תכנון ובנייה - הפקעה – סעדים - ביהמ"ש דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטתו להעביר דיון בהפקעת קרקע לבימ"ש שלום, משמדובר בהפקעה שבוצעה לאחר 33 שנים מאז אישור התב"ע, ו 15 שנים לאחר מתן הודעת ההפקעה, וקיום הליך מהיר לפי סע' 8 לפקודת הקרקעות במקרה שכזה אינו מוצדק.
עובדות: עיריית פ"ת והוועדה המקומית לתכנון ובנייה (להלן המבקשות) ביקשו להורות למשיבה למסור לידיהן חזקה בקרקע, מאחר וזו הופקעה. ביהמ"ש המחוזי הורה להעביר את הדיון לבימ"ש השלום, משהוא המוסמך לדון בבקשה. או אז הגישו המבקשות בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו.
בית המשפט קבע:
(1) ככלל, שאלות שעניינן חזקה במקרקעין, דינן להתברר בבימ"ש השלום מכוח הוראותיו הברורות של סע' 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד 1984. לפי סע' 190(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה 1965 (להלן חוק התכנון והבנייה), רק במקרה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה עפ"י פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (להלן פקודת הקרקעות), אלא שבסע' 190(ב) לחוק התכנון והבנייה, נקבעו באופן ברור ומפורש הוראות מיוחדות לעניין תפיסת החזקה, לפיהן יש להבדיל את סע' 8 לפקודת הקרקעות המפנה את הרשות לביהמ"ש, כי במקרה של הפקעה מכוח חוק התכנון והבנייה, אין צורך כלל "בצו", וכי זכות הכניסה "אינה מותנית בצו של בית משפט". משלא חל סע' 8 לפקודת הקרקעות, חל הדין הכללי, המורה כי בענייני תפיסת חזקה ידון בימ"ש השלום. (2) מקום בו מבוצעת הפקעה, וללא קשר לשאלה עפ"י איזה חוק בוצעה ההפקעה, ומתעוררת שאלה של מסירת חזקה, הסמכות היא של בימ"ש השלום, גם אם ההפקעה בוצעה, נניח, לפי פקודת הדרכים. אין כל הגיון כי אזרח אחד שהופקעה לו קרקע לצורך דרך, לפי פקודת מסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן פקודת הדרכים) יפנה לבימ"ש השלום, ואזרח אחר, שגם לו הופקעה קרקע אך לפי פקודת הקרקעות, יפנה לביהמ"ש המחוזי (ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בהפקעה לצורך דרך לפי חוק התכנון והבנייה). (3) עסקינן בהפקעה מכוח תב"ע שקיבלה תוקף לפני 33 שנים, והודעת הפקעה מלפני 15 שנה. מדובר בהשתהות ארוכה מאד, וברור שהתנהלות שכזו אינה מצדיקה מתן סעד מהיר כמו זה הניתן בהתאם לסע' 8 לפקודת הקרקעות. צו לסילוק יד כנגד המחזיק מכוח סע' 8 לפקודת הקרקעות, צריך להינתן, בד"כ, ללא קושי וללא סיבוכים מיותרים, כדבר מובן מאליו, ובלבד שהרשות המפקיעה תוכיח שהיא זכאית לקבל את החזקה, אף מבלי שביהמ"ש יפסוק במהות זכותו של מי שהחזיק בקרקע ערב ההפקעה, או בהיקפה. סעד זה הוא סעד מיוחד ומהיר, שנועד לאפשר לרשות המפקיעה לתפוס חזקה בקרקע, שהרי היא דרושה לה בדחיפות, ומשום אותה דחיפות אין מבררים את טיב זכויותיו של מי שהחזיק בקרקע ערב ההפקעה ואת היקפן. אותה "דחיפות" אינה יכולה להיטען ברצינות לאחר שחלפו 30 שנה ממועד פרסום הודעת ההפקעה. במצב זה, על התובע לנקוט בהליך "הרגיל" העומד לרשות בעל קרקע המעוניין לסלק מי שמחזיק בה בפועל, הליך המצוי בסמכות בימ"ש השלום. בהליך כזה, בהבדל מהליך עפ"י סע' 8 לפקודת הקרקעות, בהחלט תיבחנה זכויותיו של המחזיק.
בשם הצדדים: לא צויין.
בית המשפט המחוזי מרכז
ה"פ 14774-10-09
הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ואח' נ' ג'וסטו
03 פברואר 2010
לפני כב' השופט יעקב שינמן
מבקשים
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה
2. עירית פתח תקוה
נגד
משיבים
1. נגה ג'וסטו
החלטה
1. התובענה שהייתה לפני היתה בקשה "בדרך המרצה" ליתן צו המורה למשיבה למסור החזקה בקרקע בשטח של 39 מ"ר לידי המבקשות מאחר וקרקע זו הופקעה ובית המשפט התבקש לעשות שימוש בסמכותו מכח ס' 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)1943, (להלן: "פק' הקרקעות").
2. ביום 23.12.09 התקיים בפני דיון והוריתי על הרת הדיון לבית משפט השלום מאחר ולטעמי הוא בית המשפט המוסמך לדון בבקשה.
3.ביום 29.12.09 הגישו המבקשות בקשה לעיון חוזר בהחלטתי לפיה יועבר הדיון לבית משפט השלום. הבקשה נשלחה לתשובה, ולתשובה לתשובה. תשובת המשיבה הגיעה ביום 19.1.10, אך תשובה לתשובה לא התקבלה עד היום.
4. אינני סבור כי יש מקום לעיין מחדש בהחלטה שנתקבלה מבלי שהוצגו עובדות חדשות, אך מאחר וער אני לעובדה, כי עמדתי בעניין זה שונה מזו שהייתה נהוגה עד כה, ולאור נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, בו מדובר על הפקעה מכח תכנית בניין עיר משנת 1977- דהיינו לפני 33 שנה (תב"ע פת/1238 פורסמה ביום 2.10.77-להלן: התב"ע), והודעת ההפקעה פורסמה בשנת 1995- דהיינו לפני 15 שנה (ביום 23.2.95) בה, אני מוצא לנכון לחזור ולהביא בפני הצדדים עמדתי.
5. תקנון התב"ע הרלבנטית לא צורף ואיני יודע מה צויין בו, לגבי לוח זמנים לביצוע.
כך או כך, חלפו להם 33 שנים מאז שהתוכנית קיבלה תוקף ועד היום.
ביום 23.2.95 החליטה הוועדה המקומית פ"ת, לנקוט בפעולות הפרוצדוראליות למימוש ההפקעה ועתה בחלוף 15 שנה מאז ההודעה, היא מבקשת לקבל לידיה את הקרקע שהופקעה מכח ס' 188-189 ל??÷ ?????? ?????? , התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התבנון והבניה").
6. כאמור השאלה שעמדה להכרעה בפני ובגינה התבקש העיון החוזר, הינה שאלת:
הסמכות לדון בבקשה למסירת חזקה בקשר להפקעה לפי ??÷ ?????? ?????? .
המבקשות טוענות, כי הסמכות של בית משפט זה נובעת מס' 2 לפק' הקרקעות, בו נקבע כי בית המשפט המחוזי הוא בית המשפט שבתחומי שיפוטו נמצאת הקרקע הנדונה.
בס' 8 לפק' הקרקעות נקבע: "אם בעלי הקרקע העומדת להירכש או המחזיקים בה מסרבים להרשות לשר האוצר לקנות חזקה בה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט, ואם נוכח בית המשפט כי שר האוצר זכאי לקנות חזקה בקרקע עפ"י סעיף 7 יתן צו שבו יצווה למסור את החזקה בקרקע".
כזכור ההפקעה בעניננו, נעשתה מכח ??÷ ?????? ?????? הקובע בס' 190 (א) :
(א)"במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי ?÷??? ?÷?÷??? (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של הממשלה או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה."
ולעניין מסירת חזקה בקשר להפקעה מכח חוק זה נקבע בס"ק 190 (ב):
(ב) "הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט." (כל ההדגשות בקו בציטוטי החוקים הנ"ל אינם במקור והן הדגשות שלי י.ש.).
= 2 =
תפיסת החזקה המבוקשת כאן, מבוססת על הוראות ס' 190(א) ל??÷ ?????? ?????? המפנה לפק' הקרקעות שבס' 2 ו-8 בה נקבע כי אם בעל קרקע מסרב למסור לאפשר את תפיסת החזקה, הרי שאז רשאית הרשות המפקיעה לפנות לקבלת צו לבית המשפט שבתחומו מצויה הקרקע ובעניננו בית המשפט במחוז המרכז.
המשיבה סבורה כי הסמכות היחודית היא לבית משפט השלום (ס' 7 לתשובת עו"ד זליגמן).
כאמור וכפי שכבר קבעתי, הדין עם המשיבה והסמכות לדון בבקשה הינה של בית משפט השלום בתחומו מצויה הקרקע .
ככלל שאלות שעניננן חזקה במקרקעין, דינן להתברר בבית משפט השלום מכוח הוראותיו הברורות של סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984);
השאלה המתבקשת מטיעוני המבקשות הינה, האם אנו נזקקים לפק' הקרקעות לצורך תפיסת חזקה בקרקע שהופקעה, לפי ??÷ ?????? ?????? ולדעתי התשובה הינה שלילית.
ס' 190 (א) ל??÷ ?????? ?????? מורה לנו, כי רק במקרה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי ?÷??? ?÷?÷??? (רכישה לצרכי ציבור),
אלא שבס' 190 (ב) ל??÷ ?????? ?????? , נקבעו באופן ברור ומפורש הוראות מיוחדות, לעניין תפיסת החזקה ווהוראות הסעיף מורות לנו להבדיל מס' 8 לפק' הקרקעות המפנה את הרשות לבית המשפט, כי במקרה של הפקעה מכח חוק התכנון והבניה, אין צורך כלל "בצו" וכי הזכות הכניסה "אינה מותנית בצו של בית משפט".
משלא חל ס' 8 לפק' הקרקעות חל הדין הכללי, המורה לנו, כי בעניני תפיסת חזקה ידון בית משפט השלום.
אני לכשעצמי סבור, כי כיום כמדיניות שיפוטית, מקום בו מבוצעת הפקעה בכלל, וללא קשר לשאלה על פי איזה חוק בוצעה ההפקעה, ומתעוררת שאלה של מסירת חזקה, הסמכות היא של בית משפט השלום גם אם למשל ההפקעה בוצעה לפי פק' הדרכים.
אין כל הגיון כי אזרח אחד שהופקעה לו קרקע לצורך דרך, לפי ?÷??? ?????? ????? (הגנה ופיתוח) -1943 (להלן: "פק' הדרכים"), יפנה לבית משפט השלום ואזרח אחר שגם לו הופקעה קרקע לפי פק' הקרקעות, יפנה לבית משפט המחוזי, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בהפקעה לצורך דרך לפי ??÷ ?????? ?????? .
שאלה דומה התעוררה בפסק הדין ??"? 2996/06 ישראל שלום נ' מע"צ (פורסם בנבו 18.10.06, להלן "פסק"ד שלום"), כאשר שם התעוררה השאלה לעניין פק' הדרכים, וכב' השופט רובינשטיין מתווה את המדיניות השיפוטית לעניין העברת הסמכויות לבתי משפט השלום בענייני חזקה בכלל ובפרט לענין הפקעות וכל המוסיף גורע, וכך אמר (בס' 4,5 לפסה"ד) לענין שאלת הסמכות:
"(4) ועוד, יש להביט אל נושא זה במבט רחב. המגמה בחקיקה ובשיפוט היתה ועודנה, מזה זמן, להעביר סמכויות מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום. ההבחנה בין שימוש וחזקה לבין בעלות במקרקעין, שהיתה יסוד מוסד בדיני המקרקעין לאורך עשרות שנים (סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)), הלכה ונעשתה - כך נראה - אנכרוניסטית יותר ויותר. במסגרת המהלך הכללי להרחבת סמכויותיו של בית משפט השלום, היה מקום מכבר כי דבר זה ישתנה, וכך סברו רבים וכן טובים. ואכן הועדה לבדיקת מבנה ובתי המשפט הרגילים בישראל (ועדת אור) בדו"ח מחודש אב תשנ"ז-אוגוסט 1977, הציעה לבטל את המגבלות הקיימות על סמכות בית משפט השלום בסכסוכי מקרקעין. דבר זה הועלה עוד לפני כן, על ידי ועדה בראשות השופט (כתארו אז) שלום ברנר, שדנה בענייני סמכות בתי המשפט בתביעות הנוגעות למקרקעין בשנת 1985 (ראו עמ' 35-34 ועמ' 134 לדו"ח ועדת אור); ועדת אור ראתה - ובדין ראתה - את המצב הקיים של הבחנה בין תביעות חזקה לתביעות בעלות במקרקעין כאנומליה.
(5) והנה בדיונים החוזרים (גם לאחרונה) ליישומו של דו"ח ועדת אור, הוצע כי תימחק ההגבלה על סמכות בית משפט השלום הממעטת תביעות הנוגעות למקרקעין, ותיווסף סמכות לדין בכל תביעה הנוגעת למקרקעין (אלא אם נקבע אחרת בחוק). גישה זו מחזקת את דעתי האמורה...".
בפסק"ד שלום הנ"ל, אכן נדונה שאלת הסמכות לפי פק' הדרכים, אך העקרונות שם יפים לדעתי גם להפקעה לפי ??÷ ?????? ?????? , שכן גם בפק' הדרכים וגם בחוק התכנון והבניה אין סעיף מקביל לס' 8 בפק' הקרקעות, המפנה את הרשות במפורש לבית המשפט לצורך תפיסת החזקה.
בפק' הדרכים בס' 4 (1) נקבע כי :
"אם ניתן צו על פי סעיף 3 מן הפקודה הזאת, יכולה הרשות, דהיינו אדם המורשה בכתב ע"י שר העבודה או שר התחבורה לעשות כן, לקנות מיד חזקה בקרקע הדרושה לסלילת הדרך המפורטת באותו צו או לשיפורה, ולבצע עליה את כל אותן העבודות שיהא צורך בהן כדי להוציא לפועל אותה סלילה או להשלים את השיפור".
כב' השופט רובינשטיין מצא, כי בפק' הדרכים לא קיימת הפניה לבית המשפט כדוגמאת ההוראה שבס' 8 לפק' הקרקעות, ובכך מצא תימוכין נוספים לעמדתו (מעבר לאבחנה בין קרקע שנרשמה על שם הרשות לבין קרקע שלא נרשמה), כי במקרה שכזה יחולו דיני הסמכות הרגילים, דהיינו שאלת מסירת החזקה נתונה לבית משפט השלום. אם כך קבע כב' השופט רובינשטיין לגבי מקום בו לא אוזכרה הזכות לפנות לבית המשפט, הרי שעל אחת כמה וכמה, זה הדין, מקום בו נקבע במפורש כי מסירת החזקה "אינה מותנית בצו של בית משפט".
= 3 =
כאן, היה ניתן לסיים החלטתי ולהורות להעביר הדיון לבית משפט השלום, אלא שאני סבור כי אם כך יש לנהוג בדרך כלל לגבי שאלות מסירת חזקה בהפקעות לפי ??÷ ?????? ?????? , הרי שבמקרה שבפניי על אחת כמה וכמה.
כאמור, מדובר בהפקעה מכח תב"ע שקיבלה תוקף לפני 33 שנים, והודעת הפקעה מלפני 15 שנה .
אני סבור כי במקרה זה מדובר בהשתהות ארוכה מאד, וברור שהתנהלות שכזו אינה מצדיקה מתן סעד מהיר כמו זה הניתן בהתאם לס' 8 לפק' הקרקעות.
גם כב' השופט זילברטל מבית המשפט המחוזי בירושלים לא היה נכון להושיט סעד לרשות המפקיעה מקום בו השתהתה באורח בלתי סביר, וקבע כי סעד לפי ס' 8 לפק' הקרקעות אינו מתאים למקרה שכזה וכך קבע ב?"? (?-?) 1751/98 מנהל מקרקעי ישראל נ' מנשה צפדי:
"לא ניתן, במקרה כזה, להתבסס על סעיף 8לפקודה שכל כולו נועד להסדיר את מסירת החזקה למדינה מידיו של מי שהחזיק בקרקע עובר להפקעה. עמד על כך בית המשפט העליון בפסק הדין ב'?"? 290/91 ????? ????? ?' ????? ??? ???, ?"? ?? (3), 109, בעמ' 111, כדלהלן:ו
"הפרוצידורה המיוחדת, הקבועה בסעיף 8לפקודת ההפקעה, מיועדת להביא לזירוז פינויים של מקרקעין העומדים להירכש על ידי המדינה, בדרך מקוצרת, באותם מקרים בהם מסרבים הבעלים הרשומים להרשות לשר האוצר לקנות חזקה באותם מקרקעין (?"? 103/63 ???÷?? ?' ????? ??????, ?"? ?? ', 1583, בעמ' 1595ו'?"? 361/61 361/61????? ????? ?' ??????? ???, ?"? ? (3), 526, בעמ' 537)".
עוד נפסק, כי צו לסילוק יד כנגד המחזיק, מכח סעיף 8 לפקודה, צריך להינתן, בדרך כלל, ללא קושי וללא סיבוכים מיותרים, כדבר מובן מאליו, ובלבד שהרשות המפקיעה תוכיח שהיא זכאית לקבל את החזקה, אף מבלי שבית המשפט יפסוק במהות זכותו של מי שהחזיק בקרקע ערב ההפקעה, או בהיקפה (ע"א 361/66מדינת ישראל נ' ארבספלד ואח', פ"ד כ(3), 526, בעמ' 532....
.6התוצאה האמורה מתבקשת גם מכך שהסעד שנקבע בסעיף 8 לפקודה הוא, כמפורט לעיל, סעד מיוחד ומהיר, שנועד לאפשר לרשות המפקיעה לתפוס חזקה בקרקע, שהרי היא דרושה לה בדחיפות, ולרקע אותה דחיפות אין מבררים את טיב זכויותיו של מי שהחזיק בקרקע ערב ההפקעה ואת היקפן. גם בהודעת ההפקעה המתייחסת למקרקעין (נספח ג' לתביעה) נקבע שהקרקע "דרושה באופן דחוף לצרכי הציבור".
ברור, כי אותה "דחיפות" אינה יכולה להיטען ברצינות לאחר שחלפו 30שנה ממועד פרסום הודעת ההפקעה. במצב זה על התובע לנקוט בהליך "הרגיל" העומד לרשות בעל קרקע המעונין לסלק מי שמחזיק בה בפועל, הליך המצוי בסמכות בית משפט השלום. בהליך כזה, בהבדל מהליך על פי סעיף 8 לפקודה, בהחלט תבחנה זכויותיו של המחזיק. לענין זה השוו לפסק דינו של כב' הנשיא וינוגרד ב??' 13599/91 עירית הרצליה ואח' נ' קיקיון ואח', דינים-מחוזי, כרך א', .1000 באותו ענין היו העובדות שונות, שכן חלפו 12שנה מאז תם המועד לביצוע תכנית בנין עיר, שמכוחה בוצעה הפקעה, ועד להגשת התובענה על פי סעיף 8לפקודה. ואולם, הגיון הדברים דומה, ויפים דבריו של כב' הנשיא, כדלהלן:ו
"אחרי עבור 17שנה - או 12שנה מאז עבר המועד לביצוע, אין זה סביר לאשר ביצוע תפיסת חזקה בהליך מזורז, לפי סעיף 8- ויש צורך שהדברים ייבחנו מחדש לאור השינויים שחלו באיזור ובצרכי הציבור מאז ועד היום'
בהליך דנן אינני מתייחס לשאלת הצדקת ההפקעה. ואולם ברור, כי לאחר שהקרקע כבר הוקנתה למדינה ולאחר שחלפו 30שנה ואין עוד כל ממש בטענת הדחיפות, ועל סמך כל אחד מהנימוקים האלה בנפרד ובודאי לנוכח משקלם המצטבר - אין התובע יכול להיזקק לתביעה מכח הוראת סעיף 8 לפקודה. כל זאת מבלי שיש באמור כאן משום קבלת טענה מטענות הנתבע באשר לטיב זכויותיו במקרקעין, כל מה שנאמר הוא, שטענות אלה יש לבחון בהליך הראוי.
.7כאמור, ההליך על פי סעיף 8לפקודה הוא מיוחד ומהיר. מדובר בסעד שהמחוקק ראה לנכון לקבעו בשל הדחיפות בקבלת החזקה על ידי הרשות המפקיעה, דחיפות הנילווית בדרך כלל כאשר הקרקע דרושה לצרכי ציבור שאין להמתין עימם. בהליך כזה בית המשפט אינו בוחן את זכויות הנתבע, והן נבחנות במסגרת הליך קביעת פיצויי ההפקעה (י' קמר בספרו הנ"ל, עמ' 121-114). יש בהליך לפי סעיף 8לפקודה משום פגיעה בזכויות המחזיק בקרקע. פגיעה כזו אפשרית רק אם היא הכרחית. כיום, לנוכח הוראות חוק יסוד:נ כבוד האדם וחירותו, ברור שהפירוש שיאפשר לרשות לסמוך על סעיף 8לפקודה, גם 30שנה לאחר ההפקעה, וגם לאחר שהיא רכשה זכויות בעלות בקרקע, אינו פירוש מידתי ואין להשלים עימו.".
(ההדגשות בקו אינן במקור. הן הדגשות של י.ש.).
בדומה למקרה שהיה בפני כב' השופט זילברטל, גם בעניננו כשמדובר בהפקעה שבוצעה לאחר 33 שנים מאז אישור התוכנית, ו -15 שנים לאחר מתן הודעת הפקעה, אין לומר כי יש הצדק לקיום הליך מהיר לפי ס' 8 לפק' הקרקעות.
ולבסוף, בטרם אסיים ברצוני עוד להאיר כי למיטב ידיעתי מתגבשת בימים אלו חקיקה חדשה שמטרתה לאחד ולתקן את חוקי ההפקעה וגם שם הכוונה כי מגמה זו, של העברת כל שאלות מסירת החזקה, תובהר ותהייה בסמכות בית משפט השלום.
סוף דבר
מכל הטעמים האמורים, ומכח סמכותי בהתאם לס' 79 לחוק בתי המשפט, הוריתי על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך, שהוא בית משפט השלום בפתח תקוה בו נמצאת הקרקע המופקעת.
הבקשה נדחית,9378313הוצאות הליך זה ילקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין בתובענה.
המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.
= 4 =
ותעביר את התיק לבית משפט השלום בפ"ת.
ניתן היום, י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010, בהעדר הצדדים.
הוקלד על ידי ....... עמוד 1 מתוך 1
