משפט מינהלי - מכרזים – פגמים - ביהמ"ש לעניינים מינהליים דחה עתירה, שהוגשה נגד החלטת ועדת המכרזים של משרד המשפטים, שלא לכלול חברת עו"ד במאגר עוה"ד הכשירים להעניק שירותים לפרקליטות, מששגתה העותרת בהבנת הטקסט בהזמנה להציע הצעות, ואין לה להלין אלא על עצמה.
עובדות: ההליך, שנועד לאפשר לפרקליטות המדינה להעביר לעו"ד חיצוניים את ייצוג המדינה בבתי משפט בישראל בחלק מההליכים האזרחיים שטופלו קודם לכן על ידה, אינו מכרז כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, תשנ"ב 1992. לכל משרד עו"ד התאפשר להגיש הצעה אחת בלבד לתחום משפט אחד במחוז שיפוט אחד. טענה העותרת, כי עיקר עיסוקה וניסיונה בתחום תביעות נזקי פח לכלי רכב, כלומר, בתביעות שעניינן נזקי רכוש בקשר לתאונות דרכים, ותחום זה נכלל בסע' 3.2.3 להזמנה. עם זאת, היא בחרה בתחום המופיע בסע' 3.2.4 להזמנה. חוסר התאמה זה בין תחום עיסוקה של העותרת לבין התחום שצוין בהצעתה, התברר לוועדת המשנה המקצועית שבחנה את ההצעה. במהלך הראיון שוועדת המשנה ערכה לבעליה ומנהלה של העותרת, מסר זה כי משרדו עוסק רבות בתחום נזקי רכוש לרכב ומעט מאד בתחום הנזיקין והביטוח שלא בהקשר של תאונות דרכים, וכי בעת מילוי טופס ההצעה סבר כי התחום בו בחר הוא תחום נזקי תאונות הדרכים. לאור זאת, ציינה ועדת המשנה בהחלטתה כי העותרת טעתה בהצעתה בציון תחום המשפט, והעניקה לה ציון של 20 מתוך 40 באמת המידה של ניסיון מקצועי בתחום שאליו הוגשה ההצעה ובו עיסוקה וניסיונה דלים. הציון הסופי של העותרת בהתייחס לפרמטרים נוספים, עמד על 72 מתוך 100. ועדת המכרזים אימצה את המלצות ועדת המשנה. כפועל יוצא לא נבחרה הצעת העותרת בתחום שבסע' 3.2.4 להזמנה. שאלת זכייתה של העותרת בתחום שבסע' 3.2.3 להזמנה כלל לא נדונה ע"י ועדת המשנה או ועדת המכרזים, משלא הוגשה ע"י העותרת הצעה בתחום זה.
טענת העותרת, בין היתר: רשלנות משרד המשפטים בניסוח ההזמנה, היא שגרמה לטעותה בסימון תחום משפט בו אין היא עוסקת בפועל, ובכל מקרה, טעות זו היא טכנית ולא מהותית, כך שהיה על ועדת המכרזים להתעלם ממנה, ולבחון את הצעת העותרת בתחום עיסוקה הנכון, הוא התחום שבסע' 3.2.3 להזמנה. העותרת ביקשה שביהמ"ש יורה לוועדת המכרזים לבחון הצעתה מחדש, בקטגוריה הנכונה המתאימה לתביעות רכוש בגין תאונות דרכים. לחילופין, ביקשה העותרת סעד של ביטול תוצאות ההתמודדות ועריכתה מחדש, אם לא באופן מלא, אזי לפחות בנוגע לתחום תביעות הפח.
בית המשפט קבע:
(1) העותרת אינה הדיוט, שניתן לשקול יחס סלחני כלפי משגים בהבנת טקסטים משפטיים על ידה. העותרת הנה חברת עו"ד, המבקשת שהמדינה תפקיד בידה את ייצוגה בהליכים משפטיים המתנהלים בבתי המשפט. ככזו, רשאית המדינה לעמוד על כך שטופס ההצעה ימולא ע"י העותרת בזהירות המתחייבת ממי שאמור להיות אמון על קריאה נאותה ויסודית של מסמכים, שבידוע שעשויה היא לחרוץ את גורלם של הליכים משפטיים. אילו פרק א' לטופס ההצעה היה מונה רק את תחומי המשפט בשמותיהם, בלא להפנות לסע' 3.2.1 3.2.5 להזמנה, ניתן אולי היה להבין את המשגה שנפל במילוי הטופס ע"י העותרת, אם כי גם אז היה יסוד איתן לטענה, שחובה הייתה על העותרת לקרוא היטב לפני מילוי הטופס לא רק אותו אלא גם את ההזמנה. חובה כזאת ודאי שרבצה על העותרת משעה שפרק א' לטופס ההצעה לא הסתפק באזכור מילולי של תחומי המשפט, אלא הוסיף ברחל בתך הקטנה כי הציון המתבקש בטופס הנו של "תחום המשפט בהתאם לאמור בסע' 3.2.1 3.2.5 במסמכי ההזמנה", ורק לאחר מכן מנה את התחומים בשמותיהם. הדרישה הבסיסית מכל משפטן בנסיבות כאלה, היא שלא להסתפק בקריאת טופס ההצעה אלא לפנות אל אותם סעיפי ההזמנה שנמנו בטופס כדי לוודא את טיבו המדויק של תחום המשפט הנבחר על ידו. כך, במיוחד משבמסגרת ההצעה הצהיר מנהלה ובעליה של העותרת, כי קרא בעיון, בחן בזהירות ובאופן מקיף את כל מסמכי ההזמנה, לרבות נספחיה, הבינם, התחייב שלא להציג כל תביעות או דרישות המבוססות על אי ידיעה ו/או הבנה, וויתר מראש על טענות כאלה. זאת, לא כל שכן משעה שהתיאור המילולי של תחומי המשפט בטופס ההצעה נראה חלקי על פניו, בהיותו מציין מצד אחד "הליכי פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" ולא הליכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 (שהוא בלבד מוגבל לנזקי גוף) ומצד שני "נזקי גוף ונזקי רכוש", באופן היוצר עמימות בשאלה האם אותם "נזקי רכוש" כוללים בתוכם גם נזקים לרכוש שמקורם בתאונת דרכים. הביטוי "נזקי גוף ונזקי רכוש" בטופס ההצעה אינו מכוון לנזקי רכוש שמקורם בתאונת דרכים, שהרי סע' 3.2.4 להזמנה מרחיב ומבהיר כי כוונת ביטוי זה ל"נזקי גוף ונזקי רכוש, למעט סע' 3.2.3 לעיל"; סע' 3.2.3 מחיל עצמו במפורש גם על נזקי רכוש בגין תאונת דרכים: "...ותביעות רכוש לכלי רכב". לאור זאת, אין לעותרת, ששגתה בניסוח הצעתה, להלין אלא על עצמה. (2) קבלת בקשות העותרת מביהמ"ש יקנה לה יתרון פסול ולא מוצדק על פני שאר המציעים, שהוגבלו בהזמנה בהגשת הצעה לתחום אחד במחוז שיפוט אחד בלבד, ושלא הורשו להגיש הצעה חדשה, לאחר שבינתיים חלף המועד האחרון להגשת ההצעות ואף נודעו תוצאות ההליך, וחובת השוויון המוטלת על ועדת המכרזים אינה סובלת תוצאה כזאת.
בשם העותרת: גיא גיסין; בשם המשיבה: לא צויין.
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
עתמ 1647/09
בפני: כב' השופט משה סובל
העותרת: ד"ר ורשה אסף, משרד עורכי דין
ע"י ב"כ עו"ד גיא גיסין
נגד
המשיבה: מדינת ישראל - משרד המשפטים
פרקליטות המדינה - יחידת תביעות ומיקור חוץ
ע"י פרקליטות מחוז ירושלים
פסק דין
1.עתירה זו תוקפת את החלטת ועדת המכרזים של משרד המשפטים מיום 4.6.09 שלא לכלול את העותרת במאגר עורכי הדין וברשימת עורכי הדין הכשירים להעניק שירותים משפטיים לפרקליטות המדינה על פי הזמנה להציע הצעות שפרסם המשרד (הליך מספר 09/08).
2.ההליך האמור נועד לאפשר לפרקליטות המדינה להעביר לעורכי דין חיצוניים את ייצוג המדינה בבתי משפט בישראל בחלק מההליכים האזרחיים שטופלו קודם לכן על ידה. משרד המשפטים החליט לקיים לצורך זה הליך פומבי ושוויוני, תוך הדגשה שאין מדובר במכרז כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992, ממנו פטורה המדינה בהקשר הנדון כאמור בתקנה 5(א)(2) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993. ההתקשרות בין המדינה לבין עורכי הדין החיצוניים הוגבלה לשלוש שנים עם אפשרות הארכה לשלוש שנים נוספות.
3.ההזמנה הופנתה למשרדי עורכי דין המונים לפחות שלושה עורכי דין. במסגרת ההזמנה נקבעה מראש התמורה שתשולם לזוכים; פורטו חמשת תחומי המשפט בהם יוגשו ההצעות; הוגדרו תנאי סף המתייחסים לניסיון, למומחיות ולעיסוק של כל מציע; הוגבל מספר הזוכים בכל תחום בכל אחד מחמשת מחוזות השיפוט; ונקבע כי דירוג ההצעות ייעשה על פי איכות המציע בלבד כפי שתיקבע על ידי ועדת משנה מקצועית. לכל משרד עורכי דין התאפשר להגיש הצעה אחת בלבד לתחום משפט אחד במחוז שיפוט אחד.
4.העותרת הנה חברת עורכי דין המספקת מאז שנת 2000 שירותים משפטיים בתחומים שונים של נזיקין וביטוח. לדבריה, עיקר עיסוקה וניסיונה בתחום תביעות נזקי פח לכלי רכב, היינו בתביעות שעניינן נזקי רכוש בקשר לתאונות דרכים. תחום זה נכלל בסעיף 3.2.3 להזמנה, שזו לשונו:
"נזיקין וביטוח - הליכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ותביעות רכוש לכלי רכב (מדובר בעיקר בתביעות שיפוי/שיבוב של משרד הביטחון)".
אולם העותרת לא בחרה בהצעתה (שהתייחסה למחוז שיפוט תל-אביב והמרכז) בתחום זה, אלא בתחום המופיע בסעיף 3.2.4 להזמנה:
"נזיקין וביטוח - נזקי גוף ונזקי רכוש, למעט סעיף 3.2.3 לעיל ולרבות נזקי גוף בגין תאונות עבודה; לשון הרע; אחריות מקצועית".
חוסר התאמה זה בין תחום עיסוקה של העותרת לבין התחום שצוין בהצעתה, התברר לוועדת המשנה המקצועית שבחנה את ההצעה (והורכבה מהמשנה לשעבר לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, עו"ד מרים רובינשטיין, ולצדה עו"ד דקלה שלו-אמסלם מיחידת התביעות ומיקור חוץ בפרקליטות המדינה). במהלך הראיון שוועדת המשנה ערכה לבעליה ומנהלה של העותרת, עו"ד ד"ר אסף ורשה, מסר הלה כי משרדו עוסק רבות בתחום נזקי רכוש לרכב ומעט מאד בתחום הנזיקין והביטוח שלא בהקשר של תאונות דרכים, וכי בעת מילוי טופס ההצעה סבר כי התחום בו בחר הוא תחום נזקי תאונות הדרכים. לאור זאת ציינה ועדת המשנה בהחלטתה כי העותרת טעתה בהצעתה בציון תחום המשפט, והעניקה לה ציון של 20 מתוך 40 באמת המידה של ניסיון מקצועי בתחום שאליו הוגשה ההצעה ובו עיסוקה וניסיונה דלים. בשאר אמות המידה זכתה העותרת בציונים הבאים: יכולת ניסוח בכתב ובעל פה - 17 מתוך 20; מידת שביעות הרצון של הלקוחות - 10 מתוך 10. יכולת ארגונית - 8 מתוך 10; התרשמות כללית - 17 מתוך 20. הציון הסופי של העותרת עמד אפוא על 72 מתוך 100.
ועדת המכרזים דנה ביום 4.6.09 בהמלצות ועדת המשנה, והחליטה לאמצן. כפועל יוצא לא נבחרה הצעת העותרת בתחום שבסעיף 3.2.4 להזמנה. בתחום זה נבחרו במחוז תל-אביב והמרכז שני משרדים למאגר עורכי הדין ושני
= 2 =
משרדים נוספים ככשירים (היינו כעתודה לייצוג המדינה במקרה הצורך). שישה משרדים נוספים, בהם העותרת, שעמדו בתנאי הסף, לא נבחרו (יצוין כי סעיף 8.11 להזמנה קובע כי רק הצעה שתנוקד בציון מינימאלי של 80 תוכל להיכלל במאגר עורכי הדין או ברשימת הכשירים). שאלת זכייתה של העותרת בתחום שבסעיף 3.2.3 להזמנה כלל לא נדונה על ידי ועדת המשנה או ועדת המכרזים, משלא הוגשה על ידי העותרת הצעה בתחום זה.
5.העותרת טוענת כי רשלנותו של משרד המשפטים בניסוח ההזמנה היא זו שגרמה לטעותה בסימון תחום משפט בו אין היא עוסקת בפועל, וכי בכל מקרה טעות זו הנה טכנית ולא מהותית, כך שהיה על ועדת המכרזים להתעלם ממנה ולבחון את הצעת העותרת בתחום עיסוקה הנכון, הוא התחום שבסעיף 3.2.3 להזמנה. אם כך היה נעשה, הציון של העותרת באמת המידה של ניסיון מקצועי היה גבוה בהרבה מהציון שניתן לה בפועל, והצעתה הייתה נבחרת בהיותה בעלת הניסיון הרב ביותר בתחום זה בהשוואה ליתר המתמודדים. עוד נטען כי ועדת המשנה הכירה בטעותה של העותרת ולא התנגדה לבקשתה במהלך הראיון לכך שהצעתה תיבחן לפי תחום המשפט שבסעיף 3.2.3.
6.העותרת מבססת את טענת הרשלנות על ניסוחו של פרק א' לטופס ההצעה אותו נדרש כל מציע למלא:
"א. ההצעה:
תחום המשפט בהתאם לאמור בסעיפים 3.2.1-3.2.5 במסמכי ההזמנה (חוזים וחיובים; מקרקעין; נזיקין וביטוח - הליכי פלת"ד; נזיקין וביטוח - נזקי גוף ונזקי רכוש; קצין תגמולים)".
לטענת העותרת, מבין התחומים הללו נראה לה התחום "נזיקין וביטוח - נזקי גוף ונזקי רכוש" תואם ביותר את ניסיונה ופעילותה בתחום תביעות הפח, שאינן אלא תביעות בנזיקין בגין נזקי רכוש, בעוד שהתחום אליו מבקשת המשיבה לשייך תביעות אלו: "נזיקין וביטוח - הליכי פלת"ד", אינו מתאים בעליל בהתחשב בכך שתביעות בגין נזקי רכוש, גם אם מקורן בתאונת דרכים, נידונות על פי דיני הנזיקין הכלליים ולא על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. אמנם סעיף 3.2.3 להזמנה מנוסח בצורה רחבה יותר, הכוללת באותו תחום "הליכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ותביעות רכוש לכלי רכב". אולם הרחבה דומה אינה מצויה בטופס ההצעה, המעמיד "נזקי גוף ונזקי רכוש" אל מול "הליכי פלת"ד" בלא לצרף לאותם הליכים "תביעות רכוש לכלי רכב". לפיכך במילוי טופס ההצעה לא נותרה לעותרת ברירה זולת הבחירה בתחום של "נזקי גוף ונזקי רכוש". בכל מקרה, לא יכול היה להיות ספק כי כוונת העותרת בבחירה זו הייתה להתמודד בתחום של תביעות פח, שהרי כל החומר שצורף להצעתה, ובכלל זה כתבי טענות, פסקי דין והמלצות של לקוחות, עסק כולו רק בתחום תביעות הפח. העותרת מוסיפה כי ככל שוועדת המשנה סברה כי ניסוח הצעתה אינו מאפשר את בחינתה במסגרת התחום המתאים לתביעות פח, היה על הוועדה לאפשר לה לתקן את ההצעה באופן שייתן ביטוי לכוונתה האמיתית.
7.בהסתמך על טענות אלו מבקשת העותרת שבית המשפט יורה לוועדת המכרזים לבחון את הצעתה מחדש, בקטגוריה הנכונה המתאימה לתביעות רכוש בגין תאונות דרכים. לחלופין, וככל שיוחלט כי הענקת סעד זה אינה אפשרית, מבקשת העותרת סעד של ביטול תוצאות ההתמודדות ועריכתה מחדש, אם לא באופן מלא לפחות בנוגע לתחום תביעות הפח.
8.על פי החלטתי הגישה המשיבה תגובה מקדמית לעתירה. לאחר שבחנתי את הנטען בעתירה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי העתירה אינה מגלה על פניה עילה להתערבות בית המשפט, וכי לפיכך דינה להידחות על הסף כאמור בתקנה 7(2) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000. ממילא אין צורך להידרש לבקשת העותרת לצירופם כמשיבים פורמאליים לעתירה של חלק ממשרדי עורכי הדין שנבחרו על ידי ועדת המכרזים בתחום המשפט שבסעיף 3.2.3 להזמנה לגבי מחוז תל-אביב והמרכז.
9.העותרת אינה הדיוט שניתן לשקול יחס סלחני כלפי משגים בהבנת טקסטים משפטיים על ידה. העותרת הנה חברת עורכי דין, המבקשת שהמדינה תפקיד בידה את ייצוגה בהליכים משפטיים המתנהלים בבתי המשפט. ככזו, רשאית המדינה לעמוד על כך שטופס ההצעה ימולא על ידי העותרת בזהירות המתחייבת ממי שאמור להיות אמון על קריאה נאותה ויסודית של מסמכים, שבידוע שעשויה היא לחרוץ את גורלם של הליכים משפטיים. אילו פרק א' לטופס ההצעה היה מונה רק את תחומי המשפט בשמותיהם, בלא להפנות לסעיפים 3.2.1-3.2.5 להזמנה, ניתן אולי היה להבין את המשגה שנפל במילוי הטופס על ידי העותרת, אם כי גם אז היה יסוד איתן לטענה שחובה הייתה על העותרת לקרוא היטב לפני מילוי הטופס לא רק אותו אלא גם את ההזמנה. ודאי שחובה כזאת רבצה על העותרת משעה שפרק א' לטופס ההצעה לא הסתפק באזכור מילולי של תחומי המשפט אלא הוסיף ברחל בתך הקטנה כי הציון המתבקש בטופס הנו של "תחום המשפט בהתאם לאמור בסעיפים 3.2.1-3.2.5 במסמכי ההזמנה", ורק לאחר מכן מנה את התחומים בשמותיהם. הדרישה הבסיסית מכל משפטן בנסיבות כאלה הנה שלא להסתפק בקריאת טופס ההצעה אלא לפנות אל אותם סעיפי ההזמנה שנמנו בטופס על מנת לוודא את טיבו המדויק של תחום המשפט הנבחר על ידו. כך במיוחד משעה שבמסגרת פרק י"א להצעה הצהיר מנהלה ובעליה של העותרת (בסעיף 2) "כי קראתי בעיון ובחנתי בחינה זהירה ומקיפה את כל מסמכי ההזמנה, לרבות נספחיה; הבנתי את כל האמור במסמכי ההזמנה והגשתי את הצעתי בהתאם... וכי לא אציג כל תביעות או דרישות המבוססות על אי ידיעה ו/או הבנה, ואני מוותר בזאת מראש על טענות כאמור" (ראו גם המבוא להצעה: "אני הח"מ, לאחר שקראתי בעיון את תנאי ההזמנה, מציג בזאת מועמדותי...."). לא כל שכן משעה שהתיאור המילולי של תחומי המשפט בפרק א' לטופס ההצעה נראה חלקי על פניו, בהיותו מציין מצד אחד "הליכי פלת"ד" - ולא הליכים לפי חוק הפלת"ד (שהוא בלבד מוגבל לנזקי גוף) - ומצד שני "נזקי גוף ונזקי רכוש", באופן היוצר עמימות בשאלה האם אותם "נזקי רכוש" כוללים בתוכם גם נזקים
= 3 =
לרכוש שמקורם בתאונת דרכים. אילו הייתה העותרת מבצעת את המתבקש ואת המובן מאליו בנסיבות המתוארות של קריאת סעיפים 3.2.1-3.2.5 להזמנה (קריאה שהעותרת אף הצהירה שערכה), כי אז היה מתגלה לה בצורה חד-משמעית, כפי שהוברר ליתר המציעים שאף לא אחד מהם נכשל בטעות דומה, כי הביטוי "נזקי גוף ונזקי רכוש" בטופס ההצעה אינו מכוון לנזקי רכוש שמקורם בתאונת דרכים, שהרי סעיף 3.2.4 להזמנה מרחיב ומבהיר כי כוונת ביטוי זה ל"נזקי גוף ונזקי רכוש, למעט סעיף 3.2.3 לעיל" (ההדגשה הוספה); וסעיף 3.2.3 מחיל עצמו במפורש גם על נזקי רכוש בגין תאונת דרכים: "...ותביעות רכוש לכלי רכב". לפנינו אפוא מקרה מובהק בו אין למי ששגה בניסוח הצעתו להלין אלא על עצמו בלבד. כדברי בית המשפט העליון: "על מגישי הצעות במכרזים לבדוק בשבע עיניים אם מילאו אחד לאחד את התנאים למיניהם, ובבוא ועדות המכרזים לדון בהם, גישתן צריכה להיות קפדנית" (עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ, מיום 27.2.06).
10.המסקנה המתבקשת מכך הנה שהעותרת אינה זכאית לדרוש מוועדת המכרזים לא את בחינת הצעתה כאילו הוגשה לגבי תחום המשפט שבסעיף 3.2.3 להזמנה, ולא מתן אפשרות לתקן את ההצעה ולציין בה את תחום המשפט האמור תחת התחום שצוין בפועל. על רקע מחדלה האמור של העותרת, מצד אחד, וההפניה המפורשת בפרק א' לטופס ההצעה לסעיפים הרלוונטיים החד-משמעיים בהזמנה, מצד שני, יהיה בכל אחת מההקלות הללו עם העותרת כדי להקנות לה יתרון פסול ובלתי-מוצדק על פני שאר המציעים - בפועל ובכוח - שהוגבלו בסעיף 4 להזמנה בהגשת הצעה לתחום אחד במחוז שיפוט אחד בלבד, ושלא הורשו להגיש הצעה חדשה (וזוהי בדיוק משמעות התיקון המהותי ביותר שהעותרת מבקשת כעת לערוך בהצעתה) לאחר שבינתיים חלף המועד האחרון להגשת ההצעות ואף נודעו תוצאות ההליך. חובת השוויון המוטלת על ועדת המכרזים אינה סובלת תוצאה כזאת. מסקנה נוספת הנגזרת מן האמור הנה שאין כל יסוד לדרישה החלופית של העותרת לביטול תוצאות הליך ההתמודדות ולעריכתו מחדש.
11.טענת העותרת בדבר המצג שיצרה כלפיה ועדת המשנה בעת הראיון בעל-פה, לפיו הצעתה תיבחן בהתייחס לתחום המשפט שבסעיף 3.2.3 להזמנה, אינה מקבלת כל חיזוק מפרוטוקול הראיון מיום 5.3.09. לפי הפרוטוקול, חברות ועדת המשנה העמידו את נציג העותרת על כך שהצעתה הוגשה לגבי תחום משפט שאינו כולל בתוכו תביעות פח. נציג העותרת השיב כי היקף העיסוק שלה בתביעות גוף הנו 20% בלבד. לבסוף נשאל "אתם בעצם מעדיפים רכוש ולא גוף?", והשיב בחיוב. פרט לכך אין בפרוטוקול התייחסות נוספת לטעות של העותרת במילוי ההצעה. אין צורך לומר כי רצונה של הוועדה לדעת איזה תחום עדיף על העותרת, רחוק מלהוות מצג בדבר כוונה של הוועדה לבחון את ההצעה על פי תחום שונה מזה שצוין בה; מה עוד שבחינה כזאת לא יכולה הייתה להיעשות על ידי אותה ועדת משנה, שתחום בדיקתה הוגבל לסעיף 3.2.4 להזמנה, אלא על ידי הרכב אחר של ועדת המשנה (בראשות השופט בדימוס יעקב שמעוני ולצדו עו"ד אורית קוטב) שהופקד על ראיון המתמודדים שהגישו הצעות לתחום שבסעיף 3.2.3. בכל מקרה, תגובת המשיבה לעתירה מלווה בתצהיר של אחת מחברות ועדת המשנה שראיינה את נציג העותרת (עו"ד דקלה שלו-אמסלם), ואשר על פיו (כאמור בסעיפים 24, 83-84 לתגובה, אותם מאשרת המצהירה מידיעתה האישית) במהלך הראיון לא נאמר כלל לנציג העותרת כי הצעתה תיבחן בהתייחס לתחום אחר, אלא רק הובעה תמיהה על כך שהעותרת הגישה את הצעתה לתחום שלפי דבריה עיקר עיסוקה וניסיונה אינו בו.
12.מעבר לצורך יצוין כי הגם שההודעה על החלטת ועדת המכרזים נשלחה לעותרת ביום 16.6.09 והתקבלה אצלה בו ביום (סעיף 25 לעתירה), העתירה הוגשה רק כעבור למעלה מחודשיים, ביום 20.8.09. בין לבין נחתמו ביום 29.7.09 החוזים בין המדינה לבין עורכי הדין שזכו בהתמודדות ונבחרו להיכלל במאגר, כך שהעתירה הוגשה שלושה שבועות לאחר שתוצאות ההליך הפכו לכדי מעשה עשוי. סעיף 8.12 להזמנה אינו מאפשר הוספת זוכים במחוז תל-אביב והמרכז בתחום שבסעיף 3.2.3 מעבר לשלושת משרדי עורכי הדין שנבחרו למאגר ולשלושת המשרדים הנוספים שנבחרו לרשימת הכשירים. אמנם התנהלה התכתבות בין העותרת לבין ועדת המכרזים בקשר לדרישת העותרת לעיין במסמכים, אולם תשובת משרד המשפטים לדרישת העותרת בנדון מיום 23.6.09 ניתנה ביום 28.6.09 (קרוב לחודשיים לפני הגשת העתירה); מאז מתן תשובה זו המתינה העותרת כשלושה שבועות נוספים עד למשלוח מכתב בא-כוחה מיום 21.7.09 בו נדרש גילוי מסמכים נוספים; ולאחר שקיבלה העותרת ביום 27.7.09 את תשובת משרד המשפטים למכתב השני, המתינה קרוב לחודש נוסף עד שהגישה ביום 20.8.09 את העתירה, כאשר בתווך (ביום 29.7.09) נחתמו החוזים עם הזוכים.
13.הערה נוספת לפני סיום, אף היא למעלה מן הצורך: בסעיף 45 לעתירה נטען כי כל החומר שצורף להצעת העותרת מעיד אך ורק על ניסיונה בתחום תביעות הפח, אותו הגדירה (בסעיף 5 לעתירה) כנזקי רכוש בתחום תאונות הדרכים. ראוי היה לדוק פורתא בטענה זו: אחד מכתבי התביעה שצורפו להצעה (נספח 9א לעתירה) הנו לתגמולי ביטוח בגין אבדן מוחלט של מכשיר וידאו שנפל מידיו של התובע, מכוח פוליסת ביטוח דירה ותכולתה; בקשת רשות להתגונן שהגישה העותרת (וכלולה באותו נספח) עוסקת באירוע של גניבת רכב; ואחד מפסקי הדין (שנכלל בנספח 9ב) עוסק באירוע של הצתת רכב בזדון (ת.א. 6617/06). כל אלה אינם נזקי רכוש בתחום תאונות הדרכים. אחד מהם (בעניין מכשיר הווידאו) אף אינו נופל לגדר סעיף 3.2.3 להזמנה, בו מבקשת העותרת להיכלל כעת ("תביעות רכוש לכלי רכב").
14.ועוד הערה: ביודענו כי התחום שבסעיף 3.2.3 מכיל לא רק תביעות רכוש לכלי רכב אלא גם הליכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, המהווים לכל היותר חמישית מהיקף הפעילות של העותרת (לפי דבריה שלה), לא מובנת כלל ועיקר קביעתה (למשל בסעיפים 13 ו-39 לעתירה) כי זכייתה בהתמודדות הייתה מובטחת לו נבחנה הצעתה בקטגוריה הנכונה "לנוכח היות העותרת המתמודדת בעלת הניסיון הרב ביותר בקטגוריה המבוקשת - תביעות פח בתאונות דרכים". קביעה זו מתעלמת מכך שאין בהזמנה קטגוריה המיוחדת לתביעות פח בלבד, אלא קטגוריה המשלבת תביעות אלו יחד עם תביעות בגין נזקי גוף בתאונות דרכים, לגביהן אין טענה כי ניסיונה של
= 4 =
העותרת רב משל משרדים אחרים, אלא אם כבר ההיפך.
15.העתירה נדחית. העותרת תשלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 5,000 ₪.
ניתן היום, י"ח בשבט תש"ע (02/02/2010), בהעדר הצדדים.
