משפחה - מזונות ילדים – חובת ההורים בתשלומם - ביהמ"ש דחה תביעת קטינים באמצעות אמם לחיוב הסבים במזונותיהם, בין היתר, משלא הוכיחו כי יש בידי הסבים לספק זאת.
עובדות: האב התחייב בהסכם גירושין (שאושר וקיבל תוקף של פס"ד) לשלם מזונות שני ילדיו, אך לא עשה כן, גם לאחר שישב כמה ימים במאסר.
בית המשפט קבע:
(1) חובת הסבים לשלם מזונות לנכדיהם קמה בהתקיים 3 תנאים מצטברים המנויים בסע' 5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (להלן החוק), משלא הרימו התובעים את הנטל להוכחת קיומם. התנאי הראשון לא התקיים, משלא הוכיחו כי יש ביד הנתבעים לספק מזונותיהם, לאחר שסיפקו צרכיהם שלהם ושל ילדיהם הקטינים. התנאי השני לא התקיים למרות שנראה כי התובעים ואמם אכן סובלים ממחסור משאם התובעים עובדת ונעזרת בהוריה כדי לשרוד מבחינה כלכלית. כמו כן, האם מקבלת מזונות הילדים, החל ממרץ 2009 , באמצעות המוסד לביטוח לאומי (להלן המל"ל), כך שהכנסתה החודשית, על אף שהיא נמוכה, גדלה בזכות זאת, וסכום המזונות שהסכימה עליו עם אבי התובעים במסגרת הסכם הגירושין משולם, למעשה, ע"י המל"ל, שרשאי לגבות את הכספים מאבי התובעים. מסיבה זו לא מתקיים אף התנאי השלישי. (2) עקרונית, לו היו התובעים מוכיחים כי הנתבעים הם אנשים אמידים, גביית המזונות באמצעות המל"ל לא הייתה מהווה מניעה לחייב הנתבעים במזונות התובעים, שכן אין להטיל נטל תשלום המזונות על הקופה הציבורית, כשמי מבני המשפחה החייבים במזונות הקטינים, יכולים לשלמם.
בשם הצדדים: לא צויין.
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
תמ"ש 08-56870
בפני: כב' השופטת עליסה מילר
תובעים: 1. מ. ג. - קטינה
2. ד. ג. - קטין
באמצעות אמם, א. ג.
נגד
נתבעים: 1. א. ג.
2. מ. ג.
פסק דין
בפני תביעת קטינים באמצעות אימם כנגד סבים, הורי אביהם. העתירה היא לחיוב הסבים במזונותיהם.
העובדות ברקע הבקשה
1. אם הקטינים ובנם של הנתבעים נישאו ביום 17/2/02 והתגרשו ביום 10/10/07. במהלך הנישואים נולדו הקטינים: התובעת ילידת /03 והתובע יליד /04.
2. הסכם הגירושין שנערך בין הורי התובעים נערך בבית הדין הרבני האזורי ב.... ההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק דין בביה"ד ביום 9.10.07. בהסכם התחייב האב לשלם למזונות ילדיו סך של 2,400 ₪ לחודש, צמוד למדד אוגוסט 2007.
3. האב ניתק כל קשר עם ילדיו, מתחמק מתשלום המזונות, ובפועל מאז חודש ינואר 2008 הצליחה האם לגבות מזונות של חודש אחד בלבד. במהלך שנת 2008 נעצר האב בגין אי תשלום מזונות ישב במאסר משך 5 ימים והשתחרר מבלי ששילם מזונות.
4. התובעים שרויים במצוקה כלכלית קשה.
טענת התובעים
5. הנתבעים (הורי האב) הינם אנשים אמידים, גרים בדירת 5 חדרים, בעלי מפעל ..., המעסיק עובדים. רוב עסקיהם מתנהלים בלא דיווח לרשויות ובלי שיוצאו חשבוניות אך מדובר במפעל מרוויח.
6. לתובעים קמה זכות לתבוע מזונות מן הנתבעים לנוכח העובדה שהאם אינה מצליחה לגבות מזונות מן האב ולאור החוק.
7. הנתבעים נתנו להורי הקטינים בעת הנישואין מתנה בסך 15,000 $ לצורך רכישת דירה. המתנה הוחזרה לנתבעים בעת הגירושין. לולא היתה לנתבעים אפשרות כלכלית, לא היו יכולים מלכתחילה להעניק לזוג מתנה זו.
8. הנתבע שיקר כשהעיד כי אינו בקשר עם בנו ואינו יודע היכן הוא גר ואז העיד כי מדי פעם פוגשו בבית הכנסת.
9. האם צירפה תלושי שכר וחוזה שכירות ולטענתה נתמכת על-ידי הוריה ולולא עזרתם לא הייתה שורדת, משום שמשכורתה עומדת על כ- 4,000 ₪ בחודש, שכ"ד 1,900 ₪ וביתרה היא צריכה להשתמש לצורך מימון הוצאות אחזקת הבית.
טענות הנתבעים
10. האב נאלץ להפסיק לשלם מזונות לאחר שלא הצליח לממש את הסדרי הראיה עם הקטינים. בנושא הסדרי הראיה הגיש מספר תלונות לביה"ד ולמשטרה. למעשה נאלץ להפסיק לשלם המזונות עד אשר יוברר הדבר בבית הדין הרבני ועד כה לא הוזמן לדיון ובירור בבית הדין.
11. דין התביעה להדחות על הסף משום שאינה עומדת בתנאי סעיף 5(3) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (להלן: "החוק"), שכן האם לא מיצתה הליכים העומדים לרשותה בבית הדין הרבני ויש להביאם לדיון שם.
12. לאחר מכתב דרישה שנשלח ע"י ב"כ האם לנתבעים, שילם האב את המזונות לאותו החודש ועדיין האם עמדה בסירובה לאפשר את קיום הסדרי הראייה.
13. התובעים אינם עומדים בתנאים הקבועים בחוק אף משום מצבם הכלכלי של הנתבעים. המפעל הינו מפעל שכור שאינו
= 2 =
מגיע לתקרת הרווח לחיוב במס הכנסה, עומד בפני פשיטת רגל והדרדר מאד עקב פשיטת הרגל של רשת "....", לה סיפק מוצרים ונותר חוב גדול שלא נפרע. הנתבע נאלץ לפטר חלק מעובדיו. בעקבות זאת, הדרדר מצב הנתבעים מאד, הם נאלצו לפדות קופת גמל שחסכו בה במשך השנים כספים והם חייבים בהחזר הלוואה לחב' הביטוח "..." בגין כך. כמו-כן, חייבים הנתבעים סכום כסף גדול לספק מספקי המפעל, מס הכנסה, תשלומי קנסות למשרד הבריאות וחוב קטן למוסד לביטוח לאומי.
14. הנתבעים מתגוררים בדירת 3 חדרים בלבד כשעם הנתבעים מתגוררים 4 מילדיהם, 3 מהם קטינים שעול פרנסתם על הנתבעים. לנתבע רכב משנת 1999.
15. התובעת מקבלת תשלומי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 2,490 ₪, סכום אותו תובע המל"ל מהאב ולפיכך, היא מנועה מלתבוע מזונות מהסבים.
16. ככל הידוע לנתבעים, האם עובדת במשרה מלאה ואף מבצעת שעות נוספות, תוך הזנחת התובעים.
17. על התובעים לתבוע מזונותיהם מהורי האם, שהם אנשים אמידים, שברשותם מספר נכסי נדל"ן. יש בתביעה זו חוסר תו"ל, משום שלא הוגשה גם כנגד הורי האם.
18. האם לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה כדי לגבות מהאב מזונות וכי אין באפשרותה לשאת בעצמה במזונותיהם ההכרחיים. האם אף טענה כי היא עובדת, מסתדרת ושורדת.
19. האם לא עמדה בשלושת התנאים הקבועים בחוק כדי לזכות במזונות מהנתבעים.
20. האם לא טרחה ליצור קשר עם יחידת הסיוע כדי לחדש הקשר בין האב לילדים, מאז הפניית ביהמ"ש את הצדדים לשם בהחלטה מספטמבר 2009.
ד י ו ן
21.זוהי תביעה למזונות נכדים מסביהם, שהמסגרת המשפטית לה נזדקק לצורך הכרעה בה, מצויה בסעיפים 4 ו-5 לחוק. סעיף 4(3) לחוק קובע את החיוב של סבים במזונות נכדיהם וסעיף 5 קובע את התנאים לחיוב הסבים במזונות אלו. חובה זו של הסבים תקום בהתקיים שלושה תנאים מצטברים המנויים בסעיף 5 לחוק, שיובא במלואו להלן:
"5. סולם המזונות
אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחה לפי סעיף 4 אלא אם במידה שנתקיימו שלוש אלה:
1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, בן זוגו, ושל הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו.
2) אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.
3) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או סעיף 3 או מעזבון ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4".
הנטל להוכחת קיום שלושת התנאים מוטל על התובעים.
22.מעיון בתיק עולה כי התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה.
23.התובעים לא הוכיחו כי יש ביד הנתבעים לספק מזונותיהם לאחר שסיפקו צרכיהם שלהם ושל ילדיהם הקטינים. אכן, הספק בדבר העדר דיווח מלא על ההכנסות המלאות של הנתבעים ממפעל הממתקים שבבעלותם, עלה, אך בכך אין די על מנת להוכיח כי לנתבעים היכולת כלכלית לתמוך בתובעים ולא כל שכן, לאור טענתם כי אף נאלצו לפדות את חסכונותיהם מפאת מצבו הקשה של המפעל והמסמכים שצירפו להוכחת מצבם הכלכלי.
24.אמנם התרשמתי כי התובעים ואמם סובלים ממחסור, אך אם התובעים הודיעה כי היא עובדת ונעזרת בהוריה כדי לשרוד מבחינה כלכלית. ובנוסף, לקראת סופו של ההליך, התברר כי האם מקבלת מזונות הילדים, החל מיום 1.3.09, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, כך שהכנסתה החודשית, על אף שהיא נמוכה, גדלה בזכות זאת וסכום המזונות שהסכימה עליו עם אבי התובעים במסגרת הסכם הגירושין משולם, למעשה, על-ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר רשאי לגבות את הכספים מאבי התובעים.
25.התנאי השלישי, הקבוע בסעיף 5(3) - קובע את סולם המזונות. " אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 3 או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4". לאור התנהלות אביהם של התובעים ולאור מצבה הכלכלי של האם, כפי שנפרש בפני בית המשפט הייתי מוכנה להניח כי נתמלא (ראו לעניין זה את דברי כב' השופט שמגר (כתוארו אז), בע"א 431/80 רוזנברג נ' חזן, פ"ד לה(2) 742),. עם זאת, במהלך הדיון, כאמור, החלה האם לקבל מזונות עבור התובעים באמצעות המוסד לביטוח לאומי, כך שהתנאי לא התמלא והתובעים לא יוכלו להשען על תנאי זה לצורך חיוב הנתבעים במזונותיהם.
26.יש לציין כי באופן עקרוני, לו היו התובעים מוכיחים כי הנתבעים הינם אנשים אמידים, גביית המזונות באמצעות
= 3 =
המוסד לביטוח לאומי לא הייתה מהווה מניעה לחייב הנתבעים במזונות התובעים, שכן פשיטא, שאין להטיל נטל תשלום המזונות על הקופה הציבורית, כאשר מי מבני המשפחה החייבים במזונות הקטינים, יכולים לשלמם.
לא ראיתי להתייחס לטענות נוספות שהועלו, משום אי העמידה בתנאי סעיף 5 לחוק.
27.באשר למערכת היחסים שבין האב לתובעים, הנושא טופל על ידי יחידת הסיוע שליד ביהמ"ש לענייני משפחה ובהחלטה מיום 17/12/09 הופנו הצדדים לשירותי הרווחה ב....., כדי שיקיימו הסדרי ראייה במרכז קשר.
28.אשר על כן, התביעה נדחית.
29.בנסיבות העניין, ולאחר ששוכנעתי כי התביעה הוגשה מתוך מצוקה כלכלית קשה של התובעים ואמם, לא מצאתי לפסוק הוצאות.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, 01.02.10, בהעדר הצדדים.
