקום אחר לפיו מר מג'אדלה, שימש כמזכיר ועדת הבחינה.
לא רק שהדבר לא צוין בפרוטוקול המודפס של דיוני הועדה עלניו חתמו כל חברי הועדה, אלא שהדבר גם לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול הועדה - טופס ג לתוספת לתקנות (נספח ה' לתצהירי העדים מטעם הנתבעת), אשר נחתם על ידי חברי הועדה בזמן אמת, ועוד בטרם יכל מי מנציגי העיריה או חברי הועדה, לדעת על טענותיו אלו של התובע.
מעיון באותו טופס עולה כי מר מג'אדלה רשום שם כחבר הועדה (ולא כמזכיר) ועל טופס זה חתמו כל חברי הועדה.
לאור דקדקנותו של חבר הועדה מר איוב אשר הקפיד על רישום מפורט ומדוייק של כל מילה בפרוטוקול המילולי - חזקה עלינו כי אילו הציון לפיו מר מג'אדלה הוא חבר הועדה שהוא ברור וניכר על פני הטופס, לא היה נכון, היה טורח מר איוב להעיר את תשומת לב הנוכחים בזמן אמת לדבר, לא כל שכן שהיה טורח להעיר גם הערה זו על גבי הפרוטוקול המילולי שהועבר לחתימתו.
לא למותר יהיה להוסיף כי מעבר להכחשת המצהירים מטעם העיריה את טענות התובע בדבר מעמדו כביכול של מר מג'אדלה כמזכיר הודעה, הרי שגם חברי ועדת הבחינה שלא מקרב נציגי העיריה העידו בפנינו כי לא זכור להם שמר מג'אדלה שימש או הוצג כמזכיר הועדה (ראה עדותו של מפקח משרד החינוך מר זכריה חרדאן: בעמ' 43 לפרוטוקול ש': 12-14 ועדותו של נציג הציבור בועדה מר קעדאן: בעמ' 59 לפרוטוקול ש': 15-19).
24.לאור כל המבואר לעיל, עדיף עלינו הרישום בפרוטוקול שהדפיסה העיריה לפיו הוצג מר מג'אדלה בפני כל המועמדים ולא רק בפני התובע כחבר הועדה לכל דבר ועניין, רישום אשר תואם את האמור בפרוטוקול הועדה - טופס ג לתוספת לתקנות, עליו חתמו כל חברי הועדה בזמן אמת, ועוד בטרם יכלו לצפות את טענתו זו של התובע.
נכונים אנו להניח לטובת התובע כי אולי התבלבל וסבר שמר מג'אדלה הוא מזכיר הועדה, הואיל ורשם את הפרוטוקול, אך לא שוכנענו כי אכן כטענת התובע, הוא הוצג בפני מישהו כמזכיר הועדה, או כי לא שימש כחבר ועדת הבחינה.
25.משכך הם פני הדברים ולאור כל המבואר לעיל, אין לנו אלא לדחות את טענות התובע בכל הנוגע לתקינות עריכת פרוטוקול דיוני הועדה ועיתוי המצאתו, ובמיוחד את טענות התובע בדבר זיוף כביכול של הפרוטוקול המילולי, או אי התאמתו לאשר נאמר בוועדה.
טענות התובע לפיהן חלק מחברי הודעה היו בעלי דיעה קדומה נחרצת נגדו.
26.ובאשר לטענות התובע לפיהן חלק מחברי הוועדה היו בעלי דיעה קדומה נחרצת כנגדו, הרי שכפי שיבואר להלן, אף דין טענותיו אלו של התובע להדחות מכל וכל.
ראשית, ועל מנת להעמיד דברים על דיוקם, מן הראוי להבהיר כי חרף טענותיו וטרוניותיו של התובע בתצהירו ותביעתו כלפי מרבית חברי וועדת הבחינה, במסגרת חקירתו הנגדית בפנינו הגדיר התובע את יחסיו עם מנכ"ל העיריה כ"יותר מאשר מצוינים" (ראה עדותו: בעמ' 8 לפרוטוקול ש': 3-4), את יחסיו עם יו"ר הועדה הממונה מר ולד הגדיר כ"יחסים קורקטיים בסה"כ" הגם שלטענתו חש כי הלה מצדד במנהל מחלקת החינוך (ראה עדותו: בעמ' 8 לפרוטוקול ש': 5-7), בכל הנוגע למר זכריה חרדאן - מפקח משרד החינוך אישר כי אין לו שום בעיה איתו והגדיר את יחסיהם כתקינים (ראה עדותו: בעמ' 8 לפרוטוקול ש': 13-15) ובכל הנוגע למר נימר קעדאן - נציג ציבור בוועדה אישר כי אין לו שום בעיה אישית איתו ואף הוא מכיר אותו שכן בעבר היה תלמיד שלו (ראה עדותו: בעמ' 8 לפרוטוקול ש': 23).
עדות זו על פניה, יש בה כדי להקהות את העוקץ מטענותיו של התובע כלפי אותם גורמים במסגרת בקשתו זו, אלא שבכך לא סגי.
המשותף לכל חברי הוועדה כנזכר לעיל (היינו, מר יצחק ולד, מר חיאם קעדאן, מר נימר קעדאן ומר זכריה חרדאן), הוא שטענותיו של התובע בדבר דעתם הקדומה כנגדו, היתה ידועה לתובע (אם אמנם יש בה ממש), גם לשיטתו הוא עצמו, עוד בטרם התקבלה החלטת ועדת הבחינה שלא לבחור בו לתפקיד.
= 8 =
על פי הפסיקה, המועד להשיג על תנאי המכרז או הרכב ועדת הבחינה בו, הוא מיד לכשנודע למשיג על הפגם, לשיטתו.
בענייננו, לא רק שהתובע לא השיג על הרכב חברי הועדה בשל עילה זו בהזדמנות הראשונה שהתוודע אל חבריה לשיטתו, אלא שכעולה מפרוטוקול ועדת הבחינה בפתח הראיון עם כל מועמד ובכלל זה עם התובע, הוצגו חברי הועדה בפני המועמד, ולאחר מכן נשאל כל מועמד ובכלל זה גם התובע, האם יש לו התנגדות לנוכחות מי מחברי הועדה או להרכב ועדת הבחינה.
כעולה מן הפרוטוקול, התובע אישר כי אין לו התנגדות לאף חבר בועדה, ואם בכך לא סגי, הרי שגם בפרוטוקול שרשם התובע לעצמו התובע בדיעבד (ראה: נספח ת/3 לתצהיר התובע), הוא מציין כי נשאל האם יש לו התנגדות להרכב הודעה והשיב בשלילה.
27.בנסיבות אלו, שעה שבזמן אמת, ולאחר שהתבקש להשמיע את השגותיו במפורש כלפי הרכב ועדת הבחינה, אישר התובע כי אין לו התנגדות לנוכחות החברים בועדה - מושתק התובע מלהעלות כל טענה כנגד אותם חברים בשל עילה זו, רק מן הטעם שלא בחרו בו לתפקיד.
לעניין זה נפסק כי מי שמלין על הרכבה של ועדת מכרזים, אינו יכול לבחור בדרך של השתתפות במכרז תחילה כדי להעלות את ההשגות רק לאחר מכן, במקרה שייכשל ולא ייבחר במכרז. במלים אחרות, מי שטוען כנגד יושר לבם של אלו המכהנים בוועדה, צריך להעלות טענה זו על אתר ולא לחכות לתוצאות דיוניה של הוועדה, כאילו מדובר אך בפגם מותנה, המתרפא עם בחירתו של בעל ההשגות [ראה: בג"צ 422/85 תופיק גאנם - משרד החינוך והתרבות ואח' , פד"י לט(4), 298 ].
מכל מקום, ולמעלה מן הצריך נוסיף כי תגובת התובע בזמן אמת ובטרם ידע כי לא ייבחר במכרז, היא הנותנת שאף התובע עצמו לא האמין בטענתו זו בדבר דיעה קדומה כנגדו כביכול של מי מאותם חברים, שאם לא כן, לא היה משתתף במכרז באותו מועד אלא נוקט בהליכים להפסקתו.
הדברים מקבלים משנה תוקף בפרט ובמיוחד לנוכח עדותו של התובע בפנינו כמבואר לעיל.
28.עד כאן דיוננו בכל הנוגע להשגות התובע כלפי ה"ה יצחק ולד, חיאם קעדאן, נימר קעדאן וזכריה חרדאן, בכל הנוגע לקיומה של דיעה מוקדמת כביכול.
ובכל הנוגע להשגות התובע כנגד מר וליד מג'אדלה - מנהל מחלקת החינוך, הרי שלעניין זה, הן התובע והן מר מג'אדלה עצמו, לא הסתירו את מערכת היחסים העכורה שביניהם (ראה: סעיפים 18 (ב)-(ג) לתצהיר התובע ועדותו: בעמ' 7 לפרוטוקול ש': 9 עד עמ' 8 ש': 2 ובעמ' 15 לפרוטוקול ש': 14-16 וכן סעיפים 24-35 לתצהיר מר מג'אדלה, ועדותו: בעמ' 65 לפרוטוקול ש': 24-35).
דא עקא, שלעניין זה אין בידינו לקבל את סברת התובע כי בשל מערכת יחסים עכורה זו, היה על הנתבעת להימנע מלהציב את מר מג'אדלה כחבר ועדת הבחינה.
ועדת בחינה איננה "תוכנית כבקשתך" שבה כל מועמד בוחר לעצמו "נציגים מועדפים" על ידו לשמש כחברים בועדת הבחינה.
במכרז שבו אמורים לבחור מנהל בית ספר לבית ספר שבבעלות העיריה, אך טבעי הוא, ואם תמצי לומר מתבקש, כי בועדת הבחינה יישב מנהל מחלקת החינוך בעיריה.
מערכת היחסים העכורה שבין התובע לבין מנהל מחלקת החינוך, אינה עילה למנוע ממנהל מחלקת החינוך להשתתף בועדה שאמורה לבחור מנהל בית ספר לבית הספר שבבעלות העיריה.
לא זו אף זו, לעניין היכרות קודמת של חברי ועדת הבחינה עם מועמדים למכרז נפסק זה מכבר כי היכרות קודמת בין מועמדים למשרה לבין חברי ועדה שדנה במינויים אין בה כל פגם ואינה פוסלת את חברי הוועדה מלדון ולהחליט בעניין המינוי או המלצה למינוי [ראה: בג"ץ 496/81 קשוע מחמוד עבד אללטיף נ' מר אליעזר שמואלי, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות, פד"י לו(2), עמ' 415].
וביתר פירוט נפסק בבג"צ 322/77 שמואל הדר נ' מאיר בן ארי ואח', לא(3), 726, כי:
"מטבע הדברים הוא שמנהל המחוז, המפקחים, מנהלי בתי-הספר, אנשי הרשות המקומית ונציגי ארגוני המורים - כולם יכירו את המועמדים המקומיים למשרה אשר כזאת, הכרה אישית משכבר הימים; כשם שאך טבעי הוא, מפאת היכרות זו, שהמועמדים ישתדלו לחבב את מועמדותם על אלה שיצטרכו לחוות דעתם על כשירותם. אין גם למנוע שאנשי המקום יידעו כל מיני ידיעות על המועמדים שאין להן ענין לכשירותם המקצועית, ואולי אף יתחשבו בהן - כגון בגע גועיהם של איש נהריה ואשתו וילדיו לשוב למקומם. כל עוד לא הוכח ששיקולים זרים אשר כאלה הכריעו את הכף ושהשיקולים הכשרים נדחו מפניהם, אין בעצם ההכרה האישית ובתוצאותיה הטבעיות כדי לפסול בוחן או יועץ בוועדה אשר כזאת. טול, למשל, ועדת- המינויים לפי חוק השופטים, תשי"ג-1953, אשר אב-בית-הדין הפנה אליו במהלך שמיעת הטענות: מטבע הדברים הוא שהמועמדים יהיו מוכרים אישית לרוב חברי הוועדה, אם לא לכולם; ואילו פסלת חבר בוועדת-מינויים
= 9 =
זו מפני שיש לו "דעה קדומה", לטובה או לרעה, על מועמד זה או אחר, כי אז מנעת מעצמך כל אפשרות סבירה להרכיב ועדה כזאת בכלל.
ענינו הלגיטימי של מר לוי כמנהל המחוז הוא למצוא לאנשי מחוזו מקומות-עבודה שהם יאים להם; ויש להעמיד בחזקתו שממלא הוא תפקידו באמונה ולא יתן ידו למינוי אשר אינו יאה או אינו הוגן".
הוא הדין אף בענייננו, כאשר מכרז פומבי פתוח גם להשתתפות עובדי העיריה, מטבע הדברים הוא שהמועמדים יהיו מוכרים אישית לרוב, אם לא לכל חברי הוועדה הבאים מאותו תחום.
היכרותם הקודמת של חברי הועדה עם המועמדים, יכול שתפעל לטובת המועמדים מקרב עובדי העיריה או לרעתם, אך אין בה בפני עצמה כדי לפסול את אותם חברים מלישב בועדה שתפקידה לבחור את המועמד המתאים ביותר.
29.אי לכך, אין לנו אלא לדחות גם את טענותיו של התובע כלפי חברותו של מר מג'אדלה בועדת הבחינה.
משדחינו כמבואר לעיל את טענותיו של התובע לפיהן כביכול מר מג'אדלה הוצג בפניו כמזכיר הועדה, אין זאת אלא שאף בעניינו של מר מג'אדלה ממילא איחר התובע את המועד להעלות השגות כנגד נוכחותו של מר מג'אדלה בועדה.
מכל מקום, הואיל וממילא דחינו את סברת התובע כי נפל פגם כביכול בהרכב הועדה בשל נוכחותו של מר מג'אדלה עמו היו לתובע יחסים עכורים, אין זאת אלא שדין טענתו זו של התובע - להדחות, אפילו היינו משתכנעים כי היתה לתובע סיבה מוצדקת שלא להעלות את השגותיו כלפי מר מג'אדלה במועד.
טענות התובע ביחס לניגוד עניינים.
30.באשר להשגות התובע על כך שחלק מחברי הועדה היו נגועים בניגוד עניינים, הרי שלעניין זה כאמור טען התובע לגבי קשרים עסקיים שבין משפחת מנכ"ל העיריה לבין משפחת הנתבעת 2, לגביהם לא מסר המנכ"ל דבר בישיבת ועדת הבחינה.
לטענת התובע, בשל ניגוד עניינים זה, יש לפסול את זכייתה של הנתבעת מס' 2 במכרז ולעניין זה מבקש התובע בסיכומיו ללמוד גזירה שווה מאשר נפסק בעניין ע"ע 452/09 איימן זועבי - מפעלי מים וביוב בע"מ (פסה"ד מיום 4/3/10).
נפנה להלן לדון בטענתו זו של התובע.
31.וכך, במסגרת תצהירו שתמך בבקשה לסעדים זמניים, טען התובע כי "הוריה ואחיה של של הנתבעת 2 מחזיקים בזכיינות של חברת נעמן פורצלן במגזר הערבי והם העניקו לאחיו של מנכ"ל העיריה זכויות שיווק מוצרי חברת נעמן פורצלן בעיר אום אלפחם".
הנתבעת מס' 2 הצהירה בתצהירה שתמך בתגובתה לבקשה לסעדים זמניים ובתצהיר עדותה הראשית בתיק העיקרי כי אין היכרות מוקדמת כלשהי עיסקית או אחרת בינה לבין מנכ"ל העיריה ו/או מי מטעמו ו/או מי מבני משפחתה לבינו, וכי הוריה ואחיה אינם זכיינים של חברת נעמן פורצלן.
כמו כן צורף לתגובה, תצהירו של מר אחמד עתאמנה שהוא דודו של בעלה של הנתבעת אשר הצהיר כי אכן הוא משמש כזכיין של חברת נעמן פורצלן במגזר הערבי, אך לא היה לו כל קשר עיסקי עם מי מבני משפחתה של הנתבעת 2, או עם מנכ"ל העיריה, וכי הקשר היחיד שהיה לו, היה עם אחיו של מנכ"ל העיריה, אך אין ולא היה לו כל קשר עם מנכ"ל העיריה.
בנוסף, צורפו לתגובת הנתבעת 2 תצהיריהם של אחיה והוריה, בני משפחת הריש אשר הצהירו כי מעולם לא היו זכיינים של חברת נעמן פורצלן וכי מעולם לא היו בקשר עסקי או אחר עם מנכ"ל העיריה ו/או עם דודו של בעלה של הנתבעת 2 או מי מטעמם.
לציין, כי בהמשך לכך תיקן התובע את גרסתו ובמסגרת תצהיר עדותו הראשית בתיק העיקרי, טען כי לאחר בדיקה ודרישה התברר לו כי "בין מי ממשפחתה של הנתבעת 2 לבין משפחתו של מנכ"ל העיריה מר כיאם קעדאן חבר הועדה, קיימים קשרים עסקיים הדוקים".
מכל מקום, מנכ"ל העיריה טען בתצהירו התומך בתגובה לבקשה לסעדים זמניים ובתצהיר עדותו הראשית בתיק העיקרי כי הוא כלל לא ידע כלל על כך שמי ממשפחת הנתבעת 2 הוא זכיין של חברת נעמן פרוצלן, וכי אין כל קשר בין נסיבה זו אם אמנם יש בה ממש לבין החלטתו בועדת המכרזים.
32.בהמשך לכך ומתוך חקירתו הנגדית של מר אחמד עתאמנה, דודו של בעלה של הנתבעת מס' 2 נמצאנו למדים כי אמנם הוא משמש כזכיין של חברת נעמן פורצלן במגזר הערבי (ראה עדותו: בעמ' 91 לפרוטוקול ש': 25-26).
בחקירתו הנגדית לב"כ הנתבעת 1 אישר העד כי הוא אמנם מקבל תגמול מחברת נעמן פורצלן עבור כל סניף חדש שנפתח במגזר הערבי וכי תפקידו הוא לקדם פתיחת סניפים רבים ככל האפשר (ראה: בעמ' 93 לפרוטוקול ש': 1-4), אם כי הבהיר כי אין ביקוש רב בציבור לפתיחת סניפים כאמור (ראה: בעמ' 93 לפרוטוקול ש': 5-6).
= 10 =
באשר להיכרותו עם אחיו של מנכ"ל העיריה מר מורסי קעדאן העיד מר עתאמנה כי לפני מספר שנים פנה אליו מורסי כדי לברר לגבי תנאי פתיחת סניף והוא ליווה אותו וסייע בידיו לקבל את הפעלת סניף החברה בטירה (ראה: בעמ' 91 לפרוטוקול ש': 16-24 ).
כמו כן העיד העד כי כשנה לפני מועד עדותו הוא מכר את הסניף שלו באום אלפחם למורסי (ראה עדותו: בעמ' 92 לפרוטוקול ש': 4).
מכל מקום כשעומת העד במישרין על ידי ב"כ התובע עם השאלה האם הפעיל קשרים אל מול מנכ"ל העיריה כדי לגרום לבחירתה של נתבעת 2 לתפקיד, השיב, באופן מעורר אמון יש לומר, כדלקמן:
"אני על המכרז הזה לא ידעתי בכלל אלא רק לאחר שזכתה בו, אז איך אני אפעיל את הקשרים שלי עם חיאם כעדאן ואף על פי שאין לי קשר איתו עם חיאם. התובע הוא יודע שאין לי קשר לענין הזה. אני לא יודע למה הזמנתם אותי בכלל לעדות" (ראה עדותו: בעמ' 92 לפרוטוקול ש': 22-24).
33.להזכיר, לבקשת התובע היתרנו גם את הזמנתו של מר מורסי קעדאן אחיו של מנכ"ל העיריה להעיד בפנינו.
וכך מתוך עדותו של מורסי קעדאן התברר כי אמנם הוא המנהל של חנות נעמן פורצלן בטירה ובאום אלפחם, הגם שלטענתו הוא אינו מפעיל את החנויות בפעל, כי אם אח אחר שלו בשם מוקדם הוא שמנהל את החנויות בפעל, בעוד הוא עצמו מועסק כמנהל מזון ומשקאות בכפר המכביה (ראה עדותו: בעמ' 33 לפרוטוקול ש': 19-26).
כאשר נשאל מורסי לגבי היכרותו עם אחמד עתאמנה השיב כי בתחילת 2007 הוא הופנה אל עתאמנה לאחר שביקש לברר מי הזכיין של חברת נעמן פורצלן, והלה הדריך אותו כיצד לקבל את הזכיינות ובהמשך לכך קיבל את הזכויות בסניף טירה (ראה עדותו: בעמ' 34 לפרוטוקול ש': 5-12).
כמו כן העיד מורסי כי בחודש 12/08 הוא קנה מעתאמנה את חנותו באום אלפחם (ראה עדותו: בעמ' 34 לפרוטוקול ש': 13-14) ואולם מאז אין לו שום קשר עיסקי או אחר כלשהו עם עתאמנה (ראה: בעמ' 34 לפרוטוקול ש': 21-23) והכחיש בתוקף כי אחיו מנכ"ל העיריה ידע על הקשר בינו לבין עתאמנה (ראה עדותו: בעמ' 34 לפרוטוקול ש': 26-28).
זאת ועוד במסגרת חקירה נגדית לב"כ הנתבעת 1 העיד כי כלל לא ידע על פרסום המכרז שבנדון, כי איש מטעמו של עתאמנה או עתאמנה עצמו לא פנה אליך ודיבר איתו בקשר למכרז זה, כי איש לא ביקש ממנו להתערב אצל אחיו מנכ"ל העיריה בעניין מכרז זה, כי לא פנה ולא דיבר עם אחיו מנכ"ל העירייה בעניין מכרז זה, כי אין לו שום היכרות קודמת עם הנתבעת 2 וכי לא היו לו שום עסקים אי פעם עם משפחת הריש (ראה עדותו: בעמ' 35 לפרוטוקול ש': 1-17).
34.זאת ועוד, בשל חשדו של התובע כי מרשימת המצהירים מטעמה של הנתבעת 2 נפקד באופן חשוד שמה של אחותה של הנתבעת 2 - הגב' מאי הריש, התרנו לבקשתו לזמן לעדות גם את הגב' מאי הריש.
וכך מתוך עדותה של עדה זו שהיא עורכת דין בהכשרתה והעידה בצורה ברורה, בהירה ומהימנה עלינו, נמצאנו למדים כי היא עצמה אמנם משמשת כיום כמפעילה של חנות של רשת נעמן פורצלן, אך זאת במגזר היהודי (בנצרת עילית). העדה הסבירה כי היא עובדת במישרין מול הרשת במובחן מעבודה באמצעות זכיינות ואין לה כל קשר לזכיינים של הרשת, לא כל שכן זכיינים במגזר הערבי (ראה עדותה: בעמ' 18 לפרוטוקול ש': 12-15).
לאחר חקירת שתי וערב גרסתה זו לא נסתרה והיא אף אישרה כי אין לה שום קשר או היכרות עם אחמד עתאמנה, דודו של בעלה של אחותה (ראה עדותו: בעמ' 19 לפרוטוקול ש': 1-3), וכי הפעם היחידה שראתה אותו היתה בחתונת אחותה, הנתבעת מס' 2 (ראה עדותה: בעמ' 18 לפרוטוקול ש': 8-9), הגם שלא הסתירה כי ידעה שהוא זכיין של הרשת במגזר הערבי (ראה עדותה: בעמ' 18 לפרוטוקול ש': 11).
35.על האמור לעיל נוסיף כי מנכ"ל העיריה אשר הצהיר בתצהיריו על כך שכלל לא ידע על הקשר הנטען, לא נחקר בחקירה נגדית על הצהרתו זו, חרף חקירה נגדית ממושכת בעניינים אחרים.
מכל מקום בחקירתה הנגדית של הנתבעת 2 בפנינו, היא העידה כי לא הכירה איש מחברי ועדת הבחינה לפני הראיון (ראה עדותה: בעמ' 80 לפרוטוקול ש': 9), ודחתה מכל וכל את נסיונו של ב"כ התובע לרמוז כאילו ראתה את מנכ"ל העיריה בביתה במועד כשלהו שלפני ועדת הבחינה (ראה: בעמ' 80 לפרוטוקול ש': 11) ועמדה על כך שלא ידעה על קשר כלשהו בין אחיו של מנכ"ל העיריה לבין דודו של בעלה, כי אינה מכירה כלל את אחיו של מנכ"ל העירייה, וכי הגם שהיא מכירה את דודו של בעלה היא אינה יודעת עם מי יש לו קשרים עסקיים (ראה עדותה: בעמ' 80 לפרוטוקול ש': 15-18).
36.עד כאן התשתית העובדתית שנפרסה בפנינו בקשר לטענתו זו של התובע, ובאשר להיבט המשפטי, הרי שטענה זו של התובע מקורה בכלל הרחב האוסר על ניגוד עניינים, ומטיל איסור על עובד או נבחר ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים בין אינטרסים נוגדים, לרבות ובכלל זה במסגרת תפקידו כחבר ועדת הבחינה במכרז.
על מהותו של כלל זה, עמד כב' הנשיא ברק עוד ב??"? 531/79 ???? ?????? ??????? ??? ?÷??? ?' ????? ?????? ??? ?÷???, ?"? ?? (2) 566, כדלקמן:
= 11 =
"כללי הצדק הטבעי מזה וכללי האמון מזה, הם המביאים לגיבושו של הכלל, כי עובד ציבור אסור לו להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בין האינטרס הקשור בביצוע סמכותו וכוחו, לבין אינטרס אחר כלשהו שאף עמו הוא קשור".
התכלית שביסוד העיקרון בדבר איסור ניגוד עניינים היא להבטיח מילוי התפקיד הציבורי מתוך שיקולים ענייניים של טובת הציבור בלבד וללא השפעות ושיקולים זרים ולהבטיח שאמון הציבור ברשות הציבורית לא ייפגע כתוצאה מכך שפעולותיה עלולות להיראות כמושפעות משיקולים זרים [ראה: ?"? 6983/94 פחימה נ' פרץ, פד"י נא(5), עמ' 835].
התוצאות הנובעות מניגוד אפשרי של עניינים הן פועל יוצא של שתיים: עוצמת הניגוד מצד אחד, וקיומן של דרכים חלופיות להסרת החששות הנובעים מן הניגוד, מצד אחר.
באשר לעוצמת הניגוד נקבע ב?"? 6763/98 ???? ?' ????? ?????, ?"? ?? (1) 418, שאף הוא עסק בסוגית עריכת מכרז וחברות בועדת הבוחנים, כי:
"באשר למדידת עוצמת הניגוד, העשויה להביא לפסילתה של פעולה או להרחקת נושא הפעולה מכהונתו, מצויות בפסיקה שתי גישות. על-פי האחת, המבחן לבדיקת עוצמת הניגוד הוא זה של "האפשרות הממשית"; לפי מבחן זה ניגוד עניינים מביא לבטלות הפעולה או לפסלות המשרה אם קיימת אפשרות ממשית של ניגוד בין שני התפקידים. האחרת, בוחנת את קיומו של ניגוד העניינים על-פי אמת-מידה דווקנית יותר - זו של קיום חשש סביר, אפילו חשש זה אינו מגיע לכדי אפשרות ממשית (ראו ??"? 244/86 רביבו נ' ראש המועצה המקומית אופקים [4]). אין מחלוקת כי במפגש בין אינטרס ציבורי לבין אינטרס פרטי - די בקיומו של חשש סביר לפסילת ההחלטה (ראו דברי השופטת דורנר ב??"? 3132/92 מושלב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז הצפון [5]).
אין גם מחלוקת כי לא די, לעניין זה, בחשש רחוק או תאורטי (השופט אור ב??"? 7279/98 ח"כ שריד נ' ממשלת ישראל [6], כשם שאין די בחשש סובייקטיבי של מאן דהוא (??"? 244/86 הנ"ל [4], בעמ' 185). ניגוד רחוק המקים חשש תאורטי להשפעה של אינטרסים זרים על ההחלטה אינו מספיק לפסילת ההחלטה (השופטת דורנר ב??"? 3132/92 הנ"ל [5], בעמ' 747)".
37.עד כאן הכלל, ומן הכלל אל הפרט.
בענייננו, בסוף כל הסופות ולאחר שהיתרנו לתובע לזמן לעדות את כל העדים שביקש לצורך הוכחת טענתו זו, התברר, כי מנכ"ל העיריה כלל לא ידע על כל קשר עסקי או אחר בין אחיו לבין דודו של בעלה של הנתבעת 2, ואף לא נטען כי נציג אחר בועדה ידע על קשר זה, הוכח כי הנתבעת 2 עצמה לא ידעה על אותו קשר וכי מנגד דודו של בעלה של הנתבעת 2 לא ידע על המכרז שבנדון ואף אחיו של מנכ"ל העיריה לא ידע על המכרז.
מכל מקום הוכח כי בניגוד לסברת התובע, בני משפחתה של הנתבעת 2 כלל אינם קשורים לזכיינות של חברת נעמן פורצלן במגזר הערבי, וכי הזיקה הרחוקה של אחותה של הנתבעת 2, המפעילה במישרין חנות מטעם הרשת במגזר היהודי, אין לה כל קשר לזכיינות של הרשת במגזר הערבי.
וחשוב לא פחות, הוכח בפנינו כי בפעל לא הופעלה כל התערבות לטובת הנתבעת 2 אצל מנכ"ל העיריה או גורם אחר בעיריה כדי להשפיע על בחירת הנתבעת 2 במכרז זה.
בנסיבות אלו, השאלה הנשאלת היא האם אותו קשר עיסקי חד פעמי שהתרחש במועד כלשהו בסוף 2008 תחילת 2009 בין דודו של בעלה של הנתבעת 2 לבין אחיו של מנכ"ל העיריה, קשר לגביו שוכנענו כי לא מנכ"ל העיריה ולא הנתבעת 2, ידעו על קיומו, מצדיק את פסילת החלטת ועדת המכרזים שבנדון לבחור בנתבעת 2 למשרה.
בכל הכבוד לסברות התובע, התשובה לטעמנו היא בשלילה.
שעה שהוברר כי מנכ"ל העיריה כלל לא ידע על אותו קשר, ממילא לא מתקיימת התכלית שביסוד הכלל בדבר ניגוד עניינים, למנוע את החשש כי עובד הציבור יימצא במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס הקשור בביצוע תפקידו לבין אינטרס אחר כלשהו שכאמור כלל לא ידע עליו.
בסוף כל הסופות, כל שהוכח בפנינו, הוא חשש רחוק ותיאורטי לניגוד עניינים שעיקרו בחששו הסובייקטיבי של התובע, ואשר אין בו די על פי הפסיקה לרבות על פי המבחן הדווקני, כדי להביא לפסילת החלטת ועדת הבחינה בשל אותו חשש תאורטי ורחוק לניגוד עניינים אפשרי (שכאמור הוכח של התקיים בפעל).
משכך הם פני הדברים, ברי כי אף אין כל מקום ללמוד גזירה שווה מעניין ע"ע 452/09 איימן זועבי לעיל, לענייננו.
באותו מקרה דובר על קרבה משפחתית מדרגה ראשונה בין המועמד שזכה במכרז לבין יו"ר התאגיד העירוני שהוציא את המכרז, עליה לא ניתן לומר כי המועמד או יו"ר התאגיד לא ידעו על קיומה, והיא היא שעומדת ביסוד הכלל של איסור ניגוד עניינים.
כמבואר לעיל לא כך הם פני הדברים בענייננו, ועל כן אין לנו אלא לדחות את ההשוואה שמבקש התובע ללמוד מעניין ע"ע 452/09 לענייננו.
= 12 =
38.סיכומם של דברים.
מששוכנענו כי לא מנכ"ל העיריה לא הנתבעת 2 ולא איש מחברי ועדת הבחינה, לא ידעו כלל ועיקר על אותו קשר עיסקי חד פעמי שהתרחש במועד כלשהו בסוף 2008 תחילת 2009 בין דודו של בעלה של הנתבעת 2 לבין אחיו של מנכ"ל העיריה, ולא פחות חשוב מכך, מששוכנענו כי בפעל לא הופעלה כל התערבות לטובת הנתבעת 2 אצל מנכ"ל העיריה או גורם אחר בעיריה כדי להשפיע על בחירת הנתבעת 2 במכרז זה - אין לנו אלא לדחות אף את טענותיו של התובע לעניין זה.
בשולי הדברים נוסיף כי לא ירדנו לסוף דעתו של התובע בכל הנוגע לקרבה המשפחתית שבין מנכ"ל העיריה לבין מר נציג הציבור מר נימר קעדאן שהם שניהם חברי הודעה.
מכל מקום משדחינו את טענות התובע בכל הנוגע לניגוד עניינים כביכול בישיבתו של מנכ"ל העיריה בועדת הבחינה, מקל וחומר שהדברים יפים ונכוחים המה לעניין בישיבתו של נציג הציבור מר נימר קעדאן בועדת הבחינה.
טענות התובע לפיהן הרכב הועדה ופעולותיה עומדים בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך.
39.באשר להשגות התובע על כך שהרכב הועדה ופעולותיה עומדים בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, הרי שכפי שבואר לעיל, על עריכת מכרזים לאיוש משרות בעיריות חלות תקנות העיריות מכרזים ולא חוזר מנכ"ל משרד החינוך.
אי לכך, על פניו לא היה מקום להפנות לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, כפי שביקש תובע לעשות.
ודוק, לעניין זה יש לאבחן בין הוראות תקנה 7 לתקנות העיריות מכרזים, הדנה בדרישות ההשכלה והנסיון לצורך איוש המשרה, ואשר קובעת כי דרישות ההשכלה והנסיון למועמדים במכרזים פומביים יהיו ככל האפשר כדרישות ההשכלה והנסיון הנהוגות ברשויות מקומיות או בשירות המדינה, לבין הזהות עליה מבקש התובע ללמוד בין נוהלי עבודת ועדת הבחינה בשירות המדינה לבין נוהלי עבודת ועדת הבחינה בעיריות.
וכך, בכל הנוגע להשגותיו של התובע לגבי מספר חברי הועדה שהם נציגי העיריה, הרי שלעניין זה קובעת תקנה 23 לתקנות העיריות מכרזים:
"(א)הרכב ועדת בחינה לא יהיה זוגי, ולא יפחת משלושה.
(ב)יושב ראש ועדת הבחינה יהיה נציג העיריה, ובין שאר חברי הועדה יהיה לפחות נציג ציבור אחד".
מעבר לכך, לא קובעות תקנות העיריות מכרזים כל הוראה נוספת באשר למספר, זהות, או תמהיל חברי ועדת הבחינה.
בענייננו, מנתה הועדה מספר לא זוגי של חברים העולה על 3 חברים, יושב ראש ועדת הבחינה היה יו"ר העיריה שהוא נציג העיריה, והיא כללה כאמור, לפחות נציג ציבור אחד.
אי לכך, אין זאת אלא שבניגוד לסברת התובע לא נפל כל מתום בהרכב הועדה, לאור הוראות תקנות העיריות מכרזים, שהן המחייבות לעניין המכרז שבנדון.
באשר לטענות התובע לפיהן רק לנציג האיגוד המקצועי שבו חבר המועמד יש זכות הצבעה, הרי שתקנות העיריות מכרזים אינן קובעות כל מגבלה על זכותם של נציגי האיגוד המקצועי להצביע עבור מי מהמועמדים, ועל כן אין כל פגם בדרך ההצבעה על ידי נציגי האיגוד המקצועי בענייננו.
יתרה מכך, בענייננו שני נציגי האיגוד המקצועי הצביעו עבור כלל המועמדים ובכך נשמר השיוויון ביחסי הכוחות שבין נציגי האיגוד המקצועי השונים.
הוא הדין באשר לטענות התובע לפיהן על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, יש להזמין לוועדה את המפקח על בית הספר במעמד של משקיף שהוא בעל דעה מייעצת בלבד.
גם כאן תקנות העיריות מכרזים אינן קובעות כל מגבלה על מעמדו של מפקח מטעם משרד החינוך לשמש כחבר בועדה ולהצביע במסגרתה כמו כל חבר אחר, ועל כן אין כל פגם בנוכחותו של המפקח בועדה נשוא המכרז שבנדון כחבר הועדה או בהצבעתו במסגרתה.
באשר לטענות התובע לפיהן, על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך נאסר לשאול את המועמד שאלות בדבר השתייכותו הפוליטית, הרי שתקנות העיריות מכרזים אינן קובעות הוראה מפורשת כאמור, אך ברי כי גם ללא הוראה מפורשת, המדובר במושכלות ראשוניים שאינם דורשים הוראה מפורשת.
דא עקא, שבענייננו לא מצאנו כל יסוד לסברת התובע לפיה הוא נשאל כביכול שאלות "בדבר השתייכותו הפוליטית", לא בפרוטוקול המודפס שהפיצה העיריה ואף לא בפרוטוקול שערך הוא עצמו.
השאלות שהופנו אליו בכל הנוגע להתנהלותו במשך השנה שבה כיהן כמנהל ועמדותיו בנוגע לסוגיות הקשורות להמשך תפקודו של בית הספר, הינן שאלות רלוונטיות ממן העניין הדרושות לצורך החלטה על התאמתו למשרה, ולא מצאנו בהן כל זיקה או קשר ל"השתייכותו הפוליטית" של התובע כביכול.
= 13 =
אי לכך, אין לנו אלא לדחות אף את טענתו זו של התובע.
ובאשר לטענות התובע לפיהן על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, על כל חבר ועדה לבחור במועמד אחד ואילו בענייננו צומצמו המועמדים לכלל שני מועמדים עדיפים ורק לאחר מכן בחר כל חבר את המועמד המועדף עליו, הרי שתקנות 27 עד 30(ב) לתקנות העיריות מכרזים דנות באופן בחירת המועמד לאיוש המשרה, וקובעות כדלקמן:
"27.(א)ההכרעה על קבלת מועמד למשרה מוכרזת תתקבל על בסיס השכלתו,
נסיונו, הכשרתו והתאמתו של מועמד.
(ב)נמצאו כמה מועמדים מתאימים למשרה המוכרזת לפי תקנת משנה (א), רשאית הועדה, להתחשב גם בהיותו של המועמד פורש צה"ל.
28.(א)החלטות ועדת בחינה יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה.
(ב)ועדת הבחינה רשאית להחליט שאף אחד מהמועמדים אינו כשיר להתמנות למשרה המוכרזת.
29.(א)יושב ראש ועדת הבחינה יציין בפרוטוקול את שמו של המועמד או את
שמותיהם של המועמדים הנראים לועדה ככשירים למשרה המוכרזת לפי סדר עדיפותם, ובלבד שלמשרה אחת מספרם לא יעלה על שלושה.
(ב)הפרוטוקול ייערך לפי טופס ג' שבתוספת וייחתם בידי חברי הועדה הנוכחים בעת ההחלטה."
30.(א)מצאה ועדת הבחינה, מועמד יחיד כשיר, יתמנה הוא למשרה הפנויה.
(ב)מצאה ועדת הבחינה כמה מועמדים כשירים, יתמנה למשרה המועמדהכשיר הראשון בסדר העדיפות שקבעה הועדה".
עינינו הרואות איפוא כי תקנות העיריות מכרזים אינן קובעות כל נוהל הצבעה מיוחד ולא כל שכן כזה כנטען על ידי התובע.
בענייננו, וכעולה מפרוטוקול הועדה, צמצם כל חבר ועדה את המועמדים הרלוונטיים לטעמו לשני מועמדים מועדפים ולאחר מכן בחרו כל חברי ועדת הבחינה, פה אחד בנתבעת מס' 2 כמועמדת יחידה לאיוש המשרה, ובכך פעלו בהתאם להוראות תקנות העיריות מכרזים המחייבות אותם.
אי לכך, אין לנו אלא לדחות אף את טענתו זו של התובע.
40.סיכומם של דברים בסוגיה זו.
לאור כל המבואר לעיל, הואיל ועל מכרזים לאיוש משרות בעיריה, לרבות משרת מנהל בית ספר שבבעלות העיריה חלות תקנות העיריות המכרזים ומשלא הוכח כי נפל פגם בהרכב ודרך פעולת ועדת הבחינה לפי תקנות אלו, אין לנו אלא לדחות את השגותיו של התובע בכל הנוגע לפגמים שנפלו כביכול בהרכב הועדה ודרכי פעולתה, בשל אי התאמתם להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך.
טענות התובע לגבי אי פרסום שמות חברי הועדה.
41.מוסיף התובע וטוען כי בניגוד לתקנות העיריות מכרזים, בענייננו לא קבע ראש העיריה שמות של נציגים לוועדת הבחינה והרשימה של השמות לא פורסמה על לוח המודעות.
ואמנם, לעניין זה קובעת תקנה 22 לתקנות העיריות מכרזים, כדלקמן:
"(א)ראש העיריה יקבע רשימה של שמות הנציגים לועדת בחינה.
(ב)הרשימה תכלול את נציגי העיריה ונציגי הציבור המקומי או נציגי מוסדות אחרים שימונו על ידי ראש העיריה, ותפורסם על לוח המודעות של משרדי העיריה.
(ג)ראש העיריה ימנה ועדת בחינה מבין הנציגים המנויים ברשימה".
דא עקא שעל מנת להעמיד דברים על דיוקם בסוגיה זו, מן הראוי להבהיר כי הרשימה אשר פירסומה על לוח המודעות של משרדי העיריה, נדרש בסעיף קטן (ב) לתקנה, היא הרשימה הכללית המתייחסת לכלל חברי ועדות הבחינה בעיריה.
מתוך רשימה זו על ראש העיריה למנות למכרז המסוים המתקיים נציגים שישמשו כועדת בחינה לאותו מכרז, ודוק לגבי רשימה זו לא חלה חובת פרסום במשרדי העיריה.
אי לכך, אין בידינו לקבל את השגות התובע על כך שרשימת חברי הועדה המסוימת שבנדון לא פורסמה על לוח המודעת משאין חובה שבדין החל על מכרזים לרשויות מקומיות לעשות כן.
למעלה מן הצריך נוסיף, כי אפילו היינו משתכנעים כי בעניין זה נפל פגם (ולא כך קבענו) הרי שפגם זה נרפא לגופם של דברים, עת בפני כל מועמד, ובטרם תחילת הראיון עמו, הוצגו כל חברי ועדת הבחינה וניתנה לו ההזדמנות, להתנגד לנוכחותו של מי מהם, אם היו לו השגות בנדון.
= 14 =
42.סיכומם של דברים בכל הנוגע למישור השלישי לטענות התובע, הרי שכמבואר לעיל ולאחר שבחנו אחת לאחת את טענות התובע, לא מצאנו כי נפלו פגמים או ליקויים בהרכב ועדת הבחינה, באופן פעולתה ולא כל שכן בפרוטוקול ועדת הבחינה.
אי לכך, אין לנו אלא לדחות את טענותיו של התובע כלפי תקינות הליכי המכרז שבנדון ותוצאותיו במישור זה.
המישור השני - אי עמידת הנתבעת מס' 2 בתנאי הסף למכרז.
43.במישור זה תוקף התובע את תוצאות המכרז מן הטעם שלשיטתו הנתבעת 2 כלל לא עמדה בתנאי הסף למכרז ועל כן מקל וחומר שלא יכלה להיבחר לתפקיד במסגרתו.
כמבואר לעיל, טענותיו של התובע בעניין זה מתחלקות לשניים:
מחד, הטענה כי במועד הקובע להגשת ההצעות למכרז לא עמדה הנתבעת 2 בתנאי הסף למכרז.
ומאידך, כי בכל מקרה ולגופם של דברים, הוכח במסגרת הליך זה כי הנתבעת 2 לא עמדה בתנאי הסף הנקוב בסעיף 3.4 למכרז בדבר ניסיון בהוראה.
44.מפאת חשיבות ומהותיות הסוגיה, כפי שאף הובהר על ידינו לא אחת במהלך הדיון בתיק זה, נפנה להלן לדון תחילה בטענות התובע המכוונות כלפי עצם עמידת הנתבעת 2 בתנאי המכרז הנוגע לניסיון בהוראה, לגופם של דברים.
טענות התובע בדבר אי עמידת הנתבעת 2 בתנאי הניסיון בהוראה.
45.וכך, בסעיף 2 לפרק "דרישות התפקיד" שבהודעת המכרז, נקבע:
"רשיון הוראה קבוע קבוע או רישיון לעיסוק בהוראה במסלול העל יסודי, בהתאם לתקנון שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך ובהתאם לפרסומים נוספים בחוזרי המנכ"ל (ראה: הערה (1) להלן)".
בהערה (1) לסעיף זה נקבע:
"אין להסתפק בתעודת הוראה בלי שנעשתה הפרוצדורה לקבלת רישיון ההוראה מהאגף הבכיר לכוח אדם בהוראה או לקבלת אישור על זכאות לרישיון. לעניין זה לא יוכר רישיון בייעוץ כעונה על הדרישה לרישיון הוראה קבוע"
בסעיף 3.4 לפרק "דרישות התפקיד" שבהודעת המכרז, נקבע:
"ניסיון בהוראה בפועל בחינוך העל יסודי או בכיתות ז' ו-ח' של החינוך היסודי של חמש שנים לפחות בארץ, בהיקף המזכה בותק בהוראה, שבהן הצליח המועמד בתפקיד של עובד הוראה (לעניין זה לא יוכר וותק בהוראה שלא במסגרות שצוינו ברישא של סעיף זה, כגון עבודה כמתרגל באוניברסיטה או במכללה, עבודה כרכז פר"ח וכיו"ב)."
46.בטרם נדרש לדיון לגופם של דברים, מצאנו לנכון להקדים ולהבהיר כי אין בידינו לקבל את טענת העיריה, לראשונה בסיכומיה, לפיה שני התנאים בהם מדובר, אינם בגדר תנאי סף.
עיון בתנאי המכרז מעלה כי שני התנאים בהם מדובר נכללו בפרק הראשון שכותרתו "דרישות התפקיד" והוא כולל שלושה תנאים, ואילו בהמשך, הופיע פרק נוסף תחת הכותרת "כישורים נוספים רצויים" לגביו נאמר כי: "הכישורים שיפורטו להלן הם כישורים רצויים אשר יישקלו במסגרת גיבוש המלצתה של ועדת היועצים" והוא, כולל 7 תכונות וכשירויות כלליות רצויות.
בנסיבות אלו, ברי כי אותם תנאים קטגוריים הנקובים תחת הגדרת הפרק "דרישות התפקיד" הם תנאי סף למועמדים למשרה, שכן מי שאינו עונה עליהם, כלל לא עונה לדרישות התפקיד ולא יהיה מקום לבחון לגביו האם התקיימו בו שאר התכונות והכישורים הרצויים.
למעלה מן הצריך נוסיף, כי בכל מקרה גם המצהירים מטעם העיריה, התייחסו מלכתחילה אל אותם תנאים כאל "תנאי סף" בתצהיריהם (ראה: סעיפים 42-44 לתצהירו של מר ולד, סעיפים 55-58 לתצהירו של מר מג'אדלה וסעיפים 45-48 לתצהיר מנכ"ל העיריה), כך שאין לנו אלא לתהות מדוע שינו טעמיהם במסגרת סיכומי העיריה.
אי לכך, אנו קובעים כי בניגוד לסברת העיריה שלושת התנאים הנקובים בפרק "דרישות התפקיד" ובכלל זה התנאים הנקובים בסעיף 2 ובסעיף 3.4 לפרק זה הינם בגדר תנאי סף למכרז המסוים שבנדון.
47.משזו קביעתנו נפנה להלן לדון בשאלה, האם כטענת התובע, הנתבעת 2 לא עמדה בתנאי הסף בדבר ניסיון בהוראה כנדרש בסעיף 3.4 לתנאי הסף למכרז.
כאמור, סעיף זה קובע את תנאי הסף בכל הנוגע לניסיון בהוראה, כדלקמן:
"ניסיון בהוראה בפועל בחינוך העל יסודי או בכיתות ז' ו-ח' של החינוך היסודי של חמש שנים לפחות
= 15 =
בארץ, בהיקף המזכה בותק בהוראה, שבהן הצליח המועמד בתפקיד של עובד הוראה (לעניין זה לא יוכר וותק בהוראה שלא במסגרות שצוינו ברישא של סעיף זה, כגון עבודה כמתרגל באוניברסיטה או במכללה, עבודה כרכז פר"ח וכיו"ב)."
48.וכך בסופו של יום, והגם שמדובר בתנאי פורמאלי וטריוויאלי, חלק נכבד מפרשת הראיות בתיק זה נסוב סביב המחלוקת בין התובע לשתי הנתבעות בשאלה האם עמדה הנתבעת 2 בתנאי זה, אם לאו.
כפי שבואר לעיל, עד למועד זכייתה במכרז שבנדון, הועסקה הנתבעת 2 החל משנת 2001 כמורה לעברית בבית הספר אלאמל ברמלה שהוא בית ספר ספר יסודי המונה 8 כיתות (א'-ח'), כאשר במסגרתו לימדה הנתבעת 2, הן בכיתות א'-ו' והן בכיתות ז'-ח'.
כמפורט בסעיף 3.4 הנ"ל, הניסיון הנדרש הוא של הוראה "בחינוך העל יסודי" או "בכיתות ז' ו-ח' של החינוך היסודי" (להלן ייקראו ביחד - החינוך העל יסודי), ועל כן לא היה חולק כי השאלה הרלוונטית לצורכי מכרז זה היא האם השלימה הנתבעת 2 את תנאי הניסיון בהוראה בכיתות ז'-ח' היינו בחינוך העל יסודי, כנדרש בתנאי המכרז, וזאת במובחן מהוראה בכלל, לרבות בכיתות א'-ה'.
ודוק, לעניין זה לא היה חולק בין הצדדים כי בחינוך העל יסודי 24 שעות שבועיות נחשבות למשרה מלאה וכי בחינוך היסודי 30 שעות שבועיות נחשבות למשרה.
כמו כן לא היה חולק בין הצדדים כי לצורך בחינת עמידתה של הנתבע 2 בתנאי המכרז שבנדון, יש לבחון את היקף ההוראה של הנתבעת 2 בחינוך העל יסודי מתוך כלל שעות ההוראה ביחס להיקף משרה של 24 שעות שבועיות כנהוג בחינוך העל יסודי.
דא עקא, שבינתיים ומתוך הדיונים בפנינו התברר כי החל משנת התשס"ח עבר בית הספר אלאמל לעבוד במסגרת רפורמת "אופק חדש", שביטלה את ההבחנה בין היקף שעות הוראה בחינוך העל יסודי לבין היקף שעות ההוראה בחינוך היסודי וקבעה היקף שבוע עבודה חדש, ומכאן המחלוקת הנוספת שנפלה בין הצדדים בכל הנוגע לשאלת עמידתה של הנתבעת 2 בתנאי המכרז לאור תנאי רפורמת "אופק חדש".
49.לציין, כי בפתח ההליכים בתיק העיקרי הגיש התובע תעודת ציבור מטעם משרד החינוך שהוחלפה לאחר מכן בתעודה אחרת, מהן עלה לכאורה כי לא התקיימו בנבתעת 2 תנאי הותק.
הנתבעות כפרו בנכונות התעודות וביקשו לחקור את עורכיהן על תוכנם, בפרט ובמיוחד לאחר שהתברר כי שנה אחת משנות ההוראה של הנתבעת 2 בבית הספר אלאמל כלל לא נלקחה בחשבון וכי לא היתה כל התייחסות להיקפי המשרה בחינוך העל יסודי לאחר תחולתה של רפורמת אופק חדש.
דא עקא, שלמרות איספור הזדמנויות ודחיות של מועדי דיונים שניתנו לב"כ התובע לבקשתו, על מנת לזמן לעדות את מי מנותני התעודות הנ"ל או אף להמציא תעודה חדשה אחרת, לא עלה בידיו, לטענתו עקב חוסר שיתוף פעולה, להציג תעודת עובד אחרת או לזמן את מי מנותנות התעודות הקודמות לעדות.
50.מנגד, הנתבעות התבססו על עדותו של מנהל בית הספר אלאמל אשר כאמור הוזמן במקור להעיד בפני בית הדין מטעם הנתבעת 2.
העד מסר את עדותו ונחקר עליה בחקירה נגדית, ואולם משלא נדרש לכך במפורש, לא התייצב לעדות עם מסמכי בית הספר ובכלל זה מערכת השעות לשנים תשס"ז - תשס"ט.
הואיל וסברנו כי המדובר בסוגיה מהותית הטעונה בירור ממצה לעניין התביעה שבנדון, הרי כשם שאיפשרנו לתובע לא אחת לזמן לעדות גורמים רלוונטיים לעניין מחלוקת זו, בהמשך, ולבקשת הנתבעת 1 ניתן על ידינו צו המחייב את מנהל בית הספר לצרף את מערכת השעות של הנתבעת מס' 2 לשנים תשס"ז - תשס"ט.
בהמשך לכך, הוגשה הודעת מנהל בית הספר מיום 4/1/10 אליה צורפו מערכות השעות לשנים תשס"ז - תשס"ט, הכוללות גם את שעות עבודתה של הנתבעת 2 בצירוף תרגומן לעברית.
51.וכך, לטענת התובע בסיכומיו, הוכח בענייננו שהנתבעת 2 לא השלימה 5 שנות הוראה בחינוך העל יסודי כנדרש בתנאי הסף למכרז שבנדון, אלא לכל היותר השלימה שתי שנות הוראה המזכות בותק רלוונטי.
מנגד, לטענת שתי הנתבעות בסיכומיהן, הוכח בענייננו שהנתבעת 2 השלימה לפחות 5 שנות הוראה בחינוך העל יסודי כנדרש בתנאי המכרז שבנדון, ועל כן דין טענותיו אלו של התובע להדחות מכל וכל.
מכל מקום, בסוף כל הסופות לא היה חולק בין הצדדים, אף לשיטת התובע כי:
בשנת הלימודים התשס"ו (9/05 עד 9/06) צברה הנתבעת 2 וותק כנדרש בתנאי המכרז.
בשנת הלימודים התשס"ח (9/07 עד 9/08) צברה הנתבעת 2 וותק כנדרש בתנאי המכרז.
מנגד, בסוף כל הסופות לא היה חולק בין הצדדים, אף לשיטת הנתבעות, כי:
בשנת הלימודים התשס"ג (9/02 עד 9/03) כלל לא צברה הנתבעת 2 וותק בהוראה.
בשנת הלימודים התשס"ד (9/03 עד 9/04) לא צברה הנתבעת 2 וותק מספיק בהוראה בחינוך העל יסודי.
בשנת הלימודים התשס"ה (9/04 עד 9/05) לא צברה הנתבעת 2 וותק מספיק בהוראה בחינוך העל יסודי.
גדר המחלוקת שנותרה בין הצדדים בסופו של יום היתה בשאלה האם כטענת הנתבעות בשנים התשס"ב, התשס"ז והתשס"ח, צברה הנתבעת 2 וותק בהוראה כנדרש על פי תנאי המכרז או שמא כטענת התובע, בשנים
= 16 =
אלו לא צברה הנתבעת 2 וותק בהוראה כנדרש על פי תנאי המכרז ולכן וכפעל יוצא מכך, לא עמדה בתנאי הסף למכרז, המחייבים חמש שנות ותק .
אי לכך, נפנה להלן לדון במחלוקת זו שבין הצדדים, בהתייחס לכל שנה ושנה מהשנים שבמחלוקת.
שנת הלימודים התשס"ב (9/01 עד 9/02)
52.בפתח הדברים נציין כי הצדדים לא דקו בפורתא בשאלה מהי משמעות המונח "בהיקף המזכה בותק בהוראה" כאמור בסעיף זה לתנאי המכרז, האם הכוונה לותק מוכר לצרכי שכר, האם ותק לצורכי גמלאות, או לצורך כל עניין אחר.
עם זאת, לא היה חולק בין הצדדים, למצער בעניין זה, כי הדרישה היא לעבודה בהיקף של 1/3 משרה לפחות, ובענייננו 1/3 משרה בחינוך העל יסודי, היינו היקף של 8 שעות שבועיות.
53.וכך, לגבי שנה זו לא היה חולק בין הצדדים, אף לשיטת התובע, כי הנתבעת 2 הועסקה בשנה זו בהיקף של 8 שעות בהוראה בחינוך העל יסודי, מתוך 24 שעות שהן משרה מלאה.
דא עקא, שלטענת התובע, אין להחשיב שנה זו כשנת ותק לעניין המכרז שבנדון מן הטעמים הבאים:
א.שנה זו היוותה אף לשיטת הנתבעת 2, שנת סטאז' ועל כן אינה באה בחשבון לצרכי ותק בהוראה כדרישת המכרז.
ב.בשנה זו עבדה הנתבעת 2 החל מיום 1/11/01 בלבד ואף כעולה מתלושי שכרה היא נעדרה מן העבודה בין התאריכים 11/2/02 עד 23/3/02, כך שלא השלימה 6 חודשי עבודה ברציפות או לחילופין 151 ימי הוראה רצופים, ועל כן גם מטעם זה שנה זו אינה באה לצרכי ותק בהוראה כדרישת המכרז.
54.אין בידינו לקבל את טענותיו אלו של התובע, ונבאר.
כפי שציינו לעיל, מתוך נוסח תנאי המכרז לא ברור מהם הקריטריונים המדויקים להכרה בשנת וותק כדרישות הסעיף ואף לא הופנינו לפסיקה רלוונטית הדנה בכלים לפירוש הוראה ממן זו במכרזים, לא כל שכן מכרזים לניהול בתי ספר.
בנסיבות אלו, ולצורך פרשנות סעיף זה לתנאי המכרז, בפרט ובשים לב להוראות תקנה 7 לתקנות העיריות מכרזים - אנו סבורים, כפי שאף סברו הצדדים בענייננו, כי ניתן לפנות לצורך פירוש הסעיף לתקנון שירות עובדי הוראה, הדן בתנאי השירות של עובדי הוראה בשירות המדינה ואף לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך הדנים בתנאי השירות של עובדי הוראה בשירות המדינה.
וכך, ובכל הנוגע למעמדה של שנת הסטאז', קובע סעיף 7.2 שכותרתו "הוותק בהוראה" לפרק 8.2-14 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס"ד/9 שכותרתו "התמחות בהוראה - הסטאז'', כפי שפורסם באתר משרד החינוך באינטרנט, כדלקמן:
"שנת ההתמחות תוכר כשנת ותק בהוראה בתנאי שהמתמחה הועסק שישה חודשים מלאים לפחות ובהיקף של שליש משרה ומעלה בתהאם לנוהלי ההכרה בוותק המתפרסמים על ידי האגף הבכיר לכח אדם בהוראה".
זאת ועוד, בכל הנוגע להיקף העבודה המזכה בותק שנתי קובע סעיף 3 לפרק 1.29.3.2 לתקנון שירות עובדי הוראה (ראה: אתר תקנון שירות עובדי הוראה באינטרנט) הדן בקביעת ותק בהוראה, כדלקמן:
"עבד עובד הוראה פחות מ-6 חודשים מלאים במשך שנת לימודים אחת, לא תובא שנה זו בחשבון הוותק המקצועי".
הנה כי כן בניגוד לסברת התובע, אין כל דרישה לא לצורך הכרה בסטאז' ולא לעניין הכרה בשנת ותק בהוראה, לעבודה במשך 6 חודשים רצופים, אלא הדרישה היא לעבודה ב- 6 חודשים מלאים, וזאת הן לצורך הכרה בשנת וותק והן לצורך הכרה בשנת סטאז' כמזכה בוותק בהוראה.
בענייננו, אם נפחית מחשבון חודשי העבודה בשנת התשס"ב את החודשים 2/02 ו-3/02 בהם לא עבדה הנתבעת 2 באופן מלא, אין זאת אלא שהנתבעת 2 השלימה שנת ותק בהוראה בשנה זו שכן הועסקה במשך שישה חודשים מלאים החל מ- 11/01 עד 6/02 ועד בכלל (לא כולל החודשים 2/02 ו-3/02).
55.משכך הם פני הדברים, אנו קובעים כי הוכח להנחת דעתנו ולאור אשר לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים, כי בגין שנת התשס"ב צברה התובעת ותק בהוראה כנדרש בתנאי המכרז.
ואמנם, עיון בתלושי השכר של התובעת מעלה כי החל מחודש 10/03 צוין בתלושי השכר של התובעת תחת הכותרת "ותק בהוראה" המספר "2", ללמדך כי השנה הקודמת שנת התשס"ב נלקחה בחשבון לעניין ויתקה של התובעת בהוראה.
שנת הלימודים התשס"ז (9/06 עד 9/07)
56.לגבי שנה זו לא היה חולק בין הצדדים, אף לשיטת התובע, כי על פי תלושי שכרה של התובעת היא הועסקה בשנה זו
= 17 =
בהיקף של 10 שעות בהוראה בעל יסודי, מתוך 24 שעות שהן משרה מלאה, ואולם לטענתו מתוך אותן שעות, 3 שעות הן שעות חינוך כיתה שאינן בגדר שעות הוראה פרונטאליות ואף אינן באות במניין חלק המשרה שיש להתחשב בה לצרכי וותק.
אי לכך, לטענתו, בשנה זו עבדה התובעת בעל יסודי בהיקף של 7/24 שעות הוראה פרונטאליות הבאות במניין הותק, ולכן לא השלימה שנת ותק בשנה זו כנדרש בתנאי המכרז.
57.נקדים ונבהיר כי על פניו, לא שוכנענו כסברת התובע, שהמונח ניסיון בהוראה בפועל בכיתות ז' ו-ח' של החינוך היסודי בהיקף המזכה בותק בהוראה כאמור בתנאי המכרז, מתייחס בהכרח להוראה פרונטאלית מול כיתה.
הנכון הוא כי מתוך קריאת הוראות הסעיף בשלמותן, עולה שהכוונה היא לניסיון ממשי בהוראה בחינוך העל יסודי בהיקף המוכר לצרכי ותק, וזאת במובחן מניסיון חלקי בהוראה המורכב מחודשים ספורים במשך שנה או משעות מזעריות וחלקיות במשך שנת הוראה.
מכל מקום, התובע לא היפנה לכל אסמכתא ממנה עולה, כטענתו, ששעות חינוך כיתה אינן חלק מן השעות לצרכי ותק. הפניה בודדת לאתר הסתדרות המורים המפנה לחוזר מנכ"ל מיוחד ה' התשל"ט (מד-5), לא רק שאין בה די, אלא שאף עיון בה מעלה כי אין להסיק ממנה את שמבקש התובע ללמוד לעניין מעמדן של שעות החינוך לצרכי ותק מוכר בהוראה.
58.למעלה מן הצריך נוסיף, כי אפילו היינו קובעים שלצרכי הותק בהוראה על פי תנאי המכרז שבנדון יש לקחת בחשבון רק שעות הוראה פרונטאליות מול כיתה (ולא כך קבענו) ממערכת השעות שהציג מנהל בית הספר אלאמל לשנה זו, עולה כי אמנם מתוך 3 שעות החינוך השבועיות בשנת התשס"ז לימדה התובעת שעה אחת פרונטאלית מול כיתה.
על אף השגותיו של ב"כ התובע בכל הנוגע למהימנות עדותו של מר חטיב הרישום ומהימנות הרישום, הרי שבסוף כל הסופות גרסתו של מר חטיב לא נסתרה, ועל אף ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו לתובע להזים את נכונות הרישום, לא עלה בידי התובע להציג כל מסמך הזמה או עדות הזמה מטעם משרד החינוך, או כל גורם אחר, להראות כי הרישום אינו נכון.
בנסיבות אלו, אין לנו אלא את שעינינו רואות ועל פיו עולה כי בשנה זו מתוך 10 שעות ההוראה 8 שעות היו הוראה פרונטאלית מול כיתה.
59.סיכומם של דברים לעניין שנה זו, משהוכח בפנינו כי בשנה זו הועסקה הנתבעת 2 בהיקף של 10 שעות בהוראה בעל יסודי מתוך 24 שעות שהן משרה מלאה, בהעדר ראיה לכך ששעות חינוך כיתה אינן באות במניין השעות שיש להתחשב בהן לצרכי ותק בהוראה - נחה דעתנו כי גם בשנת התשס"ז צברה הנתבעת 2 ותק בהוראה כנדרש בתנאי המכרז שבנדון, בפרט ובמיוחד כך שעה שאפילו היינו מקבלים את פרשנותו של התובע למונח "נסיון בפעל" הרי שלא נסתרו האסמכתאות המצביעות על כך שבשנה זו הועסקה הנתבעת 2 בהיקף של 8 שעות הוראה פרונטאליות.
שנת הלימודים התשס"ט (9/08 עד 9/09)
60.המאפיין שנה זו מבין השנים שנותרו במחלוקת בין הצדדים, הוא שכאמור בשנה זו כבר חלה על בית הספר אלאמל תכנית "אופק חדש" אשר שינתה את היקף המשרה של עובדי ההוראה ואת מרכיביו.
וכך במקום הנוהל עד לאותו מועד לפיו בבית ספר דוגמת בית הספר בו לימדה הנתבעת 2, 24 ש"ש בחינוך העל יסודי (כיתות ז'-ח') נחשבו למשרה מלאה ו-30 ש"ש בחינוך היסודי (כיתות א'-ו') נחשבו למשרה מלאה - נקבעו כללים אחידים לפיהם 36 שעות שבועיות בבית הספר ייחשבו כמשרה מלאה, כאשר שעות אלו מחולקות ומופרדות במפורש לשעות הוראה פרונטאליות, שעות הוראה פרטניות לקבוצה של מספר תלמידים או תלמידים בודדים ושעות שהיה.
61.וכך, ובהתייחס לשנה זו, טוען התובע כי בשנה זו לימדה הנתבעת 2 לכל היותר 8 שעות פרונטאליות בכיתות ז', ובנוסף לכך שתי שעות לימדה פרטני ושתי שעות שהייה, אשר לטענתו אינן נחשבות בחישוב הותק בהוראה.
הואיל ועל פי רפורמת "אופק חדש" היקף המשרה הוא 36 שעות שבועיות, אין זאת אלא שהתובעת לא עבדה בהיקף של שליש משרה בשנה זו.
מנגד, לטענת הנתבעות כעולה מתלושי שכרה של הנתבעת 2, בשנה זו הועסקה התובעת בהיקף כולל של 14 שעות שהן 38.89% משרה על פי רפורמת אופק חדש.
מתוך שעות אלו רק שתי שעות היו שעות הוראה בפני כיתה ה' ועל כן אין זאת אלא שבחינוך העל יסודי לימדה 12 שעות כהגדרתן על פי רפורמת אופק חדש תכנית, העולות כדי שליש משרה ומכאן שגם בשנה זו השלימה הנתבעת 2 ותק נדרש בהוראה.
62.באתר משרד החינוך באינטרנט, תחת הכותרת "אופק חדש" נכללו כלל ההוראות הנוגעות למהותה של תכנית זו, ובכלל זה פרק הדן בשבוע העבודה של עובדי ההוראה, פי התכנית.
במסגרת פרק זה צורף העתק של ההסכם הקיבוצי ליישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך שנחתם בין
= 18 =
ממשלת ישראל להסתדרות המורים (להלן - ההסכם הקיבוצי).
פרק ו' להסכם הקיבוצי שכותרתו "מבנה שבוע העבודה החדש של מורים בין כתלי בית הספר", דן בשינויים שיחולו במבנה שבוע העבודה של המורים.
וכך, סעיף 16 לפרק זה קובע לגבי מורים, דוגמת הנתבעת 2, המועסקים בבית ספר יסודי (8 או 9 שנתי) בכיתות ז'-ט', כי מורים אלו יועסקו לפי מבנה שבוע עבודה של מורה בבית ספר יסודי כמפורט בסעיפים 14 ו-15 להסכם.
סעיפים 14 ו-15 להסכם הקיבוצי קובעים בכל הנוגע למבנה שבוע העבודה, כדלקמן:
"14.ימי עבודה בשבוע
א.במסגרת הרפורמה, מורה במשרה מלאה יעבוד 5 ימי עבודה בשבוע, גם בבתי ספר הפועלים 6 ימים בשבוע.
ב.מורה המועסק בבית-ספר בו הונהג שבוע לימודים של 5 ימים בשבוע, ואשר ערב המעבר לרפורמה עבד 4 ימים בשבוע, יהיה רשאי, בהסכמת מנהל בית הספר, להמשיך לעבוד 4 ימים בשבוע, ובלבד שיום העבודה שלו לא יארך יותר מ - 9 שעות במערכת השעות הבית-ספרית.
15.מורה בבית-ספר יסודי
מבנה שבוע העבודה למורה בהיקף משרה של 100% במסגרת הרפורמה:
א.שבוע העבודה בבית הספר יהיה בהיקף של 36 שעות, בחלוקה כמפורט להלן.
ב.מספר שעות העבודה הפרונטליות בפני כיתה (מתוך השעות המפורטות בסעיף-קטן (א)) יהיה 26 שעות שבועיות.
ג.מספר שעות העבודה בהן יעבוד המורה עם קבוצת תלמידים (עד 5 תלמידים) או באופן פרטני עם תלמיד (מתוך השעות המפורטות בסעיף-קטן (א)) יהיה 5 שעות שבועיות. תוכן השעות הפרטניות ייקבע על ידי מנהל בית הספר על פי הנחייה כללית מטעם משרד החינוך.
ד.ביתרת השעות - 5 שעות שבועיות (להלן: "שעות השהיה") - ישהה המורה בבית הספר ויעסוק בפעילויות הבאות:
ישיבות עבודה (עד 2 שעות שבועיות) לעניין זה ישיבות עבודה כוללות ישיבות המועצה הפדגוגית, ישיבות הצוותים המקצועיים עם רכזי המקצוע, ישיבות הצוותים הרב מקצועיים: מורה, יועץ, פסיכולוג, רכז חינוך חברתי, רב ועוד.
ביתרת שעות השהיה:
- הכנת חומרי למידה ותכנון ההוראה.
- מפגשים פרטניים עם הורים.
- בדיקת עבודות ומבחנים"
סעיף 27 (א) להסכם הקיבוצי הדן בעבודה במשרה חלקית קובע כי מורה המועסק בתנאי הרפורמה, יועסק בהיקף משרה שאינו נמוך מ - 1/3 משרה.
סעיף 27 (ד) להסכם הקיבוצי קובע:
"לגבי מורה שחלקיות משרתו הינה 1/3 משרה ומעלה, יהיו מספר שעות עבודתו השבועיות בהתאם לשיעור חלקיות משרתו, ביחס למספר השעות השבועיות למשרה מלאה המפורט בסעיפים 15 עד 23 לעיל, כמפורט בטבלאות המצ"ב כנספחים א' ו - ב'".
מעיון בטבלה נספח א' להסכם הקיבוצי, שעניינה בעבודה בבית ספר יסודי, עולה כי היקף משרה בשיעור של 100% פירושו 26 שעות הוראה פרונטאליות, 5 שעות פרטניות ו-5 שעות שהיה ובסה"כ 36 שעות שבועיות.
בהתאמה לכך מפורטים שיעורי המשרה החלקיים האפשריים החל ממשרה מלאה ועד להיקף של 33.33% (שליש משרה).
כך, לשם הדוגמא מצוין באותה טבלה כי היקף משרה בשיעור של 80.56% משרה פירושו 21 שעות הוראה פרונטאליות, 4 שעות פרטניות, 4 שעות שהיה ובסה"כ 29 שעות שבועיות.
בהתאמה לכך, מצוין באותה טבלה כי היקף משרה בשיעור של 50% משרה פירושו 13 שעות הוראה פרונטאליות, 2 שעות פרטניות, 3 שעות שהיה ובסה"כ 18 שעות שבועיות, כי היקף משרה בשיעור של 38.89% משרה פירושו 10 שעות הוראה פרונטאליות, 2 שעות פרטניות, 2 שעות שהיה ובסה"כ 14 שעות שבועיות, וכי היקף משרה בשיעור של 33.339% משרה פירושו 8 שעות הוראה פרונטאליות, 2 שעות פרטניות, 2 שעות שהיה ובסה"כ 12 שעות שבועיות.
= 19 =
63.ולענייננו, מעיון בתלושי שכרה של הנתבעת 2 לשנה זו עולה כי אמנם האבחנה המסורתית הקודמת בין היקפי המשרה השונים בחינוך העל יסודי ובחינוך היסודי כבר לא קיימת.
כעולה מאותם תלושים בשנה זו צוין כי היקף המשרה הכולל הוא 36 שעות שבועיות וכי הנתבעת 2 הועסקה בהיקף משרה כולל של 38.89% משרה המורכבים מ- 10 שעות +2 שעות +2 שעות, נתונים החופפים להגדרת רפורמת אופק חדש, לפיה היקף משרתו של מורה המועסק של 38.89% משרה פירושו 10 שעות הוראה פרונטאליות, 2 שעות פרטניות, 2 שעות שהיה ובסה"כ 14 שעות שבועיות.
נקדים ונבהיר, כי על פניו, מששינתה רפורמת אופק חדש לחלוטין את התפיסה שביסוד מבנה שבוע העבודה המסורתי, ואת ההגדרה המוכרת של היקפי המשרה השונים והמובחנים בחינוך העל יסודי והיסודי וקבעה היקף משרה כולל ללא אבחנה בין השניים, נוצר קושי אינהרנטי ל"תרגם" את אותו מבנה חדש לאבחנה הנדרשת על פי תנאי המכרז שבנדון לניסיון בהוראה בחינוך העל יסודי.
מכל מקום, וככל שהדברים נוגעים למהות השעות הנכללות בהיקף המשרה של המורה לפי תכנית אופק חדש, דבר אחד ברור, והוא, שבניגוד לסברת התובע, הוראות ההסכם הקיבוצי קובעות במפורש כי השעות הפרטניות ושעות השהייה השבועיות, נכללות בהיקף משרתו של המורה על פי תכנית זו, ועל כן על פניו אין לנו אלא לדחות את טענתו של התובע לפיה לצורך חישוב היקף המשרה לצרכי ותק בשנה זו יש לקחת בחשבון כביכול, רק את שעות ההוראה הפרונטאליות.
ובכל הנוגע לענייננו, עוד בעדותו הראשונה בפנינו (ראה: בעמ' 27 לפרוטוקול ש': 17-26) העיד מנהל בית הספר אלאמל כי בשנת התשס"ט לימדה הנתבעת 2, 10 שעות פרונטאליות, מתוכן 8 שעות לכיתה ז' ו-2 שעות לכיתה ה', 2 שעות לימוד פרטניות לתלמידי כיתה ז' (ראה: בעמ' 30 לפרוטוקול ש': 18-30) ו-2 שהייה.
גרסתו זו נתמכה מאוחר יותר במערכת השעות שהציג לשנה זו, ממנה עלה כי אכן בשנה זו לימדה הנתבעת 2, שעתיים הסטוריה לכיתה ה', שעת העשרה, שעתיים תגבור בעברית ושעה אזרחות לכיתה ז2, שעת העשרה, שעתיים תגבור בעברית ושעה אזרחות לכיתה ז1, ובנוסף לכך שעתיים פרטניות, ואף בעדותה של הנתבעת מס' 2 במסגרת חקירתה הנגדית בפנינו (ראה: בעמ' 81 לפרוטוקול ש': 7-29).
מכל מקום, על אף חקירה נגדית ממושכת ורמיזות מצד ב"כ התובע ל"התאמת" המערכת הנ"ל בדיעבד, גרסתו של מנהל הנתבעת לא נסתרה (ראה חקירתו הנגדית: בעמ' 101 לפרוטוקול ש': 6 עד עמ' 102 ש': 7) וכאמור לא הובאה כל ראיה אחרת מטעם התובע לסתור את נכונות הרישום במערכת השעות לשנה זו.
64.סיכומם של דברים. מששוכנענו כי בשנה זו לימדה הנתבעת 2, 8 שעות פרונטאליות בחינוך העל יסודי, 2 שעות פרטניות (שאגב, אף הן היו בחינוך העל יסודי) והואיל ועל פי תכנית אופק חדש שתי שעות השהיה נכללות בהיקף המשרה של עובד ההוראה - נחה דעתנו כי ב"תרגום" הדרישה על פי תנאי המכרז שבנדון להוראה בחינוך העל יסודי המזכה בותק בהוראה למתכונת העבודה החדשה בתכלית לפי רפורמת אופק חדש - עבדה הנתבעת 2 בשנה זו בהיקף של שליש משרה לפחות כהגדרתו בטבלאות שבהסכם הקיבוצי בחינוך העל יסודי.
אי לכך אנו קובעים כי גם בשנת התשס"ט צברה הנתבעת 2 ותק בהוראה כנדרש בתנאי המכרז שבנדון.
65.משכך הם פני הדברים, משלא היה חולק בין הצדדים כי בשנות הלימודים התשס"ו והתשס"ח צברה הנתבעת 2 וותק בהוראה כנדרש בתנאי המכרז, ומשהוכח להנחת דעתנו כמבואר לעיל כי גם בשנות הלימודים התשס"ב, התשס"ז והתשס"ח, צברה הנתבעת 2 וותק בהוראה כנדרש על פי תנאי המכרז - אנו קובעים כי הנתבעת 2 עמדה בתנאי הסף הנקוב בסעיף 3.4 לתנאי המכרז.
אי לכך, אין לנו אלא לדחות את טענת התובע לפיה לגופם של דברים, לא עמדה הנתבעת מס' 2 בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.4 לתנאי המכרז.
66.משזו קביעתנו, נפנה להלן לדון בטענותיו של התובע, לפיהן בכל מקרה, במועד הקובע להגשת ההצעות למכרז, לא עמדה הנתבעת 2 בתנאי הסף למכרז.
וכך, מעיון בטופס תנאי המכרז שבנדון עולה כי בפרק "דרישות התפקיד למכרז, נקבע בסעיף 2, כדלקמן:
"רשיון הוראה קבוע או רישיון לעיסוק בהוראה במסלול העל יסודי, בהתאם לתקנון שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך ובהתאם לפרסומים נוספים בחוזרי המנכ"ל (ראה: הערה (1) להלן)".
בהערה (1) לסעיף זה נקבע:
"אין להסתפק בתעודת הוראה בלי שנעשתה הפרוצדורה לקבלת רישיון ההוראה מהאגף הבכיר לכוח אדם בהוראה או לקבלת אישור על זכאות לרישיון. לעניין זה לא יוכר רישיון בייעוץ כעונה על הדרישה לרישיון הוראה קבוע"
בסעיף 3.4 לפרק "דרישות התפקיד" שבהודעת המכרז, נקבע כאמור:
"ניסיון בהוראה בפועל בחינוך העל יסודי או בכיתות ז' ו-ח' של החינוך היסודי של חמש שנים לפחות בארץ, בהיקף המזכה בותק בהוראה, שבהן הצליח המועמד בתפקיד של עובד הוראה (לעניין זה לא יוכר וותק בהוראה שלא במסגרות שצוינו ברישא של סעיף זה, כגון עבודה כמתרגל באוניברסיטה או במכללה, עבודה כרכז פר"ח וכיו"ב)."
= 20 =
בסעיף 6 להודעת המכרז, נקבע:
"על המועמדים במכרזים למלא את הטופס המצ"ב בשלמותו. במידה ויש למועמד כלשהו עבר פלילי...
על המעוניינים להגיש את המסמכים הרלוונטיים תואמים למקור ומאושרים ע"י עו"ד בצירוף שאלון אישי/בקשה למשרה פנויה וקורות חיים. את הטפסים ניתן לקבל ממנכ"ל העיריה מר חיאם קאדאן".
ובסעיף 7 להודעת המכרז, נקבע:
"יש למסור את הטפסים עד ליום ראשון 14/6/2009 עד בשעה 12:00 בצהריים אצל מנכ"ל העיריה".
67.בענייננו, אין חולק כי הנתבעת מס' 2 הגישה רישיון הוראה קבוע (נושא תאריך 30/6/09) כנקוב בסעיף 2 לפרק דרישות התפקיד ואף הגישה את אישור מנהל בית הספר אלאמל בדבר ויתקה בהוראה לכיתות ז' ו-ח' כאמור בסעיף 3.4 לפרק דרישות התפקיד, אך זאת במועד התייצבותה לראיון בפני הועדה, ביום 16/7/09 ולא עד ליום 14/6/10, ומכאן טענותיו של התובע לפיהן הנתבעת 2 לא עמדה בתנאי הסף למכרז מן הטעם שבמועד האחרון להגשת המועמדות לא היתה בעלת רישיון הוראה כנדרש בתנאי הסף למכרז ואף לא הציגה כל אסמכתא לפיה היא עונה על סעיף 3.4 לתנאי הסף במכרז.
לטענת התובע, ההיתר שניתן לנתבעת 2 להציג את אותם מסמכים במועד קיום הראיון בפני ועדת הבחינה, לא רק שהוא עומד בסתירה לתקנות העיריות המכרזים, אלא שיש בו משום פגיעה בעקרון השוויון, שהוא מנשמת אפו של המכרז, לא כל שכן בגוף ציבורי, דוגמת הנתבעת 1.
לטענתו, כבר מטעם זה יש לקבוע כי הנתבעת 2 לא עמדה בתנאי הסף למכרז ודין מועמדותה להיפסל.
לעניין זה הפנה התובע בסיכומיו לשני פסקי דין של בית המשפט העליון שול בית המשפט המחוזי בהם נפסלו הצעות שהגישו מועמדים בשל איחורים או פגמים טכניים אחרים, הנופלים מן הפגם שבנדון.
68.מנגד, לטענת המצהירים מטעם העיריה בתצהיריהם, הרי שדווקא לאור ההסטוריה של ניהול בית הספר, החליטה העיריה באופן שוויוני להתיר לכלל המועמדים שלכאורה לא הציגו אסמכתאות לעמידתם בתנאי הסף, להציג בפני ועדת הבחינה ביום הראיון את האסמכתאות לפיהן הם עומדים בתנאי הסף.
לטענת המצהירים מטעם העיריה כך נהגו גם במכרזים קודמים, לרבות במכרז הקודם בו זכה התובע.
לשיטתם, הואיל ומדובר בהחלטה שוויונית החלה על כלל המועמדים, לא נפגע עקרון השוויון ולא נפל כל פגם בהליכי המכרז בשל כך, ובכל מקרה לא נפל פגם מהותי.
69.כפי שבואר לעיל, המקור הנורמטיבי החולש על עריכת מכרזים בעיריות, ובכלל זה לאיוש משרות מנהלי בתי ספר שבבעלות העיריה, הוא כאמור תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"ם-1979 (להלן - התקנות).
במובחן מחוזרי מנכ"ל משרד החינוך החלים על עריכת מכרזים למנהלי בית הספר או אף כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים בחינות ומבחנים), התשכ"א -1961 החלים על עריכת מכרזים בשירות המדינה בכלל - התקנות שבנדון קובעות הוראות כלליות בלבד בכל הנוגע לדרך עריכת המכרז ומותירות שיקול דעת רחב לעיריה בניהול המכרז, והכל בכפוף כמובן לעקרונות היסוד של דיני המכרזים בכלל.
וכך, עיון בתקנות מעלה, כי ההוראות הדנות בדרכי הגשת המועמדות, מצויות בתקנות 4, 5 ו-25 לתקנות.
תקנה 4 לתקנות, קובעת כי:
"בקשה להשתתפות במכרז פומבי למשרה פנויה יש להגיש לפי טופס ב' שבתוספת".
לציין, כי הטופס עצמו הושמט מנוסח התקנות שפורסם.
תקנה 5 לתקנות, הקובעת:
"במכרז פומבי ייקבע פרק זמן להגשת בקשות להשתתף במכרז לתקופה שלא תהיה קצרה משבעה ימים ולא תהיה ארוכה מארבעים ושנים יום"
ותקנות 25(ד) ו-(ה) לתקנות, העוסקות בנסיבות בהן, בדומה לעניינו, לא התקיימו מבחנים במכרז, קובעות:
"(ג)לא נתקיימו מבחנים יוזמנו לראיון בפני ועדת בחינה רק המועמדים שכישוריהם עונים על תנאי המכרז.
(ד)הזמנה לראיון בפני ועדת בחינה תישלח למועמד בידי ראש העיריה לפחות 14 יום לפני המועד שנקבע לראיון".
70.צודק התובע כי לאור הוראות תקנה 25(ג), בנסיבות דוגמת אלו שבנדון, בהם לא נתקיימו מבחנים, יש להזמין לראיון בפני ועדת בחינה רק את המועמדים שכישוריהם עונים על תנאי המכרז, אלא שמכאן ועד למסקנה שמבקש התובע ללמוד מהוראות תקנה זו לענייננו, רחוקה הדרך, ונבאר.
אכן, עת עסקינן במכרז שבו נדרש, לשם הדוגמא, כי מועמד יהיה בעל תואר שני ומועמד מסוים מציין בטופס הבקשה כי הוא בעל תואר ראשון, ברי כי אין מקום לזמנו לועדת הבחינה מן הטעם הפשוט שהוא אינו עונה על תנאי המכרז, היינו על תנאי הסף למכרז.
שאלה נפרדת בדוננו בתקנה 25(ג), היא מה דינו של מי שציין בטופס הבקשה להשתתפות במכרז (לפי טופס ב' שבתוספת לתקנות), כי הוא עומד בתנאי הסף למכרז, אך לא צירף את המסמכים המאמתים את גרסתו זו או
= 21 =
לא צירף את כולם.
הנה כי כן, בדוננו בתקנה 25(ג) יש לאבחן בין זימונו של מי שלכאורה עונה על פי טופס הבקשה להשתתפות במכרז, על תנאי המכרז, לבין אימות הנתונים שמסר בטופס באמצעות מסמכים.
לציין, כי בענייננו, איש מן הצדדים לא טרח לצרף את טופס הבקשה להשתתפות במכרז במכרז, כך שניתן יהיה ללמוד ממנו, איזה מסמכים נדרשו המועמדים לצרף לטופס והאם נקבע בו כי יש לצרף לטופס את כל המסמכים המאמתים את עמידתם בתנאי הסף עד ליום 14/6/09.
לא למותר יהיה לציין, כי אף בנוסח תנאי המכרז שבנדון, אין הוראה ברורה לעניין זה, שכן סעיף 7 לתנאי המכרז קובע כי את ה"טפסים" יש למסור עד ליום 14/6/2009 בשעה 12:00, וסעיף 6 לתנאי המכרז דן בהגשת "המסמכים הרלוונטיים" כשהם תואמים למקור (מבלי לציין באיזה מסמכים מדובר), ובהגשת שאלון אישי/בקשה למשרה פנויה וקורות חיים.
ודוק, במסגרת חקירתו הנגדית בפנינו העיד מנכ"ל העיריה כי הוא זה ששלח את ההזמנות למועמדים, וכי מבדיקתו הראשונית את טופס הבקשה של הנתבעת מס' 2 עלה כי היא ציינה שהיא עומדת בתנאי המכרז (ראה עדותו: בעמ' 85 לפרוטוקול ש': 13-14).
71.סיכומם של דברים עד כה, בהינתן נוסחה הגורף של תקנה 25(ג) לתקנות ונוסח תנאי המכרז המסוים שבנדון כמבואר לעיל, הרי שעל מנת לקבוע כטענת התובע, כי הנתבעת 2 זומנה לועדת הבחינה בניגוד להוראת תקנה 25(ג) לתקנות מן הטעם שלא צירפה את כל האסמכתאות המאמתות את עמידתה בתנאי הסף למכרז, שומה על התובע לשכנע כי על פי התקנות או על פי תנאי המכרז חלה חובה על המועמד להמציא את כל האסמכתאות המאמתות, את דבר עמידתו בכל תנאי הסף למכרז עד לא יאוחר מיום 14/6/09.
דא עקא, שכל עוד לא הוכח בפנינו כי על פי תנאי המכרז או על פי טופס הבקשה להשתתפות במכרז נדרשו המועמדים להמציא את כל המסמכים המאמתים ומאשרים את עמידתם בתנאי הסף ביחד עם הבקשה - אין בידינו לקבוע כי הזמנת הנתבעת 2 לראיון בפני ועדת הבחינה ומתן אפשרות להגיש במעמד זה מסמכים המאמתים את עמידתה בחלק מתנאי הסף, עומדת בסתירה לתקנה 25(ג) או לתקנות, בכלל.
72.אלא שבכך לא סגי.
בדוננו בטענת התובע להפרת עקרון השוויון בעניינה של הנתבעת 2, שומה עלינו ליתן את הדעת לרציונאל שביסוד פסילת הצעת מתמודד בשל הפרת עקרון השוויון.
לעניין זה נפסק אף בפסק הדין בעניין עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב, אליו הפנה התובע בסיכומיו, כי:
"כידוע, לא כל פגם הנופל בהצעה שמוגשת למכרז יביא בהכרח לפסילתה. קו פרשת המים המבחין בין "פגם מהותי" שיביא לפסילת ההצעה ובין "פגם טכני" שניתן להבליג עליו הוא הפגיעה בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. פגם מהותי בהצעה הוא פגם העשוי להעניק יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במכרז או המשבש את כללי המכרז באופן שאינו מאפשר להשוות בין המציעים, ומקום שבו נפל פגם כזה תיפסל בדרך כלל ההצעה הפגומה גם אם היא ההצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית"
הנה כי כן הפרת עקרון השוויון במישור המהותי, מוצאת את ביטויה במתן יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במכרז או בקבלת הצעה שיש בה כדי לשבש את כללי המכרז באופן שאינו מאפשר להשוות בין המציעים.
73.דא עקא שלא כך הם פני הדברים בענייננו.
כמבואר לעיל בענייננו, הצהירו המצהירים מטעם העיריה כי העיריה איפשרה לכלל המועמדים שלא הציגו מסמכים המאמתים את עמידתם בתנאי הסף, להציג בפני ועדת הבחינה לפני הראיון את האסמכתאות לפיהן הם עומדים בתנאי הסף, ולשיטתם כך נהגה העיריה גם במכרזים קודמים, לרבות במכרז הקודם בו זכה התובע.
חיזוק לכך נמצא בפרוטוקול דיוני הוועדה, ממנו עולה כי לא רק לנתבעת 2 התאפשר להציג אסמכתאות נוספות, אלא גם למועמד נוסף בשם כרם אבו מוך.
כעולה מן הפרוטוקול בפתח הראיון עימו נשאל אותו מועמד אם הביא את המסמכים הדרושים להשלמת הצגת מועמדותו, וכאשר השיב בשלילה לא התקיים עמו הראיון מן הטעם שלא עמד בתנאי הסף.
74.הנה כי כן, על פניו נבדל ענייננו מאותם מקרים אליהם הפנה התובע בסיכומיו, באשר אין המדובר בענייננו בהענקת יתרון או הטבה מיוחדת לנתבעת 2, על פני מתמודדים אחרים במכרז, אלא בנוהל שאימצה העיריה לעניין מכרז זה ולשיטתה גם במכרזים שקדמו לו, לפיו נהגה להאריך את המועד להגשת כל המסמכים עד למועד הדיון בפני ועדת הבחינה.
75.לא זו אף זו, כפי שבואר לעיל, לאור נוסחה הגורף של תקנה 25(ג) לתקנות ובהעדר התייחסות מפורשת בתנאי המכרז,
= 22 =
אף אין בידינו לקבוע כי בעניינו של מכרז זה המועד הקובע לבחינת עמידת המועמד בתנאי הסף הוא המועד האחרון להגשת טופסי הבקשה, בהכרח. להיפך, מתוך עיון בנוסחו של המכרז, עולה כי למצער ובכל הנוגע לתנאי הנקוב בסעיף 2 לתנאי המכרז, מועד הגשת טופסי הבקשה אינו המועד לבחינת עמידת המועמד בתנאי הסף, ונבאר.
כאמור בסעיף 2 לתנאי המכרז נקבע התנאי לפיו על המועמד להיות בעל "רשיון הוראה קבוע או רישיון לעיסוק בהוראה במסלול העל יסודי"
אלא שלעניין תנאי זה נוספה הערה (1) אשר קובעת:
"אין להסתפק בתעודת הוראה בלי שנעשתה הפרוצדורה לקבלת רישיון ההוראה מהאגף הבכיר לכוח אדם בהוראה או לקבלת אישור על זכאות לרישיון. לעניין זה לא יוכר רישיון בייעוץ כעונה על הדרישה לרישיון הוראה קבוע" (ההדגשה הוספה - א.ר.ק.).
ברי לנו כי הערה זו הוספה על מנת להבהיר את הדרישה לרישיון הוראה ולא להפחית ממנה. אלא במה דברים אמורים, אם מי מבין המתמודדים הפוטנציאליים סבור כי ניתן להסתפק בתעודת הוראה במקום ברישיון הוראה קבוע, באה ההערה ומבהירה כי לא די בכך, אלא יש צורך ברישיון הוראה קבוע או רישיון לעיסוק בהוראה במסלול העל יסודי.
מנגד, ובכל הנוגע לדרישה להצגת רישיון ההוראה הקבוע עצמו (לא כל שכן בעת הגשת הבקשה להשתתפות במכרז), אילו התכוון המכרז לקבוע כי רק הצגת רישיון הוראה קבוע בעת הגשת המועמדות או אף מאוחר יותר, עונה תנאי על הסף, היה נוקט בלשון: "אין להסתפק בתעודת הוראה, אלא יש להציג רישיון הוראה קבוע תקף", או למצער היה קובע: "אין להסתפק בתעודת הוראה מבלי שהושלמה הפרוצדורה לקבלת רישיון ההוראה".
בענייננו נזכיר, הנתבעת 2 הציגה במעמד הראיון בפני ועדת הבחינה את רישיון ההוראה עצמו.
מכל מקום, לאור נוסח תנאי זה למכרז שבנדון, הרי שלמצער עולה ממנו כי לא נדרשה הצגת רישיון הוראה במועד הגשת הבקשה להשתתפות במכרז ולפיכך אין בידינו לקבל את סברת התובע לפיה המועד הקובע לבחינת העמידה בתנאי הסף הוא מועד הגשת טופס הבקשה להשתתפות במכרז, ואף בכך נבדל ענייננו מאותם מקרים אליהם הפנה התובע בסיכומיו.
76.סיכומם של דברים.
משלא שוכנענו כסברת התובע שהמועד הקובע לבחינת העמידה בתנאי הסף של המתמודדים הוא מועד הגשת טופס הבקשה להשתתפות במכרז, ולא פחות חשוב מכך, מששוכנענו כי האפשרות להצגת מסמכים נוספים לפני תחילת הראיון הוחלה באופן שוויוני על כל המתמודדים ולא רק על הנתבעת 2, אין בידינו לקבל אף את טענתו זו של התובע בדבר אי עמידת הנתבעת 2 בתנאי הסף למכרז.
77.אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל בפרק זה, אין לנו אלא לדחות את טענותיו של התובע נשוא מישור התקיפה שני בעניין עמידת הנתבעת 2 בתנאי הסף למכרז.
אחרית דבר
78.כמבואר לעיל, לאחר שבחנו אחת לאחת את טענותיו של התובע בדבר פגמים שנפלו לשיטתו במכרז שבנדון, במועמדותה של הנתבעת 2 או בדרך קבלת ההחלטה על בחירתה לאיוש המשרה - לא הוכח בפנינו כי נפל פגם באיזה מהם ולא כל שכן פגם מהותי שיש בו כדי להצדיק את ביטול המכרז או את ביטול ההחלטה על בחירת הנתבעת 2 לאיוש המשרה.
79.משכך הם פני הדברים, נותר הנטל על שכמו של התובע להוכיח את טענתו כי אי בחירתו למכרז והעדפת הנתבעת 2 על פניו, יסודה בשיקולים זרים שלא ממן העניין.
ודוק, לעניין זה לא נעלמו מעינינו טענות התובע, לפיהן ותקו ונסיונו בהוראה ובניהול עולים בצורה ניכרת על אלו של הנתבעת 2, אלא שבנסיבות המקרה שבנדון מעיון בפרוטוקול ועדת הבחינה עולה, כי חברי הוועדה לקחו בחשבון שיקוליהם את ניסיונה המצומצם של הנתבעת 2, ולמרות זאת, ולאור התרשמותם מכישוריה ומן הפוטנציאל הטמון בה, העדיפו פה אחד לבחור בה, על פני התובע ומועמדים אחרים, שחלקם שימשו בעבר בתפקיד.
בהינתן ה"היסטוריה" העגומה של חילופי מנהלים בבית הספר בשנים האחרונות, אין מתום בהעדפה זו, ויותר מכך, הרושם המתקבל מעיון בפרוטוקול הוועדה ודיוני הודעה, הוא שנסיבות אלו, דווקא חוסר הניסיון הקודם של הנתבעת 2 בבית הספר, עמד במקרה זה ל"זכותה" ובהצטרפו להתרשמות החיובית של חברי הודעה מכישוריה ומן הפוטנציאל הטמון בה, הובילו להעדפתה פה אחד, על פני מועמדים אחרים שחלקם כבר התנסו בניהול בית הספר.
עד כאן בכל הנוגע לסבירות שיקול הדעת של ועדת הבחינה בהעדפת הנתבעת 2 על פני שאר המתמודדים, לרבות התובע.
על האמור לעיל נוסיף כי בסוף כל הסופות התברר כי אף לשיטת התובע עצמו, טענותיו בדבר שיקולים זרים ודיעה
= 23 =
קדומה כנגדו, מקורם במחלוקת שהתגלעה בינו לבין מנהל מחלקת החינוך וגורמים נוספים בעיריה בסוגיית הפרטת בית הספר.
המדובר איפוא אף לשיטת התובע עצמו בחילוקי דעות ענייניים ומקצועיים ולא בשיקולים זרים, פוליטיים או אחרים.
לא למותר יהיה להזכיר, כי כמבואר לעיל דחינו מכל וכל את טענתו של התובע לפיה כביכול קשרים משפחתיים ועסקיים, הם שהובילו לבחירת הנתבעת 2 למשרה.
80.הנה כי כן, וחרף סברתו הסובייקטיבית של התובע באשר למועמד הראוי לאייש את המשרה, ועדת הבחינה, סברה אחרת והחליטה פה אחד לבחור בנתבעת 2 לאייש את המשרה.
ההלכה הפסוקה קובעת כי בהעבירו תחת שבט ביקורתו השיפוטית את החלטת הרשות המוסמכת, בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.
ואמנם, לעניין זה נפסק, כי:
"כלל הוא, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות. …
[ראה: ?"? 1123/00 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, עבודה ארצי, כרך לג (21), 27].
והוא הדין אף בענייננו. משלא הוכח בפנינו כי נפל פגם בהליכי המכרז וקבלת ההחלטות על פיו ולא כל שכן פגם מהותי, משלא הוכחו שיקולים זרים בקבלת ההחלטה על בחירת הנתבעת 2 ומשלא מצאנו את החלטת הועדה כחורגת ממתחם הסבירות - אין בידינו להתערב באותה החלטה לבטלה או לשנותה, גם אם לסברת התובע הוא המועמד המתאים ביותר למשרה.
81.סוף דבר -
אשר על כן, ולאור כל המבואר לעיל בפסק דיננו, התביעה על כל סעדיה - נדחית.
משכך, ובהינתן היקף ההליכים בתיק זה, התובע יישא בהוצאות כל אחת מן הנתבעות בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, לתשלום בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל.
ניתן היום, יד' אב תש"ע, 25/07/2010, בהעדר הצדדים.
נציג עובדים
פליצ'ה פלד נציג מעבידים
עמי בר טל אביטל רימון-קפלן
שופטת
1 מתוך 1
